שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

מישהי מיוחדת

רק אותך ביקשתי
כמה התחספסתי
גם אם טעיתי
בא תחזיר אותי
למה שהייתי
למה שאני רוצה
בא תחזיר אותי
להיות ילדה טובה
בא תפנק אותי
תיתן לי קצת תקווה
לצאת מהבוץ הזה
לעלות מעמק הבכא
בא תחבק אותי
תן לי עוד סיכוי
למה שלא האמנתי
לקצת שינוי
בא תעזור לי
אתה הרי אוהב אותי
אז אל תשכח אותי
גם אם הכאבתי
בבקשה תיתן לי
להרגיש שאתה תמיד איתי
שגם אם התבלבלתי
אתה תמיד תרצה אותי
בא תמחק לי
את היצרים
הם קצת גדולים ממני
ורעים

הודיה 1

התעלמתי
התייחסתי
פגעתי
מחלתי
דיברתי
שתקתי
קיוויתי
התייאשתי
מה איתי עכשיו?
צחקתי
בכיתי
נלחמתי
נשברתי
שרדתי
התרסקתי
ואיפה אתה אלוקים?!
שכחת ממני?
אני גם צריכה אותך
הלב שלי צורח מהשתיקה

חסויהההה

פוסט זה נמחק!

עטי

והבור ריק
אין בו מים
רק ארס
בהתפשטות

והבור ריק
ושָקט
רק הד
של צרחה
דוממה

והמוח
חלול
ואין
שיעול
רק חנק
ארוך
עזוב

והבור
יבש
אין בו
דמעות
רק שאלות
עקרבים
שבעים
ותשובות
שברחו
לחיים.

והבור ריק
ועמוק

ומסמר
אחרון
בֶסולם
מתרופף

והבור ריק
רק חלל
ותקווה
צונחת
באינסוף.

עדי 3

ושוב נופל,
למרות הכל.
ושוב טומן-
את ראשי בחול.

ושוב הבטחתי-
ולא קיימתי.
ושוב קמתי,
ושוב נפלתי.

מתוסכל,
מיואש,
מרים ידיים.

מבולבל,
מבואס,
דמעות בעניים.

אבא, אני כזה!
בלב אני תמיד רוצה.
מתחיל בקטן,
נופל בגדול
כנגדי השטן,
טורף את הכל!

גם אם נפלתי
אין ספור פעמים,
קבל אותי כמו שאני-
גלוי ותמים.

כי אני- אני,
פשוט אוהב אותך.
כי אני- אני,
פשוט הבן שלך!

המחבל המחופש

פוסט זה נמחק!

המחבל המחופש

רואה במראה
ילדה שבורה
ורצוצה
שלא יודעת
מה רוצה מעצמה.
היא מרגישה דפוקה
עם עצמה.
שבכלל לא יודעת
למה היא נמצאת כאן.
מה רוצים
ממנה כאן בעולם.
והיא רק מקווה
שהתקופה הבא
תעבור עליה בטובה
כי אחרת
היא מרגישה
שאיך שהיא
מכירה את עצמה
היא כבר לא תחזור
ליהות מי שהייתה.

סורי היה לי פאשלה רציתי לערוך ולא נתן לי
אז העלתי שוב
אשמח להערות

יעל a

אין כאן
שחור ואדום ולבן
הכל אפור מעורבב

אין תמרורים
הזהרות
וגבולות
הכל כל כך מעורפל

אין כן ולא
ומותר ואסור
הכל אולי או כדאי

אין שאלות
ותשובות לספקות
הכל עומד כאן על תנאי

די ללאות
לאי ודאות
לריטוש לטשטוש
לבלבול

עולם הפוך
שרוצה רק
לחזור
לחיות באי של שפיות

מנאששש

לא שלי

בלילי טבת
הארוכים
הבדידות נמרחת
על הקירות כמו
צללים
שולחת זרועות
ארוכות לכל פינה
נעה אט, כמו
מחוגי שעון
עייפים
מנגבת טיפות
חצופות
שדולפות
במקום שבו אין
אנשים.

בלילי טבת
החשוכים
השתיקה רובצת
כמו ענן סמיך
רועמת
ומהדהדת
ומשברת לבבות
מטה אוזן לניגון
הגמרא
שנשפך מחלון
אחר
מקום שבו יש
אנשים.

שברי חלומות
חיבוק מיותם
פירורים על שולחן
שבת
מזכירים שאחרי
טבת
ינץ שבט.

