שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

אייצ'ית

השרשור ננעל עד להודעה חדשה.

אין לפתוח שרשורים חדשים לשירים שלכם.

כל המשתמשים שפעלו כנגד חוקי הקטגוריה יקבלו הסרה מגישה לקטגוריה זו.

אייצ'ית

השרשור נפתח מחדש-
שימו לב,
ישנה תת קטגוריה חדשה!

מישהי מיוחדת

@אייצ-ית כתבתי שיר מקווה שזה בסדר לשים אותו פה...

מותר לי להיות שונה
ואני רוצה לעשות שטויות
אולי כי אני לא משתנה
ונמאס לי לבכות

רוצה לבלות
רוצה להנות
רוצה לצחוק
להפסיק לשתוק
רוצה לחלום
וגם לטעום
רוצה להרגיש
רוצה להרעיש

החופש הזה
בוער לי בעורקים
זה מרגיש כזה
מדהים

מותר לי להיות שונה
ואני רוצה לעשות שטויות
אולי כי אני לא משתנה
ונמאס לי לבכות

רוצה לשיר
שיר אדיר
רוצה לרקוד
רוצה מאד
רוצה לשמוח
רוצה לפרוח
רוצה לפרוץ
את הגבולות

החופש הזה
בוער לי בעורקים
זה מרגיש כזה
מדהים

מותר לי להיות שונה
ואני רוצה לעשות שטויות
אולי כי אני לא משתנה
ונמאס לי לבכות

אבל כולם מפחדים עלי
וגם אני על עצמי
שמישהו יגיד לי עד מתי
אנסה לברוח מעצמי?

לא הכל טוב אבל הכל לטובה

מבול של כאב
עם הגשם הראשון
שוטף אותי בחום
מלווה בכלי זמר
כאילו זה ירפא תשבר

הכאב בא בצלילים
לכסות את השברים

לאט לאט
הוא מחריב
כל מה שנשאר בי שלם
הוא שובר

זה מתסכל
הכאב שיחק אותה חבר
אבל הוא חתכת נוכל
שמנסה עלי להתגבר

הוא חיכה לי
ככה בצד
שכולם עפו ממני
והייתי לבד

ואני חיכתי לו
גם כשהיה טוב לי
כי התמכרתי לתחושה
שמישו מחכה לי

נדבקתי לכאב
במקום לברוח
בתרוץ
של אסור לשכוח
כי אסור להדחיק
זה אפילו לא מצחיק

אז שונאת אותך כאב
עוף לי מהחיים
למרות שאפילו
תחיים לא
השארת לי

אילה...

אנונימית

חלום

חלום מתוק
חלום רחוק
לעיתים נדמה הוא מתקרב...

מטייל לי בדמיון
מצית בי תקווה
מעיר, מחמם את הלב

לרגעים מתרחק הוא
נדמה שאבד
ולא יחזור לעולם....

לרגעים מוחשי הוא
כמו מציאות
ואיתו הייאוש נעלם

מפיח בי תקווה,
מסדר המחשבה
עליו לעלום לא אוותר

ויהיו שיאמרו
"זהו רק חלום"
אך אני יודעת שיותר...

ומה אבקש ממך אלוקיי
שזיכני להגיע הלום,
מי יתן ויהפוך זה החלום
למציאות אמיתית בחיי!

טותיייי

לפעמים החושך מגיע
והאור נעלם
לפעמים מבול מופיע
ומגיע איתו רעם

איפה הטוב שהיה
ועכשיו מסתתר
פתאום הכל קרה
יש חידה ואין פותר

ואיפה מי שאמר
שיהיה איתי עד סוף החיים
ולמה כל החיים האלה
הם רק שקרים

איפה האהבה ששרפה
את הלב שלי
ואותירה אחריה שברים
למה הכל קשה
ואני צריכה הסברים

למה אוכלת סרטים
שהחיים הם דבש
למה כל החלקים בלב שלי
בשנייה הכל נכבש

ולמה שואלת שאלות
וגם ככה אין תשובות
למה כל מילה שנייה
גורמת לי לדמעות

ולמה רוצה לגמור את החיים
בגלל אנשים צבועים
למה לא מאמינה שהכל לטובה
והכל מאלוקים

ולמה לא מניחה את הלב שלי
ליד המיטה
כי כל מה שאני צריכה בחיים האלה
זה רק אמונה ותקווה

