שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[חיה במקרנצ'יק 0]

אי צדק!

מכירים את זה שמשהו מעצבן
ובא לתת בעיטה לכל העולם?
מכירים את זה שהכל מקומם
ובא לטלטל את המוח לבן-אדם?

שמעתי ראיתי הזדעזעתי משחיתות
מה שהולך היום זה פשוט הפקרות!
מבור ששתית אל תשליך לשם אבן
לאחרונה זה קורה מידי הרבה!

רב צדיק, סופר חשוב, ועוד אנשים
לא נמאס כבר לאחרים להרוס ת'חיים?
מה אכפת לכם שהשני מצליח כעת?
למה להפוך את הרוגע לאי שקט???

שונאת כפיות טובה, שונאת אכזריים
שונאת הבלים שלהם כולם מאמינים
שונאת תקשורת ושונאת רכילות
מי שיכול לקבוע זה רק הרבנות!!!!!!!

[שיר נולד]

Spoiler

נכתב בהשראת הנושא של @לא-הכל-טוב-אבל-הכל-לטובה , העלת לי זיכרון ישן
פעם סיפרו לי ת'סיפור שעכשיו אני מהמירה לשיר..(אני לא זוכרת אם זה אמיתי אבל לפי מה שקורה בעולם אני חושבת שייתכן.) סוף עגום.. חייבת לשתף אבל באמת- קחו לתשומת ליבכם
אז אני הלבשתי עלי את דמות "הכותבת" ונכנסתי לתפקיד:

הרגשת שאת לא אהובה
שלא מתייחסים אליך מספיק
שאת ברמה פחותה
שבזבזת הרבה זמן לריק

חשבת שרשום לך על המצח- כישלון
ושמעת הרבה ביקורות על מקום אחרון
והרגשת איך הלב שלך קופא
כשראית את הסיוט הזה שוב קורה

בלית ברירה החלטת לצאת, להתנתק
לברוח מהמציאות
לחיות בתוך בועת אישיות
אחת כזו מדומיינת, מנוטרלת
קצת הרבה מבוהלת

אבל לא הבנו זאת מייד
תקעת לנו בלב סכין חד
לא חיכינו לתירוצים
להתנצלויות או וויכוחים

התעלמנו ממך
מהצעקה החרישית שלך
התרחקנו ממך
כי חשבנו שזאת בחירה שלך

דיברנו עלייך דברים
לא מאהבת מרדכי
אלא משנאת המן
שלחנו לך תוצאות מעשים
לא שלנו,
אלא שלך, ממזמן--

בחרנו לשבת לך על הפצעים
במקום לעזור לך ולומר:
"פסעת פסיעה אחת אחורנית
זה בטוח רק בשביל התנופה בחזית"
החלטנו לבעוט לך בפנים
ולשרוף לך ת'רגעים שפעם היו יפים

עכשיו את כאן יושבת מולי
מביטה בי בעיניים גדולות
כאילו אני איזה חפץ שולי
ואני יושבת ומתחננת קשות

שתמחלי לי על העבר האכזרי
למרות שנראה שמאוחר מדי
את יושבת כאן מולי
בתוך מוסד של חולים בקטע נפשי

הנפש פצועה---
מי יוכל לה---

[טותיייי]

קבלתי קבלות
רציתי ישועות
נחנקתי מהדמעות
בנוסף התפילות
האמנתי מהלב
שכל הכאב
יעלם
אני הייתי בטוחה
שהשם יעזור לי
שישמע אותי
שירגיש אותי
אבל בסוף
זה לא קרה
נפלתי למרה שחורה
מרגישה נפילה
באמונה
מרגישה אבן גדולה
שיושבת על הלב
איפה האמונה
איפה התפילה
איפה היד הגדולה
שאמורה להושיע
אבא אין לי שאלות
וזה קשה
אבל איפה כל התפילות
זה מתסכל
אני מרגישה מוזר
לא רוצה שתהיה לי זר
אבא תעזור לי
אבא תשמע אותי
אבא לא באלי ללכת אחורה
אבא לא באלי שתעלם האמונה
אבא זה מה שמחזיק אותי
להאמין שהכל לטובה
אבל קשה לי נורא
מרגישה ילדה חצופה
שרע לי באה אליך
שטוב לי שוכחת ממך
אבא תשמע אותי
תחזק אותי
תרים אותי
לא באלי ליפול
לא באלי לברוח
לא באלי לצעוק
לא באלי לשכוח
אבא אני אוהבת אותך
אבא תושיע אותי
תיתן לי אמונה
ששום דבר לא שב ריקם
ותיתן לי הרגשה
שאתה לא עוזב אותי
לעולם!
טוהר

[נעמי16]

תגידו לי מה עושים
כשצדק ויושר קורסים
כשתום ורכות מתמוססים
ואת הבמה באלגנטיות תופסים
שקר ורוע מאוסים

ואיך יפה הם מחופשים
ואיך באיטיות לתודעה הם נכנסים
את האמת הזוהרת מטשטשים, מכסים
בכל הטוב שעוד נשאר כוססים
ערפל וספיקות לכל עבר מרססים
את החלש, העדין, ללא היסוס רומסים.