עדי 3

צריך שָבת יומיים,
לא מספיק יום אחד.
לעצור את גלי המים,
שמשאירים אותי לבד.

עם הדאגות והריצות,
המחשבות והתפיסות.
עם טירוף של שגרה,
קודרת ואפורה.

מחכה לְשָבת-
שתפרוס את כנפיה,
שתעצור את הכל.

מחכה למלכה-
שתפתח שעריה,
ותבדיל בין הקודש לחול.

שתשטוף אותי ברוגע,
בשלווה רוחנית.
שתרים אותי לגובה,
המציאות האלוקית.

מוקדש לכל אלו שמרגישים כמוני...

המחבל המחופש

יש אנשים שהם בטוחים
שהם הכי חכמים
והכי יודעים
ומה שהם אומרים
זה הכי נכון
והכי צודק
ובחיים אין להם טעויות
כי הם בעצם הכי מושלמים
שבטוחים שאין יותר טובים
וגם לא שומעים
לכל המעירים
תמיד גם מאשימים
את השניים
שבעצם הם אלה שטועים
אז לכל אלה
נאחל
הצלחה בחיים

ואוו שיר כזה נכון נקווה
שאתם לא כאלה

מנאששש

לא שלי

גבהה

ילדה קטנטונת
עומדת
תוהה, לא מוגנת,
בודדת

מול הרוחות הנושבות
בפראות
מול טורבינות שמסתובבות
במהירות

עומדת בתווך,
מסתכלת
תוהה, מסתחררת
וכמעט מתבלבלת

ילדה לא קטנטונת
בודדת
חזקה, מתגוננת
עומדת

מול הרוחות הנושבות
בפראות
מול טורבינות שמסתובבות
במהירות

אל מול הַחֶבְרָה שמתקרבת
נצבת, וגב זוקפת
אל מול הרוח הסוערת
היא איתנה, ולא נסחפת.

מול עולם
שמתערבל
במרוץ חסר מטרה
מול כולם
שמתבלבל
ונובל "כי אין ברירה"

נצבת, בודדת
לא מועדת.
והילדה-היא לא תוהה,
כי מאז היא כבר גבהה.

יואווווו

פוסט זה נמחק!

יואווווו

שיר לא שלי שיר מטורף ממש התחברתי אליו
מכווה שגם אתם שיר מטורף

כשפגעו בי התבגרתי.
כשהיתעלמו ממני התחזקתי.
כשהכאיבו לי גדלתי.
כשנפלתי קמתי.

ניצחתי לא את מי שעמד מולי.
אלה ניצחתי את עצמי
כי האמנתי במי שעומד שאני.

לעולם על תוותרו על עצמכם.
רגעים קשים יהיו תמיד
תמצאו את הכוח בליבכם.
כי אין אדם חזק יותר ממכם.

לא הכל טוב אבל הכל לטובה

דְּמָעוֹת מִדָּם/אַיָּלָה

וְהָאוֹר שׂוֹרֵף
לִי עָמוֹק בָּעֵינַיִים
וְהַמַּבָּט שֶׁשּׁוֹטֵף
אֶת הַטּוֹב בַּשָּׁמַיִים

זַלְעָפוֹת שֶׁל דָּם
דְּמָעוֹת שֶׁל קוֹר
וְהָרַע נִשְׁאַר
כְּמוֹ שׁוֹמֵר
שֶׁלֹּא נִרְדַּם

כְּמוֹ פְּצָצָה
עַל שְׂדֵה מוֹקְשִׁים
הַכְּאֵב הֶחֱלִיט
לִשְׁלוֹחַ שְׁלִיחִים

שֶׁלֹּא יִזְכְּרוּ בְּטוֹב
כְּמוֹ תַּסְרִיט אֵימָה
שֶׁיִּשְׁכְּחוּ מִזֶּה לֶאֱהוֹב
כִּי הָעוֹלָם מָלֵא בְּנֶחָמָה.

