שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[taliya_ai]

פוסט זה נמחק!

[טיטו]

אולי נראה חי
אבל אני מת
צועק
ולא מוציא קול
הסתרתי בפנים
פוחד מהאמת
מחשבות בראש
מוטטו בי הכל

ואינלי יום
ואינלי לילה
שזה עובר
שותק סתם ככה
וזה מכאיב
שורט את שבתוכי
ואינלי יום
ואינלי לילה
זורק הכל
לא מבין למה
שוב נופל
ומרים אותי

משחק
והמשחק נכון
אבל הבמה לא
וגם התלבושת
מנסה להבין
לסדר ת'פזאל
לחבר את הלב
לפני ששוב מתמוטט

[עת הזמיר]

פוסט זה נמחק!

[פודרה 0]

       "להשקות צמאי חסדך"

מתהלך אני בצידי דרכים
בבני ברק עיר התורה והחסדים
לפתע אני שם לב
לתופעה נפלאה שמתחילה לפרוח ללבלב
ברזים נקשרים בצדדים
לנפש עייפה מים קרים
ביום שקר בחוץ ביום שחם
הכל ללא תשלום הכל בחינם
אפילו הכוסות החד פעמיים
ובמודיעין עלית כבר שנים ניצבים
כלובים גדולים מיועדים לבקבוקים
סל בשבילם זה בקבוק עבורך
בקבוק ועוד בקבוק מצטרפים לשווה ערך
השכנים מחתנים היום את הבת
מזל טוב מזל טוב...
כל הבנין למופת מקושט
איפה עוד יש כאלה דברים
רחמנים וביישנים גומלי חסדים
אלו שלושת הדברים שבהם אנו מצוינים.

[taliya_ai]

מנסה לעמוד לא ליפול
אני יודעת שמילם הן לא הכול
יש רגשות מסתתרים עמוק בפנים
מתחבאים מאוחרי קירות וסורגים
יש רגעים מה קרה אותי שואלים
-''כלום לא קרה תודה לאלוקים...''
מנסה לחייך לעמוד יציבה
לא להראות את החולשה
כי מי שחלשה כבר לא חזקה

לא אחשוף חולשותיי
לא אתן להם לראות
את דמעותיי
לא אתן להם לפתוח עוד קלפים עליי
במשחק הזה אני היא הזוכה
וזהו אני כבר לא ילדה אני לא בוכה
מסוגלת לפתור בעיותיי גם בלי עזרתם
לא אוהבת לשתף בכל דבר שזז וקם

וכאשר עושה מאמץ ולשתף מנסה
לא מבינים אז למה,
למה בלשתף אני מתנסה?
עושה מאמץ נושמת נשימה
וברגע אחד מתחרטת חרטה
על שהתחילה השיחה
על שנאמרו בה הדברים
מה זה עוזר אם הם לא מבינים?
וחושבים שאני היא הטיפשה
עוד ילדה קטנה שתבקע מהביצה
היא עוד קטנה מה היא מבינה?
אך די אין אני יותר קטנה
גדלה ומפתחת דעה וחשיבה
יש לי דרך יש לי אומץ
הכול אני מנסה
ולפי כך לומדת על הטוב וגם הרע!

[אינספריישן]

פוסט זה נמחק!

[עת הזמיר]

פוסט זה נמחק!

[שירלי]

          **ילדה קטנה של אבא**

תתבגרי, כולם דורשים
את כבר לא ילדה, הם אומרים
מצפים לראות אותי משתנה
לא עוד ילדה קטנה

ואני כאן מבקשת
תנו לי כמה רגעים
לפני שאני נכנסת
לעולם המבוגרים

אני רוצה עוד ילדה להישאר
לפני שהזמן יחלוף ויגמר
אני רוצה עוד להנות
לפני שאתודע למהומות

קצת מפחיד אותי
הרבה מלחיץ אותי
אבל החיים לא שואלים
הם כאן והם בועטים

אני רוצה לצעוק להם
רגע, אני עוד לא מוכנה
אני רוצה לבקש מהם
תנו לי עוד להיות ילדה קטנה

