שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
"קוצר רוח"
ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ועבודה קשה(שמות ו-ט)
וברמב"ן עבודה קשה הוא הדחק שהיו הנוגשים אצים בהם ולא יתנום לשמוע דבר ולחשוב בו.במרוץ החיים אנו רצים
את משא החיים על גבינו סוחבים
לא עוצרים לרגע לא נחים
לא מרגישים לא חושבים
לא רואים את הדברים הטוביםעל חינו שבידך מסורים
על ניסך שאיתנו נעשים
על הורים משפחה וחברים
שאלינו כה מסוריםאם רק הינו לרגע מפסיקים
אם רק הינו יושבים חושבים
לפתע הינו מגלים
את הטוב שיורד עלינו ממרומיםריבונו של עולם
פתח לי את הלב
שלא אראה רק כאב
אנא זכני ישב דעתי
שארה גם את הטוב סביבי -
(שיר שכתבתי כשניסיתי להבין מישהו קרוב...)
אני בנאדם קצת מוזר,
ממש כמו נטע זר, לא מוכר.
אוהב להסתבך עם הסביבה,
תמיד נמצא בעין הסערהכן-אני יודע את זה בשכל,
שאני עושה לפעמים שטויות
אבל תגידו-מה לא בסדר?
יש אדם חף מטעויות?יש לי אחיזה בקרקע מוצקה
יש לי תקווה כי יש לי אמונה
אני יודע שזה חלקי
אפ'חד לא יוכל לקחת ממנילא את העליזות ושמחת החיים,
לא את הקשקושים שיוצאים מבפנים,
אף אחד לא יקבע לי מה לעשות
מי קבע מהן שטויות?מי קבע שחייבים לומר שקר לבן-
מה הבעיה בדוגרי אמיתי וכן?
אז סבבא, תגידו מה שבא לכם.
אני יודע-אני לא צריך להילחם.יש לי אמת אחת ברורה-
ולא אשנה ממנה כמלוא הנימה!
היא קיימת ברורה לעד-
ואיתה תמיד אצעד יד בידעדיף להיות משוגע שמח מנורמאלי עצוב
עדיף להיות עני מאושר מעשיר עלוב
עדיף להיות מנודה אמיתי משקרן יוקרתי
וזהו. זה אני-תבדקו אותי.וזה מה שעדיף!!!
מה לעשות?
ואתם לא תגידו לי-
מהן שטויות!!!! -
[אנו כבני אדם, חווים הרבה קשיים ונסיונות, ונראה לרגע כאילו זה רע עבורינו אבל אם נתעמק שניה במחשבה שהכל לטובה והקב"ה רוצה רק בטובתינו נרגיש הרבה יותר שמחים ובטוחים]
זה נראה מר
עצוב ולא נגמר
הכל לי מסתבך
מרגיש שלא הולך
אבל עמוק בפנים הידיעה אט אט מתבשלת
שיד ההשגחה ממני לא מתרשלת
הוא מלמעלה נושא אותי כבובה על חוטים
למקום שבשבילי הכי מתאים
וגם אם כרגע זה נדמה כחושך
מרגיע לחשוב שהוא המושך.... -
אמונה היא דבר מורכב
לא מושג שנכתב ביום אחד
להאמין אנו חייבים
כדי שנאהב את אלוקים
אני משתדלת, ורוצה
בכל ליבי מאמינה
אך כמו כל יהודי גם לי יש שאלות
שואלת, לא מתביישת
הרי איך אמצא תשובות?
שומעת דעות שונות
של אנשים, וגם צדיקים גדולים
ומבינה את האמת
באיזו דרך ללכת
אחרי מה צריך להתנווט
אני הולכת,
לעיתים אני מועדת
ולפעמים חזק נופלת
אבל אני קמה מכושלת מתמיד
ולא נשברת אני חייבת להתמיד!
מהנפילות קמה עם לקחים
ככה לומדת מוסר לחיים
נשארת יציבה ובדרך הישר הולכת
כבת מלך בדרך ה' אני צועדת! -
שמתי לב שכמעט כל השירים שנכתבו פה מדברים על התמודדות ועל תפילה להקב'ה שיקרב אותנו אליו ושנתחזק וכו'...