טוהר

מישהי מיוחדת

זהו יצאתי להפסקה
השפיות שלי ברחה
תזמינו לי משטרה
כי השכל שלי נעדר

רק רציתי להפסיד
לוותר על התכנית
אז צנחתי צניחה חופשית
והפתיל שלי נגמר

זה לא שהיה לי טוב פעם
זה כן שרע לי עכשיו
הלב שלי מלא בזעם
כי אני עדיין באותו המצב

חשבתי לעשות רברס
להפסיק להתפספס
להתחיל להתחספס
אבל שקעתי

וכמה שניסיתי לעלות
גיליתי איך אין לי כוחות
אני רק משנה תתחפושות
כך נולדתי

זה לא שהיה לי טוב פעם
זה כן שרע לי עכשיו
הלב שלי מלא בזעם
כי אני עדיין באותו המצב

אבל השם אני עוד אתגבר
אני אהיה גדולה יותר
אפסיק להתמכר לשקר
אפסיק להיכנע ליצר
אני מבטיחה בלי נדר
הכל עוד יסתדר
אני אתבגר

זה לא שהיה לי טוב פעם
זה כן שרע לי עכשיו
הלב שלי מלא בזעם
כי אני עדיין באותו המצב
אבל זהו, זה נגמר!

אפסיק להמר
על החיים שלי
אתחיל לשפר
ת'מעשים שלי

הגבולות שלי יהיו סופיים
המעשים שלי יהיו טובים
אני מבטיחה לך אלוקים
בסוף אהיה מהצדיקים
כי נפלתי כבר שבע פעמים
ואני עדיין ממשיכה את החיים...

שנדי

אני רוצה שיחשבו שאני דוסית
אני באמת כזו
הולכת בצניעות קיצונית
כדי שישאלו מי זו

אבל אז מתבלבלת
עושה שטויות
אפח'ד לא שואלת
עושה טעויות

פתאום אני פתוחה
"כמובן לקבל דעה"
מראה ידיעות
שלא מסמלות שאני "מציאה"

אז מי אני מה אני
היכן שגיתי בדרך
אני בחברה זורמת
אך לעקרונות יש לי ערך

ד' הטוב תראה לי את המסלול
אני מאבדת כיוון
בין כל התוכניות עושה בילבול
ויש דרך אחת אמיתית אלייך........

סליחה אם לא מובןן כל כך

איזה קטע

פוסט זה נמחק!

טותיייי

למה החיים שלי
נתונים
בגלל אחרים
למה אני משתעבדת
לאנשים
הלא נכונים
למה אני כזאת
ילדה נחיתית
למה אני ילדה
כלכך דיכאונית
בשנייה החיוך יעלם
ודמעות יגיעו
פתאום יתחילו לרחם
ואמנם קצת יפתיעו
יגיד לכולם
שזה רק עייפות
והלב בתוך בוכה ואומר
אל תאמינו
רוצה לראות
מי באמת יעזור
מי באמת יתן יד
אבל חושבת לעצמי
אולי אפסיק עם זה ודי
כי אף אחד
לא ירצה לעזור
וירצה לשמוע
אז אולי תפסיקי
לחייך וגם לדמוע?!
טוהר

מישהי מיוחדת

אני שונאת את זה
משהו קורה לי
לא יכולה עם זה
השתניתי
אני רוצה את זה
כן בא לי
וגם בורחת מזה
כי זה רע לי

האם אני מתלצית
או סתם דוסית במסיכה
האם אני דרמטית
או שכלית ואדישה
האם אני נורמלית
או משוגעת בלי אבחנה
האם אני אופטימית
או פסימית ללא תקנה
האם אני אני
או ששיחקתי מישהי אחרת
האם זה אמיתי
או שאני באמצע סרט

מאבדת עשתונות
אני במשבר זהויות...

אני נקרעת מבפנים
לבדי מול אלוקים
מבטיחה ימים יפים
נופלת שמונה פעמים
אני סתומה שאין מילים
וגם רעה קצת לפעמים

האם אני מתלצית
או סתם דוסית במסיכה
האם אני דרמטית
או שכלית ואדישה
האם אני נורמלית
או משוגעת בלי אבחנה
האם אני אופטימית
או פסימית ללא תקנה
האם אני אני
או ששיחקתי מישהי אחרת
האם זה אמיתי
או שאני באמצע סרט

מאבדת עשתונות
אני במשבר זהויות...

