שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
לרגע הזה ציפינו,
בימים ובלילות,
בילדות ובחלומות
לשמוע בשורות טובות,רגע החתונה-
ספרנו את הימים עד לארוסין,
ועכשיו החתונה מגיע- איזו שמחה!רגע החופה-
מתפללת בכונה,
לבושה בשמלה לבנה
שעוטפת אותי באוירה חדשה,הכל ניראה חלום
ומודים לה" שהגענו עד הלוםעוד בבית זה בקרוב ישמע
"קול ששון וכל שמחה"
עוד בית נאמן בישראל ניבנה
בנים ובנות שהולכים בדרך המצוות!-||השיר מוקדש לכל החתנים והכלות-שנמצאים ברגעים מרגשים אלו!
@אילה-הזמרת
!!- שהיה לכולם בסימן טוב ובמזל טוב!! || -
-
-
אבא לפעמים כואב לי
כשאני נופלת
אבא לפעמים קשה לי
כשאני מתרחקתאבא אתה שומע אותי
אני מתפללת
אבא העולם נברא בשבילי
אני שואלתאבא באמת הכל לטובה
אני מתחננת
אבא תראה לי את האורה
אני מתחזקתאבא לפעמים אני בוכה
אני מתחרטת
אבא אני יודעת שאני שלך
אני אוהבתאבא מבקשת סליחה
אני מצטערת
אבא אני הבת שלך
אני רק אומרתטוהר️
-
יצאתי
רציתי לראות עולם
רק לראות
הוא היה נראה זוהר, מושך
חשבתי שאני יכול
לראות בלי להראות
אבל בסוף נראתי
הושפעתי
מהקולות, מהצבעים
מהאורות מהקריאות
וכשרציתי לחזור
התבלבלתי בדרך הביתה
תהיתי מה הדרך
לא ידעתי איך לשוב
הרגשתי עלוב
נבול
אז נשארתי ברחוב
כמו שיכור
כמו אדיוט
כל הלילה
היה קר
וחשוך
העולם שוב לא נראה זוהר
ואז היא הגיעה
אחרי היאוש
אחרי הכישלון
התפילה הזו
המחברת המקשרת
תפילה בלי מילים בלי צעקה
אבל היא היתה
נוכחת
והיא היתה
מחזקת
ולפתע הדרך היתה ברורה
מוארת
שוב לא טעיתי לא סטיתי
ואני צעדתי בה
חזרתי הביתה -
-
-
לפעמים הכל פה נמאס לי,
רוצה לעשות מה שבא לי,
אתה בכלל יודע מה בא לך?
או שאתה סתם מחליף את הבועה שלך?
נמאס לי לחלום על החיים הטובים,
על בית יפה והמון חברים,
מהי שלווה באר את המילים,
ואחר כך תחלום ותכתוב גם שירים.אין משפחה אין גם חברים,
את האמת יש אני פשוט לא מבחין,
אולי יעברו איזה יום או יומיים,
אחריהם אבין ואודה לשמים.
ובינתיים יושב וצורח בלב,
אין איש ששומע אין איש שחושב,
שאני מרגיש ריק רק יושב ובוכה,
על כל מה שהייתי על כל מה שאהיה.אז אבא תן מקום,
לא סתם הגענו עד הלום,
חלמתי שנים,
עכשיו עת להגשים,
להגיע רחוק לטפס לגבהים.
ואבא תן שלום-
עם עצמי, עכשיו זה רק חלום,
שאכיר יום אחד,
את מה שבי מיוחד,
אביט בתוך הקנקן ולא רק בכד.עשיתי שטויות בחיים שלי,
עוד אגדל.
עשיתי חיים בשטויות שלי,
עוד אחדל.
גדלתי מקשיים,
כי לבנות קיר מלבנים,
מסביב ללב זה קל.קיבלתי את הכל ורק רציתי,
עוד.
לקחו לי את הכל ולא צעקתי,
שוד.
