מזה שנים שאני כותב את שירי כסודות למגירה, הגיע הזמן שיאיר עליהם אור היום:
אביא כאן בזאת, ב' שירים ואצפה לתגובות ממכם ידידי היקרים!
אור החיים
בית ראשון
כל הדרכים הסלולות, נשארו חלולות
מחכות להגשמה, ציפיית הנשמה
כל הדרכים עקלקלות, הרכיבו מסילות,
שעולות, לאן עולות, לנצח מלחמה.
כל החלומות יתגשמו לטובה
וגם הבקשות לא ישאירו לי בושה,
וכח הנתינה חיזק את האמונה
שעלי, עלי היא שולטת, מעל לכל תבונה.
פזמון
בים של אמונה
ברקע יש תמונה
שמחכה, רק מחכה לנוע
בים של הרגלים
עולם של הבלים
שמחכה, רק מחכה לשמוע
את אור החיים!
בית שני
אכן אפשר שלא לשאול שאלות
לפעמים מותר לחפש, בשביל לגלות
וגם כשחושש שלא נותר לי כח
יושב, חושב, מוצא דרכים מחוץ למוח
פזמון X2
בית שלישי
ושוב עוד לא נכנע, גם לא מרים ידיים
מאותו שדון קטן, שמייאש מהתקוות בינתיים
עם אבא שגדול ממני אלך באור חזק
ושם השם אחד, בקול גדול אצעק!
פזמון לסיום

הלב מתמלא
בית ראשון
מסע ארוך, נשרך בשביל הדרך
וגם הולך ומאסף אבק דרכים
וגם אם באמצע התעוותה בערך
בכל הכח מיישר את הקווים
נוסק בתפילה - כשמרגיש את הנפילה
לא מאבד מקום - ממשיך עולה למעלה
כל עוד זה אפשר, עדיין לא מאוחר
ממשיך חזק, ממשיך ללכת הלאה.
פזמון
הלב מתמלא בתוכן נעלה, גם על סף הסוף אפשר להתחיל מהתחלה, כל מבחן בעצם הוא שיעור לחיים, גם אם קיבלת מאה אם קיבלת עשרים, רק להמשיך בכל הכח לא לסגת, עם נשמה עמוקה שבליבי בוערת, אומר לעצבות הסתלקי מהר לצד, ועם שמחה בלב, באור ה' אצעד!
בית שני
לרגע עצירה, כשהאווירה קצת חסירה
הלב רוצה מנוח, אולי אפשר לברוח
נקודת בחירה ברגע של שירה
גם היא תביא איתה מטען מלא בכח
אנא ה' הושיעה נא - גם כשאני נמצא עמוק בעת צרה
אני ה' הצליחה נא - ואת אורך ממני, ממני אל תמנע
פזמון
בית שלישי
נקודת תקווה, דומעת כלפי שמיים
במקום לשקוע עמוק בפנים, לקפוץ ישר למים
הנשמה כמהה סוף סוף להתחבר
להרגיש יותר בנוח, בתוך ניחוח מאתגר
לעולם נותר - אצלי רק לחכות
אלך איתו ביחד - באור ה' לראות
ולכל באי עולם - נאמר וגם נאמר
את בשורת הגאולה - שבא תבוא מחר
פזמון + תוספת לסיום
הלב מתמלא בתוכן נעלה... ועם שמחה בלב באור ה' אצעד!
הלב מחכה מתי הוא כבר יגיד, העתיד נראה קרוב, את דעתינו עוד יעמיד, נראה וניווכח באור האמונה, ובלי שום ערפל, בבהירות נראה תמונה!!!
מקווה שאהבתם

שלום וברכה. יש לי שיר חדש. ואני ישמח אם מישהו ילחין אותו. הוא בהחלט חשוב לי מאוד מכיוון שהוא נכתב מתוך החיים עצמם (למי שמבין). כעת אני אציג את השיר ומי שיש לו לחן אני מבקש שיצור איתי קשר. להלן השיר:
בית א:
שיריי ישירו את חיי. מילותיי יביעו את שנותיי. פוסע על עקבותיי – מאמין באלוקיי. יש ערפל גדול. הים מלא בחול. שוכח מהכל – קורא לכל-יכול. כשהנשמה סדוקה. מתמלאת במכאובים. אי-אפשר שלא לשכוח – החיים הם לא פשוטים! רק דבר אחד. בתוך הלב קיים. באמת זאת מתנה. שלי שווה עולם.
פזמון:
אף אחד, לא אף אחד. ינצח את האמונה שלי. היא חזקה, היא אמיצה. כנגד כל הסיכויים. היא אלוקית היא משמיים, היא גם באש וגם במים. היא תנצח בכפליים, היא תביא אותי לכל הרקיעים. אני שמח, אני יודע. הנשמה היא אור בוקע! יום יבוא והיא תפציע, לכל העולם. רק להרגיע!!!
בית ב:
הכאב הוא שר, לפעמים הוא מאושר, כי הוא יודע שמחר, הוא יעזוב את הבית. הצמח צומח באדמה, הוא מרקיב ואז עולה מן השממה, גם הלב שלי יצמח, יאיר לכל העולם. כשהכל סוגר עלי, כל השערים ננעלו. שער אחד קטן נשאר לי. הוא שער הרחמים. בוכה מכל הלב. נאבק עם הזאב. שרוצה רק לאכזב. שנתייאש, שלא נתקרב.
פזמון:

• אבל, אף אחד, כן אף אחד, בעולם. אם ינסה, הוא לא יצליח, כי מעלינו ה' אחד!
  אף אחד, לא אף אחד. ינצח את האמונה שלי. היא חזקה, היא אמיצה. כנגד כל הסיכויים. היא אלוקית היא משמיים, היא גם באש וגם במים. היא תנצח בכפליים, היא תביא אותי לכל הרקיעים. אני שמח, אני יודע. הנשמה היא אור בוקע! יום יבוא והיא תפציע, לכל העולם. רק להרגיע!!!
  ולא משנה, פה מה יקרה. תמיד הכל יהיה לטובה. כי הלב שלי מלא באמונה ובאהבה. ולא משנה, פה מה יבוא. לאן נלך. לאן נגיע. הכי טוב, זה להיות שלם, ולהרגיע
  בית ג' (המשך לפזמון ב'):
  להרגיע, את הנפש. הכאובה, העצובה, המאוכזבת. לתת לה חום. שתמיד תזכור, שלעולם היא לא תיכנע. ושהלב אותה יימלא, בשמחה, בתבונה, באהבה. בשמחה בתבונה, באהבה ו–'...באמונה...'!