• דף הבית
  • 0 לא נקרא 0
  • פוסטים אחרונים
  • menu.unsolved
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום
  • שליחת פנייה לניהול
עיצובים
  • Light
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • Dark
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
ארי רוזנבלטא

ארי רוזנבלט

@ארי רוזנבלט
אודות
פוסטים
489
נושאים
23
קבוצות
1
עוקבים
10
עוקב אחרי
3

פוסטים

פוסטים אחרונים הגבוה ביותר שנוי במחלוקת

    אתגר 34 (:
  • ארי רוזנבלטא ארי רוזנבלט

    קם בבוקר ומעל המיטה
    מחייך אלי הסמיילי מהסטיקר
    צוחק עלי אומר תן חיוך הכל לטובה

    יוצא מהבית
    סוגר ת'דלת בטריקה
    כל אבן שבדרך חוטפת בעיטה

    עולה על האופנוע,
    ליד העבודה עוצר בחריקה
    פוגש ת'בוס, בלי חיוך אין כניסה

    איך שהוא אומר לי
    חיוך לא עולה כסף
    אז תחייך גם בלי סיבה

    אבל מה, נראה לו שמה
    עוד אחד מאלה עם כרס נפוחה
    יושבים על הבוכטות זורקים'ך עצה

    אבל אני לא פרייאר
    גם לי יש פתגמים
    מה שעולה חינם שווה חינם זורק לו לפנים

    וזה עוד אחד מאלה
    עם חיוך "פאן אמריקני"
    לא מחזיר לו חיוך, אני לא בזבזני

    זה לא היום שלי, אחי,
    אז אין סיכוי שתוציא ממני חיוך
    וחיוך מרוח על הפרצוף- הוא זיוף

    לא מבין ת'קונספט
    של הישראלים, גם המוכר בבאגטוסט
    ניהיה לי פסיכולוג,
    רק שלא ישלח קבלה לפוסט

    יוצא לרחוב
    פוגש איזה דרחוב
    זורק לו שקל, רוצה להמשיך

    אבל ההומלס
    פותח ת'פה, כולו מלא נודלס
    תגיד ת'לא מתבייש,
    זה מה שת'ה נותן אחרי כל מה שיש?

    ואז, חוטף נוקאאוט
    הכל מסביבי מתערפל
    קולט כמה אני לא קולט

    כי,המשפחה שלי
    אש
    עבודה מכניסה
    וקעש
    חברים מגניבים
    יש
    אז למה תמיד
    מתעקש
    לא לחייך?

    אבל, אני
    לא מתייאש

    מרים ת'עניים אל השמים
    נזכר באבא, שלי הכל נותן
    העיינים שלי ושל הסיימלי נפגשים
    ואז פתאום, שתינו מחייכים


  • אתגר כתיבה 39 :)
  • ארי רוזנבלטא ארי רוזנבלט

    ככה אני רגיל,
    לא יודע מאיזה גיל.

    לעשן כל יום קופסה
    לזרוק ת'מסטיק על המדרכה
    להניח רגליים על הספה
    להגיד תמיד ת'מילה האחרונה

    לפתור תרגילים במחשבון
    לקום בבוקר בלי שעון
    לאכול בלי הגבלה וחשבון
    לומר דעות ללא ערבון

    לעלות לכל קומה במעלית
    למרחק הכי קטן לקחת מונית
    לבוא לבית הכנסת בישתבח
    לצאת מהר כמו עורבא פרח

    אבל, מה שהיה נגמר
    ממחר אני חדש
    הולך לישון מהורהר
    קם בבוקר נרגש

    ריח של התחדשות באוויר
    אדם חדש בא לעיר
    אני כבר לא מה שהכרתי
    אני מתורובת, עדין מתחשב ובריא

    לא עובר לו יום
    שוב באותו מקום
    הרגליים על הספה
    לידי חצי קופסה ריקה

    יושב חושב ומהרהר
    מוחי מסרב להתבהר
    לא מבין איך זה קרה
    ששום דבר לא השתנה

    לא רגיל לשאול אנשים
    בטח, לא את הזקנים
    אבל נראה שאין ברירה
    אם לשאלתי אני רוצה תשובה