הלב שלי נעול,
אני מרגיש תינוק בלול,
חושש שלעולם לא אמצא את הקוד.רגע לא הבנתי,
אמרתי שגדלתי,
ואם הלב נעול,
ובזה הכל כלול,
אז אני עוד טיפש שיושב פה וחולם לו.
התשובה היא שנכון,
אבל הכל לפי חשבון,
ואחד ועוד אחד זה לא תמיד הפתרון.
כי החיים גדולים ממך,
אבל הם גם גדלים אתך,
אם תעצור ותמצמץ אתה תפספס את עצמך.
אז קח רגע תעצור,
אתה אדם ולא חמור,
אם תסתכל תראה את האור,
אל תתחפר עמוק בבור.אז אבא תן מקום,
לא סתם הגענו עד הלום,
חלמתי שנים עכשיו עת להגשים,
להגיע רחוק לטפס לגבהים.
ואבא תן שלום-
עם עצמי, עכשיו זה רק חלום,
שאבחין יום אחד,
במה שבי מיוחד,
אביט בתוך הקנקן ולא רק בכד.איבדתי אמון בני אדם,
את האמת גם בעצמי,
כל אחד נכווה מחופתו; של מי?!
בכיתי לכרית,
דמעות בתוך שקית,
חיים בשביל אחר איפה התכלית?
חולם לזרוק כבר את הכל,
להיות ולא לחדול,
שד בתוך מחול,
רימון בתוך מטול. -
-
איזה אלופה שאת
מצדיעה לך
את מגניבה מבט
ההתחנפות הזו זרה לךאת יודעת
שבין כל האנשים
אני משוגעת
כי ניסיתי להרשיםואת...
לך אני בזתי
הרגשתי כמעט
שאת בושה לכיתתיוהיום
היום יודעת להעריך אותך
את יותר מיהלום
צריך רק להכיר אותך -
ואני סתם
כותבת
את כל מה
שאני שומעת
לא כי באמת
אני מבינה
את אותה
כוונה
לא כדי
לפרוק לי
עוד סחורה
לא כי
אותם דפים
יתגשמו
להיות חלום
אלא רק
כי אולי
יבוא יום
ואלמד
מאותן המילים הללו
דברים שלא הבנתי היום -
אוֹתָהּ שַׁבָּת
הִסְתַּגְּרוּ הַשְּׁכֵנוֹת
מֵאֵימַת הַשֶּׁמֶשׁ
הֵגִיפוּ חַלּוֹנוֹתאַךְ אֵלֶיהָ
הִגִּיעָה הָאֵימָה
דֶּרֶךְ הַדֶּלֶת
בִּנְקִישָׁה רָמָההָיְתָה תַּקְרִית
הֵם אָמְרוּ
יִהְיֶה תַּחְקִיר
מָחָר יִקְבְּרוּהִיא גִּבּוֹרָה
אָמַר הַמְּפַקֵּד
הִיא קֶרֶן שֶׁמֶשׁ
קוֹלָהּ רוֹעֵדוְלֹא אִכְפַּת לָהּ
מֵהַחֹם הַנּוֹרָא
הַלֵּב שֶׁלָּהּ קָפוּא
מִשֶּׁנִּתְבַּשְּׂרָהוְאֵין קֶרֶן שֶׁמֶשׁ
לְחַמֵּם
וְאֵין כּוֹחַ לְנֶפֶשׁ
לְנַחֵםוְעִם מַחֲשָׁבָה אַחַת
תַּמְשִׁיךְ לִצְעֹד
כְּשֶׁתֵּדַע שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ
קְרוֹבָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד||נתחזק לזכות נשמותיהם של הקדושים:
ליה בן נון הי"ד
אוהד דהן הי"ד
ואורי יצחק אילוז הי"ד|| -
פוסט זה נמחק!