ויש עוד כמה שבורים, מהוססים
שאת האמת מפיצים בקולות מהוסים.
אבל עד מהרה בברוטליות הם נדרסים
כי, הא....זה ברור שלהטפות לא מתייחסים.

[שיר הלל]

השם אתה יודע את מה שבתוכי
השם אתה הוא זה שנותן לי את כוחי
בלעדייך אני כלום
לא שווה מאום
אבל אתה רואה
שלי כל כך קשה
ולפעמים היצר עליי משתלט
הוא לא נותן לי שוב להתחרט
ואיך כל פעם מצליח בי לשטות
משאיר אותי עם אלף חרטות
דמעות שלא עוצרות
לא יכולה לראות
איך שוב נפלתי
וכמה שהתפללתי
להיות חזקה לא לפול
אבל עליי היצר יכול
ואני שוב נקרעת
כמעט משתגעת
אבל יודעת
שאתה אבא כל יכול תעזור לי
אתה רואה שקשה לי
משתדלת להיות טובה
לא להתרחק להשאר קרובה
אבל אבא רק אתה שומע
את הדמעות בלילות
שלא נותנות לי מרגוע
תשמע את התפילות
זה אוכל'תי מבפנים מלאת חרטה
זה משאיר לי את הנפש שוב שרוטה
אבא תן לי תכוחות להתגבר
לא רוצה לפול בזה יותר

[שיר הלל]

למה כולם חושבים
שהם על החיים שלי מחליטים
למה הם מתערבים
ולפני שמסתכלים שופטים
הם מבקרים ופוגעים
והם לא באמת דואגים
רק נותנים ביקורת
מדביקים לי גם כותרת
את הנפש שלי שורטים
זורקים לי משפטים
מנסה להשאר חזקה
אבל בפנים מרגישה מועקה
אני מצפה מאנשים
להיות יותר רגישים
להבין בנפש האדם
לפני שהם שורטים בדם
רק מחרבים והורסים
מנפצים לי את הלב לרסיסים
ולא מבינים מה הם עושים
זורים לי מלח לפצעים
וגם חושבים שזה נעים
מנסה לא להכנע
למילים של אשמה
לברוח מהשנאה
לפני שהיא באה
אבל אבא תן לי תכוחות
תן לי את הפצעים לאחות
מרגישה שזה גדול עליי
אבא תעזור אתה שם מעליי
תן לי להשאר חזקה באמת
ממילים שפוגעות
לברוח ולהתעלם מהחטא
לפני שבנפש נוגעות

Spoiler

שיר כואב במיוחד!!!!
נכתב בדמעות!!!!

[חסידייה אוטנטית]

הגל שעולה
מתקרב אך בורח
הרצון שגולה
תר אחר כוח

בתוך עומק אינסופי
מחפש בקרבתך
בוא אליי קלי
קח אותי איתך

עכשיו---
הים סוער
ליבי בוער
מתחנן שוב לשובך
לאור מתוך ההסתרה

חג סביב כמו במעגל
שקוע במערבולת
מנסה לרדת מהגל
להתעלות על המפולת

תבקע לי את הים
הושט לי את ידך
הוסף על הקיים
תן לי משלך

ושוב---
הים סוער
ליבי בוער
מתחנן שוב לשובך
לאור מתוך ההסתרה

כי אחריי גאות בא השפל
כדיי לאסוף אוצרות
רק פקח לנו עיניים
תעזור לנו לראות

תאמין רק בנו
מתוך ים של שחור
בקריעה משלנו
תראה לנו ת'אור

ועכשיו
גם בים סוער
כשהלב עוד בוער
קורא רק לשובך
לאור מתוך ההסתרה
הקול מלמעלה- התקרבו בנים
אל המערב נתאסף כולנו אחים

[טותיייי]

אלול
4 אותיות
שנוגעות בלב
אלול
איך החודש הזה
הגיע כלכך מהר
אלול
מרעיד לי הנפש
לחשוב עליו
אלול
רוצה להרגיש את הקירבה
ואת השכינה מעלי
אלול
חודש הרחמים והסליחות
אלול
רוצה לחפש את השבילים
לדמעות
אלול
חטאנו תסלח לנו
אלול
חפשנו ומצאנו
אלול
מצאנו את הלב
אלול
את הלב
של אבא אוהב...
טוהר

[מוכשרת על]

אלול
לפחות בחודש הזה תשכחי מהכל
לפחות פה תאזרי אנרגיות יש מאין
לפחות בחודש הזה אל תנסי ליפול
לפחות עכשיו תישארי מעל המים
לפחות..
לפחות שבוע לפחות שבועיים ואולי גם 3
יש לך כוח?
אז תמשיכי כך,
תראי לו באמת את הכוונות שלך!

