אתגר כתיבה 17 : )
-
הפעם פתחתי 2 אתגרים במקביל.
עקב תגובות שקיבלתי על אי הבנה של האתגר הקודם.
אז ככה:באתגר הזה תכתבו לנו
על תמונת פרופיל של אחד המשתמשים.תייגו את אותו משתמש כדי שנדע באיזו תמונה מדובר,
וכיתבו לנו על כך השראה...תובנה...סיפור...מסר..או הבנה...כיד הדימיון הטובה עליכם.
נ.ב.
אתגר זה הוא תיקון על האתגר הקודם.
בבקשה:
שום שאלות בנושא הזה.
מי שלא הבין שישאל בניספח.יש אתגר נוסף להשבוע...למעוניינים...
-
כתבתי שיר מהפרופיל של @אייצ-ית
איך שאני פרשנתי את הפרופיל שלה בשיר שלי זה
שהידיים למעלה, מכוונות לטפס ולהיות קרבות לאבא שבשמיים.
והפרפרים מסביב הוסיפו לאווירה שנותנת רוגע ושלווה שאין דבר יותר טוב מהקירוב הזה.
רוצה לעלות ,
רוצה לטפס,
אליך.
להרגיש קרוב ,
צמוד אליך .
מרגיש שנופל את
הידיים משחרר
צריך תמיכה ממישהו
שיתן את ידו לעזרה.
אין לי על מי לסמוך
חוץ מימך .
להאמין שרק עלייך
אני יכול להישען.
אתה מרפא בי כל
חולשה וכאב.
אז תן לי להרגיש
אותך בידי.
מלטף ואומר לי ,
אני איתך בני .
אתה צועד בדרך הישרה .
ואני כמו בתחילה -
עם ידיים למעלה
שנושאות תפילה ... -
אז אני אמשיך ואנסה את חלקי
אכין לי שיר ואקווה שהוא ייצא בטעם-
@פונץ-בננהאני אוהב כל יהודי
לא רק כי זה מצווה
פשוט כי זה העם
הכי טוב שקיים
אני אוהב כל יהודי
לא רק חובש כיפה
שתהיה שחורה, שקופה או אדומה
גם לא משנה לי
אם הוא לובש חולצה צבעונית
או מכופתרת לבנה
יש לי ארבע אהבות ||ארבע לבבות||
אחד אלוקינו
יהודים בני עמנו
התורה משוש חיינו
והארץ הקדושה ארץ אבותינו
אה ושכחתי עוד אחד
אני אוהב כל יהודי!
ולכן
אני אוהב גם את עצמי!
מצטער שלי אין תמונה כך שאי אפשר להמשיך את התענוג הזה -
השיר על הפרופיל של @מנאששש
הדגשתי את המילים שקשורות לתמונת פרופיל
מתוך הלהבות יצאתי
לא ידעתי מה לעשות
בתוך המים טבעתי
ומסביבי הכל הריסות
בחושך תמיד בכיתי
פסיעותיי היו מהססות
את האור לא ראיתי
כי פניי היו מכוסותואז את הגיטרה הכרתי
היא הראתה לי הרבה כניסות
את קולה מאז שמעתי
ונגמרו לי כל התבוסות -
סליחה על האגואיסטיות [ככה כותבים] אבל החלטתי לעשות על עצמי- @בונקר
ביער מלא עצים
זה רק אני ואלוקים
בלי התחמקיות ושקרים
יושבים יחד מדבריםהיער שקט ללא אנשים
שאותך בשבע עינים בוחנים
כל "משחקי הכבוד נעלמים
ומה שיקרה יקבע לעולמיםכי בסוף זה יגמר
ולבדך אתה תישאר
והיער היה תמצית
למציאות האמיתית -
כתבתי על תמונת הפרופיל של @הדסה -
כמויות של נסיונות,
תוצאות שלא נראות,
הצלחות שלא מגיעות,
אוף, זה קשה!
כמה עוד אנסה?
מזמן נמאס מלחכות
כמעט שהפסקתי כבר לרצות
אבל לא מתיאשת
אני לא מוותרת
האש שבי בוערת
כי אני זוכרת
שגם כשאני נופלת
ונכשלת,
אהבת ד' אינה נגמרת -
וואי לא נגעתי באתר איזה שבועיים והאתגר בא לי במקום.
אני בחרתי את התמונה של @הלב-שלי ...הלב שלי מוסתר
נחבא אל הכלים
אל מול המח הנזהר
שומר את הדברים
בתוך עצמו, בחדר שלו.
הלב הוא לא מחסן
שלי... אבל של אחרים
סגור כמו ברוכסן
מחפה על הקרעים
על העבר, על הכל.כי אצלי בלב
שני חצאים זה לא לב אחד שלם
צריך עוד יד מושטת כדי להשתקם
צריך עוד יד מושטת כדי להשתקם
להמשיך להביט קדימה
להפיל את השדים שיש בי
כי הדמעות שנעלמו
אצלי בלב
אצלי בלבהלב שנאבק שם
קבור ומכוסה אבק
מחפש להאחז גם
כשמשהו לעברו נזרק
כמו חץ, פוגע בול.
הלב לא כמו המח
זוכר הכל ומתמודד
לא מצליח לשכוח
כשמול השקיעה עומד
והכל צף, מעל הראש...כי אצלי בלב
שני חצאים זה לא לב אחד שלם... -
קצת באיחור......
בחרתי את תמונת הפרופיל של @תהילוש (קרדיט לאיציק דדיה
)נשארתי בלי קול
מתרפקת על מתכת קרה
נותרתי בלי כל
עם בועה אחרונה שנדקרה.כל הדרך טוויתי חלומות
שיחקתי עם שאיפות ועתיד
בראשי הצטיירו, מושלמות
תוכניותי, בסדר אחיד.לא חשבתי על בעיות
לא בחנתי אפשרויות
חשבתי שאין טעויות
ומה כבר יכול להיות.השער נעול.
נמסה לשלולית של תקוות
ודמעות בה צולפות, קרות.
מסתחררת בתוך המחשבות
מיואשת. לא מוצאת ת'אורות.כן, הוא נעול.
כי זו הדרך שלך ליעד
זו המטרה, שתתקרבי עוד צעד.
רוצה אותך איתי, לידי
רוצה שתאמיני רק בי, לבדי.
