שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
-
טוב בעקרון זה מתאים לפורים
אבל הרעיון הוא לתמיד
אז אתם סולחים (מקוה)השמחה סביב חוגגת
ילדים בתחפושת
ואני
בצד יושבתמשפחות מתאספות
מתנות נשלחות
ואני
בדד עומדתשיכורים ברחובות
המגילה מתנגנת
ואני
פני דומעותהשירים מתפרצים
הממתקים נשפכים
ואני
בבכי נשפכתהריקודים פה עולים
הרחובות מוצפים
ואני
לבד חולמתחיוכים על הפנים
ילדים מאושרים
ואני
בכאב מסתכלתהעולם התרוקן
המוזיקה נכבתה
האורות נגמרו
והשמחה נפסקה
ואני
ת'שמחה בתוכי מצאתי
מאושרת בלי חגיגה
הלב שלי נפתח
האור אותי מאיר
%(#d31d1d)[גיליתי ת'אמת שהכל מבפנים] -
החיים שלך תותים
כך אומרים לי כולם
החיים שלך תותים
אז אל תתלונני סתםכשאני אומרת שבא לי חופש
עונים לי תודי שיש לך שכל
היום לומדת כמו גדולה
מחר תרוויחי פי מאהואם אני רוצה קצת שקט
אומרים לי עם משפחה שאוהבת
נצלי כל שניה
לא כולם זכו לכזו מניהכשאני רוצה טיפה של מנוחה
מסתכלים עלי כעל כפוית טובה
תעריכי שיש לך כוחות לפעול
לזוז, לחשוב, להניע, לגדוללמה אני מרגישה מרוטה
אין לי כוחות ממש סחוטה
מחכה בשקט להבשלתי העצמית
להרגיש טובה וגדולה רישמיתבינתיים מחפשת מי שיבין
שיקשיב לי ופשוט יאמין
שאני עובדת כמו שצריך
ופשוט מאוד אותי יעריךהחיים שלך תותים
כך אומרים לי כולם
החיים שלך תותים
אז אל תתלונני סתםהחיים שלי תותים
אני אז עונה
החיים שלי תותים
אבל עכשיו זו לא העונה! -
אבא.
ברחתי ממך,
חיפשתי את האושר.
גיליתי שחייב להתקרב אלייך,
כדי לא להרגיש את החוסר.את זוכר אותי אחרת ,
השכבות של הרוע שבחרתי
כיסו את הצמות שקלעת לי .
הרסו את התמימות שנשארה בי.יש בי חור,
שרק אתה תוכל למלא.
יש לי כאב,
שרק אתה תוכל לרפא.תיתן לי לחזור,
למרות שנלחמתי בך.אבא.
תבטיח שתתקרב.
אני רואה רק חול ודמעות,
תתקרב. תגיד אני אוהב.--תישאר. תוכיח. אני פגועה.
אני יאמין. אני ישתנה. מבטיחה-- -
פוסט זה נמחק!