---

לפחות עד ראש השנה
זה לא הרבה, נכון..?
שבוע וחצי - זמן מתנה!
נצלי אותו עד תום.

Spoiler

הגיוני שאח"כ אומר שוב - "רק עוד שבוע ועוד אחד" זה הרעיון- ככה מתמודדים, מגמדים את הזמן.
"כאילו אין מחר לחיות היום, תחזיק רק להיום" (עקיבא תורג'מן, "יש בך הכל")

[orly]

"הבא להיטהר מסייעין בידו"
ואני באה
להיטהר
אך השער נעול
ואני רוצה
להתחבר
אך לא יודעת את הכיוון
ורק רוצה
שיסייעו בידי
שיפתחו לי את השערים
שיראו לי את הכיוון
שיעזרו לי להיטיב המעשים
שאצליח רק טוב לעשות בעולם
ולעזור לעצמי ולכולם
מה בסך הכל ביקשתי
להיטהר
רוצה שיסייעו
בידי
רוצה שיבינו
אותי
רוצה להיות טהורה יותר
להזדכך
להתקרב
להתחבר!

[חלום לגדול]

שמש שלי
שקעת לך בשקט של בין הערבים
והשארת אותי רק עם שאריות
ניצוצות זוהרים אליי משמים
ואני יודעת- אילו נשיקות

ולא שכחת, גם באפילה
שולחת לי חיוכים
לפעמים זה רק נפילה
אך את ליבי צובטים

ועכשיו כשהתקטן הירח כל כך
ונשארתי כאובה לבד
אני יודעת, פרצופי לח
החלום לי אבד

תבטיחי לי שתשובי
ותבקיעי בזריחה מפעימה
תבטיחי לי שתגיעי
גם אם תשקע שוב חמה

[שנדי]

Spoiler

||ספויילר||לא שלי.. שווה קריאה

רווקה בחדר המורות----
אין כניסה בלי חצאיות
שחרחרות
מקומות קבועים
אין כאן תורות
מביטה מבחוץ ממרחק של
דורות
ברוכה הבאה
לחדר מורות

שותים כאן קפה
בכוס
לא קרטון
רק המורות הזקנות שנותנות את
הטון
מרגישה מאובנת
כמו עמוד של בטון
לו רק הייתי בשנת
שבתון

ופוליטיקה זה כאן
עסק רגיל
לעולם כנראה
לא עוברים את
הגיל
רכילות רכילות רכילות
לתועלת!
בין לבין
מקנחת
נזלתת

וזו סצנה לגמרי
לא
אפשריתת
כל בוקר נכנסת
עם פרצוף של
כרית
מעמידה לי פרצוף רענן
נכנסת בצעד בוטח(?)
שאנן

ושואלת את עצמי בלי
אמון
גלגל חוזר או
עניין של
תזמון
ואיך אני ממרחק של דורות
מצויה לי בתוככי החדר
מורותת

ו"כל טוב"
ו"שלום שלום"
ו "מאיפה הגעת אלינו
עד הלום"?
ו "מחר את תורנית, תקני גם חלב"
השם! מאיפה להם רמת
המשלב??????

משתדלת מממש להיות
מאופקת
לו רק הייתה לי פאה
מסורקת
רגע בוכה רגע
צוחקת
רק שלא תישאר לי
צלקת

לא ממש מצליחה לעכל
רק מבחוץ לגחך
תרצינות לקלקל
והולכת להפוך לרזה כמו
מקל
לא מעיזה לאכול שכל אחד
מסתכל.....

רק עזרו שאזכור תמיד תתחושה
איך הייתי כל כך
נטושה
ויום יבוא ואהיה כבודה כבר
דורות
לא אשכח את דרכי
בחדר המורות.....

