שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[יעל ק.]

@אחות-קטנה
בנטפרי- חסום...

עצי אורן מתוחים
חיבוק אוויר נושב
הרי עד מכסים 
רקיע חף מאורב

רוח קדים
משברת עצבות
שמש נוגהת בגלים
מותחת כתפי ביציבות

רגליים שוקעות בחול
זרועות מחבקות ברכיים
ולב קטן- גדול
מנסה להכיל את השמיים

עד אחרון הימים
אוכל כאן לשבת ולבהות
על הגלים שבאים והולכים
על הרגשות שנפתחים בלי תהיות

על שקיעות צבעוניות
וכוכבים שנוצצים בחשיכה שאחרי
על אלפי דמיונות
שרצות בראשי בלי לחשוב לפני

על אמת שמשתקפת
דווקא כאן מול האינסוף
על הבריאה המתחדשת
ועל מהות המושג "חוף"

על דפים שמתמלאים
ברגשות קשים וחלומות
ומשאירה אותם כאן
מרוקנת ממני וחוזרת עם כוחות---

[אחות קטנה]

@יעל-ק
אין לי איך לעזור לך אם חסום המיגיקוד
בכל אופן זו מודעה על פורום לכתיבת שירים שנפתח
אם מעניין אותך תשלחי לנטפרי בקשה שיפתחו (אני באתרוג )

[שמואל ששון]

פוסט זה נמחק!

[נוי]

פוסט זה נמחק!

[צור]

@i-love-love-music נא לקרוא את חוקי הפורום

[רבקה]

לקראת חודש אלול - ישלי משהו קטנטן להעביר לכם שקרה ממש בימים אלו. אם תתחזקו - והיה זה זכותי.

היום הייתי באוטובוס - עדה למקרה קטנטן שהביא לי המון תובנות לחיים. חייבת לשתף בזה - על מנת שתסיקו את המסר דרך חיבור.

אמא ובנה -בן כ-4- ישבו במושבים על ידי. האמא שואלת את הילד, נפוח הלחיים בעל עיניים התמימות ביקום - "תגיד, התחלתם ללמוד 'אוצרות הלשון?".
והוא עונה לה באגביות, "כן".
אורו עיניה. "וואו. יש לנו בבית ספר נוסף מיותר. יכול להיות שלאחד הילדים חסר עדיין?"
"כן". ידיו ממששות את ידית המושב בסקרנות. "ליאיר".
"מצויין!" ההתלהבות בולטת מתנועותיה הנמרצות. "אם כך נוכל למכור לו את זה ב25 שקל!"
ידיו פסקו מהתעסקותן בעצם השחור, והוא נשא אליה זוג עיניים גדולות שואלות. "למה לא בחינם, אמא?"
היא התחייכה קלות. "מותק שלי. ספר עולה כסף".
"אבל אמא...." קולו תמה באמת, מבטו הכן כובש בתמימות מנותצת. "מצווה לא עושים עם כסף...."

את המסקנות - יסיק כל אחד ואחד לבדו. אותי המקרה הזה לימד המון.
אז ישבתי לכתוב משהו....

מרוץ, החיים סביב טרפת,
הכל נע על ציר המאה.
חלק רב כבצלחת מעופפת,
אף לא מביט שמאל וימינה.

הידיים הפשוטות קדימה,
משוועות למתן, מענה.
העיניים הללו, תשוקה לאמא,
קיבלו יחס קר, ולבם מעונה.

חוסר מודעות לזולת, אין.
הפיכת הרגל רע למוטב.
איחוד אחים - יגיע מאין?!
הרי כל כך קשה להיות נאהב.

אז כל אחד לחוד - בעצמו,
יסיר את מסיכת 
ה'אני'.
יביט ישירות לראי ממולו - 
ויבין שגם הוא כלול כ'עני'.

[אינספריישן]

פוסט זה נמחק!

[ארגנטינה]

פוסט זה נמחק!

