כ
נערים אידיאליסטים מתלהבים
שברגע אחד נופלים להם החיים
נלחמים כדי לשרוד ולהציל
כמה שיותר יהודים
מחבלים מסתובבים ומחפשים רק להרוג
ילדים בוכים כי נפטר להם קרוב
גברים נשים וטף שלעולם לא יהיו איתנו
נשים ובחורות שלקחו אותם בשבי
והם שרק עכשיו יצאו לעולם
רואים מראות קשים שלא מותאמים לשום גיל
צריכים להיות קשוחים ולהמשיך כרגיל
גם כשחברים יקרים שלהם נאבדים בידיים
וגם כששומעים צרחות ולא מבינים מאין
בורא עולם אנחנו יודעים שכל מה שאתה עושה זה טוב
שגם בחושך וגיא צלמוות אתה קרוב
שכל פסיעה ופסיעה שלנו אתה עוזר
וכל כדור וטיל אתה קובע להיכן הוא נופל
שמר על העם שנמצאים בשביה
שמר על החיילים שמוסרים את הנפש בשבילינו
שמר על לומדי התורה ומחזיקים לנו את העולם
ובלעדיהם העולם מזמן היה נופל
התפילה היא השתדלות
הלחימה היא השתדלות
התוצאה היא ממך
ובטוח שהיא תהיה הכי טובה!
ובכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו
והקב"ה מצילנו מידם!!!
||מוקדש באהבה לאחי שעכשיו נלחם בחזית
שהשם ישמר עליו ועל כל החיילים שנלחמים בגופם למען עם ישראל!||
הלילה עבר
לבן כקודמיו
מסנוור
מושך אותו לבפנים
כולא אותו
במלתעות המסכים
עם עיניים טרוטות.
ועם בועה של דמיונות.
העולם מתקדם מסביב
והוא נשאר בחלומות.
ובתפילה,
רגשות אשמה
מציצים,
מציפים,
חונקים.
מרים עיניים למרומים,
ממעמקים,
אל תשאיר אותי
במרחקים.
הצנרת מתפוצצת,
הדמעות מעורבות ביאוש,
הכאב גדול ממנו,
הנשמה עוד תכריע את הגוף.
בסוף יהיה טוב,
זה בטוח,
הנפילה הזאת עוד תקפיץ אותו
למקום גבוה.
תכלית הנפילה
היא העליה
תכלית הירידה
היא הידיעה
תכלית האכזבה
היא החוזקה
להתמודד בפעם הבאה.
השנים יעברו,
הזמנים ישתנו,
הקשיים ישכחו
ממש כלא היו.
אבל החוסן נשאר איתו
לעולם!
אל תדבר איתי בטוב
נמאס לי לנהוג כבר בכבוד
אבדתי אמון בהערת תמים
שאני מכיל ואחרים שותקים
אל תחמיר איתי יותר מידי
זה עולה עלי מעל הצוואר
ואל תגיד לי תתמודד
אני לא בחרתי בזה אז תכבד
אוהב אותך,
עם כל מי שאתה,
העקרונות שלי הפוכים,
אני הרבה חייב לשתוק,
וללכת בין הקווים.
אבל אתה,
כשאתה פותח את הפה
אתה לא שם עלי אפילו קפה.
אני נדחק אל הפינות,
ונחבט בעמודות.
אולי במקום להפגע כל הזמן,
לטובתנו כדאי שנאהב רק מהצד?!
אני זה אני
ואתה זה אתה
ומה שמתאים לך
לא בהכרח מכניס אותי לתמונה
אל תחייב אותי
במה שאתה חייב לעשות
תן לי להתמודד
עם מה שאני צריך לשנות.
