נפשות פועלות,
עומס רגשות
שברי עולמות
ים של דמעות
והרבה השגות.
קשה לחיות,
עוד יותר קשה,
"להיות"...
הוויה אמיתית
הרגשה מתמדת
נשמה סוערת
מחשבה מבולבלת.
מלא תהיות
עמוס סתירות
וקושיא אחת:
"מי אני?"
||(השיר הוא תיאור על אנשים בעלי רגש מפותח, אשר על זה אמר החכם מכל אדם יוסיף דעת יוסיף מכאוב)||
מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה?
מַדּוּעַ אֵין הִיא בּוֹעֶרֶת
מִתְלַהֶבֶת וְכוֹסֶפֶת
בְּאִישִׁי אֵשׁ קֹדֶשׁ
רִשְׁפֵּי שַׁלְהֶבֶת ק'ה---
הֲרֵי אֵשׁ תּוּקַד תָּמִיד
בְּקִרְבָּהּ בְּתוֹכָהּ –
הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה.
וְלָמָּה לֹא תִּבְעַר,
מַדּוּעַ אֵינֶנָּה נִשְׂרֶפֶת?!
בַּאֲדִישׁוּתָהּ נִשְׁאֶרֶת
אֲדוּקָה וַחֲבוּקָה
בְּכַבְלֵי הַגֶּשֶׁם
כְּאִלּוּ יְצוּקָה הִיא
מֵהַחֹמֶר.
אֵיךְ?
אֵיךְ נַתִּירֶנָּה
מֵהַכְּבָלִים וְהַשַּׁלְשְׁלָאוֹת!?
הֲרֵי הַהַשְׁלָמָה
עִם הַמְּצִיאוּת,
הַמְּדֻמָּהּ וְהַקַּיֶּמֶת.
גַּם לָהּ אֵין תּוֹחֶלֶת
כִּי בַּסּוֹף יִתְגַּלֶּה
הָאֱמֶת הַנֶּעֱדֶרֶת.
פְּנִימִיּוּת הַנְּשָׁמָה
תֵּצֵא הַחוּצָה
בְּקוֹל גָּדוֹל וְרַעַשׁ.
וּמֶה אָז נַעֲשֶׂה -
עִם הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים!?
עַתָּה בְּעֵת הָעִבּוּר
הַהַעֲלָמָה וְהַהַסְתָּרָה.
שָׁאַלְתִּי:
מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה,
מָתַי תִּתְגַּלֶּה אוֹר הַנְּשָׁמָה?
מה לך נפשי/ ש. בן דוד
והאור מאיר בכל מאודו
במלוא זיוו והדרו
ומה לך אצל החושך
ההסתרה והעדר המוחלט
הרימי המסך
והסירי ההסתרה
ויאירו עינייך העיוורות
במעיינות המדע והחכמה.
מה לך נפשי
חבוקה ועטופה
בכבלי הגשם והחושך,
נתקי המוסרות
ופתחי כבלי הרזל
צאי ותפרחי לחופשי
אור, חירות, וגאולה.
||זה השיר הראשון שאני מעלה כאן לפורום.
אשמח לתגובות והערות.||