שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
שיר על אמא
תמיד מתפללת עליך
ועושה כאן הכול בשבילך
גם למרחק היא תלך אחריך
ותהיה חומה למענךמלטפת אותך שוב ברגש
כדי למחוק ממך כל כאב
והיא תמיד תחשוב רק עליך
כי אתה נמצא אצלה עמוק בתוך הלבושוב תתקרב
ואותך תחבק
כמו הלב שלהפזמון
שלא תהיי לי חסרה
מודה לך אמא יקרה
את תמיד תהי שלי
עמוק בראש שלי
את החיים שלי
עכשיו
מודה לך על הכל
את האור הכי גדול
שלי
נותנת לי לגדול
ללכת בלי לפול
את האור הכי שלם!!![בקרוב בלחן בסד]
-
רוצה מנוחה
מרגישה חנוקה
אין כבר כוחות
ללמודחושבת, מתקתקת
כותבת, מסכמת
רוצה קצת לעצור
לנשוםמי יבין שאני חייבת
מי יראה שזה נצרך
רק יום של אחד ודי
לנפושאבל החיים ממשיכים
לרגע לא עוצרים
לא שואלים
אפשר?ואני חייבת
לא לפספס ת'רכבת
לא רוצה להישאר
לבדבאמצע קורסת
לא מסוגלת
וכולם ממשיכים
בלעדי. -
התפילה הזו שבוקעת רקיעים
מתחננים בשעת הדמדומים
לפני מלך מלכי המלכים
לאחר שכולם ירקו בפניםהשטן מנסה לפתות כל הזמן
לא מרפה אף לרגע קטן
להיכנע לתאוות הטמאות
להתרחק מהשאיפות הטהורותהמח משדר הילחם או ברח
אין אצלו מצב רגוע ובטוח
חייב להיות במלחמה
אחרת יכשל מלכתחילההוא שולח למוחה פקודות
על דפוסי חשיבה מבוססות
חומות נצורות, שגויים מהיסודות
נקלטו ממאורעות, מחשבות, רגשותמשחררת בתהליך ארוך
מתת המודע הגדרות שונות
לא מועילות ולא מקדמות
רק תוקעות מלהגשים חלומות -
עולם משלך
אתה לא סגור על עצמך
אתה כמו סוס בעדר
תחשוב שבחייך
היית רק אתה בחדר
ואפח''ד לא יראה
לא בכבלים ולא בתדר
ורק אתה תיהיה
להחליט שם את הסדראם גם אז
תיסתכל אל מה יגידו
תעוף מהמרכז
והנשמות של יספידו
כל מקום אתה זז
ממש כמו כולם
ופתאום לפתע אז
יהיה לך עולם
פיזמון
עולם משלך
אופנה מעצמך
מחשבה שנישכחה
לנסות ליהיות אתה
ממש כמו פעם
כועס בזמני זעם
להחזיר קצת את הטעם
בחור שקצת סטה
בית
אני לא אני
בזיוף עוד מחייך
וזה לא אמיתי
אני המסבך
ללב שלי
כבר אין מקום
לא בלליה לא ביום
צבע אדום
שיותר נראה כתום
על בינים
לפחות בנתיים
פיזמון
עולם משלך
אופנה מעצמך
מחשבה שנישכחה
לנסות ליהיות אתה
ממש כמו פעם
כועס בזמני זעם
להחזיר קצת את הטעם
בחור שקצת סטה -
כאב, זו תחושה שכולנו מכירים,
זה יכול להכות אותך חזק ולהפיל אותך נמוך,
זה יכול לגרום לך להרגיש שאתה לגמרי לבד,
אבל אתה צריך להמשיך ללחוץ, אתה חייב להחזיק בכס המלכות.
