שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
אני רציתי לעלות כבר
החשתי את הקץ
המקום הזה עבר
למקום טיפה עוקץואיך אני חישבתי
את כל הצעדים
אבל כדרכי פיספסתי
בדרך כמה פרטיםאני הלכתי רחוק
ולא שמעתי ללב
אני חיפשתי מתוק
רק רציתי להתקרבבסוף הכל התהפך
איך הכל הסתבך
התבלבלתי בשבילים
כבו לי הרמזורים
איבדתי את המעצוריםהלכתי לי לבד
לא היה לי פתאום אף אחד
שיתמרר לי את הדרך
שיגיד לי שאני טועה בערך
שמשהו פה לא טוב
וזה יגרום לי רק לכאובזו הייתה העלייה
שלפני הנפילה
זו הייתה האשלייה
שהביאה הרעלה
זו הייתה הטעות
שהפכה לי את המציאות
והכריחה אותי להיכנעזה היה הדיכאון
שחיכה לי בפינה
זה היה הכישלון
אני בכלל לא מבינה
זה היה החידלון
ביזבזתי סתם שנה
זה היה הקיפאון
אני מידי קטנההשקט שבא אחר כך
לא כיבה את הרעשים
נוצחתי במשחק השח
נפלתי לקרשים
והאמת שגם ניסיתי
אבל כמה שמשם עליתי
זה לא היה אמיתי
ולא הרים אותיהלופ הזה עוטף אותי
לא עוזב אותי
ובכלל כבר לא אכפת לי
מה יהיה איתי
הטוב לא רק הוא נמצא אצלי
הרע החבר הכי טוב שלי
מתכסה בו בלילות
מתמכרת לדמעותאני משתכתבת ת'היסטוריה
ובראש שלי יש היסטריה
האם אני נתקעתי בו לעד?
איך אני ניסיתי
לעזאזל למה לא הבנתי
שהיצר רק אורב לי בצדהפך לי את הכל
סיבך אותי בגדול
העלים לי את האתמול
ושיגע לי ת'מח
הוא הכריח אותי ליפול
מכריח אותי לסבול
לא נותן לי כלל לגדול
והכל נהיה פתוחאבא----אני לא יכולה עם זה
לקחת את הכל קשהה
כל נהיה כל כך לאט...ואני טיפוס מהיר
מחפשת את הכל בהיר
אבל הלב כבר נהיה שביר
לא מעזה לנסות להמר עליווחוצמזה
שכבר לא אכפת לי
אני התייאשתי -
-
גם כי אלך
בגיא צלמוות
אל תסתר
את פניך ממני
כי דומי נפשי
ואתה עמדי
ובחושך
אשא עיני
לראות בטוב
כי אבי ואימי
תמיד איתי
מאין יבוא
הישועה שלי
כמו
שמיים וארץ
לולא האמנתי
באלוקי
כי אך טוב וחסד
הם חיי
טוהר
||ככה זה שמאוהבים בסידרת ספרים
שמות הספרים של ליבי קליין|| -
פוסט זה נמחק!
-
בוהה באוויר
מנסה לגשש
רואה אותו מאיר
קורא להתרגשצועקת אלייך!!
אבא תחזור!!
קשה לי בלעדייך
כבה בי האורנמאס לי
לשתף רק ת'כרית
ולהעיף אותה רטובה
תחזור כבר אליי!!!תתן לי
רק עוד
חיוך קטן
אוהב
של אבא!!! -
כל הכבוד על הפורום האלוף הזה !!
משתפת שיר - בזמן של בלבול קודר.. ---
|| אני בעצמי, לא סגורה- מה הרגשתי
||שתיקה,
בלבול,
חוסר תאום,
ממטר של מבולגדלה,
מתבגרת,
תועה בתוכי
מתי חיי יראו אחרתהולכת,
עצובה,
משועבדת לעצמי,
אין תגובהרוקדת,
בוכה,
בדרכי מועדת
איפה דרכך?מסתגרת,
חרטה,
כתוב לי אגרת!
איפה אתה? -
אהבה של נצח
שנים של מכאובים
של כאב ויסורים
אגרוף לפנים
מותיר בה סימנים
לילות טרופי שֵׁינָה
ואינך מבינה
הידית כבר חמה
אולי מכעס או אשמה
אהבה של נצח
גם בעזות מצח
געגוע צורב
והפחד אורב
מחכה שם עדין
היש מהאין??