שמש מאירה
בפניה זריחה
שולחת בקרניה
אהבה
יום עובר לעולם אינו חוזר
כמה טוב שיש לב
מספק לנו רגש
אוהב וחומל
לב גדול ואדום
מלא בגרעינים
נותן מקום ברווח
לכל היצורים
רגש מתרגש
מרטיב עשבים
הופך אותם לאט
לשושנים פורחים
אהבה ללא תנאי
בונה אמון
שלב אחר שלב
תשנה את הרצוי
אופטימיות לשמה
משנה מציאות
הופכת אותה להיות
עם חיות
חיוך בכל מצב
מקרב את החבר
גורם לו להיות
שמח ואוהב
נתינה בלי נגיעות
משנה מחשבה
הופכת את הרגש
משנאה לאהבה
סבלנות בזמן כאב
מחזקת האמונה
מצמיחה בלב תקוה
והרגשה בטוחה
ותאמת שקצת קשה לי
ההסוואה קצת מסתירה
החיוך המידי רחב הזה
מסתיר חלקה קשה
ביטחון עצמי מופרז
מדחיק מתחת לכד
רגשות שלילים
שמפחדים להשלים
בתוכי יש מרגל
שוב ושוב בי בוגד
מכניס בי מחשבות מחלישות
נמלה קטנה הופך לגבעות
ושוב אני מתפללת
שאכבוש את הרובע
אך לא מאמינה שאצליח
לצאת בלא פגע
מנסה להבנות ולהתחזק באמונה
יודעת שרק הוא מצייר את התמונה
אני רק צובעת אותה
השאלה באיזה צבעים
מקווה ומתפללת לאלוקים
אך שוב נשארת בפינה מבחירה
כי בעצמי אין אומץ ואמונה
אולי אצליח בשנה הבאה?!
אם אמונה אכבוש הרים
אבל איך אצליח להלחם
אם בעצמי אני לא מאמין?
כשם שצריך אדם להאמין בד'-
כך צריך אדם להאמין בעצמו!
היום יום הולדת של שנה,
שנה של כעסים ריבים ומלא טינה.
יום הולדת גדול של פיצוץ,
הכל נאמר בפרצוף בלי קיצוץ.
הוא קצת ביישן ועדין,
יעדיף להתעלם, להעביר, להבליג.
הוא כמו ספוג שסופג במקלחת,
וכשלוחצים לחיצה המים יוצאים בלי פחד.
ואנשים מנצלים את המצב ,
מקנאים ורוצים לשבור את גו הצב.
צוחקים עליו מזלזלים בעדתו ,
פוצעים בלי משים את ליבו.
אך הוא נעלב ואינו עולב,
שומע להג ואינו חוזר.
מנסה לפלס לו דרך חילוץ מהתסבוכת,
אך הכל מלא מוקשים ואין לו תגבורת.
ואז הם התגברו ועברו את הגבול,
של סף הסבל, ממש גרמו לאיבריו בלבול.
הוא החזיר מנה אחת אפים ,
שיבינו את הרמז ויעזבו אותו בינתיים.
והם ניצלו את זה, נפחו את התמונה,
פרסמו לכולם הוציאו אותו הכי רע.
המורים, ההורים וכל השכנים שומעים,
לא יודעים איך להכיל את הבן אדם הרעיל.
והוא כמו דולפין משדר פנים יפות,
לא נותן לכרישים לארוב בפינות.
יש המון דגיגונים בים מתים,
דולפינים חיים ולא נכנעים.
וקראו לו לסדר לבדוק מה קרה,
בקרו ושפטו אותו ממש כמו מקלחת קרה.
והוא עם עיניים שמביאות את הכאב,
שתק וסרב לדבר.
וכשהעונש הוטל והתעבו המחסומים,
חץ הושלך וחדר עד לבפנים.
פתאום הסביבה נזכרה לספר,
את מה ששנה במשך יום יום הוא סובל.
השברים, החתכים והחרם,
לאחותם לא יעזר ללכת לטרם.
הלב שלו נשבר איבד אמון באנשים,
יקח קצת זמן עד שיחלים מבפנים.
ואם אתם חושבים שהוא חלש אתם טועים!
הוא גיבור וחזק רק קשה לו להכיל.
חולשות אופי של אנשים מסכנים,
שרע להם עם עצמם, אז הם מורידים אחרים.
היום יום הולדת של שנה,
אולי יש בה מקום לחגיגה?
זה כבר תלוי בכם התשובה
באוירה שאתם משרים בסביבה.
דרושים אנשים שיצטרפו לקבוצת הלהבות שמאירה את החוזקות שבלבבות,
פרטים מסביבכם....
ישנם כאלו שיעשו רצח אופי
יבטלו את עצמם
לאחרים ממש קופי
אחרים יעשו דיאטת קאסח
ישתנו ללא הכר
יעשו בתוכם פסח
אך את האמת
כמה זמן זה יחזיק מעמד?!