    ניגש אל הזקן החכם
    את תהיותי מרצה בזעם
    כל כך רציתי להשתנות
    קמתי בבוקר הפכתי עולמות

    מה מכל זה יצא
    כלום אפס, נאדה, אה?
    יש לך תשובה?
    אני שואל בסערה

    והזקן החכם מרים את עיניו הטובות
    אור בהיר וצלול נשקף מפניו הקורנות
    והוא פונה אלי בחיבה ורכות
    הקשב לי טוב, היכן כאן הטעות

    מכיר אתה את האימרה?
    תפסת מרובה לא תפסת,
    תפסת מועט תפסת, ותפסת.

    זה הסוד וזה הכלל
    פסיעות קטנות צעד אחר שעל
    לכל שינוי גדול וקטן
    רק כך הוא יבוא, לאט עם הזמן

    כן, הוא אומר שוב בלחישה,
    תפסת מרובה לא תפסת,
    תפסת מועט תפסת, ותפסת.


  • שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
  • ארי רוזנבלטא ארי רוזנבלט

    זאת הפעם הראשונה, שהיא אורזת מזוודה
    לא לה, כי אם לבנה, שזה עתה עולה לישיבה

    והיא תשים לו שם, פתק קטן וחם, ושוקולד
    כדי שלא ישכח, גם כשהלך, הוא בליבה לעד

    והיא תלווה אותו לתחנה, תסחוב את המזוודה
    גם אם הוא יכול, והוא כבר גדול, זו הזכות שלה

    ואחרי שהאוטובוס עזב, את התחנה, היא נטועה
    שם למקומה, עד שתעלם עננת הפיח האחרונה

    עדיין הלומה, לא מאמינה, עוד לא עיכלה
    את העובדה, כי מחמל עינה, עזב את סינרה

    כבר מחכה לשיחה, כשיגמרו סדרי הישיבה
    וכשזה בא, היא תוהה, האם משהו אתו קרה

    "בסדר" הייתה, המילה הארוכה, ביותר בשיחה
    על כל שאלה, בכן ולא הוא ענה, מותיר אותה דאוגה

    וכשבעלה יגיע, לה יסביר וירגיע, ככה הם הבנים
    רגשותיהם סגורים, ובחוויותיהם איש אינם משתפים

    אבל היא לא תירגע, עד שתדע, שהכול כשורה
    והתגובות התכליתיות, שהיא קיבלה, לא יספקוה

    כשהוא יבוא, ויחזור לביתו, בשבת הראשונה
    היא תכין לו, הכול לפי טעמו, הלא הוא אהבתה

    וכשהוא בא, זורק את המזוודה, בפינת החדר
    הוא נכנס למטה, שוקע בקריאה, של איזה ספר

    ועל כל שאלה, שרק שאלה, קבלה אותו מסר
    התשובה הייתה, הכול בסדר, החברים והחדר,

    בלבה מועקה, תחושה קשה, היא רק רוצה לדעת
    שטוב לו שם, שהוא מסתדר וגם, שישתף מעט

    ובסעודת השבת, אבא מעלה לדיון, שאלה בעיון
    ואיך נדלק האור, בעיני בנה הבכור, כשבידו טיעון

    מכל עבר מתעופפות, שאלות, תשובות, ופרכות,
    ובעיניים בורקות, הוא מביא מראי מקומות, וראיות

    אבא מתמוגג, בליבו חוגג, את שמחת התורה
    לבנו הוא מחמיא, על הבנה עמוקה, בסוגיה

    ואמא , דמעה סוררת תנגב, ליבה מאושר יתרחב
    זה רק כי ככה הם הבנים, לעצמה היא תשרבב


  • שיר | תיק קטן
  • ארי רוזנבלטא ארי רוזנבלט

    כל אחד סוחב אתו תיק קטן
    בתוכו שדונים קטנים מהזן הישן
    סטיגמות תוויות והקבלות, בלי מניין

    אבל חבר, אל תסתכל בקנקן
    הבט פנימה, אם הוא מלא או ריקן
    ומה שרואים משם, לא רואים מכאן

    אל תשפוט ספר לפי הכריכה
    נסה קודם לקרוא חתיכה כהלכה
    לפני שאתה ממהר לחוות את דעתך