ואז אני מרימה את עניי לשמיים
והדאגה מתמוססת כמו קרח במיים
כי יש לי אבא אוהב
שאותי אף פעם לא עוזב
הוא עליי תמיד שומר
ובכל מצב לי עוזר
ילדתו אני תמיד נשארת
גם אם פיזית אני גודלת
ודאגתו אליי לעולם לא נגמרת

[פודרה 0]

        "אל תהיה גולם" 

יום שישי הכל כבר מוכן שבת המלכה מתקרבת
כל עקרת בית עצובה ודואגת
כל התבשילים מוכנים רק הדגים חסרים
הדגים בורחים ומסתתרים לא העלו בחכתם הדייגים

בלית ברירה נשלח למשימה
יוסלה הגולם הנודע
הלך הוא אל הנהר וממנו לא חזר
שעה ועוד שעה חולפת
שבת המלכה יותר מתקרבת

הולכים התלמידים לבדוק מה אירע
אולי תקלה פה קרתה
מגיעים אל המים
והנה יוסלה עובד בכפל כפליים
ממלא שק ועוד שק מלוא חופנים
דגים בשפע לשנה שנתיים

אמרו לו די תפסיק
את הדגים לבשל צריך להספיק

שמע זאת יוסלה השליך מידו
את כל טרחתו את כל עמלו
כל הדגים אל המים חוזרים
ואנה אנו באים

כבר ידוע ממשלי החפץ חיים
על אותה אישה וסל התפוחים
חמדו לצון ילדים שובבים
בסל התפוחים בועטים לכל עבר הם מתפזרים
והעוברים ושבים אוספים והולכים

ואותה אלמנה יושבת ובוכה
התפוחים שלי... מה יהיה על הפרנסה
צועקת ובוכה יותר מזה כלום לא עושה
אדם חכם שם עבר
וכך לה הוא אמר
מדוע את יושבת ? כולם אוספים תאספי גם את
שלפחות יישאר לך מעט...

כלום או הכל?
מושלם או שום כלום?
אל תהיה גולם!!!

[taliya_ai]

אם לא אנסה איך אדע?
איך אדע מה טוב לי ומה רע
איזה מעשים לעשות כדאי
ועל איזה מעשים לומר דיי!
איך לדבר אני אמורה,
איך להתלבש,
איך להתסכל על עצמי במראה
איך אדע אם איני מתנסה?

לא אדע מה טוב ומה רע...
לטעום אני רוצה
אם זה רע
אז אני חפצה
ללמוד לבד
לא אושיט יותר את היד
לא אקח עזרה!

ידע מוריד את התמימות
רק מטוב אפ'חד לא ימות
אז תשארי כאן
ללכת אין לאן
תשארי קרובה
תהיי ילדה טובה

בסופו של יום עושה סיכום
מבינה בעצם לא עשיתי כלום
לא נתנו לי לגעת
אל תחפשי אקשן ושגעת,
לא ייתן לך כלום
לראות את כל היקום...

עטפו אותי שמרו חזק
אל תצאי, אל תקראי את המבזק
את יהלום, דבר יקר
קחי מעיל שלא יהיה לך קר.
כבר חמש שנים אותו דבר!

לא אצליח להבין
את דרך החיים
אם כל חיי
חייתי בנעימים
דיבורים של אחרים
אותי לא מספקים
אני רוצה לנסות
לראות בפנים
גם אם אפול
אלמד ממעשים!

[רבקה]

לחיבור הבא אין הקדמה.
הוא פשוט מדבר לכל אחד\אחת באשר הם. ועל כן - אני לא רוצה להרוס אם לאיי מי אם המחשבה קצת שונה. קחו את זה כל אחד - למקומו.

משבר אמון

יום אחד זה קרה, הוא התנפץ.
אמונך נפגע, חסר תקנה.
את תמימותך הכובשת ניתץ,
באכזריות שיסע, חשדנותך קנה.

מאז אתה לא סומך, חושש,
מפני אותן תוצאות שחווית.
את שדה הקרב אתה כך נוטש,
מותיר צלקות כאב בזו הפלנטה.

