שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

מישהי מיוחדת

אני רציתי לעלות כבר
החשתי את הקץ
המקום הזה עבר
למקום טיפה עוקץ

ואיך אני חישבתי
את כל הצעדים
אבל כדרכי פיספסתי
בדרך כמה פרטים

אני הלכתי רחוק
ולא שמעתי ללב
אני חיפשתי מתוק
רק רציתי להתקרב

בסוף הכל התהפך
איך הכל הסתבך
התבלבלתי בשבילים
כבו לי הרמזורים
איבדתי את המעצורים

הלכתי לי לבד
לא היה לי פתאום אף אחד
שיתמרר לי את הדרך
שיגיד לי שאני טועה בערך
שמשהו פה לא טוב
וזה יגרום לי רק לכאוב

זו הייתה העלייה
שלפני הנפילה
זו הייתה האשלייה
שהביאה הרעלה
זו הייתה הטעות
שהפכה לי את המציאות
והכריחה אותי להיכנע

זה היה הדיכאון
שחיכה לי בפינה
זה היה הכישלון
אני בכלל לא מבינה
זה היה החידלון
ביזבזתי סתם שנה
זה היה הקיפאון
אני מידי קטנה

השקט שבא אחר כך
לא כיבה את הרעשים
נוצחתי במשחק השח
נפלתי לקרשים
והאמת שגם ניסיתי
אבל כמה שמשם עליתי
זה לא היה אמיתי
ולא הרים אותי

הלופ הזה עוטף אותי
לא עוזב אותי
ובכלל כבר לא אכפת לי
מה יהיה איתי
הטוב לא רק הוא נמצא אצלי
הרע החבר הכי טוב שלי
מתכסה בו בלילות
מתמכרת לדמעות

אני משתכתבת ת'היסטוריה
ובראש שלי יש היסטריה
האם אני נתקעתי בו לעד?
איך אני ניסיתי
לעזאזל למה לא הבנתי
שהיצר רק אורב לי בצד

הפך לי את הכל
סיבך אותי בגדול
העלים לי את האתמול
ושיגע לי ת'מח
הוא הכריח אותי ליפול
מכריח אותי לסבול
לא נותן לי כלל לגדול
והכל נהיה פתוח

אבא----אני לא יכולה עם זה
לקחת את הכל קשהה
כל נהיה כל כך לאט...

ואני טיפוס מהיר
מחפשת את הכל בהיר
אבל הלב כבר נהיה שביר
לא מעזה לנסות להמר עליו

וחוצמזה
שכבר לא אכפת לי
אני התייאשתי

טותיייי

צועד אליך
מחפש תשובות
נופל עליך
ידייך מושטות

מחפש עקבות
שאוכל לצעוד
מנגב ת'דמעות
ומפסיק לרעוד

הקול שלך אומר
שלא אשבר
כי אתה שומר
ושלא אדבר

ואני כמו ילד קטן
שמחפש את אביו
מפחד מהשטן
ועדיין לא מבין

שלכל דבר
יש סיבה
ואזרוק את הרע
ואומר כבר תודה!

טוהר

טותיייי

גם כי אלך
בגיא צלמוות
אל תסתר
את פניך ממני
כי דומי נפשי
ואתה עמדי
ובחושך
אשא עיני
לראות בטוב
כי אבי ואימי
תמיד איתי
מאין יבוא
הישועה שלי
כמו
שמיים וארץ
לולא האמנתי
באלוקי
כי אך טוב וחסד
הם חיי
טוהר
||ככה זה שמאוהבים בסידרת ספרים
שמות הספרים של ליבי קליין||

משורר מבולבל

פוסט זה נמחק!

חסידייה אוטנטית

בוהה באוויר
מנסה לגשש
רואה אותו מאיר
קורא להתרגש

צועקת אלייך!!
אבא תחזור!!
קשה לי בלעדייך
כבה בי האור

נמאס לי
לשתף רק ת'כרית
ולהעיף אותה רטובה
תחזור כבר אליי!!!

תתן לי
רק עוד
חיוך קטן
אוהב
של אבא!!!

אנה

כל הכבוד על הפורום האלוף הזה !!
משתפת שיר - בזמן של בלבול קודר.. ---
|| אני בעצמי, לא סגורה- מה הרגשתי ||

שתיקה,
בלבול,
חוסר תאום,
ממטר של מבול

גדלה,
מתבגרת,
תועה בתוכי
מתי חיי יראו אחרת

הולכת,
עצובה,
משועבדת לעצמי,
אין תגובה

רוקדת,
בוכה,
בדרכי מועדת
איפה דרכך?

מסתגרת,
חרטה,
כתוב לי אגרת!
איפה אתה?