מִי יְסַפֵּר לָהּ מַה יֵּלֶד
יוֹם וּמָה יֵלֶד יֶלֶד -
פוסט זה נמחק!
-
#anchor("הפיכה רגשית")
אז זהו, שנמאס לי מהרודנות של שלטון השכל,
יצאתי להפגנה סופית נגד הכח הבלתי מוגבל שיש לו...צמרמורת שוטפת את כל הגוף
והלב יוצא מדעתו
ורוצה לפרוץ החוצה לחבק חזק ולעוף
ולהחליט לבד מה טובתודי כבר לכבלים
די גם לשלטון השכל
רוצה לחיות כאילו אין מחר
כאילו לא היה אתמול
אני זועק וגרוני ניחר
אבל ממשיך לקרוא בקול גדול-מה שבא ברוך הבא
מה שלא הוא בלי סיבה
די להיות בן ערובה
תְּרַבֵּע ת'מעגל תְּעַגֵל ת'מרובע
אז הגיע הזמן למסיבה
כי עוד רגע אני נחנק-
תפתחו מהר ת'ארובה -
באותו מקום ביער
אליו אני מגיע כשממשברמעלי שמים פרוסים
כחולים עמוקים ועמוסים
ברשת כוכבים מנצנציםואני מביט בהם ותוהה
אם מאירים הם
אז למה הם כביםולמה לא תמיד רואים
את אורם הבהיר למרחקיםואז כמו משום מקום
מופיע לידי זקן הדור כמו ממרום
מניח ידו על כתפי ברכות
ומסביר לי בבהירותכל כוכב במקור מאיר
רק לפעמים יש אבק שמסתיר
את אורו הבהירדע, הוא אומר וממשיך
כל יהודי הוא כוכב שמאיר
וגם אם לפעמים יש אבק שמסתיר
רק כך, מנצנץ אורו הבהיראז אם רק תשכיל
להתנער מאבק דרך ושביל
תוכל להמשיך ולהאיר -
%(#d2c6c6)[אור הירח]
ואני כירח
בתחילת החודש
מפנה מבטי אל השמש
אל אבאואני כירח
במהלך החודש
מקבלת רק אור
אהבה.ואני כירח
בסוף החודש
מפנה מבטי מהשמש
ממקור הקדושהואני כירח
שלא נראה אמש
אחיזתי בחבל קלושהואני כירח
רוצה להשאר גדולה
מוארת
רוצה להיות ראויה
למלוךואני האישה
מחליטה מעתה
להיות לעולם
כירח באמצע החודש
לא להפנות מבט
לא לסובב ת'ירח
להיות באותו מקום לזמן ארוך...אני יכולה לאבד מהאור
כי אני כמו הירח. -
בס"ד
~בתקופה הזאת~אבא, אני מבולבל.
מרגיש מעורפל,
בתקופה הזאת.
שכלום לא ידוע,
הכל תקוע.
כולם בכבישים,
הכל מחסומים.
והלב בלי מעצורים..איך אני יוצא מפה?
תן לי סימן!
תדריך אותי לאן.
הנשמה שלי בוכה,
אני יודע שזה לא הדרך הנכונה,
זה לא מה שהתורה רוצה.תן לי ת'יד,
תלחש לי שאני לא לבד.
תגיד לי, בן יקר חייב להחזיק מעמד.
אתם לפני משיח,
לגיטימי שיהיה קשוח.
ואני יושב פה במתח.
מחכה שתלמדו ת'לקח,
ותפתחו לי פתח...זה לא הזמן ליפול עכשיו.
זה לא הזמן למחלוקות.
צעקנו מספיק ברחובות,
בוא נחייה בלי מריבות.
אלוקים רוצה דבר אחד,
וזה אחדות, שנהיה יחד!!
-
פוסט זה נמחק!
