נפש. רוח./#ORLY#
ונפשי יחפה.
הולכת.
ברגליים חשופות.
על כל השברים.

ונפשי עייפה.
צועדת.
ללא כוחות.
בשבילים מפותלים.

ונפשי שטופה.
בדם. ויזע.
אחרי מסע.
ללא סוף.

ונפשי טובעת.
במערבולת.
שניה לפני.
שהגיעה לחוף.

פַּסִּים שֶׁל זָהָב/ #ORLY#
צַלֶּקֶת
עַל יַד
תּוֹכִיחַ⁠
נִצָּחוֹן.

צַלֶּקֶת
עַל לֵב
תְּסַפֵּר
עַל שִׁבְרוֹן.

וְצַלֶּקֶת
תָּמִיד
תִּכְאַב
עוֹד יוֹתֵר.

וְצַלֶּקֶת
בַּסּוֹף
תִּתְמַלֵּא
בְּזָהָב. שֶׁחוֹדֵר.

||כשכתבתי את הבית הסופי. עמד לנגד עיני משפט שפגשתי פעם.
שיום אחד הצלקות יראו בתור הדבר הכי יפה שבי. ובכל אחד ואחד.
כי הצלקות בסופו של דבר. זה הדבר הכי יפה שבנו.
כי זה מוכיח שנפלנו. והתגברנו על זה.
והיום אנחנו חזקים למרות כל הנפילות שבנו.
ובעצם... דווקא בזכותם.
ושיום אחד הצלקות האלו יהיו מקום. להתמלאות. בזהב.
אז.. תיהיו חזקים אנשים!
גם המכות. יהיו צלקות. והצלקות.
זה הדבר הכי יפה שקיים בכם!
זה רק מראה כמה גיבורים אתם. כמה גיבורים הייתם!||

תגידו לי,
מה, זה נהיה נורמלי?
שכל אחת שלא "באלה"
על החברה שלה,
ישר איתה את הקשר מנתקת,
ממנה מתעלמת
מה, זה נהיה עכשיו הסטייל?
למרות שזה לא אנושי בעליל,
להיכן נעלם המצפון?
למה הוא פתאום מסתתר, נעלם, איפשהוא טמון?
תחשבו טוב טוב
לפני שאתן מעשה כזה עושות,
גם אם ממש חייב,
תשימו לב שבכבוד הדדי אתן נפרדות,
שלא תגרמו לחברה להרגיש שהיא לא שווה דבר,
ושמבחינתכם נמחק כל העבר,
תשימו לב שמולכם עומדת נפש אלוקית,
ותדאגו לעשות את זה בצורה יותר אנושית.
#ORLY#

רק מילה אחת/#ORLY#
ורציתי לכתוב.
ויצאו לי,
גיבובי שטויות.

ורציתי לדבר.
ויצאו לי,
הברות קטועות.

ורציתי לחשוב,
ובסוף,
טובעת בים של מחשבות.

ורק חיכיתי,
למילה אחת,
שתפרוץ את כל הגדרות.

#ככה זה כשנפש של משורר חסרת מילים#

כוכב/#ORLY#
כוכב,
נופל
עולה
מאיר
זורח.

כוכב,
מועד
קם
מחייך
חיוך שמח.

כוכב,
נוצץ
מהבהב
עידוד
שולח.

כוכב,
זעיר
קטן
נעלם
פורח.

כוכב,
עמוק
בתוך החשיכה
לי ימים טובים
מבטיח.

כוכב,
אמיתי
שלי
יקר וחשוב
תעזור לי
להמשיך
לצמוח!!!

"הבא להיטהר מסייעין בידו"
ואני באה
להיטהר
אך השער נעול
ואני רוצה
להתחבר
אך לא יודעת את הכיוון
ורק רוצה
שיסייעו בידי
שיפתחו לי את השערים
שיראו לי את הכיוון
שיעזרו לי להיטיב המעשים
שאצליח רק טוב לעשות בעולם
ולעזור לעצמי ולכולם
מה בסך הכל ביקשתי
להיטהר
רוצה שיסייעו
בידי
רוצה שיבינו
אותי
רוצה להיות טהורה יותר
להזדכך
להתקרב
להתחבר!

הָאוֹר לֹא מְוַתֵּר לַחֹשֶׁךְ/ #ORLY#
וְהִנֵּה.
כּוֹכָבִים. נוֹצְצִים.
מְחַיְּכִים אֵלַי.
מֵחֲשֵׁכָה.

וְהִנֵּה.
כּוֹכָבִים. מְאִירִים.
מַבְטִיחִים לִי.
תִּקְוָה.

וְשָׁמַיִם שְׁחוֹרִים.
יִגְרְמוּ לָהֶם.
לְנַצְנֵץ
עוֹד יוֹתֵר.

וְשָׁמַיִם שְׁחוֹרִים.
יַבְטִיחוּ לִי.
שֶׁהָאוֹר
לֹא מְוַתֵּר.

בְּקָרוֹב.
תַּפְאוּרָה תִּתְחַלֵּף.
שָׁמַיִם שְׁחוֹרִים.
יְפַנּוּ מְקוֹמָם.
לְשָׁמַיִם. מְאִירִים.
לְשָׁמַיִם... מוּאָרִים.

דור.../#ORLY#
ודור אבל.
ללא אב.
נותר.
יתום.

ודור סובל.
ועוד רב.
הולך.
פתאום.

ודור עמל.
וממתין.
למשיח
במהרה.

ודור שואל.
ומבקש.
מצפה
לגאולה.

