שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
פוסט זה נמחק!
-
עוד שיתוף קטן:
איזהו עשיר
אחד ואחת בוילה אדירה,
בחזית פורחת גינה הדורה,
בחניה המקורה פרארי מפוארה,
ובמסדרונות מתרוצצים משרתים עשרה...ובשקט בלאט בחדר השינה,
מדברים ביניהם האדון והאדונה,
ועיניהם יוצאות מחוריהן בקנאה,
במשפחה הנפלאה של לאה השכנה...הורים למופת בבית די צר,
ילדים מוצלחים כל אחד אוצר,
גבוהים מרשימים עם אף סולד - קצר,
מעידים לכל מי אותם יצר...ובמטבח בארוחת צהרים משפחתית,
מתאספים כולם על קציצה ופתית,
מקטרים כעוסים משליכים טיט,
למה אין לנו מוח כמו יהודית...יהודית הדודה עם מוח חריף,
פותרת כל חידה בקצב מטריף,
רואת חשבון בשיא התעריף,
חיה כמו מלכה אי שם בצריף...וכשיושבת הדודה דקה לעצמה,
הבדידות והשקט מכים בה בעוצמה,
שלושה עשורים ימי קיומה,
ולחברתה צילה כבר מוסיפים קומה...צילה התברכה בשבעה ילדים,
נמרצים בריאים, מכלום לא פוחדים,
תמיד שם שמח, תמיד עולים ויורדים,
אולי קצת בלילה קשה אותם להרדים...והם בתורם עיניהם נשואות,
אל הזוג האמיד בוילת החלומות,
משרתים שם להם ממלאים המשאלות,
שקט ורוגע שורר שם בלילות...מתי נלמד כל אחד להביט,
על הטוב המונח אצלנו בשקית,
את מעלותינו ויכולותינו לעצמינו להבליט,
הכל הרי מלמעלה, בהחלטה אלוקית! -
פוסט זה נמחק!
-
@מעט-אור בסדר...
אני מבינה את המניע של @שיר-חדש .... הייתי שואלת גם.
אבל הכל טובבבב!!!!!!
ועכשיו אני אעלה שיר על מוזיקה... להעביר את האווירה.זה נכתב על צביעות בעולם המוזיקה.... נושא כאוב לכשעצמו.
שקר הזמר
שיר חדש ייצא,
קרבת האלוקים נושבת.
בעד למילים נמצא,
כי רוחו בקרבו מקוננת.נפשו מבכה על שמאבדת.
נשמתו משתוקקת אליו.
זרועו עטורת גולגולת,
האם שווים ליבו וידיו?הקהל מבולבל, צמא.
חפץ , דורש אמת.
האם באמת הוא רוצה,
הייתכן כי נפשו מתקנאת?הו, בילבול החיצוניות.
אה! היכן כאן התרת הספק.
מתי תיחשף הפנימיות,
וניוודע לאמיתות המתחזק.יש השר ופיו וליבו –
שווים.
יש המזמר ופיו ונבכו-
חצויים.רק אחד שם למעלה יודע.
אך ורק הוא ישמח או יבכה.
מודע אם ההוא משווע,
או חלילה – לכבוד מחכה. -
N ntz נעל נושא זה ב-
-
לאור בקשות רבות של החברים לפתוח כאן את השרשור ולאחר התייעצות עם גורמים בפיקוח ובהנהלה הוחלט כי
אני אפתח לניסיון של שבוע ובכפוף לתקנון
כללי השרשור
- ניתן לפרסם כאן רק שירים ותגובות ענייניות בלבד (אין להחמיא)
- אין לפרסם שום פוסט שהוא לא שיר (כולל לא עצות לכתיבה)
הכללים כאן יתעדכנו וחובה לעקוב אחריהם אי ציות לכללים יגרור מחיקת פוסט ואף להרחקה
-
צ צור ביטל את נעילת נושא זה ב-
-
אז אני אכניס את השיר הראשון של הפוסט המחודש שלנו.
הוא נכתב הרגע, בהשראה מזדמנת, ברורה מאליה;)כתיבה ושירים - יאללה חוזרים!
שקט, הפוסט דומם,
המרחב נעול על בריח.
כל שנכתב בו - מהמם,
אולם צרם מעט לפיקוח---אז השעו אותו לתקופה,
הקפיאו הפטפטת.
ניקו לאט תגובה-תגובה,
כי כך בקשה המשתמשת.כעת בידכם - המשוררים,
נתון הוא בדילמה, הנסיון.
האם בזכותכם - המשתמשים,
ייוותר בדעת ההנהלה, הברון.אז נקווה לעומס פוסטים,
איכותיים, וערכיים לאין-סוף.
כאלה שיניפו לייקים -
וישקוק הפורום סופסוף.בהצלחות לנו
-
קודם כל אפתח ב- תודה רבה- ל- @צור @ntz @מוטי-טבק וכל מי שידו בעניין- על פתיחת הנושא שוב.