כאב, זה יכול לבוא בכל כך הרבה צורות,
זה יכול לגרום לך להרגיש כאילו אתה בסערה,
אבל אתה צריך להמשיך לזוז, אתה צריך להישאר חם,
ולעולם אל תתנו לכאב להשתלט או להפוך לנורמה
לפעמים הכאב יכול להרגיש כל כך אמיתי,
כאילו זה כל מה שאתה יכול לראות או להרגיש,
אבל אתה צריך לזכור שזה לא הסוף,
ושיש לך כוח להתרומם שוב.
כאב, זה חלק מהחיים,
זה יכול לחתוך אותך עמוק כמו סכין,
אבל אתה צריך להישאר חזק ולהילחם,
ותמשיך לדחוף לעבר האור.
אז אם אתה מרגיש את הכאב היום,
רק תזכור שזה בסדר,
אתה לא לבד במאבק הזה,
ואתה תצא חזק יותר מהצד השני. -
פוסט זה נמחק!
-
@כמעט-מפורסמת רק לדווח. לא להעיר!!!
@Y05331384 השיר השני שלכם נמחק, כיוון שהוא נכתב באותו יום. ניתן להעלות שיר פעם אחת בארבעה ימים. בעוד ארבעה ימים אשחזר אותו בעז"ה, ואם אשכח תתייג אותי בנושא 'אנחנו שואלים'.
-
**קמה ונופלת**אני הולכת
פתאום נופלת
אז קמה
ולא מבינה למה
יודעת שזה נפילות מן השמים
אך לפעמים מרגישה שטובעת במים
מנסה להנצל
ואפילו להתנצללמה אני נופלת
קמה ושוב נופלת
אנלא יודעת מה קורה לי
והאם כול זה בשביליפתאום מרגישה איך שתופסים אותי חזק
אני חשה כול כך קטנה ממש כמו חרק.
עכשיו אני כבר לא נופלת
ואין לי אפילו שאלה לא מובנתאני נופלת כדי לקום
אני יודעת שרק אקום
עכשיו יש לי אמונה
אני מאמינה ומצוות בונהכי יהודיה אני ועל המצוות אשמור תמיד
ועל הנשמה אשמור ולא הפקיר -
מכורה ללייקים
לאהבה מזויפת
לאוסף משחקים
בתוך תחפוש
תאני לא רוצה לחפור
אבל מרגישה בתוך בור
כל התרעה מקפיצה-
הצלחתי!! משוויצה.
ורק אחרי שניה קולטת-
ששוב נתקעתי במערבולת.אהבה מזויפת
עוד פעם מגלה-
שככל שמתקדמת
עדיין מתחילה.כותבת עוד שיר
כדי להישאר על הבמה
ואז צורחת לאוויר
תגידו לי, בשביל מה?
מה זה מוסיף לי לחיים?
כלום ושום דבר.
למה לא הולך לי להפנים-
ולומר שזה נגמר?
שאהיה כנה עם עצמי
ואפסיק לכתוב בשביל... מי?אהבה מזויפת
עוד פעם מגלה-
שככל שמתקדמת
עדיין מתחילה.אנ'לא טיפוס חפרן.
אבל גם לא טיפוס שקרן
.השיר הזה לא משהו-
משתדלת לומר בזמן
אולי תביאו מישהו
שינסה להרגיע אותי כאן
ויגיד שככה הם כולם
כי אם כך אני נורמלית
רק מה לעשות שאני ריאלית
ולא ממש מאמינה
שכל העולם מתקשט בשביל שממהאהבה מזויפת
עוד פעם מגלה-
שככל שמתקדמת
עדיין מתחילה.כולם אומרים להביא שיר מהלב
מודה שזה צורב-
אבל אם אהיה כנה אתכם
הכל אצלי שקרים
כל שיר 'יענו' בשבילכם
הכל רק בשביל לייקים!
