• דף הבית
  • 0 לא נקרא 0
  • פוסטים אחרונים
  • לא נפתר
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום
  • שליחת פנייה לניהול
עיצובים
  • Light
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • Dark
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
יעל ק.י

יעל ק.

@יעל ק.
אודות
פוסטים
247
נושאים
13
קבוצות
1
עוקבים
10
עוקב אחרי
0

פוסטים

פוסטים אחרונים הגבוה ביותר שנוי במחלוקת

    שיר | יום אחד
  • יעל ק.י יעל ק.

    יום אחד:

    הכל אטום
    נעול חתום
    שמיים צבועים בחום
    יורקת עוד שקט סתום
    ריח של קרב בייקום
    עוד רגע והכל הופך לכלום

    עובש עולה מנהרות
    הדגים בים שכחו את הדמעות
    עולם שלם ניזון מדמיונות
    ילדים מחפשים קצת חולות
    עולם כמנהגו נוהג גם בלילות
    ועדיין כלום לא הכין אותי לבאות:

    חזרת-יצאת מאי האפלה
    שרקת בכל הכוח שאמא תשמע
    שאתה כאן ויותר לא חוזר למערה
    אתה כאן וכל המבטים לשריפה

    ויום אחד זה קרה
    צעקת בכוח יש עוד ברירה
    שברת אזיקים מדממים מבחירה
    יצאת- חזרת
    ללקט ימים יפים בשדרה

    ועדיין,
    חשש קטן מתגנב
    שתחזור לשם ותשב
    אז תדע,
    אני יעשה הכל כדי שתשכח
    שהיית פעם מאחורי מסך

    אני אהיה בכל מצב שתהיה
    אני ואתה ושכל העולם יתמלא
    בקנאה למי שהפכת להיות
    בשינוי אדיר שניפץ יכולות
    באדם אחד.
    שבחר לשוב.
    ולחיות.


    יעל#


  • שיר | נשבע להשאיר הכל
  • יעל ק.י יעל ק.

    שורף עוד עשן מצחין
    העולם בי השתנה 
    אני מנסה רק להקטין
    את הנזק שלי לסביבה
    והדיבור שלי עם ניקוטין
    הוא לא בר בחירה
    הוא חלק מכל הריכולין
    שהפכו אותי לשגרה

    ואין דלת שלא דפקתי
    ומי יפתח לי מי?
    אני מאפרה מכוערת
    מחפש בטרוף את עצמי

    ואין שקט שלא חיפשתי
    ואיפה הוא, איפה?
    נשבע שאם יבוא רק אחד לצידי
    אני משאיר הכל ובורח מפה

    שותה את עצמי לדעת
    והחיים מסתחררים סביבי
    לפחות עכשיו כולם רוקדים ביחד
    ואני פחות אני
    זה חלק מהמוצרים בצלחת
    שקוראים לה דכאוני
    יותר נכון-זו האנושות שנשכחת
    כשילד נאבד וב"אשמתו" הופך ל"קיצוני"

    ואין דלת שלא דפקתי
    ומי יפתח לי מי?
    אני מאפרה מכוערת
    מחפש בטרוף את עצמי

    ואין שקט שלא חיפשתי
    ואיפה הוא, איפה?
    נשבע שאם יבוא רק אחד לצידי
    אני משאיר הכל ובורח מפה


    יעל#


  • שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
  • יעל ק.י יעל ק.

    קוראים לי יעל. ומי שהיה בהמנגן בוודאי מכיר אותי.
    חיפשתי הרבה אחרי אתר שייתן לי תחליף להמנגן, והנה- מצאתי. (בזכות אייצ'ית...)
    אז- שמחה לחזור אליכם!!!
    השיר הבא נכתב לי בזמן קשה. ביום שהרגשתי שכלום לא נשאר לי רק אמונה.

