שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[ארי גולד]

הכסף יענה את הכל??

כסף קונה לך חברים
אבל הוא לא נותן לך באמת חברים,
כסף נותן תפנוקים,
אבל הוא לא הופך ת'חיים למפנקים,
כסף קונה לך בשרים
אבל הוא יהפוך אתכם לבוסריים,
כסף ממליך שפלים
אבל הוא ישאיר אתכם מושפלים,
כסף יעשה חיים פשוטים
אבל הוא לא יהפוך את החיים לקלים,
כסף מרפד את החיים
אבל הוא לא עושה לך חיים,
בכסף תעשה חיים
אבל כסף זה לא הכל בחיים,

כסף זה לא ה''דבר''
אז תפסיק לקנא,
מתי תקלוט, מתי כבר
זה לא תמיד מהנה,

ניסיון העושר הוא לא תמיד קל
לא תמיד כיף להיות המנכ''ל,
יותר כיף להיסחף ממשב רוח קל,
אז תשמח בחלקך, ותצא המושכל,

arigold

Spoiler

השיר הזה נכתב מדוגמאות אישיות שאני מכיר של בחורים לא ממש מוצלחים בלשון המעטה ושיש להם כסף, ואיש לא מסתכל עליהם באמת, רק מדי פעם מתחנפים אליהם כדי לקבל קצת... ואכ"ז זה לא יאומן הרבה אנשים הדבר היחיד שהם חולמים עליו זה להיות עשיר, לא שכל לא הצלחה בחברה לא בריאות רק כסף, תיקלטו זה לא הכל!!!

[הלל 1]

https://miktzav.com/post/189334
עתות משבר-2
והבחור הולך,
ודועך

את לב כולם,
מועך

אם יש פתרון,
אז איך?

אין תרופה,
אין מזור

לא מוצא סיבה
את כוחותיו לאזור

בודד, לבד,
אין אדם באזור
שאולי, אולי, יעזור
שאת הנפש מחדש ישזור

הוא ניסה לקום,
ללכת לשיקום

אבל אי אפשר,
ולכן במיטה הוא נשאר

עד מתי?
איש אינו יודע
אך לבינתיים, הוא הולך וגווע.

[שמעק]

לא מסוגל להכיל
עוד מחפש את השביל,
תוהה אני, לעצמי משליל,
איה האור שדלק בגליל---

את התורה קיבלתי
ובה גבוה שאפתי,
כי רק אותה רציתי
ואיתה נשמתי מיציתי,

כל הלילה לא עצמתי עין
מנודד משינה, לומד עדיין,
אור בעיניים, שיכור ולא מיין,
הלא זה הלילה, זה הדד ליין,

שואף עמוק את הגמרא
מלטש ומלבן עוד סברא,
רש"י ותוס' עם הגדרה
לעולם לא אעזוב ת'תורה---

אך עכשיו נשמתי הומיה
לעצמי שואל מה ניהיה,
היכן ההבטחה הטרייה
לשבת באוהל בלי הרפייה,

זה עתה חלף חג שבועות
רק עברו להם כמה יממות,
וליבי צונח עמוק לתהומות
מה השתנה, מה ליל מלילות,

תורה הקדושה התחנני בבקשה
שיישאר בקרבי הטעם והתחושה,
גם כשכבה האור וההרגשה כבושה
גם שנדמו הקולות ונופלת חולשה,

אבא, עשה רצונך כרצונינו
הערב את התורה בנפשינו,
תן לנו את הדחיפה קדימה
שיישאר העונג בנפש פנימה.

אז בתוכי לעצמי הסברתי
שאם לא ירדתי, לא עליתי,
כי זה המלחמה של הטומאה
לגרום לנפשי להיות חשוכה,

וזהו תפקיד של כח הקדושה
לראות את הטוב לזכור שהיה,
לדעת שכוחינו עוד לא דהה
כי עוד נכונו ימי עלייה.

Spoiler

אני כתבתי את תחושתיי, איך זה שאחרי חג שבועות מרומם שהיה לנו כזה חשק בגמרא חשבנו זה יישאר ככה לעד,
אבל פתאום עובר שבוע שידוע בעולם הישיבות ברפיון שלו, ואנחנו לא מבינים מה קרה.
אז צריך לדעת שאם אין ירידה אז לא הייתה עלייה...