מזויפים...||סורי||
-
לא יודעת מה יש לי
נראה לי משהו נדפק בי
החופש זורם לי בעורקים
ממלא אותי באנדרנלין
לא מסוגלת לנשום כמעט
חייבת אותו אצלי ביד
לא מסוגלת עם כבלים
שחונקים אותי, סוגרים
בא לי לנתק את הבלמים
להתחיל לחיות, בלי מעצורים.בינתיים, אני כאן
מבזבזת לי את הזמן
לא מסוגלת להכיל
צמאה למרחבים
רוצה לדלג על מכשולים
לשחרר אותי מהאזיקים
שעוד כובלים אותי
תוקעים אותי
מה יהיה איתי?בינתיים אני חולמת
על משהו שלא יגיע
יודעת שחייבים מסגרת
ואת הנפש זה לא מרגיע
רוצה להשתחרר
לחוש את העולם
ממבט קצת אחר
שונה מכולם
מה נסגר איתי?מנסה להכניס לי למח
אני בדיוק כמו אחרים
זה לא נכנס גם לא בכח
מרגישה שונה, גם אם לא רואים
יש בי משהו שדוחף אותי
קדימה, אל היעוד שלי
יום יבוא ועוד אצחק על עצמי
נראה לי שזה היום...
לא מאמינה בעצמי.
לא נותנת לי להגשים חלום.שישאר לי רק בלילה.
חלום דפוק בלי מטרה.
ילדה לא עושה כל מה שבא לה.
אסור לה לבחור ברע.
ילדה טובה, זה אני...
ולא, כבר לא זמני.
בעזרת השם עוד אתגבר
ושהחופש יחפש חבר אחר... -
בס"ד
||ניסיתי להכניס כמה שיותר משתמשים.. מתנצלת מראש ממי שלא הצלחתי...||
||מתויגים- חפשו את השם שלכם בשיר..
@לומדת-ללכת @מתנדנדת @כוכבים-נופלים @shoval @המחבל-המחופש @טותיייי @באה-בלילות @זאת-אני-0 @הלב-שלי @נגינתי @כ-פ @מרב @אני-עצמי-רק-אפס @כמה-קל-להיכנע @ארי-גולד @שמעק @יהודי-זה-הכי||כמו תינוק או תינוקת הלומדת ללכת
נופלת, קמה מתנדנדת ושוב מתלכלכת,
מרגישה שגם הכוכבים נופלים בתוכי
ושובל של מחשבות מתרוצצות במוחי.לפתע מבינה שזה יצרי שלא מאופס
מנסה לייאש ולחבל בי בעודו מחופש,
מגיע אלי בדרכים שונות ומחליש ממש
אומר שזה שטותי לפול ולקום מחדש.אז באה בלילות אליך מתוך החשיכה
זאת אני הבת שלך- מבקשת סליחה,
הלב שלי דומע רוצה את קרבתך
הקשב לנגינתי שהלחנתי למענך.יודעת שזו העת לפרוש כף ולפתוח פה
ומתפללת לעזרתך- זה מה שאתה מצפה.
מתאמצת לעשות את המרב שביכולתי
ואתה בוחן לבבות תחוש לעזרתי.כי אני עצמי רק אפס ואתה כה גדול
ולולי עזרתך, מול היצר- האדם לא יכול,
כמה קל להיכנע וכל כך קשה להכניע
אבל אתה רוצה שנילחם נתאמץ ונגיע.ומתוך המלחמות מרגישה ש-
להתגבר כארי שווה יותר מגולד ומזהב
זה גישמא(ע)ק, זה עונג אמתי ויותר מכל משאב,
להתאמץ, לשמח ולפאר אותך- בורא העולם
כי להיות יהודי זה הכי הכי מושלם!!! -
כשהלאות נופלת עלי,
כמו שמיכת חושך כבדה.
לוקחת את כוחותיי,
לארץ האבידות האבודה.
ואני רואה את עצמי,
בשדה הקרב של חיי,
לוחם טוב חרב חדה,
עוד נושם, אך גבורתו נפלה.מרכין ראש, עוצם עיניים,
מתנתק מהכל, כולי תפילה.בוראי, יוצרי, אבי שבשמיים,
אני חייב!!