-
אני רק ילדה בעולם
קמה נופלת וקמה
רוצה לעשות הכל מושלם
ולפעמים שוכחת למהאבל באמת
עמוק בפנים
אני שונאת להתעמת
גם במחיר הפסדיםאני רוצה להיות טובה
הכי הכי הכי הכי קרובה
אבל זה לא כזה בטוח
אני לא רוצה לרצות בכחויש בי סערות
ויש גם רוגע
אני צוללת למצולות
ואז קמה לגובהומה אני רוצה באמת
אני לא יודעת
אני לא רוצה להתחרט
והאמת שלי צולעתלאן אני הולכת
אני לא שמה לב
האם אני מתרחקת
כשאני רוצה להתקרב? -
שוב פעם נפלתי
אני עמוק בדיכי
משהו נשבר בי
כואב לירוצה לקום
אך רואה רק שחור
אוהבת ת'אור
אבל הלב רגיל לקורלפעמים עולה
אבל זאת רק הטעי'ה
דאון של עלי'ה שבעקבותיו נפילהחוששת לי תקועה
בתוך הבור תמיד אשאר
הלב בכלא ישבר
בתוך עצמי אתיסרבלתי נראית, מרגישה שקופה
רוצה להחלץ
אוהבת ת'עולם
אך לי מי יושיט יד
אף אחד לב לא שם -
אני מעלה פה שירים מתוך המחברת שלי, שחיפשו המון שנים מסגרת לפרסום.
האמת, גם לי זה כבר מרגיש טו מאצ'...
אבל תנסו בכל זאת ליהנותלֹא יֵדְעוּ מִי הוּא
יֶלֶד בַּסַּפְסָל הָאַחֲרוֹן
מְנַגֵּן חֶרֶשׁ לְעַצְמוֹ
שִׁיר בְּלִי פִּזְמוֹן
הַשִּׁיר חָדָשׁ
הַמִּלִּים עַתִּיקוֹת
אוֹתָן מִלִּים
בְּשִׁירָה וּבִדְמָעוֹת
וְעִם כָּל תָּו
שֶׁעוֹלֶה וּמִתְנַגֵּן
נִבְנֵית הַחוֹמָה
אֶלֶף הַמָּגֵן
וְאֵין מִי שֶׁיֵּדַע
וְאֵין מִי שֶׁיָּעִיד
אֵיךְ שָׁמַר עָלֵינוּ
בַּלֵּילוֹת
הַמַּתְמִיד -
לפעמים אני
רוצה להיות אחר
לא משהו יומרני
רק משהו 'עובר'
אין לי כח לחלום
אני חי את היום
שורד טוב או פחות
ומנסה לא לבכותלפעמים אני
רוצה כבר לזוז
להיות חצי תימני
או חסיד מאה אחוז
לגור בירושלים
או בכלל בפריז
לגעת בשמיים
ולרדת משם זריזאבל יודע דבר פשוט
וזה מוריד ת'דימיון
חלומות הם סתם הפנוט
האמת היא היגיון
אבל משהו לא נכון
וזה קצת מבלבל
אני רוצה המון
ומיד אני מתקפלאני רוצה לחלום
ומחליף צד במיטה
רוצה יהלום
מאבד ת'פרוטה
אני רוצה היגיון
מאבד ת'דימיון
אני נהיה רציני
והכל קיצוניאוףףף
מתי אלמד לעוף
לאזן שטויות עם אמת
ולהפסיק להתחרט
איך שכחתי אבל
הכל מקובל
אני הצלחתי
והשגתי---
את מה?
סתם הגזמה.
קצת הצלחתי.
בקטנה.
השגתי---
את עצמי... -
פוסט זה נמחק!
-
זכרון כואב
לפעמים מרגיש לי קצת עצוב על מה שהיה,
על מה שהתפספס לי בין הידיים ונעלם,
מרגישה שאולי חמק ממני כביכול משהו מושלם,
בשבילי? נעצר העולם.לפעמים עולים בי זיכרונות ישנים,
מציפים אותי ברגע כזה תמים,
ולא מצליחה לעצור אותם, הם שטים-
סביב סביב ולרגע לא מפסיקים.
ותמונות עוברות לי בראש,
רצות רצות במעגלים,
בלי רחמים.ואז-
דמעות עולות בעיניים,
מתגלגלות אי שם לבינתיים--
מספרות בתוכם סיפור ישן,
זכרון חד ברור ועקשן,
לא מרפה,
לא עוזב,
נשאר בעמדתו, מחדש מאכזב.וכבר אין כח להיזכר שוב ושוב,
במה שעבר, והיה אז כ"כ חשוב,
ועכשיו זה לא פה, נמצא רחוק,
לא ישוב עוד אליי--
מערבב בתוכי זיכרון מר ומתוק...
||כתבתי את זה על משבר אישי שעברתי, ועברתי אותו עם המון אמונה שה' מסובב הכל לטובה...
מקווה שזה נגע במישהו...
אפשר לקחת את זה לכל מקום
||
