@מיוזיקפון בבקשה
כשיואלי דיקמן מבטיח לקהל את "ענקי הזמר" // ביקורת מופע
החורף הזה היה אמור להיות עמוס במיוחד באירועי מוזיקה, חג הסוכות היה כולו מלא באירועי ענק מושקעים ומלאי תוכן ואז הגיעה המלחמה הנוראה וטרפה את כל הקלפים. הכל נכנס להקפאה עמוקה בלי תאריך יעד. חנוכה הביא איתו כמה אירועים אך באווירה אחרת ושונה לחלוטין מהרגיל.
המעבד והמנצח יואלי דיקמן, שבסוכות ערך את מופע הישיבישיר החמישי שלו עם יעקב שוואקי והקפיץ את בנייני האומה עם השיר החדש והכיפי בלחנו של יעקב מנשה - "מרקדין", החליט למרות המצב ליצור מופע תפילה ושירה לבני הישיבות, אף הוא בבנייני האומה. הפעם, בניגוד למופע הקודם שהיה עמוס כוכבים מהארץ ומחו"ל, התמקד דיקמן במתן במה לאמנים מוכשרים, חלקם עדיין ממש בתחילת דרכם, כאלו שבדרך כלל לא מקבלים את הבמה הענקית והמכובדת הזו.
באופן משעשע, דיקמן דיבר כל תחילת הערב על "ענקי" הזמר החסידי והקהל שלא ידע עדיין מי יפתיע ויעלה לבמה, נוכח לדעת בשלב מסוים ש"ענקים" הוא כנראה לא יראה.
למרות שהייתי מצפה מדיקמן להיות יותר גלוי מול הקהל ואפילו להפוך את זה לקונספט של "הכוכבים הבאים", לא מדובר היה במופע מאכזב בכלל. על הבמה שרו יוסף חיים שוואקי (שהוא באמת ענק אם מודדים את הגובה שלו), שלכמה רגעים הפתיע את הקהל כששר מאחורי הקלעים והיה נשמע ממש כמו אחיו, שמוליק סוכות שביצע את להיט הענק המצוין שלו "עברתי בחושך" (אם לא שמעתם עדיין, רוצו לשמוע), אבי אילסון שהקפיץ את הקהל עם להיט הענק שלו "תן לי אור", קובי ברומר עם "כמה טוב השם" הנהדר, בנצי שטיין ששר כמה מהלהיטים הגדולים שהלחין בשנה האחרונה ומשה דוד וייסמנדל, שהפתיע בשירה ייחודית ואיכותית עם מחרוזת הלל.
במופע היו כמה רגעים מרגשים, אחד מהם היה כשאבי אילסון בחר להעלות מהקהל בחור ישיבה צעיר הסובל ממחלה קשה, כדי לבצע יחד איתו את שירו החדש והמצוין - "הכל יעבור", שכתב והלחין אלחנן אלחדד הנהדר. הבחור התגלה כזמר לא רע בכלל והבחירה של אילסון לחלוק איתו את הבמה המכובדת הייתה מרגשת מאד.
בתכל'ס, הכוכב הגדול של האירוע הזה היה בכלל המנצח והמעבד, יואלי דיקמן. הכריזמה המטורפת שלו היא משהו מיוחד. הוא שלהב את הקהל, החזיק אותו ממש בידיים שלו וגם השתעשע איתו לא מעט בקטעים ספונטניים. בניגוד למופע בסוכות בו הייתה תכנית מוזיקלית מאד ברורה לקהל בכל הנוגע לשירת ההמונים, הפעם דיקמן עשה עם הקהל תרגילי שירה מהנים, אך לא ממש עבד איתם על שיר מלא ומסודר מלבד כמה דקות על הלהיט "אל תיפול". מילה טובה גם למקהלת 'קאפלה' שעשתה עבודה טובה מאד על הבמה והשתלבה נפלא עם כל האמנים השונים.
כרגיל אצל דיקמן, המופע היה ארוך מאד ומלא בתוכן ולמרות היעדר ה"ענקים", עדיין סיפק לנו ערב מהנה שמתאים למצב, משולב בתפילה עם הרב בצרי ובדברי תורה של הראשל"צ הגאון הרב יצחק יוסף. כולי תקווה שבמופע הבא נוכל כבר לחגוג בלב שלם עם כל החיילים והחטופים, בריאים ושלמים בבתיהם.
הביצוע הבא עליו אכתוב הוא אחד הביצועים הנוגעים של התקופה האחרונה. כפי שכבר הספקתם להבין, אני לא חסיד גדול של קאברים. קאבר צריך להיות משהו מיוחד מאד כדי שתהיה לו הצדקה אמנותית וכשאין אותה זה מיותר כמו תנור חימום ענק באמצע חודש אב, כזה שמצמידים לך למצח... והפעם זה בהחלט עומד בסטנדרט הנדרש מקאבר, להיות מעניין יותר מהמקור.
הזמר והיוצר יונתן רזאל, הוציא השבוע חידוש מיוחד לניגון 'ממקומך' בלחנו של המלחין החסידי האגדי, ר' בן ציון שנקר ז"ל, יחד עם תלמידי ישיבת 'אורות שאול' וראש הישיבה הרב תמיר גרנות. בתחילת חודש כסליו התכנסה החבורה בהיכל הישיבה בת"א בדיבוק חברים וביצעו את הניגון המיוחד לזכרו של אמתי צבי גרנות הי"ד, בנו של ראש הישיבה שנהרג בקרב בגבול הצפון בתחילת מלחמת 'חרבות ברזל'.
רזאל שכבר חידש בעבר כמה ניגונים חסידיים בסגנונו המיוחד, עושה את זה שוב באופן מרגש מאד ובביצוע שכולו לב. ניתן לשמוע בשניות הסיום של הביצוע את קולו הצרוד של רזאל, ביצוע שכמובן יכל לתקן שוב, אך בחר לשמור על האותנטיות והרגש הרב של הביצוע המקורי. משובח להפליא.
השיר הבא הוא אמנם לא קאבר בכלל אבל יש לו בהחלט טעם קל של אחד כזה. הזמר והיוצר מוטי וייס, קולע שוב בול עם סינגל חדש "שבוע טוב יותר", שיר אנרגטי לפתיחת השבוע בשיר וריקודים סוערים.
הלחן של מוטי וייס עצמו כשאת המילים הוא כתב יחד עם הזמרים והיוצרים יובל סלע ושחר אריאל. העיבוד וההפקה המוזיקלית האלקטרונית והכיפית של אברומי שטרנפלד.
לא צריך להיות חד אוזן במיוחד כדי לשמוע את ההקשר של השיר ללהיט של אברהם טל "שיהיה לנו שבוע טוב". כנ"ל לתחילת שירו של חנן בן ארי - "חנניה". יש הקשר מוזיקלי בפזמון וגם מעט במקצב. למרות זאת, השיר עדיין ממש טוב ווייס מביא לנו שיר לפתיחת השבוע אחרי להיט כניסת השבת שלו "לכבוד שבת קודש".
כרגיל אצל וייס השיר מצורף לקליפ מלא אנרגיות וכיפי לצפייה, והמספרים מוכיחים שוב שיש לוייס את היכולת להרגיש מה הקהל אוהב ורוצה ולעשות את זה פשוט נהדר.