[הלל 1]

פוסט זה נמחק!

[הדרי]

לרגע הזה ציפינו,
בימים ובלילות,
בילדות ובחלומות
לשמוע בשורות טובות,

רגע החתונה-
ספרנו את הימים עד לארוסין,
ועכשיו החתונה מגיע- איזו שמחה!

רגע החופה-
מתפללת בכונה,
לבושה בשמלה לבנה
שעוטפת אותי באוירה חדשה,

הכל ניראה חלום
ומודים לה" שהגענו עד הלום

עוד בבית זה בקרוב ישמע
"קול ששון וכל שמחה"
עוד בית נאמן בישראל ניבנה
בנים ובנות שהולכים בדרך המצוות!-

Spoiler

השיר מוקדש לכל החתנים והכלות-שנמצאים ברגעים מרגשים אלו!
@אילה-הזמרת
!!- שהיה לכולם בסימן טוב ובמזל טוב!!

[טותיייי]

אבא לפעמים כואב לי
כשאני נופלת
אבא לפעמים קשה לי
כשאני מתרחקת

אבא אתה שומע אותי
אני מתפללת
אבא העולם נברא בשבילי
אני שואלת

אבא באמת הכל לטובה
אני מתחננת
אבא תראה לי את האורה
אני מתחזקת

אבא לפעמים אני בוכה
אני מתחרטת
אבא אני יודעת שאני שלך
אני אוהבת

אבא מבקשת סליחה
אני מצטערת
אבא אני הבת שלך
אני רק אומרת

טוהר️

[הראל 1]

יצאתי
רציתי לראות עולם
רק לראות
הוא היה נראה זוהר, מושך
חשבתי שאני יכול
לראות בלי להראות
אבל בסוף נראתי
הושפעתי
מהקולות, מהצבעים
מהאורות מהקריאות
וכשרציתי לחזור
התבלבלתי בדרך הביתה
תהיתי מה הדרך
לא ידעתי איך לשוב
הרגשתי עלוב
נבול
אז נשארתי ברחוב
כמו שיכור
כמו אדיוט
כל הלילה
היה קר
וחשוך
העולם שוב לא נראה זוהר
ואז היא הגיעה
אחרי היאוש
אחרי הכישלון
התפילה הזו
המחברת המקשרת
תפילה בלי מילים בלי צעקה
אבל היא היתה
נוכחת
והיא היתה
מחזקת
ולפתע הדרך היתה ברורה
מוארת
שוב לא טעיתי לא סטיתי
ואני צעדתי בה
חזרתי הביתה

[יוס yos]

לפעמים הכל פה נמאס לי,
רוצה לעשות מה שבא לי,
אתה בכלל יודע מה בא לך?
או שאתה סתם מחליף את הבועה שלך?
נמאס לי לחלום על החיים הטובים,
על בית יפה והמון חברים,
מהי שלווה באר את המילים,
ואחר כך תחלום ותכתוב גם שירים.

אין משפחה אין גם חברים,
את האמת יש אני פשוט לא מבחין,
אולי יעברו איזה יום או יומיים,
אחריהם אבין ואודה לשמים.
ובינתיים יושב וצורח בלב,
אין איש ששומע אין איש שחושב,
שאני מרגיש ריק רק יושב ובוכה,
על כל מה שהייתי על כל מה שאהיה.

אז אבא תן מקום,
לא סתם הגענו עד הלום,
חלמתי שנים,
עכשיו עת להגשים,
להגיע רחוק לטפס לגבהים.
ואבא תן שלום-
עם עצמי, עכשיו זה רק חלום,
שאכיר יום אחד,
את מה שבי מיוחד,
אביט בתוך הקנקן ולא רק בכד.

עשיתי שטויות בחיים שלי,
עוד אגדל.
עשיתי חיים בשטויות שלי,
עוד אחדל.
גדלתי מקשיים,
כי לבנות קיר מלבנים,
מסביב ללב זה קל.

