שחר אור מפצע בעולם
ואור חדש מגלה פניו
שברי שמועה אנחה מעלה
ומקירות הלב זעקה עולה
צעקה שקולה עודנו נשמע
יבבה שמלווה אותי עד עתה
על מה עזבתנו רבינו
בין אורבים לכלותינו
מי יענה ללבטינו
ומי יבין מכאובי נפשנו
יתומים אנו ואין מענה
ילדינו ללא אב ורועה
היאך יתמלא חסרון העולם
אבדה השפעת האדם המושלם
ואין לנו עץ בשדה
ומקום שהוא בית מענה
אבן להניח ראשינו
ותפילה לסידור מילותינו
אור העולם כבה ואיננו
וממלאים העןלם בדמעותינו
אוי מי יעמיד שמועה
מי יסדר מערכת האומה
מי יוציא ויביא לפני אלוקים
מי ידע ויבין הלך אנשים
דיבורו בארץ וראשו בשמים
ובו מלאכים עולים ויורדים
זהו היה סולם השמים
אך אלינו נראה רק הרגלים
ועתה כשעלה ונסתלק למרומים
ועינו מביטים לשמי הגבהים
רואים אנו את ראש הסולם
אולי מרוחק וקצת מעומעם
אך ראשו נראה בבירור
ואז זועקים בקול שבור
ואלך בודד וסהרור
עד אמצא משכן לאלוקי
ומקום בו אשטח מענותי
אוי מה היה לנו
על מה נטשתנו
ועל מי יהיה מעננו