שריוש

אהבה של נצח
שנים של מכאובים
של כאב ויסורים
אגרוף לפנים
מותיר בה סימנים
לילות טרופי שֵׁינָה
ואינך מבינה
הידית כבר חמה
אולי מכעס או אשמה
אהבה של נצח
גם בעזות מצח
געגוע צורב
והפחד אורב
מחכה שם עדין
היש מהאין??
מִי יְסַפֵּר לָהּ מַה יֵּלֶד
יוֹם וּמָה יֵלֶד יֶלֶד

שימי המוזיקלי

פוסט זה נמחק!

משורר מבולבל

"הפיכה רגשית"

אז זהו, שנמאס לי מהרודנות של שלטון השכל,
יצאתי להפגנה סופית נגד הכח הבלתי מוגבל שיש לו...

צמרמורת שוטפת את כל הגוף
והלב יוצא מדעתו
ורוצה לפרוץ החוצה לחבק חזק ולעוף
ולהחליט לבד מה טובתו

די כבר לכבלים
די גם לשלטון השכל
רוצה לחיות כאילו אין מחר
כאילו לא היה אתמול
אני זועק וגרוני ניחר
אבל ממשיך לקרוא בקול גדול-

מה שבא ברוך הבא
מה שלא הוא בלי סיבה
די להיות בן ערובה
תְּרַבֵּע ת'מעגל תְּעַגֵל ת'מרובע
אז הגיע הזמן למסיבה
כי עוד רגע אני נחנק-
תפתחו מהר ת'ארובה

ארי רוזנבלט

באותו מקום ביער
אליו אני מגיע כשממשבר

מעלי שמים פרוסים
כחולים עמוקים ועמוסים
ברשת כוכבים מנצנצים

ואני מביט בהם ותוהה
אם מאירים הם
אז למה הם כבים

ולמה לא תמיד רואים
את אורם הבהיר למרחקים

ואז כמו משום מקום
מופיע לידי זקן הדור כמו ממרום
מניח ידו על כתפי ברכות
ומסביר לי בבהירות

כל כוכב במקור מאיר
רק לפעמים יש אבק שמסתיר
את אורו הבהיר

דע, הוא אומר וממשיך
כל יהודי הוא כוכב שמאיר
וגם אם לפעמים יש אבק שמסתיר
רק כך, מנצנץ אורו הבהיר

אז אם רק תשכיל
להתנער מאבק דרך ושביל
תוכל להמשיך ולהאיר

לומדת ללכת

אור הירח

ואני כירח
בתחילת החודש
מפנה מבטי אל השמש
אל אבא

ואני כירח
במהלך החודש
מקבלת רק אור
אהבה.

ואני כירח
בסוף החודש
מפנה מבטי מהשמש
ממקור הקדושה

ואני כירח
שלא נראה אמש
אחיזתי בחבל קלושה

ואני כירח
רוצה להשאר גדולה
מוארת
רוצה להיות ראויה
למלוך

ואני האישה
מחליטה מעתה
להיות לעולם
כירח באמצע החודש
לא להפנות מבט
לא לסובב ת'ירח
להיות באותו מקום לזמן ארוך...

אני יכולה לאבד מהאור
כי אני כמו הירח.

פונץ' בננה

בס"ד
~בתקופה הזאת~

אבא, אני מבולבל.
מרגיש מעורפל,
בתקופה הזאת.
שכלום לא ידוע,
הכל תקוע.
כולם בכבישים,
הכל מחסומים.
והלב בלי מעצורים..

איך אני יוצא מפה?
תן לי סימן!
תדריך אותי לאן.
הנשמה שלי בוכה,
אני יודע שזה לא הדרך הנכונה,
זה לא מה שהתורה רוצה.

תן לי ת'יד,
תלחש לי שאני לא לבד.
תגיד לי, בן יקר חייב להחזיק מעמד.
אתם לפני משיח,
לגיטימי שיהיה קשוח.
ואני יושב פה במתח.
מחכה שתלמדו ת'לקח,
ותפתחו לי פתח...

זה לא הזמן ליפול עכשיו.
זה לא הזמן למחלוקות.
צעקנו מספיק ברחובות,
בוא נחייה בלי מריבות.
אלוקים רוצה דבר אחד,
וזה אחדות, שנהיה יחד!!

טותיייי

פוסט זה נמחק!

מישהי מיוחדת

פוסט זה נמחק!

מישהי מיוחדת

אני רק ילדה בעולם
קמה נופלת וקמה
רוצה לעשות הכל מושלם
ולפעמים שוכחת למה

אבל באמת
עמוק בפנים
אני שונאת להתעמת
גם במחיר הפסדים

אני רוצה להיות טובה
הכי הכי הכי הכי קרובה
אבל זה לא כזה בטוח
אני לא רוצה לרצות בכח

ויש בי סערות
ויש גם רוגע
אני צוללת למצולות
ואז קמה לגובה

ומה אני רוצה באמת
אני לא יודעת
אני לא רוצה להתחרט
והאמת שלי צולעת

לאן אני הולכת
אני לא שמה לב
האם אני מתרחקת
כשאני רוצה להתקרב?

