שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
זאת הפעם הראשונה, שהיא אורזת מזוודה
לא לה, כי אם לבנה, שזה עתה עולה לישיבהוהיא תשים לו שם, פתק קטן וחם, ושוקולד
כדי שלא ישכח, גם כשהלך, הוא בליבה לעדוהיא תלווה אותו לתחנה, תסחוב את המזוודה
גם אם הוא יכול, והוא כבר גדול, זו הזכות שלהואחרי שהאוטובוס עזב, את התחנה, היא נטועה
שם למקומה, עד שתעלם עננת הפיח האחרונהעדיין הלומה, לא מאמינה, עוד לא עיכלה
את העובדה, כי מחמל עינה, עזב את סינרהכבר מחכה לשיחה, כשיגמרו סדרי הישיבה
וכשזה בא, היא תוהה, האם משהו אתו קרה"בסדר" הייתה, המילה הארוכה, ביותר בשיחה
על כל שאלה, בכן ולא הוא ענה, מותיר אותה דאוגהוכשבעלה יגיע, לה יסביר וירגיע, ככה הם הבנים
רגשותיהם סגורים, ובחוויותיהם איש אינם משתפיםאבל היא לא תירגע, עד שתדע, שהכול כשורה
והתגובות התכליתיות, שהיא קיבלה, לא יספקוהכשהוא יבוא, ויחזור לביתו, בשבת הראשונה
היא תכין לו, הכול לפי טעמו, הלא הוא אהבתהוכשהוא בא, זורק את המזוודה, בפינת החדר
הוא נכנס למטה, שוקע בקריאה, של איזה ספרועל כל שאלה, שרק שאלה, קבלה אותו מסר
התשובה הייתה, הכול בסדר, החברים והחדר,בלבה מועקה, תחושה קשה, היא רק רוצה לדעת
שטוב לו שם, שהוא מסתדר וגם, שישתף מעטובסעודת השבת, אבא מעלה לדיון, שאלה בעיון
ואיך נדלק האור, בעיני בנה הבכור, כשבידו טיעוןמכל עבר מתעופפות, שאלות, תשובות, ופרכות,
ובעיניים בורקות, הוא מביא מראי מקומות, וראיותאבא מתמוגג, בליבו חוגג, את שמחת התורה
לבנו הוא מחמיא, על הבנה עמוקה, בסוגיהואמא , דמעה סוררת תנגב, ליבה מאושר יתרחב
זה רק כי ככה הם הבנים, לעצמה היא תשרבב -
מה הוא רוצה
אני עומד ותוהה
מה הוא מבקש
אני חושב ומקשקש
מדוע לא באתי
כי לא ממש חשבתי
מה כבר רציתי
גם אני לא ידעתיפזמון
אל תחשוב אתה לא טוב
כי אתה מאד מאד קרוב
תשמח שאתה זה מי שאתה
ואל תישבר מכמה גלים
תעלה עליהם
אבל רק תמיד תזכור
אני אוהב אותך
אתה הבן שלי!!אבל מה האמת
שבלא היא אני מת
מה התכלית
ולא שאני המחליט
הוא יושב ומחכה
הוא רוצה ומצפה
אל תאמר אנלא טוב
כי אתה ממש קרובפזמון
אל תחשוב אתה לא טוב
כי אתה מאד מאד קרוב
תשמח שאתה זה מי שאתה
ואל תישבר מכמה גלים
תעלה עליהם
אבל רק תמיד תזכור
אני אוהב אותך
אתה הבן שלי!!אתה לא הסורר
וגם לא המורה
אתה זה שהולך אחר הרועה
וכשאתה ביום טועה
בלילות אתה בוכה
כי ישיבה היא יחידה
והבגדים הם המדים
אז תמשיך את השיגרה
מבלי לצאת לפגרה
פזמון
אל תחשוב אתה לא טוב
כי אתה מאד מאד קרוב
תשמח שאתה זה מי שאתה
ואל תישבר מכמה גלים
תעלה עליהם
אבל רק תמיד תזכור
אני אוהב אותך
אתה הבן שלי!! -
לא אכפת לי כבר
מה אכפת
זה לא עבר
מלפני שבת
זה סתם היה
וגם הרס
סתם אשליה
שהרסה לי ופירקה
כי לא כל כך הצלחתי
לראות אותה
במקום שהתקשיתי
אז אני ברחתי
וקצת שכחתי
זה אמור להיות
לטובתי
אבל הרסתי
התעקשתי
וזה נהיה
קצת לא הכי
אז התאדשתי
והפסקתי
וזה היה
לרעתי
אז התייאשתי
ובכיתי
וזה התהפך
אבל לא לטובתי
מה שטעויות
יכולות לעשות -
את זה אהבתי לשמוע
אהבתי גם לראות
וגם קצת אהבתי לבכות
ולשאול לפעמים, למה?אני אהבתי בזה לשקוע
אהבתי מזה לטעום
אהבתי על זה לחלום
וגם אהבתי להציג בדרמהאבל היום ממרחק של זמן
קצת קשה לי עם מי שהייתי
כי היום כשהגעתי לכאן
קלטתי את מה שהרסתיאני יודעת שניתנה לי בחירה
אני יודעת שזה בשבילי
אני מבטיחה לא לבחור ברע
אם רק תפתח את ליבי
אני לא רוצה את זה, לא!