ושוב אני לבדי עם מחשבות
לא יודעת מה אני רוצה להיות
מנסה להאמין שזה רק זמני
לא מאמינה שזה אני
לא שומעת להיגיון
מתעצבנת על הדמיון
נמצאת כל היום בדיכאון
וחוזרת לשלטון

האם אני מתלצית
או סתם דוסית במסיכה
האם אני דרמטית
או שכלית ואדישה
האם אני נורמלית
או משוגעת בלי אבחנה
האם אני אופטימית
או פסימית ללא תקנה
האם אני אני
או ששיחקתי מישהי אחרת
האם זה אמיתי
או שאני באמצע סרט

מאבדת עשתונות
אני במשבר זהויות...

תגיד לי אלוקים
מתי אצא מהשיגעון
עוד כמה ימים
ימשך המרתון?

הודיה 1

מרגישה שהכל בא ומתרסק עלי
מה קרה לי היום אבא?
לא התפללתי מספיק חזק מהלב
חטאתי במשהו שאי אפשר לתקן
אבא אני מבקשת סליחה ומחילה
לא יודעת איפה להניח את הראש
אני לא מסוגלת יותר
אבא דווקא כשאני צריכה אותך אתה נעלם לי
עם מי אני ידבר מי ינחם ויחזק אותי יותר
אני לא עומדת יותר בזה
אבאאאאאא
חייבת אותך איתי אל תעזוב אותי לרגע!

עוד אחד חמוד שכתבתי

כשיש הרבה נייר על השולחן אני טוענת שאני מצוננת
כשהעיניים אדומות אני טוענת ששורפות לי העניים
אבל כשהלב טבע מכל הדמעות שלי מה אני יתרץ?
מה אני אמורה להגיד כדי להרגיע את המחשבות שלי
שהכל בסדר והכל יהיה טובמשהו יכול לעזור לי?
אבאא אתה כאן ולעולם אינך עוזב
תודה לך אבא מה אני הייתי עושה בלעדיך
אני צריכה אותך במוחש איתי ביחד ולא רק במחשבה ובדמיון

טותיייי

רוצה להיות מי שאני
איך שאני
איך שחלמתי להיות
אבל מפחדת
מהתגובות
מפחדת לצער
את מי שהביא אותי לעולם
מי שהביא לי את העולם
מי שנתן לי את הלב שלו
את כל מה שצריך
ומה שמיותר
מה שמותר
מפחדת שיגלו
את הפרצוף האמיתי שלי
מפחדת להיות
קיצונית מידי
או יותר מידי
מפחדת לפרוץ את הגדר
של הכל
להרגיש כל יכול
ואז ליפול
מפחדת לגלות
את האני שלי
שבתוכי
מפחדת מתישהו
להכיר את עצמי...
טוהר

יהודי זה הכי

זה כל הסקופ
אני באמצע לופ
כשאגמור אחזור לדעתי
עד אז הכל אפשרי

זה לא שאני מידי חכמה
אני פשוט ילדה בלי דרמה
השכל מכבה את ההקצנה
והאיזון מורגש בכל דקה

זה טוב אבל גם משעמם
אני מכורה על מלחמות
המשחק שלי מהמם
אבל אני רק חיה בהסרטות

אני מחכה רק לבוקר
אז השכל יתגבר
מול החברות גם הלב יתעורר
ובינתיים-
אני רגישה-אדישה
מסתכלת על השמיים
מחכה שהבוקר יאיר
ויזוזו לי הרגליים

זה לא שהתיאשתי
אני בכלל לא ויתרתי
אין טעם להילחם בכלום
יודעת שזה יבוא ובבום

בלילה יש שעות ריקות
בבוקר הרגשות חיים
,בלילה החברות מתות
בבוקר יש תחית המתים...

הודיה 1

אלוקים
תן לי להמשיך להאמין בך
אני לא יודעת מי אני
ומה רצוני בעולם
תן לי תקווה
אנא ה' עזור לי
תן לי לקום בבוקר עם מטרה
ולא בגלל שיעור אנגלית או מתמטיקה
שמור עלי אני רוצה להשאר רק איתך
ולא ליפול לפיטוי של היצר
בוא אלי תעזור לי להמשיך
להתקדם ולראות תוצאות
ה' בבקשה בוא אלי עכשיו
כשיש בי משהו
לא בטוח שזה ישאר
אנא ה' אני לא יכולה לדמיין אותי בלעדך
אבא
אף פעם לא אפסיק לאהוב אותך!