-
-
היום הזה הגיע
שמחה עד הרקיע
וכולם פה נרים ידיים
היי חתן כלה ביננו אשרינו שזכינו
להגיע לרגע של כל חיינו
אז בואו נרים אותם גבוההה
-
לפעמים אני שוכח איך זה לוותר
איך להתגבר
על כל מה שעובר
ואיך תמיד אני זה שרוצה לחזור מהר
הולך ולא עוצר
רוצה רק לדבר
לדבר על מה אני בכלל כאן בעולם
בסך הכל בשר ודם
עוד אחד ולא מושלםואז אני נופל ושוקע
הלב שלי עוצר ויודע
שאתה זה שעוזר
שאתה זה ששומר
ואז אני עולה ושומע
מתהלך בחשיכה ודומע
מי מבין מה אני עובר
איך שאני חוזר מהר -
פוסט זה נמחק!
-
#(הנשמה.)
נשמתי מבכה, מרגישה היא בפנים
בודדה היא מאין.
שבורה מעצמה, מסרבת לקום
בשלה היא בנתיים.
אני חיכיתי שנים כמו מדבר לגשמים
נשמה מסתובבת,
וכל זה היה לי חסר, אין לי כלום בחיי.מכל התפילו שעלו לשמיים,
את שלי הוא קיבל
שמע את קולי בליבי
אשא עניים, אליך תמיד אבקש, אתקרב
מכל התפילות שעלו לשמיים
היא חזרה לליבי
כשלי היא עדיין כמהה
את התשובה להכל בחיים.אם היו אומרים לי מזמן להיכן נעלמת
הייתי באה עד אליך
אבל אליי את קשורה,
כבר נכתבנו מזמן בספריי השמיים
אני סחבתי שנים כל דבר שמכביד
ואת מסתובבת
וכל זה היה לי חסר, אין לי כלום בחיי.אנסה בשבילך מכל רע ומכשול
עד נשמתי אותם יעצור
אני אשמור על ערכך
עד שהגוף כבר יכאב.||טוב זה פעם ראשונה שאני כותבת שיר עם מנגינה.....
הוא שיר כל כך נוגע, בי בכל אופן...
לפעמים יש מין הרגשה כזו שהנשמה לא קרובה ללב היא מטיילת מחפשת את עצמה, קשה לה והיא לבד.
וגם לך קשה הכל נופל עלייך...כשהנשמה איתך היא מקבלת את כל הקושי והיא גם שמסייעת לך איתו.
ואז כשהיא חוזרת אחרי תחנונים...את מבטיחה לה, שתשמרי עליה ולא תתני לכל המיכשולים להפיל אותך כי מי שבסוף מטפל במיכשולים האלו זה רק הנשמה.
אני מקווה שהבנתם את הקטע.|| -
בס"ד
מסע פזיז:הכל היה נראה כ"כ קרוב,
אבל את רוצה פתאום ת'כל לעזוב.
לנסוע הכי רחוק, שנות אור.
ולמצוא כבר אושר..והראש בתוך הבלבול,
ואת עם התחושה של לפני שנה בול.
שאפחד שוב לא מבין,
ונמאס לך בכל אחד מחדש להאמין..בין עולם התמימות-
לאנשים עם ערמומיות,
הולכת ונקטפת,
בורחת רחוק מדי עם הרכבת.תעצרי שניה, אחותי,
כי את עדיין נמצאת עמוק בתוכי.
אל תהיי פזיזה, נעבור את זה יד ביד,
ונצחק על זה בסוף ביחד, מהצד.את עוד תראי את הטוב,
את תרגישי באמת מזה לאהוב.
אחרי מסע ארוך שיגמר,
נראה קרן אור שלנצח ישאר.כי ככה זה בחיים, דברים טובים
באים אחרי מניעות וקשיים.
לא סתם בחר בך האלוקים,
הוא רצה להאיר לך תפנים.אז עכשיו,
תעופי הכי רחוק שאת יכולה.