מחפשת שם מגניב

שוב פעם נפלתי
אני עמוק בדיכי
משהו נשבר בי
כואב לי

רוצה לקום
אך רואה רק שחור
אוהבת ת'אור
אבל הלב רגיל לקור

לפעמים עולה
אבל זאת רק הטעי'ה
דאון של עלי'ה שבעקבותיו נפילה

חוששת לי תקועה
בתוך הבור תמיד אשאר
הלב בכלא ישבר
בתוך עצמי אתיסר

בלתי נראית, מרגישה שקופה
רוצה להחלץ
אוהבת ת'עולם
אך לי מי יושיט יד
אף אחד לב לא שם

אריה 93

אני מעלה פה שירים מתוך המחברת שלי, שחיפשו המון שנים מסגרת לפרסום.
האמת, גם לי זה כבר מרגיש טו מאצ'...
אבל תנסו בכל זאת ליהנות

לֹא יֵדְעוּ מִי הוּא
יֶלֶד בַּסַּפְסָל הָאַחֲרוֹן
מְנַגֵּן חֶרֶשׁ לְעַצְמוֹ
שִׁיר בְּלִי פִּזְמוֹן
הַשִּׁיר חָדָשׁ
הַמִּלִּים עַתִּיקוֹת
אוֹתָן מִלִּים
בְּשִׁירָה וּבִדְמָעוֹת
וְעִם כָּל תָּו
שֶׁעוֹלֶה וּמִתְנַגֵּן
נִבְנֵית הַחוֹמָה
אֶלֶף הַמָּגֵן
וְאֵין מִי שֶׁיֵּדַע
וְאֵין מִי שֶׁיָּעִיד
אֵיךְ שָׁמַר עָלֵינוּ
בַּלֵּילוֹת
הַמַּתְמִיד

עדיין לבד

לפעמים אני
רוצה להיות אחר
לא משהו יומרני
רק משהו 'עובר'
אין לי כח לחלום
אני חי את היום
שורד טוב או פחות
ומנסה לא לבכות

לפעמים אני
רוצה כבר לזוז
להיות חצי תימני
או חסיד מאה אחוז
לגור בירושלים
או בכלל בפריז
לגעת בשמיים
ולרדת משם זריז

אבל יודע דבר פשוט
וזה מוריד ת'דימיון
חלומות הם סתם הפנוט
האמת היא היגיון
אבל משהו לא נכון
וזה קצת מבלבל
אני רוצה המון
ומיד אני מתקפל

אני רוצה לחלום
ומחליף צד במיטה
רוצה יהלום
מאבד ת'פרוטה
אני רוצה היגיון
מאבד ת'דימיון
אני נהיה רציני
והכל קיצוני

אוףףף
מתי אלמד לעוף
לאזן שטויות עם אמת
ולהפסיק להתחרט
איך שכחתי אבל
הכל מקובל
אני הצלחתי
והשגתי---
את מה?
סתם הגזמה.
קצת הצלחתי.
בקטנה.
השגתי---
את עצמי...

hrnqlyyn674

פוסט זה נמחק!

היידה מיוזיק 0

זכרון כואב
לפעמים מרגיש לי קצת עצוב על מה שהיה,
על מה שהתפספס לי בין הידיים ונעלם,
מרגישה שאולי חמק ממני כביכול משהו מושלם,
בשבילי? נעצר העולם.

לפעמים עולים בי זיכרונות ישנים,
מציפים אותי ברגע כזה תמים,
ולא מצליחה לעצור אותם, הם שטים-
סביב סביב ולרגע לא מפסיקים.
ותמונות עוברות לי בראש,
רצות רצות במעגלים,
בלי רחמים.

ואז-
דמעות עולות בעיניים,
מתגלגלות אי שם לבינתיים--
מספרות בתוכם סיפור ישן,
זכרון חד ברור ועקשן,
לא מרפה,
לא עוזב,
נשאר בעמדתו, מחדש מאכזב.

וכבר אין כח להיזכר שוב ושוב,
במה שעבר, והיה אז כ"כ חשוב,
ועכשיו זה לא פה, נמצא רחוק,
לא ישוב עוד אליי--
מערבב בתוכי זיכרון מר ומתוק...

כתבתי את זה על משבר אישי שעברתי, ועברתי אותו עם המון אמונה שה' מסובב הכל לטובה...
מקווה שזה נגע במישהו...
אפשר לקחת את זה לכל מקום