שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
תגידו לי מה עושים
כשצדק ויושר קורסים
כשתום ורכות מתמוססים
ואת הבמה באלגנטיות תופסים
שקר ורוע מאוסיםואיך יפה הם מחופשים
ואיך באיטיות לתודעה הם נכנסים
את האמת הזוהרת מטשטשים, מכסים
בכל הטוב שעוד נשאר כוססים
ערפל וספיקות לכל עבר מרססים
את החלש, העדין, ללא היסוס רומסים.ויש עוד כמה שבורים, מהוססים
שאת האמת מפיצים בקולות מהוסים.
אבל עד מהרה בברוטליות הם נדרסים
כי, הא....זה ברור שלהטפות לא מתייחסים. -
השם אתה יודע את מה שבתוכי
השם אתה הוא זה שנותן לי את כוחי
בלעדייך אני כלום
לא שווה מאום
אבל אתה רואה
שלי כל כך קשה
ולפעמים היצר עליי משתלט
הוא לא נותן לי שוב להתחרט
ואיך כל פעם מצליח בי לשטות
משאיר אותי עם אלף חרטות
דמעות שלא עוצרות
לא יכולה לראות
איך שוב נפלתי
וכמה שהתפללתי
להיות חזקה לא לפול
אבל עליי היצר יכול
ואני שוב נקרעת
כמעט משתגעת
אבל יודעת
שאתה אבא כל יכול תעזור לי
אתה רואה שקשה לי
משתדלת להיות טובה
לא להתרחק להשאר קרובה
אבל אבא רק אתה שומע
את הדמעות בלילות
שלא נותנות לי מרגוע
תשמע את התפילות
זה אוכל'תי מבפנים מלאת חרטה
זה משאיר לי את הנפש שוב שרוטה
אבא תן לי תכוחות להתגבר
לא רוצה לפול בזה יותר -
למה כולם חושבים
שהם על החיים שלי מחליטים
למה הם מתערבים
ולפני שמסתכלים שופטים
הם מבקרים ופוגעים
והם לא באמת דואגים
רק נותנים ביקורת
מדביקים לי גם כותרת
את הנפש שלי שורטים
זורקים לי משפטים
מנסה להשאר חזקה
אבל בפנים מרגישה מועקה
אני מצפה מאנשים
להיות יותר רגישים
להבין בנפש האדם
לפני שהם שורטים בדם
רק מחרבים והורסים
מנפצים לי את הלב לרסיסים
ולא מבינים מה הם עושים
זורים לי מלח לפצעים
וגם חושבים שזה נעים
מנסה לא להכנע
למילים של אשמה
לברוח מהשנאה
לפני שהיא באה
אבל אבא תן לי תכוחות
תן לי את הפצעים לאחות
מרגישה שזה גדול עליי
אבא תעזור אתה שם מעליי
תן לי להשאר חזקה באמת
ממילים שפוגעות
לברוח ולהתעלם מהחטא
לפני שבנפש נוגעות||שיר כואב במיוחד!!!!
נכתב בדמעות!!!!
|| -
הגל שעולה
מתקרב אך בורח
הרצון שגולה
תר אחר כוחבתוך עומק אינסופי
מחפש בקרבתך
בוא אליי קלי
קח אותי איתךעכשיו---
הים סוער
ליבי בוער
מתחנן שוב לשובך
לאור מתוך ההסתרהחג סביב כמו במעגל
שקוע במערבולת
מנסה לרדת מהגל
להתעלות על המפולתתבקע לי את הים
הושט לי את ידך
הוסף על הקיים
תן לי משלךושוב---
הים סוער
ליבי בוער
מתחנן שוב לשובך
לאור מתוך ההסתרהכי אחריי גאות בא השפל
כדיי לאסוף אוצרות
רק פקח לנו עיניים
תעזור לנו לראותתאמין רק בנו
מתוך ים של שחור
בקריעה משלנו
תראה לנו ת'אורועכשיו
גם בים סוער
כשהלב עוד בוער
קורא רק לשובך
לאור מתוך ההסתרה
הקול מלמעלה- התקרבו בנים
אל המערב נתאסף כולנו אחים -
אלול
4 אותיות
שנוגעות בלב
אלול
איך החודש הזה
הגיע כלכך מהר
אלול
מרעיד לי הנפש
לחשוב עליו
אלול
רוצה להרגיש את הקירבה
ואת השכינה מעלי
אלול
חודש הרחמים והסליחות
אלול
רוצה לחפש את השבילים
לדמעות
אלול
חטאנו תסלח לנו
אלול
חפשנו ומצאנו
אלול
מצאנו את הלב
אלול
את הלב
של אבא אוהב...
