פעם, כשהשמש היתה מתחילה לזרוח,
הייתי רואה בזה סיבה לשמוח.
הרי הבוקר הגיע ועוד יום הופיע
אז בואו נבנה ממה שיש לו להציע...
פעם, כשרציתי להמשיך את הלילה וה'לבד'
הייתי עושה טבלאות של 'נגד' ו'בעד',
היום ה'בעד' בקלות מנצח
פשוט, אין לו עם מי להתווכח.
היום, כשמגיע הזמן להתעורר
זה סיבה בשבילי להצטער,
לבכות על העבר וגם על ההווה.
לקום למציאות כזאת- זה לא שווה.
אז אני קמה בכוח
מכריחה את עצמי לשכוח,
לשכוח מכל מה שכואב
ולשמוח באמת, מכל הלב.
נכון, זה קשה, אבל אפשרי.
ואם תנסי אז גם את תראי
שעם כל הקושי והכאב
אפשר להרגיש את אבא שאוהב.