אז החלטתי לשתף אותכם גם בשיר שכתבתי על התמודדות והתפילות שלי להקב'ה (השיר נכתב בשיא הקורונה)אלוקים-
הערת אותי לעוד יום התמודדות של בחירה,
תן לי הכוח לעשות, ולעבור את זה בהצלחה,
תן לי האומץ לקום, לחיות, ולגמור את היום בשמחה,אלוקים-
תשלח לי כוחות שאוכל להתמודד עם המשפטים והערות של אנשים,
תשלח לי כוח להתמודד מול כל הדחפים,
תעזור לי עם כל הרצונות הטיפשיים שמציפים,אלוקים-
נתת לי עוד קשיים שנלווים במתנה אז,
תן לי היכולת להתמודד גם עם המשפחה,
תעזור לי לעמוד מול פגיעות בחברה,
תעזור לי לא להתייאש באמצע הארוך הזה,אלוקים-
תודה על כל הנסיונות והכוחות,
שאותי את העתיד מלמד לבנות,
תודה על החיוכים,
שמשאירים אותי בחיים,
אני יודעת שהכל ממך,
וזה רק מזכיר לי יותר ויותר את שמך,אמן והתפילות יתקבלו רק לטובה,
אוהבת אותך המון,
ואף פעם לא שוכחת את החסדים,
שלך לתמיד אני.
נ.ב אני יודעת שהשיר נראה מוזר כאילו מה עובר עלי שכתבתי את זה,
אבל בואו נחשוב מה היה בקורונה, ואמאלה כמה זה נכון. -
ואם אספר לכם על חיי?
אם אומר מילותיי
אומר שקשה או שטוב לי מידיי
האחרים לא מבינים
אני מנסה להסביר
אבל כואב לי בפנים
עוזרת כוחות מסבירה
אך זו שאלה ועוד שאלה
מה לענות אני אמורה?
את האמת? את השקר?
אוליי את האמת וקצת מהשקר?
אני שולחת שאלותיי
אל האוויר בחדר...
עובדת על עצמי שהכול בסדר
ובכנות לי זה לא קל
לבוא לזרוק מילותיי אל החלל
אני לא מסוגלת
סביב עצמי מסתובבת
על עצמי אני עובדת
לא פשוט לי לשתף
זה קשה לי ששופטים
ששופטים בלי לדעת, להכיר
אחריי שתכירו תגידו
לא ידענו, מאיפה לנו?
אבל דבר אחד אתם יכולים לעשות
דבר אחד שאתם כן יכולים לשלוט
ונכון זה דורש עבודת המידות
אך בבקשה- תפסיקו לשפוט!! -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
כתבתי כמה מילים ופזמון אשמח אם תשלימו משלכם
טיפ לחיים מאושרים
אם אומרים לך את האמת בפנים
וזה כואב ואתה לא אוהב
זה קשה ולא נעיםלברוח זה לא פתרון לברוח זה אסון
-
לא שלי
לילות של טבת
רק תן לי אחד
מלילי הטבת
אותם אלו הצופנים
קוראים לך הבט.שקטים
עמוקים
צבורים
מלמדים.ולא צריך אתם מאום
לא ריצה, לא יזע
של זה היקום.
רק לטעום
לנשום
השקט שבהם,
את אוצרם הגדוש
הבלום.ויש מהם המון!
תוכל לקחת.
עשרם הצפון
לשום באמתחת.ולקום.
ליום נוסף
שהתמלא
שנטען
יודע מאין בא
איך ללכת
ולאן. -
---זעקה דוממת---
נכון,אני לא בגיל השידוכים
אבל נכון שיש הרבה שמחכות
ונכון שהן נגעו מאד לליבי
לכן אני מדברת מהלב שלי
שהוא כולו עליהן
מלב אל לב מוגש לפניכן:הרוח שבחוץ מרגיעה, מלטפת
משדרת אופטימיות מוגזמת
בחוץ כולם רצים ומתקדמים
אך אצלי המטרה נעלמה פלאיםמתוסכלת ופגועה
חרדה ושבורה
"אני כבר לא שווה"
הקול מלכלך את מגרוני
"היא עקפה אותך, את רווקה זקנה"
הוא עולה מתוכיושוב הפסימיות אותי עוטפת
משרה בי מרה שחורה
ושוב הדמעה מבצבצת
אני , כולי גמורהאלוקים זועקת מתוכי מילה אחת---
למה???
נכון, למה יאמרו הגויים
נכון, זה בא מחוסר אונים
נכון, זה פגם באמונה
נכון, משוואת לגאולהאבל בלב עמוק בפנים
אני מודה, בוטחת ומאמינה
הכל ממך והכל שלך
אבל מתי כבר? מתי??
אמצא גם אני את האושר שלי??!! -
תהנו:
מוקפים אנשים
כולם בודדים
אחד לשני חיוך מזייפים
ובפנים לבבות נשרפים
מנגינות נכנעות
חריקות מתקילות
צרימות נשמעות
חבריות כה פגיעות
בתווך מחפשים אחיזה
לתת לנפש מקום רגיעה
בעולם מלא אכילה
תפיסה לפני הריסה
מקום בו נמצא מנוח
את הלב להפסיק לזנוח
חברים ממבט לא לרצוח
מבדידות רק לצמוח!
-
פוסט זה נמחק!