אני מבטיחה לך אלוקי
שמתי שאשתחרר כבר מפה
אהיה טובה בוודאי...אני התחרפנתי על זה
הייתי שקועה כולי
לא התנתקתי מהמחזה
כיביתי גם את שכליאני שיחקתי לי בחיים
הימרתי לי בעתיד
העדפתי כמה רגעים
שיצרו לי לופ מפחידאני יודעת שניתנה לי בחירה
אני יודעת שזה בשבילי
אני מבטיחה לא לבחור ברע
אם רק תפתח את ליבי
אני לא רוצה את זה, לא!
אני מבטיחה לך אלוקי
שמתי שאשתחרר כבר מפה
אהיה טובה בוודאי... -
זה קינה שכתבתי גם בגלל כל הפיגועים שנרצחו בהם אחים, אבל למעשה מה שגרם לי לכתוב את זה היה האסון ששני אחים ניספו בשיטפונות ליד אילת, מקווה שתהנו (ותתחזקו
)איכה כך יועם אורי,
למה אבדה שמחתי
הפך לאבל מחולי,
כי נתן רשות דודי
לזרעו של בן דודי
להשחית ולאבד את דורי,על זה בכיתי
ודמעתי מחיתי,
אוי הבט הביטי
וודאי תבחיני
האחים שאיבדתי,ועל זה תהיתי
ושאלתי שטחתי,
מה עשיתי
כי חטאתי,
ומה פשעתי
שדוקא אחים איבדתי,על מה זעם הקל
מה רצה ללמד את ישראל,
אשר אסונות שוב גלגל
ועוד אחים נספו בנקל,ואולי בוראי
זועק לדידי
קומי והתחזקי
בכבוד אחייך,אנא ביתי
רעייתי יפתי
זועק הוא דודי
התחזקי בכבוד רעייך, -
משתפת בשיר מיוחד וכ"כ נכון שנחשפתי אליו מקודם
תהנו, לפחות כמו שאני נהניתי....רק תקשיבי/ יעל קלו מור
רק תַּקְשִׁיבִי לוֹ לַגּוּף
הוּא יוֹדֵעַ לְפָנַיִךְ,
מוֹנֶה פְּעִימוֹתַיִךְ
מַכִּיר אֶת שְׁרִיר נַפְשֵׁךְתַּקְשִׁיבִי, הוּא רָגִישׁ לָךְ
לְקֶצֶב צְעָדַיִךְ
לְחוֹמֵךְ, לִנְשִׁימוֹתֶיךָ
הוּא יוֹדֵעַ קְצֵה כֹּחֵךְתִּהְיִי שָׁם בִּשְׁבִילֵךְ,
בִּכְאֵבוֹ בְּסִימָנָיו
אַל תַּנִּיחִי קוֹלוֹתַיִךְ
לִמְחוֹת אֶת קוֹלוֹתָיוהוּא מַצְפֵּן חָשׂוּף לָרוּחַ
דַּק כְּחוּט הַשְׁעָרָה
הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַשֶּׁקֶט
שֶׁלִּפְנֵי הַסְּעָרָהתַּקְשִׁיבִי לוֹ לַגּוּף
יֵשׁ לוֹ דֶּרֶךְ מִשֶּׁלּוֹ
הוּא שׁוֹמֵר הַסַּף שֶׁלְּךָ
וְאַתְּ , תַּקְשִׁיבִי לוֹ. -
צלמים רואים את העולם
דרך עדשת המצלמה
נגנים רואים רק
תווים ומנגינהמשורר,
כך דרכו
לחפש מסביבו מילים
כך הוא חי את חייו
שותה בוקר וערב
שיריםללכת עם אדריכל ברחוב
זה פשוט סבל
וחברה שלי ספורטאית
לוקחת איתה לכל מקום
חבל.וכך העולם מתנהל בלי להתחשב
כשאני רואה אותו,
כמה עצוב.