קיבלתי את הכל ורק רציתי,
עוד.
לקחו לי את הכל ולא צעקתי,
שוד.
הלב שלי נעול,
אני מרגיש תינוק בלול,
חושש שלעולם לא אמצא את הקוד.

רגע לא הבנתי,
אמרתי שגדלתי,
ואם הלב נעול,
ובזה הכל כלול,
אז אני עוד טיפש שיושב פה וחולם לו.
התשובה היא שנכון,
אבל הכל לפי חשבון,
ואחד ועוד אחד זה לא תמיד הפתרון.
כי החיים גדולים ממך,
אבל הם גם גדלים אתך,
אם תעצור ותמצמץ אתה תפספס את עצמך.
אז קח רגע תעצור,
אתה אדם ולא חמור,
אם תסתכל תראה את האור,
אל תתחפר עמוק בבור.

אז אבא תן מקום,
לא סתם הגענו עד הלום,
חלמתי שנים עכשיו עת להגשים,
להגיע רחוק לטפס לגבהים.
ואבא תן שלום-
עם עצמי, עכשיו זה רק חלום,
שאבחין יום אחד,
במה שבי מיוחד,
אביט בתוך הקנקן ולא רק בכד.

איבדתי אמון בני אדם,
את האמת גם בעצמי,
כל אחד נכווה מחופתו; של מי?!
בכיתי לכרית,
דמעות בתוך שקית,
חיים בשביל אחר איפה התכלית?
חולם לזרוק כבר את הכל,
להיות ולא לחדול,
שד בתוך מחול,
רימון בתוך מטול.

[בארניק]

פוסט זה נמחק!

[בארניק]

פוסט זה נמחק!

[מאיר ג]

פוסט זה נמחק!

[זאת אני 0]

איזה אלופה שאת
מצדיעה לך
את מגניבה מבט
ההתחנפות הזו זרה לך

את יודעת
שבין כל האנשים
אני משוגעת
כי ניסיתי להרשים

ואת...
לך אני בזתי
הרגשתי כמעט
שאת בושה לכיתתי

והיום
היום יודעת להעריך אותך
את יותר מיהלום
צריך רק להכיר אותך

[כולם אוהבים אותי]

ואני סתם
כותבת
את כל מה
שאני שומעת
לא כי באמת
אני מבינה
את אותה
כוונה
לא כדי
לפרוק לי
עוד סחורה
לא כי
אותם דפים
יתגשמו
להיות חלום
אלא רק
כי אולי
יבוא יום
ואלמד
מאותן המילים הללו
דברים שלא הבנתי היום

[אריה 93]

אוֹתָהּ שַׁבָּת
הִסְתַּגְּרוּ הַשְּׁכֵנוֹת
מֵאֵימַת הַשֶּׁמֶשׁ
הֵגִיפוּ חַלּוֹנוֹת

אַךְ אֵלֶיהָ
הִגִּיעָה הָאֵימָה
דֶּרֶךְ הַדֶּלֶת
בִּנְקִישָׁה רָמָה

הָיְתָה תַּקְרִית
הֵם אָמְרוּ
יִהְיֶה תַּחְקִיר
מָחָר יִקְבְּרוּ

הִיא גִּבּוֹרָה
אָמַר הַמְּפַקֵּד
הִיא קֶרֶן שֶׁמֶשׁ
קוֹלָהּ רוֹעֵד

וְלֹא אִכְפַּת לָהּ
מֵהַחֹם הַנּוֹרָא
הַלֵּב שֶׁלָּהּ קָפוּא
מִשֶּׁנִּתְבַּשְּׂרָה

וְאֵין קֶרֶן שֶׁמֶשׁ
לְחַמֵּם
וְאֵין כּוֹחַ לְנֶפֶשׁ
לְנַחֵם

וְעִם מַחֲשָׁבָה אַחַת
תַּמְשִׁיךְ לִצְעֹד
כְּשֶׁתֵּדַע שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ
קְרוֹבָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד

Spoiler

נתחזק לזכות נשמותיהם של הקדושים:
ליה בן נון הי"ד
אוהד דהן הי"ד
ואורי יצחק אילוז הי"ד

[יוס yos]

פוסט זה נמחק!