    כי כל אדם הוא עולם מלא
    לא הכול נמדד לפי המראה
    את התיק הקטן הזה, באש תעלה


  • שיר | טיפוס שש
  • ארי רוזנבלטא ארי רוזנבלט

    מי יוכל להגיד לי מה אני חושב
    מה אני שונא ואת מי אני אוהב
    מה גורם לי לשמוח או להתעצב

    מצד אחד עקשן, מצד שני צייתן,
    לפעמים ביישן, ולפעמים חוצפן,
    יש בי קטע רגשן, ולא פחות שכלתן

    רוצה כמו כולם, רוצה להשתלב
    וכשאני שונה, אז אני מתלהב
    לא יודע כמה זה ביחד מתיישב

    רוצה לעוף גבוה כמו אבק ברוח
    לבדוק האם העולם עגול או שטוח
    רוצה להיות יציב, ולהרגיש בטוח

    כולם מסביב נראים נורמליים
    חושבים אותו דבר, רציונאליים
    ורק מוחי תוסס כולו כימיקלים

    מעדיף לחיות בדמיונות, מבמציאות חיוורת
    שם תמיד הכול לי מסתדר, ההצלחה עיוורת
    אבל המציאות מעל לכל דמיון, תמיד גוברת

    זורקת אותי בחזרה לים של שאלות
    אל אותה הדרך שמרוצפת בתהיות
    מה אני עכשיו, ומה אני אמור להיות

    לא יודע מתי אמצא את התשובות
    ייתכן שאף פעם, לא שוגה באשליות
    ואולי כך לנצח, אקרע בין העולמות


  • שיר | מלחמת עיניים
  • ארי רוזנבלטא ארי רוזנבלט

    היי, אתה, ס'תכל לי בעיניים
    גם אם נראה לך שאני אצלך בידיים
    תביט אלי חזק לתוך האישונים
    יש שם כוחות שלא ידעת שקיימים

    וגם אם נפלתי אלף פעמים
    לא, אני לא אתייאש לעולמים
    וגם אם תגיד, אני מראש ידעתי
    ששוב ושוב תיפול, ברשת שפרשתי

    אז, תדע שלא אכפת לי
    אני ממשיך להאמין בעצמי
    כי שום דבר פה לא לרעתי
    זה רק לחשל אותי, לטובתי

    וגם אם אתה נחוש
    לא מרפה כמו יתוש
    אני לא ילד איזה נטוש
    ככה אני מרגיש בחוש

    יש לי אבא למעלה שעלי סומך
    רוצה שהשאר חזק שלא אתרכך
    ואם הוא בי בוטח שלא אתלכלך
    אותי זה מלווה בכל אשר אלך

    רוצה להסתכל לך בעיניים חזרה
    אתה לא מפחיד אותי, מר יצר הרע
    אבל באיזה מהעיניים, זו בחירה קשה
    כי יש לך איזה אלף עיניים, אולי רבבה

    אז משפיל את העיניים אל המדרכה
    וכבר יודע שבמערכה הזאת הנשמה נצחה


  • שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
  • ארי רוזנבלטא ארי רוזנבלט

    היי, אני חצרון
    גר בגושן, במדרון
    עובד קשה אבל לא מתלונן
    אדם לעמל יולד, אמר לי פעם זקן

    כי סך הכל המצב סבבה
    הקישואים חינם וגם הדגה
    לא מכיר מציאות אחרת בסביבה
    זה המצב הנתון ככה, עוד מסבא

    ואז פתאום זה קרה
    בא משה רבנו שינה ת'משוואה
    פקוד אפקוד אתכם הוא קרא
    וכל זקני העם נקבצו אליו ברעדה

    ו-וואלה, לא הבנתי
    למה לצאת לחופשי
    להתחיל לדאוג לעצמי
    מה לא טוב במצב העכשווי

    אבל מה אני מבין
    חושב לעצמי בחמסין
    מול כל הרבנים הצדיקים
    שלקולו של משה הם מקשיבים

    אז מתחזק באמונה
    מתחיל להתארגן ליציאה
    וכל החברים שלי בשכונה
    צוחקים מהצד, קוראים לי משוגע