טוהר -
אלול
לפחות בחודש הזה תשכחי מהכל
לפחות פה תאזרי אנרגיות יש מאין
לפחות בחודש הזה אל תנסי ליפול
לפחות עכשיו תישארי מעל המים
לפחות..
לפחות שבוע לפחות שבועיים ואולי גם 3
יש לך כוח?
אז תמשיכי כך,
תראי לו באמת את הכוונות שלך!
לפחות עד ראש השנה
זה לא הרבה, נכון..?
שבוע וחצי - זמן מתנה!
נצלי אותו עד תום.||הגיוני שאח"כ אומר שוב - "רק עוד שבוע ועוד אחד"
זה הרעיון- ככה מתמודדים, מגמדים את הזמן.
"כאילו אין מחר לחיות היום, תחזיק רק להיום" (עקיבא תורג'מן, "יש בך הכל") || -
"הבא להיטהר מסייעין בידו"
ואני באה
להיטהר
אך השער נעול
ואני רוצה
להתחבר
אך לא יודעת את הכיוון
ורק רוצה
שיסייעו בידי
שיפתחו לי את השערים
שיראו לי את הכיוון
שיעזרו לי להיטיב המעשים
שאצליח רק טוב לעשות בעולם
ולעזור לעצמי ולכולם
מה בסך הכל ביקשתי
להיטהר
רוצה שיסייעו
בידי
רוצה שיבינו
אותי
רוצה להיות טהורה יותר
להזדכך
להתקרב
להתחבר! -
שמש שלי
שקעת לך בשקט של בין הערבים
והשארת אותי רק עם שאריות
ניצוצות זוהרים אליי משמים
ואני יודעת- אילו נשיקותולא שכחת, גם באפילה
שולחת לי חיוכים
לפעמים זה רק נפילה
אך את ליבי צובטיםועכשיו כשהתקטן הירח כל כך
ונשארתי כאובה לבד
אני יודעת, פרצופי לח
החלום לי אבדתבטיחי לי שתשובי
ותבקיעי בזריחה מפעימה
תבטיחי לי שתגיעי
גם אם תשקע שוב חמה -
||||ספויילר||לא שלי.. שווה קריאה ||
רווקה בחדר המורות----
אין כניסה בלי חצאיות
שחרחרות
מקומות קבועים
אין כאן תורות
מביטה מבחוץ ממרחק של
דורות
ברוכה הבאה
לחדר מורותשותים כאן קפה
בכוס
לא קרטון
רק המורות הזקנות שנותנות את
הטון
מרגישה מאובנת
כמו עמוד של בטון
לו רק הייתי בשנת
שבתוןופוליטיקה זה כאן
עסק רגיל
לעולם כנראה
לא עוברים את
הגיל
רכילות רכילות רכילות
לתועלת!
בין לבין
מקנחת
נזלתתוזו סצנה לגמרי
לא
אפשריתת
כל בוקר נכנסת
עם פרצוף של
כרית
מעמידה לי פרצוף רענן
נכנסת בצעד בוטח(?)
שאנןושואלת את עצמי בלי
אמון
גלגל חוזר או
עניין של
תזמון
ואיך אני ממרחק של דורות
מצויה לי בתוככי החדר
מורותתו"כל טוב"
ו"שלום שלום"
ו "מאיפה הגעת אלינו
עד הלום"?