[אייצ'ית]

אז חודש אלול כבר תכף בסיומו-
משו חשוב שרציתי להדגיש-
בטוח שלכל אדם יש משעולים בחיים-
ולא תמיד הכל נגיש...

הזדמנות:

קר וחשוך- עיינים כבויות
עונת שלכת בשיאו של אלול
עייפתי בדרך- רגלי בוערות
להיות 'קירח' הגזע עלול

מזמן כבר לא ילד תמים
המהנהן בחיוב לכל בקשה
האם עודני ממשיך להחכים?
או שמא רק משיב בהקשה...

יש מצב שאולי גם טעיתי
בדרכי 'הבטוחה' מפקפק
תשובות כנות לעצמי עניתי
חאלס!! מספיק להתרחק...

רוצה לשפוך את שעל הלב
על אף שסטיתי...וזה נכון-
אני יודע שאותי אתה אוהב
כל התקופה הייתי בשיכרון

ושוב בלילה כמעט ונשבר
כי הכל בסוף צריך להאמר
אתה אומר לי תירגע! נגמר!
לא חשבתי שככה זה יגמר..

ואז אותי מחבק ולא בטעות-
מלטף בחום ולי הוא לוחש
מגיע רק לך בני! הזדמנות!
אני רואה את שבליבך רוחש...

עפעפי נעצמות לאיטן-
עכשיו חש בטוח.

אני שב אליך אבא אהוב ויקר-
כי בלעדיך יום יום גם בקיץ-קר...

[אינספריישן]

פוסט זה נמחק!

[אינספריישן]

פוסט זה נמחק!

[רבקה]

משו קטנטן נוסף לאלול-

הרהורי תשובה

לחש, הכל כאן דומם,
ניצבים הכתלים בבכי.
רחש, הן בפנים הומה,
כן. בין כולם נאבדת אני.

הנה יום תהפוכות, עבר,
אולם הכל שב על מקומו.
והלוואי שבאמת יועבר,
מצפון נקי רוטט על עמדו.

כי ניסיתי, ו.. גם אתה.
אני יודעת, זה יותר קשה.
הנה את, איתי על הסירה,
וההם שם, חלשו במבנה.

אז מה אם---

שוב הבטחת, מספיק.
לא אפול שוב לעולם.
אבל מוצף הרגש, מעיק,
כי שבע יפול צדיק וקם.

אז...

חזקו מצנף, חגרו מתנים,
הן סולח האלוקים ומרחם.
זקפו ראשכם, שלבו ידיים,
כי אהובים אתם ל'בוראכם'.

[אייצ'ית]

אז...
אחרי שכתבתי כאן שירים 'מדוכאים'
ביקשו ממני לכתוב משו קצת יותר אופטימי...
אז..קצר ו'בשלוף'- מוגש למבקשים..

בקצרה-
זה שיר על העם שלנו מול כל העולם שחוגג סביבנו ללא הפוגה...

ניצחון //

כולם נגדנו
שופטים מהצד
רוצים שנפסיד

אבל בינינו
אנחנו כך לעד
יהיה קשה להפריד

רואים עלינו
והלוואי עדי עד
בדרך זו להתמיד

נושאים עינינו
ביראה וברעד
לאבינו ה-יחיד

שים חלקנו
שלנצח נצעד
ונכון רק לעתיד...

זה הזמן לעשות ת'בלתי אפשרי בגאון
אחר כך- נוכל להניף את דגל הניצחון...

[אליהו 0]

זועקות,
צועקות,
מלאות מועקות.

נאבקות,
מצולקות,
ממשיכות לחכות.

לבכות,
להשקות,
על חטא להכות.

מבריקות,
מתנקות,
שעריך דופקות.

לזכות,
בצדקות,
בידיך חבוקות.

נשמות.

