שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
שיר שכתבתי לפני תקופה ופתאום נתלקתי בו היום וחשבתי שהוא שווה פירסום
כמה כבר אפשר
כמה כבר אפשר להתגלגל
באותו מדרון של ההרגל
כמה כבר אפשר להסתובב
באותו עיגול של כאב
כמה כבר אפשר להתעטף
באותם בגדים של השוטף
כמה כבר אפשר ללכת
באותה משבצת שמועכתהגיע זמן להשתחרר
להשתנות להיות אחר
לנצל את כל הכוחות שטבועים בך עמוקהגיע הזמן להתנער
מהעפר לקום מהר
וללכת כי מאוחר אתה עוד צריך להגיע רחוק -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
ת תמר מהמרכז התייחס לנושא זה ב
-
איך מתחברים לאמת הפנימית שזועקת ללא קול בלי לשמוע שירים? איך מסוגלים להמשיך בחיים אחרי שנופלים יותר משבע פעמים? איך מקדשים את התאוות הפסולות והופכים אותם למשהו רוחני? איך מגשימים את החלום כשאין לי את עצמי? איך אומרים לא לרוע שעושה לי הרס עצמי וכובש בי כל חלקה טובה? ואיך עוד קוראים לי חכמה שאת הכל מבינה וכישרונית שבהכל מצליחה?
יש לי אלף שאלות ויש לי גם תשובות אבל הם לא מסודרות-אז מי בא לי לעזור להרכיב את הפאזל המסובך הזה?
יש לי אלף ציפיות שלא הגשמתי ומליוני אכזבות ותבוסות במלחמות הפנימיות שאני מנהלת עם עצמי-אז מי מסכים לעזור לי בזה?
ואיך תמיד אני מסתכלת קדימה מקווה יהיה לי טוב לא מקשיבה לעבר שאומר לי להיזהר ונופלת שוב באותו המקום הלזה?
וכמה אני בוהה בעצמי במראה לא מבינה איך אני נראית כל כך קופה אחרי שהשתניתי ודימיתי שהשתפרתי כזה?למה אני תמיד מסתכלת רק בחצי הריק שלי? למה תמיד אני מתעסקת בהנאות זמניות ומפספסת הזדמנויות גדולות שיכולות להרים אותי? למה אני עסוקה בלברוח ולא מבינה שזה לא פיתרון? למה אני כל הזמן זזה בפזיזות כמו עז טיפשה ולא מבינה שזה תמצית החידלון? למה אני כל כך חכמה ובכל א.ופן לא מבינה שאני לא סתם ילדה אלא בת יחידה של אבא שאוהב אותי על באמת עם כל האנרגיות שאני משקיעה במקום הלא נכון? ואיך אני כותבת כזה שיר שכולו עוסק אצלי רק בכישלון?
יש לי תקוות גדולות לזמנים יפים שאהיה נורמאלית כמו רוב האנשים ולא חתיכת ילדה קטנה שנראית שלא מבינה כלום מחייה ורק רוצה להשתנות אבל אף פעם לא מצליחה ושוב נופלת לתוך הביצה הטובענית הזאת-ואני מבקשת ממך אבא-
אתה יכול לעשות את זה! אתה יכול לעזור לי בזה! אתה יכול להחזיק אותי במקום הלזה! אבל גם להראות לי שזה טוב כזה! -
וואי, יש לי שיר ישן שחברה שלי כתבה שנה שעברה בערב פסח-שהיינו יחד בתוכנית והרב כפיר שחר סיפר את הסיפור האישי שלו.... והיא כתבה. (הקרדיט לא מגיע לי כי לא אני כתבתי את השיר) השיר במנגינת התקווה:
אני לבד כאן בחדר/נזכרת בכאב החודר.
איך שלוש חיילים/נהרגו מאש לוחמים.
הכאב אותי צובט/את הלב הוא לופת.
טראומה היא לדורות/כל פעם שאני חושבת אני רוצה לבכות.איך בנות יושבות באולם ושרות/ואני- בא לי רק לבכות
באין רואים, בין הכתלים/כשמעלי נשמעים במרץ שירים.