ו "מחר את תורנית, תקני גם חלב"
השם! מאיפה להם רמת
המשלב??????משתדלת מממש להיות
מאופקת
לו רק הייתה לי פאה
מסורקת
רגע בוכה רגע
צוחקת
רק שלא תישאר לי
צלקתלא ממש מצליחה לעכל
רק מבחוץ לגחך
תרצינות לקלקל
והולכת להפוך לרזה כמו
מקל
לא מעיזה לאכול שכל אחד
מסתכל.....רק עזרו שאזכור תמיד תתחושה
איך הייתי כל כך
נטושה
ויום יבוא ואהיה כבודה כבר
דורות
לא אשכח את דרכי
בחדר המורות..... -
כמו שביל לא סלול
כמו הר תלול
עומד אני בפתח אלולביד מקל חלול
הראש כבר לא צלול
ועוד מעט הכל כלולואיך אוכל לבוא לפניך
אין לי פה להשיב
כי ממש רחקתי ממך
אבל אני יכול להקשיב:לקול תקיעת השופר
תקיעה שברים תרועה תקיעה
שילחשו לי שאפשר לקום מעפר
ושהשמש זורחת אחרי כל שקיעה -
אבא תראה איך היא נופלת
ואף אחד לא רואה שהיא מדממתאבא תביט לה בעיניים
הדמעות יורדות לה בין הלחייםאבא מאיפה הכוחות לשרוד ת'חיים?
הרי מזמן היא איבדה ת'אמון באנשיםאבא תן לה ללמוד שמנפילות קמים
שצומחים משם למקומות אדיריםאבא איך אפשר להאמין שהכל יתבהר
אם בינתיים השחור שם רק מתגבראבא למרות הכאב ששנים היא אוספת
על כל המכשולים היא בסוף נלחמת
-
מזמור ל---~ בנבכי נפשו
ה' אליך כספתי וארים עיניי אל שמיך ואזכור
כי נפלתי ואקום ואתה עומד בעדי
אך כי אבכה במסתרי ליבי ואתה תשמע
וארד אל מרבדי השאול ואבדתי
ולא אמצא מזור לנפשי הכמהה אליך
עד מתי אדמה כי צדק רצוני ואאחוז בו
רעדה ארצי ואשבר מעליה
ותזרח השמש ואדע כי מאיתך היא
כי אתה אוהבני ותרפא את פצעיי מעל ליבי
ובאשר הלכתי תהיה איתי אלוקיי צורי ותקוותי. -
פוסט זה נמחק!
-
רוצה להתעלות לגעת בכסאך
רוצה להתחזק ללכת בדרכך
הגיע הזמן להשתפר
לקחת את עצמי בידיים
להשתנות ולגדולרוצה להיות טובה יותר
רוצה באמת להאמין
לא להתרגל למציאות
להאמין שיהיה טובמתי יבוא היום שאגדל
והאמין שאפשר
להיות אחרתאולי תתן לי סימן
תראה לי שאתה כאן
איתי
שומר עלי בכל הכוח
לא מוותרגם כשאני נופלת
ומתלכלכת
עזור לי לקום
להתנער מהחול
לקום ולגדול -
אני גמרתי
כבר נפלתי
אתם לא ראיתם
אבל אני כבר החלטתי
שנמאס לי
אתם שתקתם
אבל זה יותר הכאיב לי
אמרתם שבסוף יהיה טוב
אבל לא הייתה לי סבלנות
לחכות
כמו צער יכול להיות
בכאב
כבר שברים
יכול ליצור הלב
העולם מלא ברגשות
אנשים תחפשו
את השביל המתאים
ללב שלי
כי אם לא
אתם תאבדו אותי
או שתגרמו לי
לאבד תעצמי
אילה.... -
בלילות אנלא נרדמת
על סיוטים חולמת
קמה מתעוררת
ושוב למחשבות חוזרת
למה החיים שלי גרועים
הם כל הזמן כנועים
נמאס לי כבר לחיות
בסערה של רגשות
הדמעות לא מתייבשות
ואני כבר בועטת
בכל מה שמציעים
כי האמת לוהטת
מתחת למילים
אין כבר מקום בראש
המחשבות לא רוצות לפרוש
ואני מתחננת בדמעות
כבר אין לי כוחות