דרך מסך
המחשב. -
התפילה האמיתית\הודיה
אבא אל תכעס עלי
אני אוהבת אותך
ורוצה אותך איתי
נכון אני לא כל יום
מתפללת אליך
אבל מדי יום אני
מדברת איתך
שזאת התפילה
הכי טובה שלי
בלי מילים
בלי כוונות
בלי תכנונים
רק עם רגשות
רק הלב שלי
וזאת אני באמת
זאת התפילה שלי
עם החשק ועם הרצון
זאת אני
הבת שלך
ללא מילים
אבל עם לב חם
ודמעות אוהבות -
שקט, חושך אור באפילה
רטט, אובך שחור במסיכה
אין הבנה, נעלמה ההכלה
הניצול חזק כמו מה שהיהנמאס באותו מקום להיות תקועה
רוצה להתקדם לחיות בהפתעה
למחוק את העבר, דף חדש לפתוח
לעצור הכל לא לבלבל את המוחלהצליח בהכל, על עצמי לגבור
לומר ללב שלי איתה גיבור
להיות חזקה מול האויביים
לאטום ת'אוזניים למה שהם אומריםלסלול לי בחכמה את הדרך
להזכיר לעצמי שני שוות ערך
להכניס את האמת שליי לנשמה
לדעת איך לקום אחרי כל נפילה!טוהר
-
הרב משה חיים שלנגר זצ"ל / מילים לזכרו
י.ז.ל.מבט של ילד קטן על אדם גדול
שזכה לראותו בשבת ובחולשני ספסלים לפנינו בבית הכנסת
עומד לו הרב בתפילה נכספתהסידור העטוף בידו
הרב מונה מעות לאיטוחביבותו וסבלנותו בערב סוכות
משיב בחיבה, מחדד הלכותימי בין הזמנים, הראש ישיבה והמשגיח
מתפללים יחד מאחור בשטיבלעךיום אחד נפגשנו בבריכה
והוא כמו בים התלמוד שחהמושלם, זו המילה לסיפור שלא תם
כי השפעתו על רבים הטביעה חותםת.נ.צ.ב.ה.
-
בס"ד
אכן, כן-
אפשר עוד לתקן,
גם אם טעיתי
גם אם נפלתי
ויצרי עוד אורב-
בדרכי, שעדיין לא סלולה...אכן, כן-
אפשר עוד לתקן,
גם אם מעדתי
ושוב קמתי
הכאב בתוכי עוד צורב-
והנה שוב, ירידה תלולה...אכן, כן-
אפשר עוד לתקן,
גם כשנלחמתי
כשלתי ודמעתי
ופנימה בתוך הלב-
פעמים, מרגישה חלולה...אכן, כן-
אפשר עוד לתקן,
אתה תקוותי
נגדך כל תאוותי,
אנא, אותי אלייך קרב-
גם אם תפילתי מעט בלולה...אכן, כן-
אפשר עוד לתקן,
הנר דולק- נמצא איתי
המיתר שלם וגם קשתי
ונשמה שנפחת בי, אבא אוהב-
לעולמי עד- טהורה, זכה וצלולה...||לכבוד פסח שני,
היו אנשים שהיו טמאים או רחוקים
ולא יכלו להקריב את קורבן פסח ראשון בזמן.