הלואי ונעשה בו רק שימוש נכון וטוב- שפתיחתו לא תהא לשווא- ושכל העמל שהושקע בפתיחה שלו- לא ילך לריק---
לכן-
בתור התחלות חדשות כתבתי משו קצרצר...אז נכון שהנושא ננעל לתקופה-
סטינו מהכללים, ופוסטים נמחקו
תגובות לא קשורות נכתבו בעקיפה-
הספימו הפורום, ובכולנו פגעו.הצוות עבד שעות נוספות-
לסנן ת'נושא שיהיה עניני,
למחוק תגובות מיותרות-
לתת מענה לכל המי ומי....כללים חדשים לנושא הוצבו-
הכל נסיוני, שבוע- בואו ננצל!!,
לעמוד בחוקים וביעדים שבוקשו-
נשמור יחד- לבל ניכשל...הנושא יקר לליבנו-והיה חשוב לרבים.
אל תגיבו מעבר לשיר- אם אהבתם תנו לייק!!
תעלו תכניים שמתאימים לרוחנו כיהודים-
בלי תגובות מיותרות ושימוש בדיסלייק.....ואסיים שוב-
אין צורך בתגובות כמו- "תודה רבה", "יפה מאווד", "אהבתי", "חזק"- וכו....
זה סתם מיותר!! ומספים את הפורום. בשביל זה נועד הלייק.
אם יש לכם שיר שכתבתם ותרצו לשתף- תעלו- כולנו נשמח לקרוא....
אין צורך בטיפים לכתיבה...ובהצעות מיותרות...
אז זהו...
פשוט מוזמנים לשתף ולהשתתף....תזכרו-
ש-"למרות שאף אחד לא יכול לחזור אחורה וליצור התחלה חדשה-
כולנו יכולים להתחיל מחדש וליצור סוף חדש"...הכל תלוי בנו!!
-
-
כתבתי שיר לראשונה בחיי -
אני אפרסם זאת בחשש,
שמא אני ככבשת הרש.
אך בכל זאת אנסה-
ואראה האם אזכה להיות משורר.|-אוי מה יהיה
מתי אהיה מרוצה
מדוע אינני מצליח
לראות קצת אור להתרווח
להגיע או לפחות לגעת
באושר ובשמחה המגעת
עד כיסא הכבוד
קרוב קרוב עוד ועוד
אוי מה יהיה
למה זה לא קורה
למה שוב ושוב
על אותה טעות אשוב
מפני מה אני מתבוסס
במקומי ובדמי להתנוסס
אוי עד מתי
יהיה כבר די
אזכה לשוב
להפסיק להיות עצוב
לזכות להתקרב אליו
לחסות בצל כנפיו
אנא ה' רחום וחנון
עד מתי לא נזכה לחון
את פניך
אוי אוי אבא
אנא גלה כבודך
חוס ורחם על עמך
הגלה נא ופרוס
על כבודך חוס
תבנה ביתך
וגלה כבוד שכינתך.
-| -
הנה עוד אחד
מיועד לאחד יחיד ומיוחד
מתוך שבח והודיה
על כל הטוב שגמלני ה'|-תודה לך אבא
על הטוב שנתת
שתתן וגם תתן
ועל שאתה נותן
בכל רגע מחיה
מקיים ומהוה
ונותן לנו כל רגע
חיים נשימה ורוגע
מתוך אהבתך
העצומה והכנה
אתה משפיע ונותן
חובה עלינו לנגן
לשיר ולהודות
על כל הטובות
לפצוח בזמרה
לרקוד עד כלות הנשמה
מזמור לתודה
הריעו ל...
אלוקים אשר ברא
ונתן לנו נשמה
ועל שלא שם חלקנו
גויי הארצות לא עמנו
אנו בנבחרת
בשורה הראשונה עומדת
ועל כך נאמר
תודה זה העיקר
מילה כה קטנה
שאותה נאמר ברננה
-| -
לך עם האמת שלך
לך עם הלב,
הוא הכי אמין.
הטוב ינתב -
דרכו, תאמין.אז כולם כאלה,
ואתה שונה.
לא חפץ באלה,
חברים כך קונה.הזרם חזק, אדיר.
אתה נסחף.
השקר יאמיר,
מתקפל, אתה עף.רוצה לשחות,
נגד הזרם.
משתוקק לענות,
להוא שבתלם.אבל שותק,
מניח לכרישים.
לאיטך מתאפק,
לגרד סילופים.תפוס עצמיך,
אתה עולם.
אל תקשיב ליצרך,
רגשך נדם.הקשב לליבך,
הוא הצודק.
חזור לעצמיך,
לאחד שמשתוקק. -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
הקושי בשתיקה
עוד רגע אתפוצץ
ואז הכל יתפרץ,
אך אני עוד שותקת.היצר לא מתייאש
מלבה את האש,
ואני נסדקת.מה שאתן לא יעזור,
את שלה - לעצמה תשמור
ואני מתלהטת.הדם עוד תוסס
שאריות כבודי רומס,
ואני בשתקתי נוצרת.משתדלת כרחל
וממשיכה להתפלל
לבל אמעד בדרך הסוררת..... -
רוצה לחזור
שמיים כהים, מאיימים,
היא בגפה, בודדה.
