שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[טותיייי]

והפחד של להיות תלותית
ואחרי זה להרגיש נחיתית
והפחד של להיות נאהבת
וכועסים עלי שאני נלהבת

והכאב של לחיות במשחק
להרגיש את הלב נסדק
לחיות בתוך בועה של עצמך
לפחד בכל יום שזה יתפוצץ

להחזיק חזק כדי לא ליפול
לפעמים כבר נמאס לשאול
בכל יום לגדול מתפללת
יש דברים שלאף אחד לא אומרת

חיה בתוך חיים של עצמי
רק אני ועם הלב שלי
מפחדת להיפתח לעולם
ואז להרגיש אחת מול כולם....

טוהר

[עטי]

שקט.

את סותמת
הרמטית
את הפה
את נושמת
חרישית
ברעד
את חושבת
המוח שלך
אוכל אותך
את יושבת
כשבא לך לקום
את שותקת
וסוגרת
נועלת את עצמך
בקופסא
את מלקה
מזכירה
צורחת לעצמך
את מביכה.
את נאבדת
טובעת בדמעות
את מפחדת
להיות.
את חושבת
שעדיף להיות שקופה
את שוכחת
שאבא
הוריד אותך
לעולם
עם סיבה.
הוא הביא לך חיים
כדי שתיהי.

[טותיייי]

איפה ההבטחות
שהיו ונעלמו
איפה התפילות
שמהלב יצאו

איפה הדמעות
שמעיני זלגו
איפה התקוות
שמהלב פרחו

איפה העיניים
שהיו לי לביטחון
איפה הידיים
שחנקו לי תגרון

איפה השמיים
שהיו לי לתקווה
איפה המים
שבגללם מתו מטביעה

איפה החלום
שהיה אמור להתגשם
איפה השלום
שביני לבין השם

טוהר

[המחבל המחופש]

ושוב היא באה
שמחה מאושרת ומרחפת
עם חיוך ענק
שמאיר ת'פנים
שאי אפשר לפספס.
אני שמחה
לראות אותה
מאושרת שטוב לה.
אבל זה קשה
איפה היא האחות
המושלמת
שתמיד דואגת
שתמיד נמצאת
איתי כאן לידי
בכל שעה בכל מצב
שחיה איתי
שכל מה שעובר עלי
זה עובר גם עליה.
מתפללת שתמיד
יהיה לה טוב
עד בלי די
מחכה לה פה תמיד
שתחזור אלי.

Spoiler

טוב שיר מוזר
נחמד אבל ממש התחברתי אליו
מוגדש לכל הבנות שמרגישות שהאחיות הטובות שלהם נעלמות כי הם נשואות
על דאגה תמיד הם בסוף יחזרו ליהות מי שהיו פעם

[לא הכל טוב אבל הכל לטובה]

חיים בלי אכזבות / אילה

והלב שנשבר כבר מזמן
והכאב מטבעו הוא שתלטן
הרסיסים כבר איבדו תשפיות
אני נלחמת על טיפה של חיות

והשבילים אל הלב חסומים
כבר מזמן הוא מיצר סדקים
והמחבוא שהסתיר את כולי
מתרחק כבר הוא לא כאן איתי

מנסה לא לברוח לשרוד
האכזבות כך נתנו ללמוד
בחיים לא לצפות
אפילו לא בשביל לחיות...

הדמעות הפכו לנדירות
כנראה הרגישו זרות
כל החיים מלאים בהיפוך
זה מכוון אותך להיות דרוך...

לכאב שכנראה יגיע
מחופש למלאך מושיע

[ארי רוזנבלט]

כשהלכתי, חשבתי שלא אחזור
כשהלכתי, הלכתי ולא הבטתי לאחור
הייתי כל כך בטוח, והלכתי עם הרוח,

ואז חשבתי, על כך שהלכתי
וכשחשבתי, הבנתי שאולי הלכתי
אבל אני לא בטוח, שהלכה ממני הרוח

וכשהבנתי, הבטתי לאחור
ואז החלטתי שעוד יום יבוא
ובוודאי אחזור

[נווד]

Spoiler

שלום אני חדש כאן, עוד לא יודע בדיוק איך עובדים עם זה, אני יותר מחובר למחברת ועיפרון... בזמן האחרון התחלתי לחפש משהוא לדבר איתו כי הרגשתי קצת בודד אז התחלתי לדבר עם העיפרון. הסיבה שאני מעלה דברים שאני כותב היא לא כי אני מחפש שמשהוא אשר לי שאני טוב, כי זה לא מענין אותי, בסוף אני אהיה טוב! וגם זה לא משנה כל עוד זה עושה לי טוב. אשמח להערות.

התמודדות עם קושי
מחט בגודל של פיל\לא ברור, לא מובן בעליל.
כל הר תמיד נעלם\אבל השערה עדין שם.
הגדרה מקלה לסביל\הופכת לכלי לא קביל.
קל להגיד לא מושלם\היא הנותנת תחתור לשם.