יום אחד זה קרה, הוא התרסק.
את האמנת, אך נבגדת.
תמימה היית, ללא צורך להיאבק,
ובלילה שחור התגלתה הבושת.

מאז את לא סומכת, חושדת.
מוותרת על פוסט טראומה מחודש.
את מסירה הכובע, דמעתך נושרת,
שיערך מתנפנף, נטשת המגרש.

שניהם צועדים אל הלא נודע,
רוצים משכך, רפואה לנפשם.
אך חוששים, נרתעים להיפגע,
בלי משים נדחה מרפא חיותם.

יום יבוא, ותקרקעו הפלטפורמה.
בעד לעיניכם רסיסים של שבר.
לאט-לאט תסתגלו לאוטוסטרדה,
האמון כך לאט יבנה התדר.

[אילנית]

השיר הזה אכזרי מידי.... מתנצלת... הוא פשוט נכתב בזמנים פוצעים מידי...
אבל בטוחה שכל אחד יכול להזדהות, נכון?
המלחמות של כולנו לעיתים מדממות מידי.

דם חללים מרוח, תובע
והכל מסביב זירת מלחמה
חושך של שכול- יקום צובע
רגע של כניעה, ושוקעת חמה

בקרבות אכזריים כבר נפלו טובים
ומי את למולם. ילדונת נטולת הגנה
את מפחדת להיות נעדרת, מחפשת קרובים
במלחמה על הנפש- מריחים סכנה!!

אין בך כוחות. לא של לוחמים אבירים
בידך את אוחזת רק תקווה אבודה
ליבך כבר חצוי, לכלים השבורים
נשמתך הלוחמת מרגישה בודדה

ובקרב הזה, אין תירוצים,ולא דמעות
לא תוכלי למצוא לישותך מתחלפים
ולא תמלטי. לא תפדי נפשך במעות
תאלצי להאבק! בכוחות אסופים.
ברגשות חשופים.
לבד.
בשממה.
בדממה.

חייב לבוא לזה המשך, אני יודעת.... זה בינתיים....

[פודרה 0]

@מצט "תפילה על הזיווג"
"ובכן תרחם על כל עמך בית ישראל הצריכים למצוא זיוגם
שיזכו למצוא זיווגם במהרה זיווגם האמתי זווגם ההגון להם
מן השמיים
כי אתה יודע כמה קשה לאדם למצוא זווגו האמתי
כי כל הזיווגים הם שני הפכים ובפרט כי לפעמים הם בהפך
גדול מאוד אשר קשה לזוגן כקריעת ים סוף..."

ריבון העולמים
היושב אי שם במרומים
יושב ומזוג זיוגים

כל כך הרבה יושבים ומצפים
יושבים בביתם ובוכים
מתי תגיע הישועה שואלי
אנא שלח נו זיוג נכון ומתאים

               אנא המצא לי את אבדתי 
               את החצי השני שלי 
              בנחת ושמחה ללא צער ואנחה
              שישמע כבר קול השמחה 

מתי כבר אזכה לבנות את בית חלומתי
מתי כבר אזכה לילדים על ברכי
לבנות את ביתי על אדני התורה
יראת שמים ושמחה טהורה
פזמון
ליבי מלא באמונה
התקווה עמוק נטועה
אני יודע תגיע השעה
קול ששון קול שמחה עוד ישמע
קול חתן קול כלה
אני יודע אני לא לבד
אתה לא משאיר אף אחד בצד
אנא עזור לי להרגיש ולחיות
באמונה בך בורא כל העולמות

[שירלי]

כולם כאן כותבים
שירים עצובים
ממש דכאוניים
ואני-בא לי OVER
בא לי לשמוח
בא לי לכל עבר
חיוכים לשלוח
אז אל תהיו בדיכי
קחו ת'כל באיזי
קבלו באהבה מה שהוא שולח
גם אם תכשלו שוב
כי עדיף להיות משוגע שמח
מלהיות נורמלי עצוב
ותזכרו שבכל מצב
אבאלה לא יעזוב אותנו
גם כשההתקדמות בקצב צב
הוא תמיד איתנו
אז תנו חיוך, חברים
ואל תהיו עצובים

בכל מצב יש טוב, התפקיד שלנו זה למצוא אותו ולהתמקד בו!