שתהיה תורתך לי שעשועים,
שתהיה לי תורת געגועים.זקוק לה כל יומי, עמי, סביבי, כדג למים,
לא אגב,
תורת עיקר,
תורת חיים. -
פוסט זה נמחק!
-
שיר: החתן שלנו שיר בר מצוה ניסיוני
היום הזה מתקרב אליי
זה לא עוד יום של חיי
עול מצוות אקבל עליי
13 אחגוג הלילה
ואתם תרימו בחפלההה
זה היום שלי כולו שלי
תרימו לחתן ידיים
הוא מתרגש כולו מסמיק
ואתם תרימו עוד כוסית
לחתן שלנווווווווו
||זה שיר ניסיוני אז תקחו בחשבון||
-
גיליתי עכשיו את הפורום הזה, בעבר היה לי אתר עם כל השירים שכתבתי ושאני עוד כותב וחשבתי שזהו אין דרך אחרת לפרסם...
אשמח לשתף כאן מפרי עטי ולשמוע תגובות המקצוענים דפה
להלן שיר שכתבתי ממש לאחרונה לקרוב משפחה לבר מצוה של הילד על הלחן של 'מתחילים מחדש - אמני ישראל' (מצ''ב בהמשך גם קישור לסקיצה שהקלטתי לזה):
מילים:
~א~
זה היום שאני נעשה כבר לאיש בר מצוות,
מקבל בתוכי עוד כוחות חדשים לקום לעשות,
ועכשיו גם עם יצר טוב יש לי ת'כח ללחום לא כמו אתמול,
כשעוד הייתי ילד קטן שם בחול.~פזמון~
והיום אני זוכה להיות גדול,
לבחור בטוב ומהרע לחדול,
לשאוף גבוה לדעת אני יכול,
אם רק ארצה אשיג עוד את הכל.ומהיום הגורל שלי רק בידיי,
לבחון בכל דבר מה טוב ומה כדאי,
להתפרץ קדימה ולשעוט,
לא להתבלבל ורק לעלות.~ב~
ועכשיו אני כמו מחדש ממשיך לנווט את דרכי,
בדרך שכבר סללו לי דורות של צדיקים,
וזה כל מה שיש לי להמשיך ת'שושלת להחזיק בה חזק עד הסוף,
יהלומים שפיזרו לי בדרך נשאר לי לאסוף.~פזמון סיום~
וזה הזמן שלי לומר תודה,
לאל עליון שעוזר לי גם בלי שאדע,
לאבא ולאמא שהם כל חיי,
לכל אחיי וגם לאחיותיי. -
הַמַּשְׁבֵּר הַבָּא
הוּא בַּדֶּרֶךְ
לֹא יוֹדֵעַ לוֹמַר
מָתַי בְּעֵרֶךְכְּמוֹ גָּל
עַל סֶלַע בַּחוֹף
יַמְשִׁיךְ לָבוֹא
לִשְׁבֹּר, לִשְׁטֹףוּבְאוֹתָהּ מִדָּה
יִסּוֹג חֲזָרָה
וְשֶׁקֶט יִשְׂרֹר
אַחֲרֵי הַסְּעָרָהשֶׁקֶט נִצְחִי
לֹא צָפוּי בְּהֶחְלֵט
וְזֶהוּ סוֹדָם
שֶׁל הַחַיִּים בֶּאֱמֶת||אלה החיים...||
-
אני יודע שזה חריף... אבל אני חושב שזה רק נכון שנסתכל על השנאה בעניים ולא נקרא לה בשמות, התייעצתי עם חלק מצוות פיקוח לפני, והעלתי.
אני מצטער בפני מי שזה לא נראה לו. שיר תמיד מקיף זווית אחת של המציאות, והשירה לימדה אותנו שלכל זווית יש חשיבות. גםלזוויו הזו. אז אחרי ההקדמה...אתמול פגשתי ילד ששונא את החרדים.
הבטלנים שלא עובדים ובכלל גם לא לומדים.
לפני זה אבא שלו אמר לי שכולנו שודדים.
שאנחנו הפצצה שמרסקת את המדדים.