איזה קטע

איך מוציאים להיט
איך גורפים לייקים
מה את העיניים יצית
ויביא מעריצים

איך מפסיקים לרדוף
אחרי הצומי והשואו
מה כבר ישטוף
את התאווה לוואו?

איך יוצאים מהדפקט
מפסיקים להתחרט
על שטויות שכותבים
כשמשועממים?

המון שאלות יש לי
ואפחד לא יענה לי
כי זה דברים שתלויים בי
או בשכל שנתקע לי

טיטו

@טותיייי @מישהי-מיוחדת @הודיה-1 וכל שאר המשתמשים. לא לשכוח שחלק מהכללים בנושא הם שאסור להעלות יותר משיר אחד ליום... את מה שכבר העלו יותר מאחד ליום אני הפעם לא אמחק כי הנושא נפתח אחרי הרבה זמן ואני מבין את החסכים והרצון לכתוב אבל מכאן ולהבא אנחנו נמחק כל שיר שנכתב מעל אחד ליום...

מישהי מיוחדת

חיים
כמו במחול שדים
סופגת הכל בפנים

מראות
לא שוכחת ת'מלחמות
הכל חוזר בהזיות

די
עד מתי
אני אומרת ביי

תתנו לי קצת רעש
להשכיח ת'בלגן
נמאס לי כבר ממש
מכל העניין

ברקס
רוצה לעשות רברס
משהו התפספס

קאט
הלב ממוטט
הראש מהופנט

אש
אין לי מה להתבייש
הקצב כבר דורש

תתנו לי קצת רעש
להשכיח ת'בלגן
נמאס לי כבר ממש
מכל העניין

מחשבת מסלול מחדש
בוחרת לראות ת'דבש
וסופסוף מורגש
איך אל הלב המותש
חודרת השמחה
כי הכל מלמעלה
כל הסבל שבעולם
וכל הבכי הקיים
לא ירחיק אותי ממך
אבא אני שלך

טותיייי

אני כאן
והלב שלי לא
הוא מפליג
בין רגשות למחשבות
בין הרגש להיגיון
הוא לא מבין
מה הנכון
עדיף להיות אטום
ועם שכל
או להיות רגיש
עם לב
הוא תוהה
מתבלבל
הוא לא יכול
על ההיגיון
להסתכל
הוא נותר
עם המחשבות
התהיות
ושלא נדבר
על הדמעות
וכל זה אני צריכה
לסבול
מתלבטת
חושבת
חוששת
ומחזיקה מעמד
שלא ליפול
אנשים רגישים
לא מבינים תהיגיון
אנשים חכמים
לא נופלים לטימיון
ואני נשארתי
עם הרגש בלי ההיגיון
ונפלתי הישאר
לתוך התהום...
טוהר

טיטו

זה שיר שמשהי שאני מכיר כתבה וביקשה שאני אעלה את זה בשבילה...

העיפרון
החיים הם משהו מיוחד,
משהו מוזר.
החיים הם מתנה,
זו זכות וגם חובה.
בחיים יש לא מעט דברים קשים העומדים בדרך,
והם עוצרים אותנו מלהמשיך.
רגשותיו של העיפרון לא כתובות במילים,
הם נמצאות אולי בין השיחים.
הוא שוטף כלים עם דמעותיו,
הוא מצייר על לב שבור,
אפילו המחק שבקצהו לא יכול למחוק או להעלים את רגשותיו.
ממראהו החיצוני ניראה שהכל בסדר,
שיש לו תמיכה מהוריו במאה ואחת אחוזים,
ויש לו סביבה תומכת וכפית,
שהוא מיסטר- אדון מושלם אבל לא!.
גם אם נראה שהחוד שלו חד ונראה טוב,
מבפנים הוא מרגיש כמו סתם עוד עיפרון שמגיע בקופסא ב-3 שקל.
קשה לו להביע את רגשותיו.
הוא מרגיש לעיתים שדוחקים אותו לפינה,
למרות שהוא בין היחידים שמבקשים ממנו למלא תפקידים.
אנני מצליחה לחשוב מה עלה בגורל העיפרון,
האם הצליח הוא בחייו ונשאר עומד ישר כותב וחודו חד,
או שאולי, שכחו ממנו,
וכרגע הוא נמצא עמוק עמוק בתוך המגירה.
לבד ובודד.

אולי אם יהיה פידבקים טובים היא תביא לי עוד...