תודעתי קיימת
השאר משל
הדמיון מבלבל
אמת ושקר
השכל הוא כלי כובל וכולא
ואני הקטן עומד ובוהה
טובע באובדן חושיי
שגובלו ואינם
כפי חפצי-
חובקי עולם
תודעתי קיימת
השאר משל
הדמיון מבלבל
אמת ושקר
השכל הוא כלי כובל וכולא
ואני הקטן עומד ובוהה
טובע באובדן חושיי
שגובלו ואינם
כפי חפצי-
חובקי עולם
מסתובב לי בחוצות
איה הוא האדם
בשלטים ובחולצות
עולם ספוג בדם
לחם מלחמה
מים הדמעות
מי מתי ומה
מה עם התמיהות
האין קץ לסבל
העם שלי נשחק
מחזיק חזק בחבל
יציב ככלי משחק
תכלית הכל שלום
ככלל ששוב מופר
והיוצא ללמד
סיפור שלא סופר
עם ששרד גלות
בזכות גוילים וקול
לקראת ההתגלות
אז יאבד הכל
הספר הרוח כחרב לטושה
הנחו הדרך אזרו עוז דקדושה
ועוד קט ויתמלא עולם בטוב
אז בא לא נעצור את הסיפור לכתוב
רק כמה מילים לפני שאתם קוראים את המילים הבאות,
הם נכתבו בעקבות מה שכולנו עוברים בחודשיים האחרונים,
ובפרט אחרי האסון שנהרגו חטופים מאש כוחותנו,
זה מרגיש כמו דרמה זוועתית ביותר, שכולם מתים בסוף,
אתה מאבד עשתונות מרוב טירוף,
אבל פתאום קלטתי, חלאס לחפש מה צריכים להתחזק ולהגיד תהילים ולחשוב שזהו,
את כל זה השם עשה, בשבילי!
הוא רוצה שאני יקשיב לו ואז הוא יקשיב גם לי,
ומה הוא מדבר אלי, ומה אליך??
כל אחד יודע בעצמו
הלב מתפחלץ
הכל כאן משוגע
במקום להחלץ
יגון וגם תוגה
חפץ רק להטיח
את הראש בקיר
לתפוס את השטיח
לזעוק בכל העיר
מסתכל בלבן שבעין
רואה שחורות
איך למרות כל זאת עדיין
רואים את המראות
ושום דבר לא עובד יותר
לא ירוק לא הזרקות
לאן השם חותר
עם כל האזעקות
בסוף אני הכתובת
אני כאן האשם
מפסיק לחפש סביב
חוזר אליך, השם
מושיט אליך יד
תחזיק אותי חזק
מקשיב לקריאתך
תקשיב לקריאתי
חייל בלי מדים
ניצחתי, מדהים
השארתי שלדים
נותרו לי גלדים
הראש בגמרא
שורה פלוס שורה
עיון בטהרה
לעיתים גם נורה
ועכשיו יצאתי לאפטר
מחפש את הכרת העם
במי שמחזיק את השאלטר
בדמעות ביזע בדם
המח
לא נותן מנוח
הנשמה
נשרפת
הלב
התפרק
והנפש
מתהפכת
ג'ינג'י קטן
מתוק וחמוד
מטלטל למדינה
מה שיש שם בפנים
דמות של שטן
לחנוק שימות
טבח בגינה
בניר עוז ונירים
ואני בתווך
מתבונן בטבח
ולמרות ואולי בגלל
מתרונן לי שיר שבח
נבואת אוריה נתקיימה
לא ירחק עוד חזון זכריה
בקרוב גאולה השלמה
ובכל זאת עיננו לי-ה
ירדתי לכביש ראשי
עצרתי טרמפ חולף
שיקח אותי רחוק, רחוק ממש
יצאתי לטייל במדבר נפשי
ישבתי לי על שפת הלב
טבלתי במעיין דמעות שלא יבש
גיליתי תוך כדי טיול
אוצר טמון עמוק
בצלע הר חלול
למדתי איך לשתוק
האזנתי לאוושת העלים
שצומחים לי בפנים
לפריחה הקסומה בתוכי
לאביב שמאיר לי פנים