באו בטענה למשה רבינו ואמרו לו ,"למה נגרע?"
וה' נתן להם את פסח שני.
מפה לומדים,
"אין דבר אבוד תמיד אפשר לתקן"...
(הרבי הריי"ץ)
|| -
כולן נשארו באמצע הדרך
אני המשכתי עם כל המרץ
גאה בעצמי עם כל הקשיים
לא בורחת לברזילים
נלחמת על החיים
נשארת מול הידידים
משנה את דפוסי החשיבה
מבינה שיש שטחי אפור בגזרה
לא רק טוב או רע
החיים דינאמיים, לא עוצרים
ננצל כל שניה להתקדם לתפקיד
שאותו לנו הועיד האלוקים -
תמיד רציתי להיות מוצלחת
זו שעונה על הכול בנחת
לא נבהלת משום שאלה או דיון
שולחת חוכמות לכול כיווןכזו שיודעת מה להגיד
לבקר פעולות ודוחות של תאגיד
לנחם ולחזק תלמיד כושל
לעזור לכולם מניסיון להתחשלהעולם ידע על רצונותי וחלומי
שלח אותי ללמוד במוסד אקדמי
מקצוע מורכב, שווה, והעיקר – חכם
אבטא את יכולותי – כך סוכםלאט לאט התחלתי נובלת
מתכנסת בעצמי ללא יכולת
אין לי זמן אפילו לעצמי
רק רוצה לסיים סיוט עולמימה עושים במקרה שכזה
עם גיליון ציונים ממש מבזה
שוקעת עמוק ללא חשק
קפואה כאילו מאיימים עלי בנשקמרגישה בכלא ממש אסירה
מחיצה עבה, לא עבירה
המצב כמעט לא אנושי
העיקר שקוראים לזה מקצוע חופשי... -
ברק אור בעיניים
רוקד לי ברגליים
עווית של התרגשות
ים של התממשותמתענג, מתרפק
כל כולי בשמעק
מהצרות מתנתק
ומהציון מתמתקר' שמעון
ליבי מתרונן
כדאי להשען
ואצלו לחונןאשרי עין ראתה
אלפי ישראל גילתה
זקנים ונערים בתפילה
נשים וילדים בתחינההוי, ר' שמעון
משכנך בצפון
ואורך מלא עולם
שוכן בלב כולםישועתינו תחיש
בצעקתינו תרגיש
ורפואה לנו תגיש
לנער וגם קשישבעדינו תמליץ
שמשיח יקיץ
ובחלונינו יציץ
ואותו לא נחמיץסיני סיני בתורה
ראה עמך באורה
בלי היסוס ופשרה
אליך יעלו בדהרהבשבילך נפשנו נקריב
רק, עולמך אל תחריב
ולא ישמע עוד ריב
בעגלא ובזמן קריב, -
בס"ד
~ רק אתה ~
ואני יודעת שאנ'לא לבד,
רק תחזיק לי את היד.
ת'אמר לי תחזיקי מעמד,
שזה רק עוד ניסיון אחד.את עולה עליו מעל הגל.
נלחמת, כי יש לך כוחות על.
ונכון שזה קצת מבלבל,
ונקרע בי כבר החבל...אבל-
כל פעם מחדש, אותי אתה מציל.
זורק ממני את כל מה שאת ליבי מכשיל.
רק אתה זה שמכיל,
רק אתה זה שמוביל.
אותי בדרך, אותי בדרך...כי בלעדיך אני כלום.
עפר ואפר, לא שווה מאום.
הכוח שלך הוא עצום,
עוזר לי כל פעם מחדש לקום.עליי לא מוותר,
היחיד שתמיד עוזר.
תראש שלי מסדר,
אנא אל תסתתר.כל פעם מחדש...