[רבקה]

@שירלי הנה - בדיוק כתבתי שיר שונה מכולם, שאפחד לא כתב בסגנון עדיין....
מקווה שתאהבו חבר'ה, הוא דיי מקורי;)

---

בואו נסיר ת'מסיכה

אא--ה----ממ. 

הנה ה'חופרת' ההיא מהרדיופון האוטובוסי....
מה היא רוצה מהחיים שלי עודפעם-----
קלטתי אותה!!!!!! לא צריך להזכיר כל דבר אלף פעם!!!!

עצרו שנייה.....
אתם בטוחים?!
תקשיבו טוב.... אבל הפעם טוב-טוב!

שששש....

סליחה?!

מסיכה!

אין מקום לנגיף השקר בעולם שלכם!

אתם חיים בעולם, כזה שקרן,
אחד אחרי השני נופל כדומינו.
מסתובבים כטווס 'אדון עלמן',
ושקועים בסרט ה: 'תאמינו לו'.

'אז מה אם הוא היה חייב אחרת,'
אז סילפנו כמה קצוות, ביג דיל.
נכון, ההוא אמון אך ורק על 'אמת',
אבל לאט לאט, 'השתקרן' עם הגיל.

הרי אמרו חז"ל 'הגונב מגנב פטור',
וכן הוסיפו - ריבית על הימצא הגוי.
מי אמר שההוא, בעניבה יפה עטור,
לא היה פריץ בגלגולו?..... אבוי!!

אז אנו משלבים ידיים, חוגרים כתף,
פנינו מועדות לקרב על הקרקע.
אנו נלחם עד עצם הנפש, יחד נעטף,
טבענו בהבל, וכבר נמאס לו ל'אבא'.

אז.... קחו שנייה, הקשיבו בשנית
ייתכן כי הפעם ישתנה התקליט.

סליחה?!

מסיכה!

אין מקום לנגיף השקר בעולם שלכם!

נשימ-מ-ה עמוקה, תהנהנו נחרצות,
הפנימו כי דרכיכם הינה טעות גדולה.
רדו, כן בזה הרגע - לבמת המלחמות,
והראו לה עד כמה ידכם על העליונה.

וניצחתם אותה,
הרדיופונית.

Spoiler

ועכשיו רציני... תפיקו מסר... הרי לא לחינם כתבתי את כל החיבור לעיל... אני רוצה קצת זכויות

[נ נח נחמ נחמן 0]

פוסט זה נמחק!

[עת הזמיר]

לקראת חודש שבט המתקרב
שיר על שבעת המינים
ִׁ
שבְעַת הַמִינִים, בָּם נִשְׁתַבְּחָה
אֶרֶץ יִשְרָאֵל, אֶרֶץ בְּרוּכָה.
שִׁבְעָה מִינִים, בָּם רְמָזִים יִשְכּוֹנוּ.
שִׁבְעָה מִינִים, לְמִצְוות הֵם יִסְכּוֹנוּ.
***
חִיטָה, מִמֶנָה לֶחֶם הַפָּנִים
חִיטָה, שְׁתֵי הַלֶחֶם, בִּיכּוּרִים.
דָגָן הוּא עִיקָר מְזוֹן הָאָדָם
כַּךְ עַמֵנוּ נִבְחָר מִכּל עַם.
***
קָרְבַּן הָעוֹמֵר, קְצִיר שְׂעוֹרִים
לְבֵית הַמִקְדָש, בֵּית עוֹלָמִים
רֵאשִׁית הַתְבוּאָה, לְאֵלוֹקֵינוּ נָגִישׁ
בְּגִיל וְשִמְחָה, נִקְצוֹר וְנַקְדִיש.
***
גֶפֶן לְבַב אֶנוֹש מְשַׂמֵח
עֵץ הַגֶפֶן, עַל מִשְׁעַנְתוֹ צוֹמֵחַ
כַּך עַם יִשְׂרָאֵל, עַל אַבוֹת מִשְׁעַנְתַם
בְכָל עֵת יַזְכִּירוּ בָּנִים זְכוּתָם
***