[אליהו 0]

ושוב אנו ניגשים
מעט חוששים
מתביישים
מתרגשים
תפילה מלחשים
סליחה מבקשים
כדלים ורשים

אבא
אנו חלשים
תשושים
מדשדשים
תלושים
פצעים חובשים
דינים קשים

תכל שנה וברכותיה

[אלי מהאולפן]

(פעם ראשונה שאכתוב שיר
מקווה שלא אשלם מחיר
די!!!!!! הס מלהזכיר)

לסליחות מוקדם נקום מהמיטה
ונשפוך את סליחותינו ונזיל דמעה
על כמה וכמה אבדותינו בזאת השנה

על המגיפה וחלליה שהמיטה
על הר מירון וקדושיה שעלו בשעה
על שבועות רע ונמהר בקרלין חשה

על רכבל באיטליה המשפחה נכחדה
על הקריסה במיאמי ומבחורינו לא מנעה
על החתן לפני חתונתו שמהריסות רכבו נמשה

על שלושת בחורי חמד שנקטפו במטוס באוקרינה
על החייל שנהרג בדמי דמיו ממחבל נתעב
ועל שומרי החומות שתגן עלינו מבקשים ממך

והנה שוב בא השמיטה
אחרי שש שנות הזריעה
נשבית את ארצנו הקדושה

ונבקש שבזכות השבתת החיטה
נאמר די לצרות לאבל ולבכיה
ונזכה שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה

[בננה ספליט]

פוסט זה נמחק!

[בנימין לוריא]

תחרות כתיבת שירים

[רבקה]

השיר הזה מוקדש לכל מי שבידו תשובה... וכן לאלו שקצת הרבה יותר קשה להם.

תחל שנה וברכותיה - אמן על כל עמ"י!!!

חבוקה התשובה

אני עומדת מולך,
ושותקת.
מביטה תחתיך,
וזולגת.

מפחדת כי אולי -
אין כפרה.
חוששת שוודאי -
אין לי תשובה.

אז בוחרת בדמע,
מתחרטת.
מבטיחה כי בפנים,
נאנקת.

ולפתע כתפי חמה,
מרגישה.
רטובה היא, מלוחה,
דמעתך.

גם אתה בוכה, אבא?
האמנם?!
מילותיי בורחות, ככה,
לאיטן.

כעת התשובה אחידה, 
מורגשת.
אני כבתך היחידה,
נאבקת.

יודעת כי קיבלת,
תשובתי היא בידך.
כאוצר גלום ניחמת,
את בתך האבודה.

[רבקה]

נראה לי שהגיע הזמן להדר את חג הסוכות הבעל"ט.....;)

אז אני מעלה לכאן חיבור שכתבתי בהשראה לילית קסומה באחד מערבי סוכות המטלטלים ביותר שעברו עלי.

זהו חיבור עמוק מאד. אני ממליצה לקרוא במלוא דמיונכם הפרוע. מקווה שתהנו ומעל לכל - הלוואי ותתחזקו!

ויסכה בערפל

רכס הרים, מרהיב ביופי אדמדם
נפרש אל מול עיניו.
פאר פעלים, משרת צרכי האדם-
מיוצר הנפלאות לבריותיו.

נשמתו מתייסרת, גרגר חול נבלע
זוג מאזניים יכרע לו הכף.
מחמדתו נעלמת, רוח קרב מכלה
ילחמו הם השניים, ייכנע לו כנף.

הזו תשובתך, נותן תורת משה-
תאוריית הצור חצובת המצוות?!
האם כך מצוותך - חוקת העושה
תיגנז בים שחור חצוב התקוות?!

צמח חבצלת פלאי בצבץ, הגיח
סולל שביל דק מבין רגבי החול.
'כן כן, אדוני'. הניד תחתיו הפרח
'בעולם שקר זה, אין זוכים לכל'.

אך מדוע? נאנק, ההר סביב משחיר
כל שאיפתי למשש באתרוג, לנענע!!
עלי הכותרת קמלו, כבה המאיר.
נסתרים מעשי אלוקינו, אוהב המניע.