במוחה רצים משפטים,
נושרת לה עוד דמעה.היא נושכת שפתיה,
אוצרת בגבורה הסכר.
מתלהטת, סומק בלחייה,
מתעצם אט-אט השבר.והיא נופלת, הארץ רכה.
מקבלת אותה בחום.
אין היא חטאיה מלקה,
רק מחבקת, באלם דום.אילו פרשו לה שם ידיים,
לא הייתה 'חידלון', נכשלת.
אולי אינה 'ילדה טובה ירושלים',
אבל בגינם כך שוב מועדת.מביטה לאחור, ממצמצת.
אור מתגלה בקצה האפלה.
האם הוזה היא, מדמיינת?הייתכן ש...שוב היא רצויה?
-
נקודת התחלה?? שבר של סוף??
תחליטו אתם...הנה שוב-
על אותה משבצת כמו לפני שנים.
אני עזוב-
מחפש ת'דרך בין קוצים ואבנים...
איך זה-?
שכולם מסתובבים כאילו כלום לא קרה
כבמחזה-
אני עף בלילות כמו חץ בלי מטרה....
נחוש-
לחשב את המסלול מהתחלה...
כחוש-
הפחדים שבי זועקים לי "אבטלה"---
אך בסוף-
כמו גלים אל החוף אני חוזר למקור
לאיסוף-
ת'שברים שהשארתי בדרך מאחור
להשלים-
מציאות כואבת, עדיפה על ספק
להחלים-
כי ת'דרך לא ניתן להעביר ל-"השתק"....זיכרו:
"בשביל להיות סוס מנצח-צריך לאכול הרבה קש...."
-
-
מצב סטטוס/סטטי...
לשבת לחשוב על עבר ועתיד,
הווה עכור-מעורפל יותר מתמיד.
בדרך הנכונה קשה להתמיד-
על רצונות וחשקים רק אלוקים יעיד...אבני נגף, מהמורות ותלאות
הדרך רצופה קשיים והטרדות.
מרכינה ראשי לגל נוסף של נסיונות,
"שבר על שבר"- במציאות חייב להודות...צרה לא באה אחת -אלא בשניים-
נפילה כואבת,ממוטטת-דמעות בעיניים.
תפילה חרישית- זועקת לשמיים
"אלוקיםם-אולי תושיט לי ידיים"??מנסה להתפלל- מרגישה מרוחקת
בחוסר הבנה- יישותי מפורקת
לפרק ת'מטען אני משתוקקת
לחוש את ידך אותי מחבקת..האל לא סופר צעדים- אלא ת'דרך
כל מבט והרהור הוא שווה ערך-
מרכינה ת'ראש- יורדת על הברך
פתאום,
אלומת אור קורנת דרך החרך--- -
קרדיט לאלוקים על הכל!!
ל @ריינבואו על הרעיון לשיר,
ול- @אייצ-ית על המבנה (כ"כ אהבתי ועשיתי גם....) (וגם על הדרבון
)נזרקת-
למים זועפים, עמוקים.
נסחפת-
פנסים נדלקים.
זועקת-
באלם קול וכולם ממשיכים.
נשטפת-
בים של מצפון, לבבות חצויים.
דומעת-
ים של כאב לתוך מים מלוחים.
שוקעת-
עמוק עמוק בפנים.
צורחת-
את נשימתי האחרונה לכל המושלמים.
טובעת-
לא שורדת, נכנעת לגלים.
מתייאשת-
מרגישה לבד מול החיים.
מגששת-
את דרכי חזרה בלי מילים.
חותרת-
חזק נגד הגלים.
חוזרת-
בסוף, לבית החמים.
מותשת-
מקרב ארוך ימים.
מתרוממת-
מפיקה לקחים.
ושוב נופלת-
כי נפילה מעידה על חיים.
תמיד נעזרת-
באנשים, שליחים טובים.
זוכרת-
שיש לי הורים אוהבים.
מתפללת-
לגדול מכולם לאלוקים... -
ואם כבר...אז כבר...
כל מי שהיה/הייתה ב-"המנגן" אולי יזכרו את השיר שאעלה כאן...
זה שיר שהעלתי שם בעבר...
בפוסט זכרונו לברכה..עם כל מה שנמחק שם...
אבל בגלל המסר שלו..אני מעלה אותו שוב לכל אלו שלא ראו...
קחו את השיר הזה כצידה לדרך...שובר גלים...
ישבתי אני מולך-
הבטתי על מאמציך,
חשבתי איך אינך מתייאש-
ממשיך וממשיך-נצחון מבקש...ישבתי אני מולך-
ראיתי חלומך מתנפץ.
אל תוך סלעים-
בקול רעש גדול מתפוצץ...ישבתי אני מולך-
וחשבתי על עצמי
מנסיון אחד שנוסתי
האם גם אני לא התייאשתי?
המשכתי?
האם לאחר פעם אחת ידיים הרמתי?ישבתי אני מולך-
ומול חבריך הגלים,
ראיתי איך כולכם בטוחים-
"הפעם את הגבול עוברים"
אך בחוף שוב מתנפצים
---
וכך במאמצים...
במשך שנים...ישבתי אני מולך-
והחכמתי...