מישהי מיוחדת

למה אני נכנסת לניסיון
ואז כבד לי בלב ודיכאון
אני נופלת בפעם המיליון
והכאב במשקל אלף טון

אני לא מצליחה להתגבר
משהו בלב שלי עוד לא התבגר
והמח שלי עסוק בלספר
שאני עוד לא רוצה להשתפר

כואב לי המון בפנים
אני נופלת אלף פעמים
קצת התייאשתי האמת
העתיד שלי יחד עם השכל מת

לא אכפת לי מכלום
להרוס את כל היקום
להפסיד הכל בשניות
ולאבד ת'סיבה לחיות

אהרן נחום

גם ים / לפעמים סוער בִּפְנִים
גם שמיים / לפעמים מעוננים
גם אדמה / לפעמים מִיוֹבֶש נבקעת

גם כוכב / לפעמים נופל
גם ירח / לפעמים אפל
גם שמש / לפעמים שוקעת

אבל הכל עובר בסוף
אחרי כל ים מגיע חוף
רק תרים ת'ראש מעל המים
תצעק לאבא בשמיים

גם עננים / לפעמים בוכים
גם על פרחים / לפעמים דורכים
גם לְציפורים / בחורף- נהיה פתאום קר

גם פרפרים / לפעמים חסרי מנוחה
גם בהרים / לפעמים חשיכה
גם לְעצים / בשלכת- כלום לא נשאר

אבל הכל עובר בסוף
אחרי כל ים מגיע חוף
רק תרים ת'ראש מעל המים
תצעק לאבא בשמיים

פונץ' בננה

מוקדש לכל אחד ואחת
כולם גיבורים
גם אם הם נפלו
כולם חזקים
גם אם נשברו

כולם שלמים
למרות שנסדקו
כולם שורדים
גם אם מזמן התייאשו

כולם בסדר
גם אם בפנים אחרת
כולם לוחמים
גם אם הם עזבו תמשמרת

כולם חיים תהווה
אפילו שהלב תפוס על העבר
כולם שמחים מבחוץ
גם אם בפנים קצת מר

כולם גיבורים במסכה
כולם גיבורים עם תעודה
מחזיקים חזק
מחזיקים מעמד

בתוך עולם ההסתר
בתוך עולם הנסיונות
האמונה בלב כולם פועלת
מרימה את כולם ועוזרת

מישהי מיוחדת

מבפנים
סוערים בי רגשות
מתפרצים
ואני עושה שטויות
מוכיחים
משמיעים אלף קולות
מכריחים
ואני חייבת להיות

ולאאאא לא בא לי
אני עמוק במה שאיבדתי
והיצר שוב מפיל אותי
מכריח אותי להיות מה שלא הייתי

ואויייי איך הוא פועם בי
ואיך אני משתגעת לאיטי
מאבדת כל מה שבניתי
מכריח אותי להיות מה שלא רציתי

סליחה על הכניעה
אני בסך הכל ילדה קטנה
העולם גדול עלי נורא
אני משתגעת מאכזבה
אני רוצה להיות טובה
אבל היצר לא משאיר ברירה
הוא תקע אותי שם בפינה
מכריח אותי להיות שבויה

ולאאא איך לא בא לי
אני עמוק במה שאיבדתי
והיצר שוב מפיל אותי
מכריח אותי להיות מה שלא הייתי

ואוייי איך הוא פועם בי
ואיך אני משתגעת לאיטי
מאבדת את כל מה שבניתי
מכריח אותי להיות מה שלא רציתי

אואואואואואואו

ולמה אני נופלת אצלו בפח
הוא משחק מלוכלך
הלב שלי נטבח
ואני במהפך

ולאאא איך לא בא לי
אני עמוק במה שאיבדתי
והיצר שוב מפיל אותי
מכריח אותי להיות מה שלא הייתי

ושוווב איך הוא פועם בי
אני מפרקת מה שבניתי
הוא כל כך שולט בי
מכריח אותי להיות מה שלא רציתי

משורר מבולבל

שגרת המחשבות

זה עוד לילה אבוד של לבד
חושב על עוד יום שאבד
בגינה חשוכה בקצה העיר
מנסה לשאוף קצת אויר

יללות שועלים בודדים
ביער עצים מסתודדים
סודות אפלים וקסומים
על חיים פשוטים ושלמים

ופתאום בא לי כבר הביתה
לשוב אל שגרת המחשבות
את כל הלב כבר אכלת
ומה שלא- אכלו הלהבות

זה עוד לילה חשוב של לבד
חושב המשא קצת כָּבַד
מנגינה של לחן זהיר
פורצת בקצב מהיר

כל מה שהיה כבר נגמר
נשאר רק מעט טעם מר
כל הקשיים יחלפו
צלקות וכתמים יִשַטְפוּ

ופתאום בא לי כבר הביתה
לעתיד טוב שעוד יבוא
על ארץ קסומה שהשקפת
כשעמדת כמו משה בהר נבו

.