שיטות כאלה לא יחזיקו לעד
השם ברא המון ברואים
לכל אחד מאיתנו נתן תפקידים
בשביל התפקידים הוא נתן תכונות
טובות ורעות ,המטרה שלנו להבנות
לכל תכונה יש יעד בתוכנית
להפוך חלקה קשה לפרחונית
לשנות זה לְנַתֵּב
כל אבן להפוך לגדר
לא לשבור את עצמינו במחשבה
עד כמה החלקה שלנו דפוקה
וגם אם האבן נפלה לנו בפנים
נזכיר לעצמינו ונפנים
לכל מעשה שאנו מתחילים לתרגל
לוקח זמן עד שהוא הופך להרגל
נמשיך בשמחה את העבודה
ובהמשך עוד נאכל את הסעודה.
נ.ב אשמח מאד להערות ולשיפור!!
תודה רבה!
כבר כמה חדשים
שהתכנונים מתעבדים
כמה חדשים
שהימים עמוסים
כמה חדשים
שדאגתי על כספים
כמה חדשים
שלא היו לי בגדים
כמה חדשים
שכל יומים מכבסים
והנה סוף סוף הגיע הרגע
התפללתי שיהיה טוב
והוא הפתיע,
הפתיע בגדול
הוא האיר את עייני לראות נכון
מחנות לחנות הסתובבתי וחפשתי
ולא תאמינו מצאתי!!!
אחרי כל זמן של המתנה סוחטת
הישועה מפתיעה והיא סוחפת...
אסור להתייאש לעולם
תתעודדו, כי יש לנו את בורא עולם
ואיתו הכל מושלם
||השיר הזה אולי מדבר על משהו שנשמע קטן לא מוצאים בגדים בסה"כ... ( בנים: מה הבעיה הולכים לחנות ופשוט קונים
... )
אבל תקחו את זה לכל דבר בין אם זה משהו שאתם רוצים או משהו שמפריע לכם, שידוך, ילדים ,אנרגיה לא נהנים בכיתה או בעבודה וכו...
לא להתיאש עוד תבוא הישועה והיא תפתיע אתכם בגדול 
||
שלום! אולי זה היית אתה?
שהרצית היום בכיתה
נעמת על הקתדרה בביטחון
ירית חיצים במסווה של כבוד
אמרת דברים קצת פחות מוכרים
גרמת לדברים לצאת מעוותים
יצאנו החוצה ובלב יש קרציה
הדברים שלך גרמו לנו ראקציה
במקום לאחד גרמת לנתק
ובמקום לקרב גרמת לתעב
||היה לי היום יום קשה,
ויצא לי שיר, לא ערוך מהרגע להרגע.
אני מצרפת מקור שמחזק את הנושא
כי במעשיו ודיבוריו ומחשבותיו הטובים, הוא מקיים ונותן כח בכמה כוחות עליונים הקדושים,
ומסיף בהם קדושה ואור... וכמאמרם ז"ל " אל תקרא בניך אלא בוניך" כי המה המסדרים העולמות העליונים כבונה המסדר בנינו,
ונותנים בנו רב כח. ובהפוך חס וחלילה ע"י מעשיו או דיבוריו ומחשבותיו אשר לא טובים,
הוא מהרס ר"ל כמה כוחות ועולמות עליונים הקדושים לאין ערך ושיעור.
ביכולתנו לבנות עולמות ולהרוס עולמות- כל זאת ע"י מילה של יהודי!
ר' חיים מוולוזין זצ"ל כתב בתחילת ספרו "נפש החיים" ||
חשמונאים ורומאים שנלחמים
חלשים מנצחים חזקים
טהורים גוברים על הטמאים
רחמנים מביסים אכזרים.
חנוכה!!
אני מודה על הניסים שהיו בעבר
מפיץ את האור שעדין חם
מבקש מהשם
שיאיר את האור גם בנו כאן בישראל
שיפרסם את נס חנוכה כאן בהווה
רואה תמונה של חנוכיה מיותמת
מונחת על חלון ומאירה באש יוקדת
מסביב הכל מופצץ, סכנה לעבור.
אך חייל אחד חייב להפיץ האור.
וכך בזמן מלחמה, פחד על החיים
מדליק חנוכיה בחאן יונס.
להודות לד' על הניסים.
שומע קולות, פרסומות התראות
מחבלים רצחנים נכנעים ברחובות
ובחנוכה כשהחשמונאים מנצחים את האויבים
חאן יונס נכבשת בידי היהודים
עם ישראל חי!!