הגננת
היא התחילה
יצור מזיק
כך הגדירה
הרב'ה
גם כן נשמה טובה
חתיכת תיק
אמר, קבע עובדה
יש יאמרו שומה
יש שיאמרו ממש יבלת
והוא יושב, הוא מה
מיהו שיגיד אחרת
בשול דרכים ניצב
הומלס מזדקן
מבט נעצב
אך לא נראה מסכן
בוקר סגרירי
יושב על שפת מדרך
רואה נער בוכה
והוא ישר נדרך
יש יאמרו שומה
יש שיאמרו ממש יבלת
והוא יושב, הוא מה
מיהו שיגיד אחרת
כך ודאי סיפרו לך
אין לך סיכוי
אין עתיד בעתידך
נולדת לא ראוי
אך דע בני דע
חזיתי מספסל דרכים
פתרונה של החידה
מיהם המצליחים
מי שלא מתייחס
לקולות הרקע
מי שלא מתייאש
יגיע גם לרגע
בו יקלוט שהכתם
לו צירפו מהלידה
הוא דווקא מהדגם
עליו אומרים תודה
יקראו לך שומה
יקראו אולי יבלת
אבל אתה תדע
שאפשר אחרת
חדשים לבקרים רבה אמונתך
ואכלתם ישן נושן אלו ברכותיך
ישן מפני חדש תוציאו
חדש אסור מן התורה
לגמרי התבלבלתי
זה טוב כל כך או רע
להתקדם זה כה נוצץ
אך לא כל שנוצץ זהב
פעמים העבר קורץ
אך להמשיך אני חייב
הכל תלוי מצב וזמן
אין כלל ואין גם פרט
לא חדש גם לא ישן
שולטים שלטון מוחלט
@מוכשרת-על אמר בשיר משותף לכבוד היום הולדת למקצב:
@LOVE-ME אמר בשיר משותף לכבוד היום הולדת למקצב:
@דודו
זה שמעבד שני שמנגן
ואני שבמוזיקה סתם כך מתעניין
ההוא שחשב ואותו שכתב
תו ועוד תו מצטרף למקצבולאט לאט נוצרת מנגינה
ובצוותא השיר לו נבנה
הלב רוצה לנגן ולשיר
ומתפרץ מעצמו ויוצא שירהתמקצעות והרחבת אופקים,
כל אחד בכתיבתו ובסגנונו המחכים!
לייקים, משוב וביטחון,
הוגשו פה באתר בחינם וברון
וואי וואי לא אחזתי שהגבתם כבר הייתי באמצע לכתוב רק אחרי שהעלתי אחזתי שכבר הגבתם, לא נעים
"""לאור החגיגות בפורום על שנתיים תמימות של פעילות
חשבתי שכדאי שגם אנחנו @ספרות-מקצועית נתרום את חלקנו בשיר משותף שמתאר ומברך את הפורום בפורמט שכבר נוסה בעבר שכל אחד מוסיף קטע שממשיך את הקודם, אולי אחרי זה ניתן יהיה להעלות את זה למסך ראשי אם יש אופציה כזאת"""
כך כתבתי אבל זה לא הלך והציבור לא הצטרף, אולי בגלל החג ואולי סתם כך לא בא לכם אז אני ישלים לבד את השיר,
מוזיקה היא ביטוי של הלב
לב שעולה על גדותיו
מלל וניגון משתלב
מבטא במדויק תחושותיו
והנהר שמהלב שם עלה
זרם וניגן לעולם
הלך וחיפש תעלה
להתנקז לו באופן מושלם
זה שמעבד שני שמנגן
ההוא שחשב ואותו שכתב
ואני שבמוזיקה סתם כך מתעניין
תו ועוד תו הצטרף למקצב
ועכשיו ששנתיים חלפו
ומזמן זה כבר לא סתם שירים
עיבודים ביקורות כאן רדפו
ומעבר למקצב ראיינו זמרים
ולא נמלט וודאי
לא הזכרתי מעט הפרויקטים
אך אם לא נפסיק כאן ודי
לא אשלים המלאכה והטקסטים
אז, מזל"ט.