    אנחנו נשארים פה
    הם אומרים לי בשלווה
    סומכים על המלך פרעה
    מה שבטוח, לא יוצאים המדברה

    והנה הגיעה מכת חושך
    ובחסות החשכה והעלטה
    הם נלקחו כולם בסערה
    ומה שנשארנו זה אחד מחמישה

    הגיע ליל שימורים
    כולם אוכלים מהזבחים
    נבהלנו ונחפזנו כמו גנבים
    לעזוב את מצרים ארץ הרפאים

    ובאותו היום
    ה' הערה ממרום
    רוח קדושה וטהרה
    העלה אותנו משערי הטומאה

    ו-וואלה פתאום הבנתי
    כמה דחוף היה לצאת לחופשי
    כמה שזה נחוץ לדאוג לעצמי
    ואיך אז לא קלטתי ת'בעיה במצב העכשווי

    אבל בזכות האמונה
    דם פסח ודם מילה
    ה' אותנו העלה, מעומק המצולה
    אל הפסגות הכי גבוהות, שרק קיימות

    אבל כל זה לא מספיק
    עכשיו יש עוד עבודה
    כדי שכל זה לא יהיה לריק
    חייבים להתכונן למתן תורה

    כי העיקר זה העבודה
    וכדי שכל זה יחזיק
    חייבים את היגיעה
    העצמית הבלעדית,

    שהרי אין לך בן חורין,
    אלא מי שעוסק בתורה.


  • שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
  • ארי רוזנבלטא ארי רוזנבלט

    כבר בפעם הראשונה
    שנפגשנו שם בשכונה
    ידעתי שתהיה לי לחברה

    יש בך משהו עוצמתי כזה
    חושך, עלטה, ורוחות סערה
    שעות שאני יכול לשבת ולבהות בך

    ובלילות שלך, הארוכים
    כשכולם בבתים ספונים
    אני יוצא אליך בצעדים שקטים

    והקולות, הברקים והרעמים
    מרעידים בי את כל הנימים הדקים
    את העקמומיות שבלב שלי מפשטים

    מסתכל בדממה
    איך שכל טיפה וטיפה
    אינה נוגעת בחברתה

    פורט בשקט על גיטרה
    מנגינה נוגה ועתיקה
    שפכי כמים ליבך,
    שפכי כמים נשמה

    ורק אני ואתה
    השמים השחורים והחשכה
    יושבים יחד ויוצרים השראה

    ותמיד אני מקווה
    שתמיד תישאר פה
    לעד, ולעלמי עלמיא

    אבל אחרי כחצי שנה
    אתה מפנה את מקומך
    פסח הגיע, והנה האביב בא

    רק תדע שאני תמיד מחכה
    להתראות חורף, בשנה הבאה...


  • אתגר כתיבה 40 : )
  • ארי רוזנבלטא ארי רוזנבלט

    הנשמה שלי טעונה
    בעצמה אינה ברורה
    ההתנגשות נראית קרובה
    רק שלא תקרה פה תאונה

    בין הרוח והגווייה
    ניטשת לה מלחמה
    זו טוענת שלי כולה
    וזו עומדת על שלה

    הנשמה טעונה שיפור
    אין לי ספק, וזה ברור
    הבלמים לא עוצרים
    בירידות הם מבריזים

    עד שהמנוע מתניע
    בן דוד כבר יבוא ויופיע
    המראות מלוכלכות
    לא יודע לאן לפנות

    בעיות תחזוקה
    מכה בי ההכרה
    נכנס מהר למוסך
    אף טיפול לא נחסך

    את הבלמים משמנים
    בקצת אורחות צדיקים
    במנוע שם מים זכים
    ממעיינות התורה הצלולים

    ואת המראות מנקים
    עם סיפורי צדיקים
    בדרכים אותם סללו אסע
    כך את דרכי שלי אדע