כפיר איך התעלית על עצמך?/אתה רואה את המוות כל יום למולך!
בטח מייסר אותך-מצפונך/אחרי הכל הם מתו במקומך.איך לא נשברת, איך אתה חי?/איך לא התרסקת אחרי המחדל?
איך הצלחת מתוך השבר/לקום לגדל דור פאר ולחזק את בנות ישראל?עוד לא אבדה תקוותנו/בא יבוא משיח צדקנו
יגאל אותנו מייסורינו/יחזיר לנו את מיתנו
שאבדו לנו מחטאינו...** -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
י יהודי זה הכי התייחס לנושא זה ב
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
אני לבדי בטוח בצדקת דרכי
אך איש לא מוכן לצעוד איתי
הוא יושב ומצפה
משקיף לעברי ומחכהמתי יגיע הרגע שבו אשבר
שכבר לא אוכל. על האמת אותר
שכבר לא יהיה מסוגל לומר לו לא
וגם על הלא אענה בכן -
פוסט זה נמחק!
-
טוב, אני רואה שהשירים כאן על משתמשים ללא אימות אימייל חוגגים.
אז---
קבלו את תגובתי.עוד שיר
ועוד שיר
על אכזבה
מבוטאת
בתחביר
על ניסיון
התחברות-
שגיאה
ועל מקצב
ומשתמש
בבעיה.עוד שיר
ועוד שיר
חוסר סבלנות
לא מזהיר
ופנייה לניהול
בדאגהשוב טרחה
של הצוות
בפתיחת
נושאים
בקטגוריית
כתיבה
ביללה
ושאגהאז קחו לכם טיפ
ממשתמשת למודת ניסיון.חכו בסבלנות ובשקט
לתגובת הצוות האכפתי והמסור,
ובינתיים אל תעוררו מהומות ורעש
זה לא עוזר יותר משזה אסור...ברוכים הבאים ובהצלחה רבה לכולם.
-
כשאין לכם מה לומר
קחו איתכם למשמר
רגע אחד של שקט
צחצחו אותו כמו ברקת
ותגלו באיחור של שניה
את היופי שבשהיה -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
@7-באניאגרם-0 @הגיטריסט
קראו את חוקי הפורום!!!
בקשתכם הובנה כבר בפעם הראשונה
נא להפסיק להתחכם! ההודעות הקודמות שלכם בנושא לא נמחקו מעצמם...
חבל שבמקום לאשר את המייל שלכם נאלץ לחסום אתכם לגמרי מלכתוב פוסטים
התאזרו בסבלנות! -
סופסוף מגיעה שבת המלכה
תיכף תבוא הנשמה היתירה
חיכיתי לך כבר שישה ימים
והנה את באה-מרגישים זאת באוויראיזה כיף שאת באה, שבת המלכה
וסופסוף נהיה כולנו בקדושה
נשכח מהדאגות של ימי המעשה
איך אני אוהבת את הפסק זמן הקדוש הזהד' תודה על מתנה טובה מבית גנזיך
שנתת לעמך, בינך, בכורך
תודה על הקדושה המתקרבת אלינו
תודה על הטרדות שעוזבות אותנואיך אני אוהבת את השבת
זו מתנה כה נפלאה
יקרה היא לי כבבת
אז ה' פשוט-תודה! -
לא שלי
והלילה הוא לא ארוך
רק זמן מתון
שנתון
לאחד שיושב לו
רכון
על גמרא ועל סטנדר.והלילה הוא לא אפל
רק בהיר
ונהיר
ופורש פירושיו
לצעיר
מגלה פניו לו בסבר.והלילה הוא לא רק שקט
רק רועש
וגועש
בקולות מתנצחים
גודש
בהמולה, גם בסדר.כי הלילה הזה
לא קר ולא שחור
רק
מלאים ריבועי חלוניו
ברתחא דאורייתא
באורכי הלילה הזה
אוצר שי לימוד
יקר הוא כבבת
רק בו המיקוד
בליל של חורף
חורף של שבת.