זהו עד כאן הגעתי אם מישהו רוצה בכל זאת להמשיך אותי אני אשמח
קצת נדוש להגיד
או בעצם לכתוב
שכתבתי תמיד
אבל בעצם יש תאריך
התחלתי לכתוב פשוט משעמום בשיעורים בשיעור א' ישיבה קטנה [ששש... לא לגלות]
מהר מאד התבגרתי וחזרתי להקשיב בשיעורים אבל נשארתי עם העט ביד
במשך השנים חשבתי שאין שום ערך לכתיבה שלי והיא נטו כי אני נהנה מזה עד שהגיע הפורום הנפלא הזה והעלה לי קצת את הבטחון העצמי
עדיין אני חושב שאני לא מספיק ברמה אבל אני אוהב לכתוב ועוד יותר אוהב לשתף את זה פה
אני לא זוכר מה היה השיר הראשון [זה בטח היה על הר"מ שלי מאז] ואני לא שומר את השירים שאני כותב
אני כן יודע שהשיר הראשון שהעלתי לפורום לפי מה שמופיע זה שיר שנכתב לקראת ראש השנה פ"ב לאחר מספר אסונות זה שיר לא כ"כ ברמה סוג של שרבוט חמוד שכולו נגמר באותה סיומת
כבני מרון
בגיל ברון
בעבודת הגרון
עוברים לפניך ותיק כטירון
זוכרים מיאמי מירון
זוכרים קרלין וקרון (רכבל-איטליה)
זוכרים את נספי תאונת האוירון
אמנם אין לנו ארון
גם לא תפילה על שרון
אך בזכות שוכני חברון
אנא הסר מעימנו חרון
אתה, לא ביידן לא מאקרון
גם בנט לא הפתרון
אף לנתניהו אין יתרון
ללפיד אם כבר יש חסרון
אך רק אתה ראשון ואחרון
על עולמינו הפטרון
ואנו בסך הכל בובות תיאטרון
שיר קצרצר אבל הרגשתי צורך לשתף למרות זאת, מקווה שתאהבו
כשניקיתי קצת לפסח
שפשפתי כתם עז
היה נראה כמו נצח
אבל גיליתי אז
שכל כתם בסוף יורד
כל לכלוך נמחק
אף כתם לא שורד
אם מנקים חזק
ילד נולד
חייו בטוחים
יודע הכל
יש אבא ואמא
וחוף מבטחים
נותר רק לגדול
גדל ולפתע
מבין הוא פתאום
איך זה עד הרגע
חי הוא בתום
הקוסמוס ענק
הבריאה אדירה
כמו גרגר אבק
אומר הוא שירה
ולחשוב שלמרות כל זאת
העולם בשבילי נברא
אז איך כלל אני מסוגל
לעשות בעיניו את הרע
@bracha אמר בשיר משותף | בהשראת איציק דדיה....:
הילד שהיה וגדל
נפל וקם, קם ונפל
מותיר אחריו עקבות, גם-
כמה ערוגות ששתל
ואותם ערוגות שצמחו
צמחו והיו אילנות
באותו הילד תמכו
ריפדו לו את הזכרונות
#anchor(%(#e5f505)[הבל הבלים])
נחזור אחורה לבראשית
פגשנו שם את הבל
הוא שיחק שם דמות ראשית
עד שנקרע החבל
אך אף שקין עוד יגלה
ברור לא סתם הוא מת
בעולם כאן אין מקרה
הגיע לו כך באמת
כבר נרמז בשם
הבל מתפוגג
אך מה הינו אשם
האם חטא בשוגג
והביאור כך ביארו
טמון הוא בכתובים
"והבל הביא גם הוא"
לבד כאן לא חושבים
כי אם לא תייצר
דבר חדש משלך
אפשר אז לקצר
בעולם את שהותך
%(#d11515)[אז בואו נהיה יצירתיים]
%(#d11515)[לא "כמו כולם וזהו"]
%(#d11515)[נחפש את נתיב ליבינו]
%(#d11515)[לעבודתו יתברך]
||ע"פ מהר"ל אם אני לא טועה||
שיר השנה: אהבת תורה ארי גולד ומוטי ויס
זמר השנה: מוטי וייס
פריצת השנה: דוד בן ארזה
מלחין השנה: אלחנן אלחדד
מעבד השנה: יואלי דיקמן
אלבום השנה: אהבה יוני זי
דואט השנה: טאטאלע משה וייסמענדל&ארי היל
הרדיו הנשמע ביותר השנה: קול פליי
שדרן השנה: יואלי דיקמן
תוכנית רדיו: לילה מנצח
הפזמון של "קטנות שבקטנות" של מוטי וייס מאד מזכיר לי את הפזמון של הנשמה בקרבי של שטיינמץ כמובן בשינויי מקצב וסגנון אבל בכל זאת מי ששם לב אפשר לומר שזאת כמעט אותה מנגינה
#anchor(בינוני)
במקום טוב באמצע, שם אני נמצא, לא רע ולא טוב
בין הצדק לרשע, שם בדיוק נחצה, וקשה לי לכתוב
אבל אני חיב שיפור
להשלים את הסיפור
עוד מעט עוד מעט ויום כיפור
איך אומר ליום הדין
תנהגו איתי עדין
גם הדגים בים שם רועדין
בין לבין מהרהר, חיב להתקדם, לעשות לזה סוף
ופתאום מתנער, מפסיק להרדם, אך קשה לי לחשוף
אבל אני חיב שיפור
להשלים את הסיפור
עוד מעט עוד מעט ויום כיפור
איך אומר ליום הדין
תנהגו איתי עדין
גם הדגים בים שם רועדין
||אמנם לא מוזכרת בשיר המילה שינוי אבל מה שבטוח זה שחייבים שינוי||