    עכשיו אוכל לנסוע בבטחה
    בין שבילי עולמך הנפלא


  • מידע | מתי ואיך התחלת לכתוב?
  • ארי רוזנבלטא ארי רוזנבלט

    למעשה עד שגיליתי את הפורום כתבתי רק שיר אחד... השיר היה אחרי שהצוות בישיבה עלו לי על הפיוזים.. [הייתי ילד כאפות...] החלטתי לכתוב שיר שמרכב בעיקר ממשפטים ששמעתי מהצוות ועיבדתי אותם לחרוזים... אגב, בדרך כלל הייתי שופך את מה שיש לי על הלב בציורים... [כן, אני מצייר לא רע בכלל...] את ה"שיר" כתבתי כשהייתי בן 14... למזלי מגיל 13 אני שומר כל פיסת נייר ששרבטתי \ ציירתי \כתבתי עליה משהו...
    אז לא נגעתי ב"יצירה" והנה היא מוגשת לפניכם...

    אני משתגע...
    כי יש לי סוודר של נהגי מוניות \ והמשקפיים שלי ענקיות
    ולמה הפאות שלי נוצצות \ מה זה פה? סמינר של בנות?
    כי החליפה שלי פתוחה \ והרמה שלי נמוכה
    ולמה אתה מסתובב מסביב לגמרא \ ולמה יש לך פוזה מוזרה

    לסדר בוקר אתה לא מגיע \ ועל כל היום שלך זה משפיע
    מה??? בנגן אתה שומע? \ אוי ווי אני ממש מזדעזע
    כל התפילה אתה יושב \ תגיד יש לך בכלל לב?
    בסדרים אתה לא לומד \ ואת ה' אתה לא עובד

    אתה חווה אולי משברים \ מוחין דקטנות, רגעים קשים?
    אולי אתה צריך כסף ותמריצים \ אולי אברך עם מרץ נעורים
    תגיד מה יצא ממך הא? \ אתה יודע ישיבה זה חממה
    תתיישב על המקום ותתחיל להשקיע \ כלום לא יקרה אם קצת תזיע...

    טעון שיפור... אבל נראה לי שכבר אפשר לראות קצת את הטאצ' שלי...
    תכלס מאז ועד לחודש שבט האחרון לא כתבתי אף שיר, עד שאיכשהו נפלתי על הפורום הזה והתחלתי לשוטט, עד שמצאתי את האתגר לכתיבה וניסיתי את מזלי... על אף שלא כתבתי עד אז לא פחדתי לנסות, בסה"כ אני די מוכשר...
    אבל כאן הגיעה התפנית, כשגיליתי את התגובה הזאת לשיר שלי:

    @margalit אמר בנספח | תגובות לאתגרי הכתיבה השונים.:

    וואו!!
    מה זה השיר הזה????
    נשארתי בלי מילים
    פשוט נגע בי ברמות
    והכתיבה כל כך יפה ולא שגרתית
    זה שיר שראוי לזכות באתגר!!

    האמת שהייתי פשוט מופתע... בדקתי מייד מי זאת @margalit וגיליתי שהיא אחת המקצועיות בפורום מה שנתן לי דרבון עצום להמשיך לכתוב [אגב, השיר לא זכה באתגר...] ומאז הכל היסטוריה...
    אז, תודה באמת ל @margalit לולי המחמאה דאז מי יודע אם הייתי מתחיל לכתוב... ותודה גם ל @פונץ-בננה על העידוד והפירגון לאורך כל הדרך ולכל מי שמחמיא ומלייק, פשוט תודה! גיליתי פן נוסף בחיים שנותן לי המון!


  • געגועים
  • ארי רוזנבלטא ארי רוזנבלט

    זוכר את הימים הישנים
    שנינו על גמרות רכונים
    אתה מקריא בקול נעים
    את מילות האמוראים

    זוכר עוד את האורות
    איך דיברנו אז שעות
    מבינים גם בין השורות
    את המילים שלא נאמרות

    הזמן חולף לו מהרה
    ועברה לה כבר שנה
    מאז הפעם האחרונה
    בה החלפנו ביננו מילה

    לא יודע מה אתך
    אבל אצלי יש הרגשה
    שחבל על מה שבנינו קרה
    ואם רק תסכים, נוכל להתחיל מהתחלה

    זוכר גם את הוויכוחים
    גם את אלה המיותרים
    איך שנינו יצאנו גמורים
    עייפים מחיכוכים שלא נגמרים

