מעריצים זמרים או לא
-
@סודי-ביותרררררררר אמר במעריצים זמרים או לא:
אבל מה שכן זה עובר עם הזמן
בדיוק!
אני זוכרת שמחקתי את כול השירים מהנגן. והכרחתי את עצמי לשמוע מישהי/ו אחר/ת-ו-כלום... לא החזיק מעמד. ואז היתי צריכה לשחזר את כוווול השרים חזרה, עד היום אין לי את כולם... -
@תהילוש אני ניסיתי לחשוב על אות\ה אחד\ת דברים רעים כדי שאני לא יהיה מסוגלת לשמוע אותו\ה
ולא עזר
רק הזמן עושה את שלו -
@סודי-ביותרררררררר אמר במעריצים זמרים או לא:
@תהילוש אני ניסיתי לחשוב על אות\ה אחד\ת דברים רעים כדי שאני לא יהיה מסוגלת לשמוע אותו\ה
ולא עזר
רק הזמן עושה את שלוכול מילה!
-
@אילנית תאמיני לי שגם אני ניסיתי
זה גם ממש תלוי באיזה רמה -
@אילנית מסכימה
כי הרי להגיד עליודברים רעים את יודעת בתת מודע שזה לא נכון,הוא בסך הכל בן אדם עם כישרונות אין בעיה לאהוב את שיריו, סגנונו וכו..
לא לאסור על עצמינו וללכת על קיצוניות לנסות לאט לאט ובצורה שונה, אנחנו שתינו שווים אותו דבר וכו...
לכל אחד יש את זה על דברים אחרים ועובדים על זה. -
@סודי-ביותרררררררר צודקת , יש את השבוע , שבועיים בו "גיליתי " אותו ואז רמת ההערצה שלי אליו היתה מוגזמת , וחלף זמן , והוא עשה את שלו , האמת שהזמן הוא באמת הפתרון הכי טוב לדברים האלה . אבל גם זה עזר לי , חשבתי , מיהו ? סך הכול אדם שקיבל סיעתא דשמיא מהקב"ה , וגם אני יכולה להגיע לרמה הזו יום אחד אם מאוד ארצה ואתאמץ .
טוב , אני רואה שאפשר לפתוח פה ספר לטיפים איך להחלץ מההערצה מוגזמת . -
@אילנית קוראים לזה תסבוך
-
@אילנית אמר במעריצים זמרים או לא:
כאב ראש !
לאו דווקא
תלוי באיזה רמה
אם זה ברמה קלה אז זה יכול להיות אפילו נחמד
אבל אם זה ברמה קשה וואי וואי לא מקנא באנשים האלה
וב"ה שלא הגעתי למקומות כאלה!!! -
@אילנית אני חושבת שזה נורא תלוי למה את קוראת הערצה, כי אני למשל סימנתי שאני מעריצה לא כי אני מעריצה את האישיות של הזמר, אני בכלל לא מכירה אותו אישית, אבל אני למשל מעריצה את הרגש שיש לו בשירה, והייתי שמחה אם גם לי היה כל כך הרבה רגש, אבל לא מעריצה אותו עצמו בתור אדם.
-
@תמר-מהמרכז זה בדיוק העניין .
אהבה - להעריך את שיריו , קולו, סגנונו וכולי .
הערצה - אהבה אותו בתור אדם ( לא כזמר מוצלח ) . -
-
@yael אמר במעריצים זמרים או לא:
או שהוא בחיים לא הרגיש את זה
אכן במקרה שלי לא הרגשתי את זה, כך שאולי קל לי לדבר ואני לא מבינה לגמרי את התחושות.
ובכל אופן, אני סבורה שגם בנאדם שמרגיש הערצה שחורגת מגבול הטעם הטוב, יכול בהחלט לשלוט בכך שזה לא יביא אותו להתנהגות לא הולמת, או למעשים לא רציונליים.ועוד משהו - בד"כ הערצה ברמה של היסחפות, או "התמכרות" - לא רק לאלכוהול - אלא גם לזמר מסוים, יושבת על ריק, על חלל כלשהו שמבקש להתמלא
ברגע שממלאים את החלל בעשייה משמעותית, ובסיפוק אמיתי לנשמה, אין מקום בעיני להתמכרות, אלא להערכה, תחביב ולא רמעבר
אבל שוב, גילוי נאות: אני לא כותבת מתוך ניסיון בנושא, כך שיתכן ואני טועה.