-
א אליש התייחס לנושא זה ב
-
רגע אסור
ריגוש בלי שיעור
המשחק מכור
אני גמוררגשותי נמכרים בזול
למדתי לא לשאול
אני מניח לי ליפול
לא לומד מהאתמולפותח, מציץ
פוער בי חריץ
מיניתי פריץ
יצר עריץלילה מאוחר
הכאב לא יתואר
אני נשען על כר
מה יהיה מחרפותח הלב
שניה ללבלב
בוחר להיות שליו
אל הטוב להישאבבחוץ אין עוד אור
אך בי לא שולט שחור
יש לי דרך לחזור
לכאבי יש מזורומחר השחר יאיר
ואני אכבוש העיר
הרע כבר לא ישיר
אני אהיה האביר||הלוואי||
-
לג בעומר תשפג
מָחָר יִהְיֶה
הָאוֹת הַזֶּה
לְבָבוֹת יֶהֱמוּ
נְפָשׁוֹת יִתְרוֹמְמוּ
יָד אֶל יָד
כָּתֵף לְכָתֵף
אַחְדוּת תִּזְרֹם
בְּעוֹרְקָיו
שֶׁל עַם עָיֵף
הָהָר, יִבְעָר
בָּאֵשׁ, בְּכוֹחַ
יִרְווּ, יִשְׁאֲבוּ
קֹדֶשׁ, וְרוּחַ
יִשְׁאֲפוּ לַעֲלִיָּה
לְהִדָּמוֹת לִשְׁנִיָּה
לְלֶהָבָה חַיָּה
צְלוּלָה, נְקִיָּה
לְהִטָּהֵר
בְּמִקְוֵה יִשְׂרָאֵל
לְהִשָּׁאֵר
עוֹד קְצָת, לְעַכֵּל
לְהַרְגִּישׁ
קְצָת יוֹתֵר חַי
אֵצֶל אֲדוֹנֵינוּ
בַּר יוֹחַאי -
הכישלון מדחיק לפינה,
מורט עצבים ,משגע
והלב רוצה הסבר, מילה
לימים הבהירים מתגעגע.סוחבת עוד יום ,
עונה בחיוך
עטוף בתום,
אבל זה תיוך.ובראש שלי---
רוקדים רעשים
מחייכים, כואבים
מלאים אשליות
בילבולי מחשבות
תן לי תכוחות ....כי לכולם זה נראה רגיל .
שגרה, עסוקים כרגיל,
"אולי יעבור לה עם הגיל,
שתפתור ת'קונפליקט בתרגיל "חייה בעולם לא מובן.
אנשים רצים מפה ,לשם,
מחייכים להצלחה כמובן
ורק אני יורקת פה דם .ובראש שלי----
רוקדים רעשים
מחייכים, כואבים
מלאים אשליות
בילבולי מחשבות,
תן לי ת'כוחותלזכור מהו יעודי,
מה זורם לי בדמי,
ללמוד מטעויות ,
להבין משמעויות,
וללכת בדרכך
כי הכל ממך. -
שיר שכתבתי במנגינה של שירו של אמיר דדון בין קודש לחול, מקווה שתהנו... (תקראו עם המנגינה זה הרבה יותר יפה...)
בין קינאה לעצבות, אני חי
עם מצב רוח שמשתנה אצלי, עם כל משב קליל,
את כל השיימינג מחבריי,
אני נזכר במה שהוא אז העליל,
והמציאות הזאת - יום יום יושבת עלי,
היא יושבת מכבידה היא על כתפי,
והמשא הזה כבד וקצת גדול עלי,
אני צריך לגדול מזה ודי,
לגדול מזה ודי...בין שינאה לעצלות, אני חי
עם מצב רוח שמשתנה אצלי, עם כל משב קליל,
את כל הרייטינג מאחורי,
אני נזכר במה שהוא אז העליל,
איך המציאות הזאת - יום יום יושבת עלי,
משברת מכבידה היא על כתפי,
והמשא הזה כבד וקצת גדול עלי,
אני צריך לגדול מזה ודי,
לגדול מזה ודי...מתי כבר די...
מתי תאיר קצת צעדיי...איך המציאות הזאת - יום יום יושבת עלי,
מטלטלת מעיקה היא על כתפי,
והמשא הזה כבד וקצת גדול עלי,
אני צריך לגדול מזה ודי,
לגדול מזה ודי...בין מיתה לחיות אני חי...