-
היי, אני חצרון
גר בגושן, במדרון
עובד קשה אבל לא מתלונן
אדם לעמל יולד, אמר לי פעם זקןכי סך הכל המצב סבבה
הקישואים חינם וגם הדגה
לא מכיר מציאות אחרת בסביבה
זה המצב הנתון ככה, עוד מסבאואז פתאום זה קרה
בא משה רבנו שינה ת'משוואה
פקוד אפקוד אתכם הוא קרא
וכל זקני העם נקבצו אליו ברעדהו-וואלה, לא הבנתי
למה לצאת לחופשי
להתחיל לדאוג לעצמי
מה לא טוב במצב העכשוויאבל מה אני מבין
חושב לעצמי בחמסין
מול כל הרבנים הצדיקים
שלקולו של משה הם מקשיביםאז מתחזק באמונה
מתחיל להתארגן ליציאה
וכל החברים שלי בשכונה
צוחקים מהצד, קוראים לי משוגעאנחנו נשארים פה
הם אומרים לי בשלווה
סומכים על המלך פרעה
מה שבטוח, לא יוצאים המדברהוהנה הגיעה מכת חושך
ובחסות החשכה והעלטה
הם נלקחו כולם בסערה
ומה שנשארנו זה אחד מחמישההגיע ליל שימורים
כולם אוכלים מהזבחים
נבהלנו ונחפזנו כמו גנבים
לעזוב את מצרים ארץ הרפאיםובאותו היום
ה' הערה ממרום
רוח קדושה וטהרה
העלה אותנו משערי הטומאהו-וואלה פתאום הבנתי
כמה דחוף היה לצאת לחופשי
כמה שזה נחוץ לדאוג לעצמי
ואיך אז לא קלטתי ת'בעיה במצב העכשוויאבל בזכות האמונה
דם פסח ודם מילה
ה' אותנו העלה, מעומק המצולה
אל הפסגות הכי גבוהות, שרק קיימותאבל כל זה לא מספיק
עכשיו יש עוד עבודה
כדי שכל זה לא יהיה לריק
חייבים להתכונן למתן תורהכי העיקר זה העבודה
וכדי שכל זה יחזיק
חייבים את היגיעה
העצמית הבלעדית,שהרי אין לך בן חורין,
אלא מי שעוסק בתורה. -
מצריים שבתוכי
באדמת נפשי נחרשו
קמטים של ייאוש
בהררי ליבי צמחו
ניצנים של השלמהלוחשת מצריים שתוכי
דיבורים של
"זה המצב"מי יכול
את נפשו
מגלות זו לגאול
להוציא את עצמו עכשיו?ומה עדיף לך נשמה?
ללכת סחור במדבר?
הן במצריים
יש לך הכל...את אמה עברייה,
וסבלך רב,
נכון
אך מסוכן העולם הגדולומצריים שבתוכי
עד היום מדברת
ואפילו שנגאלנו מזמן..כמה עוד בחיי
תעמוד היא בדרכי
תעצור , תמנע פעולותיי?מבקשת חירות,
גאולה אמיתית
מכל מיצרי ליביחייבת לראות את עצמי
כאילו יצאתי ממצרים
ממצרים שלי
ממצרים שבתוכי -
בס"ד
אבא פתאום גיליתי שאני לבד
נאבדתי או אולי ברחתי
ועכשיו לא יודעת לאן לחזור
בודדה בישמוןימינה או שמאלה
קדימה או אחורה
אבודה בדרך
ערפל מסתיר את השבילמפחיד לי לבד
אי אפשר לחיות בלתך
אי אפשר לשרוד בלעדיך
אין משמעות מלבדךואנה אלך
לא יודעת היכן מקומי
איפה למצוא את בוראי
מה כאן לעשותניסתי לחפש, התיאשתי
היצר גבר, נשארתי
עזבתי הכל, ברחתי
את אלוקים חשבתי שהפסדתיאבל דוקא אז מתוך התהום
במקום הכי נמוך
שאפילו לנסות הפסקתי
הגעת אתה אבא
אותי משכת אליך חזרה
הצלת אותי מקור ורוע
מלאבד את עצמיגיליתי שגם אם ת'דרך לא מוצאת
אבא יודע היכן אני נמצאת
והוא פשוט יופיע
ימשוך אותי אליו
כי אני שלו בלבד
וגם אם חוששת תמיד הוא שם
אפילו שאותו לא רואה%(#30a90f)[אוהבת אותך אבא הכי בעולם]
טוב האמת שפתאום פשוט התחשק לי לכתוב שיר
פתחתי וורד (פעם ראשונה שכתבתי שיר בוורד)
והמילים פשוט נשפכו
תוך כמה דקות כתבתי את זה
וכל זה קרה ממש עכשיו בדקות האלו
מיד שגמרתי שלחתי לפהושאפו למקצב שבזכות כל ההשראות פה מתחשק לי יותר לכתוב שירים
-
שניה ועוד שניה
מחייכת
אך בלב בוערת השלהבת
והיא לא משמחהדקה ועוד דקה
צוחקת
ובפנים הנשמה זועקת
לשלווהיום ועוד יום
קורצת
וחשה שחקנית
בהצגה עצובהשבוע ועוד שבוע
מתפללת
שפתיים מבקשות
"ישועה"חודש ועוד חודש
מתפרקת
שמה קליפות
באשפהשנה ועד שנה
כמעט ומתיאשת
מרגישה כמו עלה בשלכת
שכבר לא בעונה... -
פוסט זה נמחק!
