שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
|-עולם ההפוך ראיתי! (או שמא ישר?)-|
יושב לי לבד
עמוס מחשבות,
כלום לא עבד
לא נשארו תקוות,
ואני כבר נאבד
בעולם האכזבות,חצי מבולבל
במערבולת רגשות,
מרגיש מוגבל
בגן עדן של שמחות,
חצי מובטל
בעולם של אנחות,עולמי מתפרק
מסביבי לחתיכות,
עסוק בלשחק
בפרצופים ומסכות,
בפנים מתאבק
בעולם של רגשות,עולמי מקודד
ברצף של שגיאות,
עיפרון מחודד
יאמרו כל הבריות,
מתהלך בדד
בעולם של חתונות,עד מתי אני
אכתוב עוד שורות?
עד מתי אני
יאגור עוד במגירות?
עד מתי אני
אתנחם במחברות?עולמו של מוכשר
לא תמיד נוצץ,
לפעמים הוא זר
וליבו מתפוצץאז תבקש מאלוקים
דברים שונים, אחרים
לא רק כסף וכישורים,
אלא חיים מאושרים,||השיר הזה נועד לזעוק את הזעקה על הקנאה הלא מוצדקת במוכשרים, או עשירים, שימו לב כמו שכתבתי בשיר תסתכלו סביבכם ותיראו שהרבה פעמים לא המוכשרים או העשירים הם אלה שמוצלחים בחברה, הם לא אלה המאושרים באמת,
אז תבקשו מאלוקים, דברים אחרים... || -
פוסט זה נמחק!
-
-
-
-
-
פוסט זה נמחק!
-
זמן ,תעצור!!
ממה אתה בורח?
עצור את השעון
היה לנו לאורחהימים חולפים ביעף
ללא יכולת לעצור
עוצמת עיניים, סוגרת עפעף
ומגששת אחר המעצוררק אתמול התחלתי תיכון
הכנו קישוט כיתה עם גואש וסינר
חזרתי הביתה , הלכתי לישון
איך תוך 12 שעות אני בסמינר???זמן ,תעצור!!
ממה אתה בורח?
עצור את השעון
היה לנו לאורחמכבה שעונים,מוציאה בטריות
מתחפרת עמוק במיטה
קמה אחרי 30 שניות
ומגלה שעברה שעה עגולהלא רואה טיפה של אור
חייבת הפסקה, ממש
אך המחוגים ממשיכים לדהור
במהירות של 120 קמ"שזמן ,תעצור!!
ממה אתה בורח?
עצור את השעון
היה לנו לאורחהחיים טסים, מה לעשות?
הזמן נושף בעורפנו
אי אפשר להישאר עם פנים אדישות
כשהזמן כבר כמעט ואיננואין זמן להתפנק, צריך לעמול
לנצל כל שניה ושניה
לאסוף עוד יהלומים ולסנן את החול
בלי לשווע למנוחהזה קשה ? נכון
זה מעייף? וודאי
אבל בסוף אחרי 120 נדע-
שהמאמץ היה כדאי. -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
נפש מסורבלת----
פותרת תרגילים של רגשות.
קוראת שמות למחשבות.
מתבטאת במילים גבוהות.
לוחמת, נשארת עם צלקות.מכל שטות, התפלספות.
כאב, נהיה להיחשפות.
נשברת, עולה דרגת כישרון.
שורדת, מעלה את הביטחון.מתערסלת עמוק בכאב..
מתבדה לראותו כאויב.
מה ההבדל בין שונה למיוחד?
איך מפרידים בין שקט, ללבד?.כולם----
מסורבלים אני מבטאת.
מוגבלים. ואני כבולה.
בטוחים בעצמם אני. מבינה.
בין עצמי לכולם, יש מחיצה.
בשביל להתערבב, צריך מסכה.אז ---
שוברת שתיקה. באותיות.
יורקת מילים מקושי להודות.
בורחת ממגע עם רגשות.
אז, אני כותבת במקום לחיות.#לחי מוכשרים מסורבלים#
||יצא קצת מוזר... בהשראה של מה ש- @ ארי גולד כתב... והנפש מסורבלת, זכור לי מ-@יעל ק ||
-
מסודרת ומתוקתקת כמוני
לא יכולה לראות חדר עם בלגן נוראי
ניסיתי המון לברר שיטות
איך מרגילים את האחים
לחיות נכון עם סדר ונקיון
מצאתי תרגיל מדהים
פותר את הבעייה
עם פולל אנרגיה
הפעלתי סטופר ואמרתי בקול
השעון מתקתק לא מחכה למאחר
תוך שלוש דקות אני באה
רואה חדר מסודר להפליא
זו הזייהההההההההההה
במקום שאסבול ואסדר במקומי
מצאתי כלי נדיר לחיים
ילדים הם עם מתוק ונהדר
רק צריך להפעיל אותם
בצורה נבונה ועם מרץ לא נגמר -
פוסט זה נמחק!
-
תבטיחי שיהיה טוב
שיהיה סוף למכאוב
שהשמש תעלה
יהיה עולם יפהעולם במלחמה
אנשים בתחפושות
לא מכירה אף אחד
כאוס שולט בכלתבטיחי לי אהובה
שיום אחד זה יגמר
שיש לי סיבה להמשיך
ועדיין לא לוותרתבטיחי שיבואו ימים
שארגיש בלב אושר
שאלך עם חיוך על הפנים
ותהיה סיבה לקום בבוקרשאנשים לא יהיו יותר עצובים
לא ישמעו כל הזמן על אסונות
תבטיחי לי שיהיה סדר
שלא יהיה מפחיד ללכת ברחובמבטיחה???
||יצא דיכאוני רצח, מקווה שהמסר מובן.
נכתב על ידי חברה שלי ואני|| -
כמו ים
השמש שוקעת
אני עדיין על חוף
קשה לי לפעמים לתפוס
דבר שאין לו סוף
כמו ים .......
וגל מגיח
מתוך הים הגדול
ומוחק את הארמונות שבניתי בחול
ונדם ......
פתאום רואה מישהו
נכנס אל הים ומתרחק
אולי הוא טובע
למה הוא לא צועק ?
קול פנימי קורא לי
לחזור הביתה אל אבא הטוב
שלא אמות מרב גלות
שיביא בין גליו
את הגאולה בקרוב
אכי"ר