    וגם אי של הבנה
    נבלע בים של סערה
    ואין באופק יבשה
    מקום לשכב שם במנוחה

    הזמן חולף לו מהרה
    ועברה לה כבר שנה
    מאז הפעם האחרונה
    בה החלפנו ביננו מילה

    לא יודע מה אתך
    אבל אצלי יש הרגשה
    שחבל על מה שבנינו קרה
    ואם רק תסכים, נוכל להתחיל מהתחלה


  • אתגר כתיבה 36 (:
  • ארי רוזנבלטא ארי רוזנבלט

    פותח ת'מגירה
    שולף ת'תעודות שלי
    מכיתה ד' הכל אותו דבר

    יש לו פוטנציאל
    אם רק ישקיע יוכל
    עוד קצת מאמץ ותגדל

    והשנים עוברות
    והמשפטים נשנים
    בווריאציות שונות
    אבל אותם מסרים

    וכל כזה משפט
    שמנסה לחשל
    מעוד איזה חכם
    אותי רק מתסכל

    מה הם מבינים בכלל
    מה הם כבר יודעים
    אין להם שמץ ובדל
    כמה כוחות כאן מושקעים

    כי אנשים מסביבי
    סופרים רק הצלחות
    מחכים שאגשים את עצמי
    אין מקום לנפילות

    אבל אני יודע
    שאני כמו גשם
    אשקה את האדמה
    ואם תהיה הצלחה
    זה רק בונוס, ממך

    כי אתה אבא,
    לא סופר הצלחות
    ויש בך מקום
    להכיל ת'נפילות

    ואתה צופה ורואה
    איך כמו גשם
    אדמת טרשים אני משקה

    ולפעמים, נותן לי בונוס
    שולח גם הצלחה
    אבל אני יודע שכשהשקעתי
    כבר הגשמתי את רצונך


  • שיר | פסקול חיי
  • ארי רוזנבלטא ארי רוזנבלט

    ואם חשבתי שיש לי עוד זמן
    ואם חשבתי שאני יודע לאן
    אז חשבתי...
    וזה הכה בי,

    ואם הייתי בטוח שלעולם לא
    ואם הייתי בטוח שזה רחוק מפה
    אז טעיתי...
    וגיליתי,

    שאנחנו בסך הכול, בובות על חוטים
    רוקדים במחול, נעים לפי הצלילים
    כתבו לנו פסקול, את מנגינת החיים
    הכול מוכרז בבת קול, ואנחנו לא שומעים

    הקטע החזק הוא, שאנחנו חושבים
    שאת כול ההצגה והשואו, אנחנו מנהלים
    מה בסוף יהיה איתנו, חושבים שיודעים
    כל כך התרגלנו, עד שחוטפים חזק לפנים

    לפעמים זה קורה, דווקא בקטע הטוב
    פתאום אתה רואה, שעכשיו זה קרוב
    כמו במדבר, נווה, כמו בשממה, גן רטוב
    ואז מעז ומקווה, שאת הפחד תוכל לעזוב

    אז אם חשבתי שיש לי זמן
    ואם חשבתי שאני יודע לאן
    אז חשבתי...

    ולעולם, לא אומר לעולם לא
    וזה כבר ממש קרוב לפה
    כי יש לי מזל,

    זה לא אני, שמנהל פה את העניינים...

    ||באופן נדיר אני חייב לכתוב ספויילר,
    את השיר הזה אני כותב מייד אחרי שאחי התארס בשעטומ"צ ואני נכנסתי לעולם השידוכים, לפי החישובים שלי זה היה אמור לקחת עוד כמה שנים... אבל מסתבר שלמזלי לאני מנהל פה את העניינים...
    טנק יו ה'!||


  • חלון הראווה
  • ארי רוזנבלטא ארי רוזנבלט

    היי, זה שוב אני חצרון
    פעם גרתי בגושן במדרון
    היום אחרי שיצאנו למדבר
    אנחנו חונים פה בתחתית ההר

    כבר שבעה שבתות שמתכוננים
    מטהרים ומתקדשים סופרים ת'ימים
    ובשלושת הימים האחרונים
    כל האנשים את עצמם מגבילים

    אך ביום המיועד מה זה ארע
    בשעת בוקר מאוחרת אני מתעורר בבהלה
    כולם מסביבי משפשפים עיניהם בתדהמה
    איך פישלנו ככה ביום הגדול והנורא...