[מיתר]

כמו שביל לא סלול
כמו הר תלול
עומד אני בפתח אלול

ביד מקל חלול
הראש כבר לא צלול
ועוד מעט הכל כלול

ואיך אוכל לבוא לפניך
אין לי פה להשיב
כי ממש רחקתי ממך
אבל אני יכול להקשיב:

לקול תקיעת השופר
תקיעה שברים תרועה תקיעה
שילחשו לי שאפשר לקום מעפר
ושהשמש זורחת אחרי כל שקיעה

[פונץ' בננה]

אבא תראה איך היא נופלת
ואף אחד לא רואה שהיא מדממת

אבא תביט לה בעיניים 
הדמעות יורדות לה בין הלחיים 

אבא מאיפה הכוחות לשרוד ת'חיים?
הרי מזמן היא איבדה ת'אמון באנשים

אבא תן לה ללמוד שמנפילות קמים 
שצומחים משם למקומות אדירים

אבא איך אפשר להאמין שהכל יתבהר
אם בינתיים השחור שם רק מתגבר

אבא למרות הכאב ששנים היא אוספת
על כל המכשולים היא בסוף נלחמת

[טיטו]

מזמור ל---~ בנבכי נפשו
ה' אליך כספתי וארים עיניי אל שמיך ואזכור
כי נפלתי ואקום ואתה עומד בעדי
אך כי אבכה במסתרי ליבי ואתה תשמע
וארד אל מרבדי השאול ואבדתי
ולא אמצא מזור לנפשי הכמהה אליך
עד מתי אדמה כי צדק רצוני ואאחוז בו
רעדה ארצי ואשבר מעליה
ותזרח השמש ואדע כי מאיתך היא
כי אתה אוהבני ותרפא את פצעיי מעל ליבי
ובאשר הלכתי תהיה איתי אלוקיי צורי ותקוותי.

[יונה מצאה בו מנוח]

פוסט זה נמחק!

[ברוריה]

רוצה להתעלות לגעת בכסאך
רוצה להתחזק ללכת בדרכך
הגיע הזמן להשתפר
לקחת את עצמי בידיים
להשתנות ולגדול

רוצה להיות טובה יותר
רוצה באמת להאמין
לא להתרגל למציאות
להאמין שיהיה טוב

מתי יבוא היום שאגדל
והאמין שאפשר
להיות אחרת

אולי תתן לי סימן
תראה לי שאתה כאן
איתי
שומר עלי בכל הכוח
לא מוותר

גם כשאני נופלת
ומתלכלכת
עזור לי לקום
להתנער מהחול
לקום ולגדול

[לא הכל טוב אבל הכל לטובה]

אני גמרתי
כבר נפלתי
אתם לא ראיתם
אבל אני כבר החלטתי
שנמאס לי
אתם שתקתם
אבל זה יותר הכאיב לי
אמרתם שבסוף יהיה טוב
אבל לא הייתה לי סבלנות
לחכות
כמו צער יכול להיות
בכאב
כבר שברים
יכול ליצור הלב
העולם מלא ברגשות
אנשים תחפשו
את השביל המתאים
ללב שלי
כי אם לא
אתם תאבדו אותי
או שתגרמו לי
לאבד תעצמי
אילה....

[שיר הלל]

בלילות אנלא נרדמת
על סיוטים חולמת
קמה מתעוררת
ושוב למחשבות חוזרת
למה החיים שלי גרועים
הם כל הזמן כנועים
נמאס לי כבר לחיות
בסערה של רגשות
הדמעות לא מתייבשות
ואני כבר בועטת
בכל מה שמציעים
כי האמת לוהטת
מתחת למילים
אין כבר מקום בראש
המחשבות לא רוצות לפרוש
ואני מתחננת בדמעות
כבר אין לי כוחות
נגמרה האמונה
אני אף פעם לא מבינה
את התמונה
ואיך אפשר להאמין
לראות לא להבין
את מה שקורה
ולסמוך על הבורא
זה קשה , נגמר הכוח
לא רוצה להשאר וגם לא לברוח
אבל אבא אולי תראה לי
שנשארה טיפה של אמונה
אבא תעזור לי
להבין את התמונה
כי כבר נשברתי
ומהעולם התייאשתי
אבל אני עדיין קטנה
לאבד תאמונה
אבל בכל זאת זה קרה
את עצמי כבר לא מכירה
עכשיו נשארתי בריקנות
נכנעת אל הכנות
כי אין לי מה לעשות יותר
זה או להלחם או לוותר
הלב שלי כבר מנופץ לרסיסים
בתוך העולם כבר לא יודעת מה באמת עושים
אך בליבי נשארה עוד תפילה
אחת אחרונה לפני הנפילה....

[הודיה 1]

היום כתבתי את השיר הראשון שלי אני מאוד אשמח לתגובות שלכם
כעת אני כאן
חזרתי לעצמי
עם הרבה אנשים
טובים שסביבי
חברות ומשפחה
וכל זה אך ורק
מאת ה'
תודה לך ה'
שאתה עדיין
מאמין בי
ומחזיר לי
ת'מנשמה שלי
כל יום ויום
ולא מתייאש
לעולם
תודה!
HODAYA