"פִּתְחִי לִי אֲחוֹתִי"
פָּתַחְתִּי
פֶּתַח
כְּחוֹדוֹ
שֶׁל מַחַט
מְחַכָּה
שֶׁיִּפָּתַח לִי
פֶּתַח
כְּפִתְּחוּ
שֶׁל אוּלָם
-אֱלוּל תשפ"ב-
#ORLY#

אי השירה/#ORLY#
השירה
היא מקום ביטוי
היא אי
מבטחים
היא אי
של שלווה
ושלום
היא מלחמה וקרב
היא אהבה
היא שנאה
היא שמחה ועצב
היא תום
היא מקום שליו, בטוח, נעים
היא סוערת ומרצדת,
בעד
עצמה
היא
מדברת
בעד
הרגשות
בעד---
החיים.

ואנחנו בידיו,
בידי אבא חנון ורחום.
ואנחנו חוסים בצל כנפיו,
בצילו של אבא ענק ועצום.

אבא שמלווה אותנו בכל נפילה וכאב,
אבא שיודע מה מסתתר עמוק בלב,
אבא שדואג, שומר ולא עוזב.

הוא זה שמרים אותנו על כתפיו,
הוא זה שלעולם לא נוטש את בניו,
הוא זה שנמצא איתנו במקומות הכי פנימיים,
ברגעים הכי שמחים, ברגעים הכי קשים.

הוא,אבא שלנו!
אבא, מלך מלכי המלכים!
ולנו, אין מילים בפינו,
כדי להודות לו על חסדיו ורחמיו העצומים.

"ומבלעדיך אין לנו מלך אלא אתה!"

ציפור דרור
ציפור חופש
משייטת לה בשמיים
בין כל העננים
פורשת כנפיים
ו-עפה לה למרחקים

הלוואי ואזכה להיות כמו אותה ציפור
לפרוש כנפיים
לשייט בין העננים

בלי לדאוג את דאגת המחר
בלי לדאוג את דאגת ההווה
בלי לדאוג!

להרגיש חופשיה ומשוחררת
חופשיה לבחור
חופשיה להיות
חופשיה!

שאזכה הלוואי ואזכה
לשייט בין העננים
לפרוש כנפיים ולעוף,
לעוף לי למרחקים!

#"עבד ה' הוא לבד חופשי" ריה"ל

מבט לילה..../#ORLY#
חַיִּים
שְׁלֵמִים
שֶׁמִּתְנַהֲלִים

גָּלָקְסְיוֹת
עֲצוּמוֹת
שֶׁרוֹחֲשׁוֹת

יְקוּם
עָמוּם
עָלוּם

כָּל זֹאת
אֵלָי נִבָּט
בְּרֶגַע אֶחָד
שֶׁל מַבָּט
שֶׁחוֹנַנְתִּי בּוֹ⁠
אֶת הַלַּיְלָה

מבט לילה..../#ORLY#
חַיִּים.
שְׁלֵמִים.
שֶׁמִּתְנַהֲלִים.

גָּלָקְסְיוֹת.
עֲצוּמוֹת.
שֶׁרוֹחֲשׁוֹת.

יְקוּם.
עָמוּם.
עָלוּם.

כָּל זֹאת,
אֵלָי נִבָּט.
בְּרֶגַע אֶחָד,
שֶׁל מַבָּט.
שֶׁחוֹנַנְתִּי בּוֹ⁠,
אֶת הַלַּיְלָה.

||ניסיתי לכתוב תיאור של מה שזלדה ראתה בשמיים.. תיאור מזווית קצת שונה. כוכבים. רק במילים אחרות...

כשמסתכלים על השמיים הפרוסים בשעת לילה. מצד אחד אפשר לראות בהם חושך. אבל אפשר גם לבחור להסתכל על הכוכבים. שהם. כמו שזלדה כתבה. "ליופי הזה הזורח" וכמה שהם נראים לנו קטנים ובלתי משמעותיים. הם אלו שמביאים ללילה את היופי. הזורח. את האור. וכל כוכב מסתתר מאחוריו עולם ענק. גלקסיה עצומה. יקום עלום.
וכל הכובים יוצרים את המרבד הקסום הזה כשרואים במבט אחד שנותנים בו, בלילה.
מבט. ששוה להקדיש בשביל רגע אחד. קט ויחיד. בכל ערב וערב.
וצריך לזכור גם בחיים. כשנדמה לנו כשחשוך. וקודר. והטוב נראה כפיסות קטנטנות. וכמעט בלתי נראות. לזכור שמאחורי כל פיסה קיים עולם ענק.
ואם רק נמקד ונקרב את המבט. נגלה את העוצמה של כל פיסה קטנה כזאת. ונקדיש לה רגע אחד. דומם. קט ויחיד. להתבונן.||

@שריוש תודה רבה
אני דווקא לא מכירה... אולי עכשיו מדגדג לי משהו בזיכרון.
אבל לא זה היה ההשראה.
כשכתבתי את הבית הסופי. עמד לנגד עיני משפט שפגשתי פעם.
שיום אחד הצלקות יראו בתור הדבר הכי יפה שבי. ובכל אחד.
כי הצלקות בסופו של דבר. זה הדבר הכי יפה שבנו.
כי זה מוכיח שנפלנו. והתגברנו על זה.
והיום אנחנו חזקים למרות כל הנפילות שבנו. ובעצם... בזכותם.
ושיום אחד הצלקות האלו יהיו מקום להתמלאות בזהב.
אז...
תודה🤩

יש לו גם את השיר מחר
שיר ממש יפה!!!!
מתי שריקי !מחר.mp3

@פונץ-בננה זהו... גם לי היה מוזר...
זכרתי שזה הוא כתב והלחין את זה...

@המחבל-המחופש תודההה. לפני כן לא נתן לי משום מה.