[יעקב מ. פינס]

את השיר כתבתי עד השעות הקטנות של הלילה
בואו נראה מי מצליח למצוא את העלילה
בבקשה חברים נהיה כנים
על השיר אני רוצה לשמוע רק דברים טובים

---

דיאלוג

עוד לילה, מתהפך במיטה
לא יודע למה ומה
קולות בראשי אומרים זה אתה
הלב והמוח מכריזים מלחמה

מימין, לשמאל, מנסה להבין
מה היה? לאן זה מוביל?
האם זה החוק? זהו הדין?
קם, מתנער, לא יכול להכיל

דיאלוג מתנהל בין מוח ללב
איך שכל פתאום נהפך לאויב

עומד מהצד, להאמין מסרב
זהו? לשתוק? ידיים לשלב?
הבלתי אפשרי למולי מתייצב
מסכים, עוזב, למרות הכאב

פורש מהכל, ה'חוף' הוא היעד
מעט חושש, רק שלא אמעד
כמעט מגיע, ופתאום יש רעד
זו רק תקלה, יש מישהו, איתי! ליד!

דיאלוג מתנהל בין מוח ללב
השכל פתאום נהפך לאוהב

מתרומם, מתעודד, ברקע מנגינה
מסתכל סביב, שום דבר לא השתנה
אוסף את עצמי כשפי מלא רינה
די, נגמר! ירדה ההגנה
האור והאושר ממלאים כל פינה
נלך יחד, לעד, בדרך הישנה

---

בעיקרון השיר צריך להיות בשורה בחוץ שורה בפנים
את השיר כתבתי עם חבר שלי לפני קצת פחות מ24 שעות

כל הזכויות שמורות

אז בבקשה חברים אני מאוד אשמח לשמוע הערות על השיר
בתודה מראש @יעקב-מ-פינס

[אילן פ]

פוסט זה נמחק!

[אילן פ]

פוסט זה נמחק!

[אילן פ]

פוסט זה נמחק!

[אילן פ]

פוסט זה נמחק!

[אילן פ]

פוסט זה נמחק!

[רבקה]

@אילן-פ
אסור להגיב בנושא זה אם התגובה היא לא שיר.
מעבר לכך:
אסור לכתוב למעלה משתיי פוסטים ברצף.

מומלץ לקרוא את כללי הפורום על מנת למנוע אי נעימויות כדוגמת אלה.

[טותיייי]

הלב מתחיל להיסגר לאיטו
כי כבר אין אמון באף אחד
כבר אף אחד לא שואל לדעתו
והוא מתחיל לחיות בפחד

הרבה שאלות נשארות
ללא תשובה
כל מה שקורה בעולם
כבר אין תגובה

הרגש מתחיל להתקהות
הלב שלי נאמן למקורות
מה שהיה בעבר נשאר סגור
הלב שלי בעבר היה שבור

הסדקים מתחברים
לתמונה מלאה
השקרים נפרדים
ויש גם חרטה

כאשר חיים ומכירים את עצמנו
הכל משתנה ונהיה רגוע
לפעמים רוצים קצת שקט בעצמנו
הכל נראה מבטיח והלב נהיה פגיע

כשהכל בחוץ סוער
ואיתו גם הלב שלי
מכבה את מה שבוער
ואז פונה לאבא שלי...

טוהר

[ארי רוזנבלט]

יום חדש יבוא
יום חדש יגיע

והשמש ממזרח
תשוב ותזרח

והיום הזה יבוא
והיום הזה יגיע

ושוב תרגיש חדש
ואם מרץ אז תיגש

אל אותו יום שיבוא
אל אותו יום שיגיע

רק אל תשכח
תקשיב לי אח

גם אותו היום
בסוף ידעך

אז בבקשה תבטיח
שכשאת ראשך תניח

תשוב ותחכה
ליום חדש שיפציע

[נווד]

פוסט זה נמחק!

[ארי רוזנבלט]

געגועים:
עיניים עצומות
אתה שוב במחשבות
ומתגעגע

מתגעגע לימים
הטובים והישנים
ומתמכר

מתמכר להרגשה
הצובטת הנעימה
ומתחפר

מתחפר בחלומות
דמיונות ומשאלות
שתחזור

ואני יודע שלא
לא, זה לא יקרה
ותוהה

תוהה בשביל מה
התחושה המייסרת והנוגה
נוצרה

ואני יודע שהכול כאן לכבודך
זה רק בשביל לעבוד אותך
וגם את הגעגוע
של הלב הפצוע
אתה יצרת

אז אבא בבקשה
תן לי להתגעגע

לסברא הטובה
שהייתה לי בגמרא
הישנה

לאותה התפילה
שמהלב שלי בקעה
באפילה

לעמידה מול חולשה
עם הרגשת הגאווה
דקדושה

לתקומה העקשנית
אחרי שהייתי בתחתית
העכורה

אז אבא בבקשה
תן לי את ההרגשה
שתמשוך אותי חזרה
רק אליך

כי הלב שלי כבר פצוע
כולו מיוסר מגעגוע
רוצה רק להיות רגוע

[נווד]

פוסט זה נמחק!

[dynhlybrmn185]

פוסט זה נמחק!