[איציק דדיה]

היום הזה הגיע

שמחה עד הרקיע

וכולם פה נרים ידיים

היי חתן כלה ביננו אשרינו שזכינו

להגיע לרגע של כל חיינו

אז בואו נרים אותם גבוההה

[BINYAMIN OFFICIAL]

לפעמים אני שוכח איך זה לוותר
איך להתגבר
על כל מה שעובר
ואיך תמיד אני זה שרוצה לחזור מהר
הולך ולא עוצר
רוצה רק לדבר
לדבר על מה אני בכלל כאן בעולם
בסך הכל בשר ודם
עוד אחד ולא מושלם

ואז אני נופל ושוקע
הלב שלי עוצר ויודע
שאתה זה שעוזר
שאתה זה ששומר
ואז אני עולה ושומע
מתהלך בחשיכה ודומע
מי מבין מה אני עובר
איך שאני חוזר מהר

[כ.פ.]

פוסט זה נמחק!

[מרב]

הנשמה.

נשמתי מבכה, מרגישה היא בפנים
בודדה היא מאין.
שבורה מעצמה, מסרבת לקום
בשלה היא בנתיים.
אני חיכיתי שנים כמו מדבר לגשמים
נשמה מסתובבת,
וכל זה היה לי חסר, אין לי כלום בחיי.

מכל התפילו שעלו לשמיים,
את שלי הוא קיבל
שמע את קולי בליבי
אשא עניים, אליך תמיד אבקש, אתקרב
מכל התפילות שעלו לשמיים
היא חזרה לליבי
כשלי היא עדיין כמהה
את התשובה להכל בחיים.

אם היו אומרים לי מזמן להיכן נעלמת
הייתי באה עד אליך
אבל אליי את קשורה,
כבר נכתבנו מזמן בספריי השמיים
אני סחבתי שנים כל דבר שמכביד
ואת מסתובבת
וכל זה היה לי חסר, אין לי כלום בחיי.

אנסה בשבילך מכל רע ומכשול
עד נשמתי אותם יעצור
אני אשמור על ערכך
עד שהגוף כבר יכאב.

Spoiler

טוב זה פעם ראשונה שאני כותבת שיר עם מנגינה.....
הוא שיר כל כך נוגע, בי בכל אופן...
לפעמים יש מין הרגשה כזו שהנשמה לא קרובה ללב היא מטיילת מחפשת את עצמה, קשה לה והיא לבד.
וגם לך קשה הכל נופל עלייך...כשהנשמה איתך היא מקבלת את כל הקושי והיא גם שמסייעת לך איתו.
ואז כשהיא חוזרת אחרי תחנונים...את מבטיחה לה, שתשמרי עליה ולא תתני לכל המיכשולים להפיל אותך כי מי שבסוף מטפל במיכשולים האלו זה רק הנשמה.
אני מקווה שהבנתם את הקטע.

[פונץ' בננה]

בס"ד
מסע פזיז:

הכל היה נראה כ"כ קרוב,
אבל את רוצה פתאום ת'כל לעזוב.
לנסוע הכי רחוק, שנות אור.
ולמצוא כבר אושר..

והראש בתוך הבלבול,
ואת עם התחושה של לפני שנה בול.
שאפחד שוב לא מבין,
ונמאס לך בכל אחד מחדש להאמין..

בין עולם התמימות-
לאנשים עם ערמומיות,
הולכת ונקטפת,
בורחת רחוק מדי עם הרכבת.

תעצרי שניה, אחותי,
כי את עדיין נמצאת עמוק בתוכי.
אל תהיי פזיזה, נעבור את זה יד ביד,
ונצחק על זה בסוף ביחד, מהצד.

את עוד תראי את הטוב,
את תרגישי באמת מזה לאהוב.
אחרי מסע ארוך שיגמר,
נראה קרן אור שלנצח ישאר.

כי ככה זה בחיים, דברים טובים
באים אחרי מניעות וקשיים.
לא סתם בחר בך האלוקים,
הוא רצה להאיר לך תפנים.

אז עכשיו,
תעופי הכי רחוק שאת יכולה.
ותודי לו כל שניה ושניה,
כי רק בזכותו את עדיין חזקה.

~אבא'לה שלי, תודה רבה~