והטוב עוד ינצח!
בצד בלי כולם
בודדה כאן בעולם
בשביל מה צריך לחיות
אם לא נותנים לך לטעות
הפכו כולם לסבא
מעירים שרק אדע להבא
נמאס כבר מה "לב"
מחברים מזויפים
משתמשים בי לעצמם
ושוכחים ממני לפעמים
אזוקה באזיקים
לחברות קצת מעצבנת
עדיף להיות לבד
בלי שיבינו אותי בערך
הם שוכחים שיש דעות
וכל אחד הוא פה שונה
אי אפשר תמיד להיות
כמו שהחבר רוצה
הלחץ כאן הורג
לוחץ לי שם בפנים
רוצה רק הפסקה
מלהיות תמיד חזקה
כן, גם לי יש קשיים
ולפעמים חסרת אונים
מתי יבינו כבר כולם
** שיש אנשים שונים!!!**
||||אני מדברת פה על האנשים שלא יקבלו אותך ואת הדעות שלך, הם חושבים שיש רק דרך אחת, ואם אתה חושב שונה אז הבעיה פה היא שלך.
בקיצור שלא מקבלים אחד את השני, ודוחים את אלה שחושבים שונה. ||||
מתחת לריצוף
מסתתר שם בור חשוך
נתכסה בטלאי חתוך
מעבר להרגשת הגוף
הנשמה עברה ריתוך
האמונה עברה זיכוך
עם עצמות ודם שפוך
הכאב בנה חיפוי
הנפש נשלחה לטיפול
לנעשה אין תיקון
מאחורי שכבת הזוהר שבוי
בור עמוק ללא כסוי
שמחה שנבנתה באילוץ
זרימה שנחנכה כחילוץ
הם לא באו בטעות
ולא מתוך קלות
באו מעמקות
של הכאב
נפש של אומן
הוא נולד
בעולם הגדול,
המורכב מריבועים,
אין מקום לעגולים,
קצת מוזרים,
יצירתיים.
השמיים בהירים,
מלאים עננים.
עף למרומים,
בין השמש לכוכבים.
למרחקי ההרים נודד,
ובמסע שלו מרגיש בודד.
עם האינטליגנציה שבתוכו,
וביצירתיות שבנשמתו.
ילך לחפש לו מקום שמאפשר,
לכישרונות שלו לצאת.
נשמה מיוחדת,
קצת יותר מידי גדולה.
יצירתית וחומלת,
הרבה נשארת בפינה.
עיניים גדולות,
מביאות המון אהבה.
אך מחוץ לחומות,
נראית קצת מוזרה.
חוכמה גדולה, בגוף קטן.
הבנת דקויות ורגש איתן.
חשיבה מקורית, מחוץ לקופסא.
התפייטות ועמקות בכל תקופה.
והוא לא כל כך הבין את התדר,
מגיב לעלוות רק בצדק,
מתחבר לאנשים בגלל הנפש,
מסתכל על החיים בראיה מיוחדת.
כי הוא נולד שונה ומוכשר,
הוא נולד עם נפש של אמן.
אשמח להערות והארות, תודה מראש!
הולכת לבד
חושבת שהכל אבד
רואה איך כולם עושים לי רע
ואין אחד שמושיט ידו לעזרה
שוכחת את אלוקים
משתדלת קצת יותר לפעמים
חושבת שאנשים מתכוונים
כאילו הם שמחליטים
אך את האמת חייבת לזכור
להאמין באמת , והכל יהיה ברור
החיים הם כמו בתיאטרון
הבובות מופעלות על ידי האדון
קשורות בחבל ואינם יכולות לעשות דבר
וכל יום שעבר מלמעלה מכוון
העולם כל כך עפל ומסתתר
נמאס כבר לרדוף אחרי הצל
מלא פחדים וחרדות
קשה כל כך לחיות
אז---
בא נשמע שירים
נצא לטיולים
נהנה מהחיים
כך נהפוך להיות שמחים
נהיה כמו החיות
בלי שום דאגות
אבל שום דבר לא יעזור יותר מ---
שנאמין רק בו -
שהוא המלך
נשתדל תמיד ללכת על פי הדרך
לבטוח בחסדו
כי הוא עוזר ויעזור
ובאמת הוא ישפיע עלינו
שפע שמחה וששון