ותודי לו כל שניה ושניה,
כי רק בזכותו את עדיין חזקה.~אבא'לה שלי, תודה רבה~
-
פוסט זה נמחק!
-
לא שלי
אדם,
רגע כאן
וכבר שםכאבק
וכצל
כחלום
הבטלרק היה
ופרח
כמו פגע
וברחואתה
בן אדם
מה לך
עוד נרדםשעותיך
ספורות
אף אם
בגבורותאוטוטו
ואינך
התעיף
עינךואולי
נועדים
רגעים
בודדיםתחנת
מעבר
בין עתיד
לעברלזכור
אין באת
ואן
דרכךומה
מעשיך
על פני
היקוםאם
תיטיב שאת
יהא זה
שללךקנויה
לעולמי
עולמים
זכות קיום -
בין האמת למציאות
אל תפחדי לגלות את עצמך
את לא חיה כאן בטעות
אל תנסי להעלים את עצמךכל החיים שלך הם מרתון
אני לא מבינה למה
מה את משיגה משיגעון
למה את חיה בתוך הדרמה?תשתיקי רק לכמה דקות
את כל המחשבות שלך
תני לעצמך להרפות
להסתגר עם האמת שלךכל סערה סופה לחלוף
אל תתני לגלים אותך לשטוף
יש לך רק מקום אחד לכסוף
ואת תגיעי אליו בסוףכי את מיוחדת
תרשי לעצמך ליפול
זה לא יוריד ממך
רק יתן לך לגדול -
|-חברה השיר הזה מוקדש לכם!!!! תקראו אותו-|
לשתות פונץ בננה
להתפנן על החוף
בלי לשאול מה ולמה
סתם להתגשמעק בנוף
סתם כך בצל האילן
בלי להרגיש פילוסוף,ופתאום חוטף בוםםם
שובל מחשבותיי מסתבך
מה אני עושה ביקום
חושב ולעיתי מתדכדך,סתם משורר מבולבל
מחבל מחופש
סתם עוד יצור מזולזל
קצת לא מאופס,ופתאום אני מוצא אותה
את המרגלית שמסתתרת
וכן אני כבר שומע אותה
את נגינתי שמתגלגלת,גיבור כארי
חזן כרוזנבלט
רץ כצבי
או לפחות מנסהאני ארי גולד
לא סתם אחד
אני בן של מלך
אני המיוחדנשמתי מתנדנדת
בניסיון להוציא את המירב
כאיילה מזמרת
ככוכבים הנופלים בקרב,זה אולי קצת שטותי
ההרגשה שאופפת אותי
אני מרגיש מעל כולם
כרבקה כלתו של אברהם
אני חש כקיסר מזהיר
כטיטוס המצביא האדיר,ובעוד ריחות ההדרים
סביבי נשזרים
אני חושב שזה כדאי
להרגיש יותר מידי
כי זה מחייב אותך
להתנהג למעלה ממך...arigold
מוקדש לכל הכותבים והכותבות כאן במקצב שלמדתי מהם כ"כ המון, @פונץ-בננה @שמעק @אילן-פ @בוםםם @shoval @משורר-מבולבל @המחבל-המחופש @margalit @נגינתי @ארי-רוזנבלט @מתנדנדת @מרב @אילה-הזמרת @כוכבים-נופלים @טותיייי @רבקה @טיטו @הדרי ויש גם כאלה שלמדתי מהם המון אבל לא הצלחתי להכניס את שמם לשיר @אריה-93 @אייצ-ית @מא1 @הללויה @מנאששש @מוכשרת-על תודה לכם חברי מקצב על השיפור הזה שגרמתם לי!!!||כן כל המודגשים אם לא שמתם לב זה שמות של כותבים מהפורום המטורף הזה.... סורי על התיוג אבל הקדשתי שיר בשבילכם אני חייב שתראו אותו לא סתם עבדתי...||
2298/3086