וכשניסיתי לברר אצלו מה הוא בדיוק אומר.
הוא ציטט לי את הכותרת של פרופסור אסא כשר.
שהפעם זה מלחמה ואין מקום להתפשר.
כי חרדים הם מחלה ורוצים רק להתעשר.
'חרדים הם מחלה' אתה מבין איך זה נשמע?
כאילו, את העיקרון הבננו אבל למה העוצמה?
'אני הגזמתי? הם הגזימו ועכשיו זה מלחמה'.
כולנו ראש בראש עד שניפול לאדמה.
הוא דיבר המון שטויות אז הסתכלתי בעיניים.
ראיתי שם שנאה שלא ראיתי כבר שנתיים.
ואם השנאה לא באופנה אז מחליפים טרמינולוגיה.
זה הכול כלכלה ושתכחד האידאולוגיה.
אבל רק על חרדים לומדים כל שקל בתקציב.
ורק אצלם המגישה תסביר עד כמה זה יכאיב.
כי באתם חושך לגרש בידכם דם ואש.
וכולנו הדפוקים שמעיזים להתעקש.כי יש להם סיסמא אבל אם הסיסמאות:
'לא אמרנו כלום, זה הכול העובדות'
[פזמון]
אל תיתן לעובדות לבלבל אותך
אל תיתן לעובדות לבלבל אותך
אל תיתן, לא לא אני לא יתן,
אנחנו אדוני הארץ, תגידו - מי אתם?היי! אני החרדי וכל מה שאכפת לי – כסף.
זה בטח הסיבה שיש לי הכי פחות - כסף.
אתם לא פרה חולבת היום אתם העשב.
ואנחנו לועסים אתכם פשוט לפי הקצב.
אנחנו גם ערמומיים וגם מטומטמים.
החילוני הכי קשוח לידנו שה תמים.
ותאמינו לתמונות, כן, כולנו חמומים.
ותינוקות שעוברים לידינו נעלמים.
ברור שאם אנחנו נידפק זה תמיד עם סיבה.
הכל כי הבנים אצלנו לא לומדים ליבה.
ואז ברור שגם נשים חרדיות שוות פחות.
ואם הם שוות משהו – זה רק בלי מטפחות.
אז כולנו מוצצי דם כולנו מפלצות.
ויום יבוא ותשליכו את כולנו במריצות.
אבל בינתיים אנחנו לבושים כמו אנשים.
מעל שש עשרה רגליים שש זרועות ושתי ראשים.כי אם שנאת זרים זו מחלה חסרת מרפא, למה שנשתוק אותה? בוא נצעק בפה.
[פזמון:]
אל תיתן לעובדות לבלבל אותך
אל תיתן לעובדות לבלבל אותך
אל תיתן לא לא אני לא יתן,
אנחנו אדוני הארץ אפסים מי אתם? -
הוא ניבא לפני כולם את הסוף
וידע שזה יבוא בקרוב
הוא האמין שזה לא יהיה טוב
והשתדל לא מידי לחשובהוא היה שם כפוף ורעב
הזמן עבר והותירו שליו
דווקא החסר מילא בו חלל
בשקט הוא ניסה לקחת שללהסוף הגיע, מדויק להפליא.
הוא לא התיימר להיות נביא
אבל חכם עדיף מנביא זה ידוע
ורק בעל ניסיון הוא חכם קבועאז הוא הגיע, הסוף שלו.
והריק שוב התכסה בו.
מירוץ החיים לא נתן לו מנוח.
גרם לו לפעמים לרצות לברוח.ובזמנים שממש היה קשה
הוא היה לעצמו מרשה
לחזור שם לרחוב, לפינה
לשכב שם מלא בזוהמהכי רק הריק מכל החיצוניות
הוא מילא אותו מבפנים
ונכון שחייבים להתנהג בנורמליות
אבל זה קצת קשה לו לפעמיםאז הוא משחרר
ואז חוזר
טיפה אחר
טוב יותר