-
הלוואי
הלוואי שהיא תבוא..
הַלְּוַאי ....
בְּקוֹל בּוֹטֵחַ צָלוּל
חַף מִכָּל הִרְהוּר
תָּשִׂים אֶת הָאֶצְבַּע
אוֹ אֲפִלּוּ בְּמַבָּט
מִין צֵל חִיּוּךְ אוֹ קְרִיצָה
תְּכַוֵּן וְתַכְנִיס תִּקְוָה
מֻתָּר בְּאָסוּר
טַפֵּל וְעִקָּר
בְּכָל מִי שֶׁלֹּא שָׂם יָד...בַּאֲנָשִׁים טוֹבִים
אֲבָל לֹא מְקַיְּמִים
מִבַּחוּץ הֵם זוֹהֲרִים...אֶת כָּל הָעֲרָכִים
שֶׁמִּן הַסֵּפֶר חֲסֵרִים
הִיא תִּפְטֹר וְתַפְטִיר
תַּהֲפֹךְ מִכֵּהָה לְבָהִירבְּשֶׁקֶט בַּצְּלָלִים
בְּעֹנִי וּבַעֲלִיבוּת
הִיא תִּתְמֹךְ בְּאִי נִרְאוּתיֵשׁ שָׁחֹר שֶׁנִּרְאֶה לָבָן
וְלָזֶה הָאַחֲרֵי מְיֹעָד
אִם הָעִקָּר חָסֵר
הַטַּעַם מִתְקַלְקֵל...
מְבַלְבֵּל...אָז לִפְעָמִים אֲנִי מְחַכֶּה
כָּכָה בְּשֶׁקֶט בַּמִּטָּה
אוּלַי הִיא תָּבוֹא ....
הָאֱמֶת , הָאֱמוּנָה....
בֵּנְתַיִם אֶשְׁתַּדֵּל לְהֵאָבֵק בִּמְקוֹמָהּ....רַק חֲבָל שֶׁאֵין בַּכִּתָּה
שִׁעוּר קְרַב מַגָּע -
אז נפלתי
וקצת השלמתי
שאני אפס
ונכביתיאז בכיתי
והתפללתי
אבל תכל'ס
לא עליתיאבל בסוף
הטוב הגיע
הגל הגיע לחוף
והוא אותי הרגיעוכל הרע שבא אלי
הוא אותי בנה
כשהעולם היה גדול עלי
אני לא נהיתי קטנהלהיפך אני גדלתי
מכל הקשיים צמחתי
ומכל הפעמים שלא הבנתי
מהם אני עליתידווקא אחרי שהפסקתי
לשחק ת'משחק ששיחקתי
דווקא אז אני נבניתי
מהאמת האמיתית שהבאתי -
-
יום ליום הרגשתי יותר כאב
אני נוסגת לאחור לימין ולשמאל
ורואה עבר שחור,לא יודעת אם להתחיל מהתחלה
הרי אני יודעת שהכל לטובה ,
פתאום מרגישה תחושה מפחידה
שלוחלשת לי ברגשות אשמה,למה זה נעשה? אני לא מבינה
פתאום מרגישה יד שמלטפת
אוהבת ומייחלת-זהו החלטתי!!
לא רוצה להסתכל לאחור
רוצה תמיד להשאר קרוב!
לאן אבדה האמונה?!
הנה אני כאן מההתחלה... -