    מני אז בכל שנה
    נעורים כולם למשך הלילה
    והמנהג שהתפשט בקהילות רבות
    לומר אז את תיקון ליל שבועות

    את זאת המשילו המגידים
    לסוחר המוכר בדים ואריגים
    מחוץ לחנותו יתלה הוא בבטחה
    מכל אריג ובד דוגמית קטנה

    ומה נאה הוא חלקו
    למי שסחורה רבה באמתחתו
    לו יאה להציג דוגמיות לרוב
    יוכל לומר טעמו וראו כי טוב

    אך מה רבה היא הבושה
    למי שממלא את חלון הראווה
    ובתוככי חנותו עמוק פנימה
    אין לו להציע מאומה...


  • שיר | עדיין ילד
  • ארי רוזנבלטא ארי רוזנבלט

    אתמול עוד הייתי ילד
    קטן ורזה כמו שלד
    היום עד כמה שהבנתי
    בכמה שנים התקדמתי

    אבל אני עוד לא מעכל
    מסרב להסכים ולקבל
    אולי בעיה בבלוטת התריס
    מרגיש לי אינפורמציית דיס

    עדיין מטפס על גדרות
    מקפל אוניות מניירות
    עדיין אוהב סוכריות
    קופץ מעל השלוליות

    מספרים לא משקרים כמעט
    ואני כבר בן עשרים וקצת
    כל החברים כבר נשואים
    כמה מהם כבר עם ילדים

    אולי מחר אלך לרופא
    לבדוק פה מה קורה
    האם איטית אצלי התפיסה
    או שהחיים נוסעים בדהרה


  • שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
  • ארי רוזנבלטא ארי רוזנבלט

    מי יתנך כאח לי, מי ייתן לי
    אחרי כל הסערות שעברו בינך וביני

    גשם של מילים שחורות, חורשי רעות
    עכשיו נשארו רק שלוליות, ובכל זאת

    נראה אתה רחוק מאוד, בינינו תהומות
    שנפערו עם הזמן, במשך שנים רבות

    וכל זה לא אמיתי, רק אשליות כוזבות
    של מציאות מעוותת, משנות סדורות

    אז, מי יתנך לי כאח, מי יתן
    הלא לאבי שבשמים גם אתה בן

    ואם נתנהג בינינו כאחים
    יראה זאת גם שוכן מרומים
    ירחם הוא ויחוס, כאב על בנים
    ישלח לנו את משיחו, בגאולת עולמים


  • אתגר כתיבה 41 (:
  • ארי רוזנבלטא ארי רוזנבלט

    תסיים הכל מהצלחת
    תסיים ותצא מהמקלחת
    כשתסיים תחזיר לארון
    ותסיים לדבר בטלפון

    תסיים ללמוד למבחן
    תסיים לדבר כל הזמן
    כשתסיים תוריד ת'זבל
    ותסיים במיטה להתכרבל

    חשבתי שכשאסיים עם כל זה
    ואפ'חד לא יחפור מה אני עושה
    או אז אהיה כל כך מרוצה
    אבל גיליתי שלא, זה לא זה

    מחכה שמישהו יגיד לי מה לעשות
    יושב וממתין כבר חודשים נואשות
    אבל אף אחד לא מתנדב לעזור
    אני כבר גדול צריך לבד לחתור

    חשבתי שזה יהיה כיף להיות חופשי
    בלי שיגידו לי מה לטובתי או רעתי
    אבל אז הופתעתי וגיליתי לחרדתי
    שאני מתגעגע לימים שישבו על הראש שלי...


