כתמים על הנשמה
שוב מחשבות של גדלות על כמה שאני קטנה
וזה כתמים כאלה שלא רואים בעין
אבל הם נמצאים לי על הנשמה
וזה בסך הכל פגמים באמונה
כתמים שחספסו והראו לי את עצמי
כמו חפץ שצריך לחפש לו הגדרות
והאמת היא שענווה אמיתית
זה להאמין שמגיע לי את כל הטוב,
כי מי אני שיכולה לומר
שאולי זה לא מגיע לי בכלל?
אני רק צריכה להתחנן להתעקש
להוציא את עצמי מהתמונה ולתת מקום לאמונה
להוציא ממני את ההיגיון שגורם לי להישאר באותו המקום
להוציא ממני את כל אותם המחשבות המרובעות
לא רוצה להרגיש קטנה
לא רוצה להרגיש גדולה
לא רוצה להקשיב לאותם הכתמים
שיודעים לשקר לי מי אני
וגם שאני חושבת שאני כלום
זאת שוב הגאווה שגורמת לי לחשוב
שאני המחליטה ואין אותך כאן בתמונה
ואני לא רוצה לחיות בתוך תבנית של היגיון
להאמין באמת בכל הטוב שאני יכולה לדמיין
בלי משו שעוצר אותי וגורם לי לחזור
אבא מצטערת שבאתי אליך ככה
עם כל אותם ההגדרות עם כל אותם השקרים
עם אותה ''ענווה'' שגרמה לי לחשוב שאני כלום
אותה הגאווה שגרמה לי לחשוב שאני תמיד אשמה
זה רק אותם כתמים שצבעו את כל האמת שלי
האמת האמיתית הכנה, הטהורה
ואבא סליחה רק רציתי להגיד
שאם אני מרגישה עכשיו צודקת
זה רק בגלל שאני יודעת שאני טועה
||לקח לי קצת זמן להבין שכל עוד אני עוצרת את עצמי מלהאמין שאני טובה ומגיע לי טוב, זאת רק גאווה שאני מאמינה בהגיון שלי במקום להאמין בגדולתו של הקב''ה...
תודה לבורא ששלח לי שליחים שיגרמו לי להפנים את זה...||