הַתְאֵנָה, לַאֲכִילָה יָפָה כּוּלָה
גָם עַם נִבְחָר, עַם סְגוּלָה
כּוּלוֹ נָאֶה כּוּלוֹ יָאֶה
מִכָּל צְדָדָיו טוּבוֹ נִרְאֶה
***
מָלֵא הַרִימוֹן, גַרְעִינִים
מְלֵאִים מִצְווֹת, אַפִילוּ רֵיקָנִים
כֶּתֶר לָרִימוֹן, אַרְגָמָן יַעֲטוֹף
עַסִיס רִמוֹנִים מִמֶנוּ יִנְטוֹף
***
הַזַיִת, פְּרִי מַר הוּא מְאד
אַך בְּקִרְבּוֹ, נוֹצֵר אֶת הַסוֹד
שֶׁמֶן מֵאִיר, בִּכְתִיתָה הוּא נוֹצָר
חָכְמַת עַם קָדוֹש, מִתְגָלֶה הַאוֹצָר.
***
נִמְשַׁל הַצַדִיק לְתָמָר מָתוֹק
בְּדֻבְשָׁה שֶׁל תוֹרָה תָמִיד יַעַסוֹק
לֵב אֶחָד לַתָמָר, אֵין לוֹ שְׁנַיִים
כַּך לֵב יִשְׂרָאֵל לְקֵל שָׁמַיִם.
***
יְהִי רָצוֹן, , בִּמְהֵרָה
יִבַּנֶה בֵּיִת הַבְּחִירָה
עַל אֶרֶץ יִשְרָאֵל, נְשַׁבֵּחַ
אֶרֶץ בְּתוֹכָה, כְּבוֹד ה', זוֹרֵחַ
***
דָגָן תִירוֹֹש וְיִצְהַר, יְמָלְאוּ אַסַמִים
כִּדְקָלִים נִישָׂאִים, יִפְרְחוּ חֲכָמִים
לַמִקְדָשׁ נַעֲלֶה בְּשִׁיר וּרְנָנִים
לַכֹּהֶן נָגִישׁ, בִּיכּוּרֵי הַמִינִים.
***
אַז תָאִיר מְנוֹרָה
וְתָפִיץ אֶת אוֹרָה
בְּיִצְהַר מִן הַזַיִת, שֶׁמֶן כָּתִית
עַל יְסוֹדוֹת שֶׁל קְדוּשָה, עוֹלָמֵנוּ נָשִׁית.
***
אָז בַּתוֹרָה נַעֲסוֹק בְנַחַת
תַחַת גֶפֶן וּתְאֵנָה פּוֹרַחַת
קוֹל פַּעֲמוֹן וְרִימוֹן בִּמְעִיל כֹּהַנֵנוּ
בַּהֵיכַל נִשְׁמַע, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵנוּ.

[מוכשרת על]

פוסט זה נמחק!

[Bee]

פוסט זה נמחק!

[פודרה 0]

"שער הכניסה"

"אז אל תשאלו למה ברחתי מהעיר...
הצבתם גבולות-אמרתם "מיינסטרים"
ניסיתי לחזור בדרך לא הכי מקובלת
הילכתי צולע בין הקודש לסטנדרים
אמרתם 'סגור' אתה נראה אחרת..."

אתה אומר הצבנו גבולות
אמרנו אתה נראה אחרת
אז הנה אני קושיא מקשה
אם זה באמת לא משנה
הלבוש והמראה
אז מה אכפת לך אותנו לכבד
לא אמרנו בבת אחת תשתנה?

מדוע ברחת מדוע לא חיכית
מדוע את כל הכלים שברת
האם אתה בטוח שכולם סגרו עליך את הדרך פנימה
האם לא היה אחד שקרא לך בוא כנס הביתה
כי לפעמים אתה מרגיש כל כך רע עם עצמך
עד שאתה בטוח שכולם רוצים ברעתך?

עדין לא אבדה התקווה
תמיד פתוחה דלת הכניסה
גם אם היא פלדלת תמיד אפשר לפורצה
טעינו נבקש גם סליחה
תמשיך באהלינו לשכון השלווה