  • אתגר כתיבה 44 (:
  • ארי רוזנבלטא ארי רוזנבלט

    כתם
    מאז שאני זוכר את עצמי הייתי כתם
    נכון שהייתי בכיתה עם כולם, אבל בעצם
    אף אחד לא ראה אותי גם לא ממטר
    וזה לא שלא עברתי איזשהו פרמטר

    פשוט רבע מהפרצוף שלי מכוסה
    בכתם לידה שלא ירד גם אם אנסה
    מה שגרם לילדים לחוש סלידה
    גם אם לא עשיתי להם שום דבר רע

    עם השנים שעברו להם, התרגלתי
    ואיפשהו בתוכי גם קצת השתכנעתי
    שייתכן ואולי אני שווה פחות מכולם
    הרי בסופו של דבר רק פרצופי מוכתם

    לידה
    ואז בכיתה ז' זה קרה, והכל השתנה
    מורה חדש נכנס לכיתה בתחילת השנה
    מאלה שכובשים את כולם בסערה
    שבוע אחרי שהגיע, כבר קלט ת'תמונה

    יום אחד הוא ניגש אלי בהפסקה
    שמתי עליך עין הוא אומר בקריצה
    אני רוצה לתת לך הזדמנות שווה
    בה תוכל להוכיח לכולם מי אתה

    למחרת הודיע המורה בהפתעה
    בעוד שבוע תערך תחרות מדהימה
    הנושא הנבחר הוא שירה ונגינה
    כל אחד שיכול ידפוק פה הופעה

    אבל שימו לב אני רוצה הקשבה
    ישנו כלל אחד בלתי ניתן להפרה
    כל מי שיתמודד יכסה פניו במסכה
    למען תפעילו שיקול דעת נכונה

    והנה היום הגדול הופיע והגיע
    כל אחד מנסה את כוחו ומזיע
    אבל אין ספק שיש אחד שהפתיע
    זהו הקלידן, הוא מנגן והקהל מריע

    בסופו של ערב הוא גם זכה
    עכשיו הגיע הזמן להוריד ת'מסכה
    ותהום כל הכיתה בתדהמה
    כשמתחת למסכה התגלה כתם לידה...

    כתם לידה
    הקשיבו אלי כולם בבקשה
    פנה המורה אל הכיתה ההמומה
    מזה הערב אני רוצה שתצאו עם מסר
    לראות אצל כל אחד גם את מה שמעבר

    לעולם אל תשפטו לפי החיצוניות
    לכל אחד מאיתנו ישנה מהות
    שימו בצד את כל השיפוטיות
    כל הסטיגמות הישנות הן טעות

    כל אחד נולד עם עסקת חבילה
    מעלות וכישרונות וגם איזה כתם לידה
    הלוואי שיום אחד להפנים נזכה
    שכל אחד ואחד הוא עולם מלא


  • דכאון חורף
  • ארי רוזנבלטא ארי רוזנבלט

    חש את ריח החריש, ומחריש
    הרוח בפני מכה, רוח נכאה
    כי הנה בא החורף, ומחריף
    יושב ושותק, מפשיל לאחור את הצעיף

    חושב על הירח, שבורח
    מסתתר מאחורי ענן, קטנטן
    וכמוהו רוצה להסתתר, יותר
    מתכנס אל תוך מעיל, אבל ללא הועיל

    אך אנה מפניך אברח? ואצרח
    כשלעצמי איני מוצא לנשימה מרווח

    ועלה שלכת מתערבל, בערפל
    סביב עצמו חג, עולה ושוב נופל
    יבש ומתפורר, אבל חוזר ומתגבר
    ואני? עדיין את רגליי משרך וגורר

    כי אנה מפניך אברח, ואצרח
    הרי גם אם אטרח לא אמצא לי מרווח


  • שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
  • ארי רוזנבלטא ארי רוזנבלט

    מי שמאמין שאי אפשר לקלקל
    שירים את היד בלי להתבלבל

    אהמ.. נראה שאף אחד לא הרים
    אז כנראה שכולם מסכימים...

    שגם אנחנו הקטנים,
    מול האלוקים האדירם,
    יכולים לקלקל בעולמות העליונים.

    אז אם אנחנו מאמינים שאפשר לקלקל
    אז למה לא להאמין שיש אפשרות לתקן?

    עכשיו בימי הספירה, זמן תיקון המידות
    ועל ידי זה יושפע שפע רב בכל העולמות

  • התחברות

  • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

  • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
  • פוסט ראשון
    פוסט אחרון
0
  • דף הבית
  • לא נקרא 0
  • פוסטים אחרונים
  • menu.unsolved
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום
  • שליחת פנייה לניהול