נגמרה האמונה
אני אף פעם לא מבינה
את התמונה
ואיך אפשר להאמין
לראות לא להבין
את מה שקורה
ולסמוך על הבורא
זה קשה , נגמר הכוח
לא רוצה להשאר וגם לא לברוח
אבל אבא אולי תראה לי
שנשארה טיפה של אמונה
אבא תעזור לי
להבין את התמונה
כי כבר נשברתי
ומהעולם התייאשתי
אבל אני עדיין קטנה
לאבד תאמונה
אבל בכל זאת זה קרה
את עצמי כבר לא מכירה
עכשיו נשארתי בריקנות
נכנעת אל הכנות
כי אין לי מה לעשות יותר
זה או להלחם או לוותר
הלב שלי כבר מנופץ לרסיסים
בתוך העולם כבר לא יודעת מה באמת עושים
אך בליבי נשארה עוד תפילה
אחת אחרונה לפני הנפילה.... -
היום כתבתי את השיר הראשון שלי אני מאוד אשמח לתגובות שלכם
כעת אני כאן
חזרתי לעצמי
עם הרבה אנשים
טובים שסביבי
חברות ומשפחה
וכל זה אך ורק
מאת ה'
תודה לך ה'
שאתה עדיין
מאמין בי
ומחזיר לי
ת'מנשמה שלי
כל יום ויום
ולא מתייאש
לעולם
תודה!
HODAYA -
אני אשמה
כי ספרתי
אף אחד לא יבין
את המקום שלי
היום רצתי לבד
ובכיתי
נשארתי שעה
ולא זזתי
כמעט מכולם
התייאשתי
למה עשיתי
למה ספרתי
למה אמרתי
כולם היו בהלם
כולם חטפו שוק
אבל אף אחד לא מבין
את הסיבה בסוף
רק רציתי
קשר אוהב
כמו שצריך להיות
בסוף קבלתי מכולם
שתי סטירות
טוהר -
לפני כמה זמן @פונץ-בננה (אם אני לא טועה) העלתה לפה שיר מדהים ועצוב על נוער מתמודד מנקודת המבט שלה...,- מי שלא קרא ממליצה מאד לגלול למעלה ולקרוא..
בי זה מאד נגע וגם באותה תקופה ראיתי קרוב משפחה שגם במצב הזה אז בהשראת השיר שלה ניסיתי לרשום גם שיר על הנושא הכאוב הזה אבל להביא אותו מנקודת מבט שונה, של הנער המתמודד בעצמו..
כתבתי אותו כבר באותו יום שפונץ' בננה העלתה את שלה, אבל לא התאפשר לי לשלוח אותו ,לכן זה רק עכשיו...אתם מסתכלים עלי בעיניים נוזפות
עיניים דומעות
עיניים כואבות
עיניים כועסות
עיניים מאוכזבות
ואני משפיל את שלי....
אתם אומרים ציטוטים
מפחידים, מאיימים
מבקשים, מתחננים
בוכים, זועקים
וכשלא קורה דבר, פשוט שותקים.ואני---
כל כך רוצה לרצות ,
אך לא מצליח לנסות
כל כך רוצה ללמוד עוד דף
אך מול עיני האותיות מרצדות
הרחוב קורץ ואני נענה
אבל המצפון מייסר ולא מפסיק לשניה
רוצה לאותת לכם שאני לא נהנה
שאתם לא רואים את כל התמונה
מרגיש שאין לי תקנה
ואנה אני בא??????עומד על שפת הצוק
בתסבוכת ארורה
המדרון חלקלק ומדרדר
מאחורי תהום פעורהואני----
משתוקק לזוג ידיים שיבואו
כמה לזוג עיניים טובות שיביטו
שיעודדו, שיפרגנו, , שיאמינו.
ולא יתאבלו על הילד התמים שהיה וכבר איננו..
שיחלצו אותי בעדינות מן הבור
שיגרמו לי להרגיש גם בתוך המסגרת כציפור דרור
שלא ידרשו ממני להיות מה שאני לא
ועדיין יתנו לי חותמת של גיבור -
פוסט זה נמחק!
-
ר רבקה ביטל את נעילת נושא זה ב-