    עד הקצה:

    ובמקום,
    שבו הכל שומם פתאום
    נשארנו רק אני ואתה

    ובמקום,
    שהכל כבה פתאום 
    נשארת מצבה שמורה

    ובמקום,
    הכי רחוק מחום
    דווקא שם מתחברת לכאב

    ובמקום,
    הכי צמא לחום
    דווקא שם נפתח הלב

    כי המקום
    הכי שלם שיש
    בנוי מאבנים, רסיסי עמל חיים

    כי המקום
    הכי שפל שיש
    רק הוא ידע, יבין, כמה רחוק ממני החיים

    כי בלעדי
    לא נותר לי כלום
    רק אותך-
    אבי הייקום

    כי בלעדיך
    לא רוצה כלום
    חבר אותי אליך
    תגיד לי שיבוא יום ואקום

    כי המקום
    הכי שלם שיש
    בנוי מאבנים,
    רסיסי עמל חיים

    כי המקום
    הכי שפל שיש
    רק הוא ידע, יבין,
    כמה רחוק ממני החיים

    ובמקום,
    שבו אתאחה
    תזכיר לי שידעתי
    שאותי תרצה

    ובמקום,
    שבו את הטוב אגלה
    תזכיר לי שתמיד החזקתי 
    אותך עד הקצה---


  • שיר | אבסורד
  • יעל ק.י יעל ק.

    אבסורד:

    אמן,
    שארדם בקלות בלי לחשוב יותר מידי
    שאצליח לבכות בלי קול
    שאמצא כבר את עצמי בדרך אליי
    שאצליח לבגוד באמון שנתן בי השטן אתמול

    אמן,
    שהשדים בחלומות יחזרו כמלאכים
    שכשהעולם יפסיק להלחם בי ארגיש מנצחת
    שיפסיקו לצלצל לי האוזניים מהצעקות
    שאשנא את כל מי ששונא לראות אותי זורחת

    אמן,
    שכבר ארגיש שאני טובה ולא כי אמרו לי
    שהדלת תיטרק רק מרוחות מרגיעות
    שהאנשים שהיו פעם יפסיקו לשאוג בתוכי
    שאנשים יתחילו להיות אנשים ולא בהמות

    אמן,
    שאצליח להשתיק את עצמי בדרך שלא תפגע בי
    שגן עדן יהיה מקום בר השגה כמו מי שנעלם
    שאצליח להאמין שלהיות משוגע- זה להיות נורמלי
    ושלעולם לא אפסיד מלהיות ילד טוב ומנוצל מהעולם...


    יעל#


  • שיר | לפחד מלחיות
  • יעל ק.י יעל ק.

    לפחד מלחיות:

    הקאתי את הכל בפינה שקטה
    שאף אחד לא ישים לב
    שחלילה לא יגישו לי עזרה
    ושוב אני אתאכזב

    ניקיתי את הכל
    כיסיתי בעלים של כאב
    שיראו שרע לי
    אבל לא ברמה של שיתנו לי חיבוק אוהב

    צרחתי בשאגות שתיקה
    מול ירח מלא ואנשים מולי במדרכה
    עווית הכאב התפרשה כחיוך
    כך הבנתי רק אחרי שהנהנה לי האישה בראשה

    שברתי בי הכל
    ושוב בניתי את עצמי מהרס
    מנסה למחוק ולא לשאול
    כמה באמת אני מצליחה להשתיק אותי
    ולא להעלות בידי רק חרס

    ובסוף,
    גם הנשמה צריכה מפלט
    אז חזרתי לפחד מלחיות
    כי כמה אפשר לשקר לעצמי
    שאדישות היא שליטה ברגשות
    ---?!


    יעל#


  • שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
  • יעל ק.י יעל ק.

    נקלעתי בזמן הצפירה היום ליד הר הרצל, וכשכולם עמדו שם בשקט הבנתי משהו גדול
    חשוב לי להדגיש- זה אמנם מדבר על מתים אך לפעמים זה הגעגוע של כל אחד לעצמו ולא רק למי שהיה ולא כאן...

    אני ואתה:

    כל אחד ודמותו
    המרצדת מול עיניו 
    כל אחד ונרו
    והאיש שהוא מתגעגע איליו

    כל אדם ותפילתו
    לאיש שהיה ונעלם
    כל אדם ותשוקתו
    לראותו רק עוד פעם

    כל אדם וזכרונו
    המתעתע מולו תדיר
    הנה ההוא שמזכיר לי שוב אותו
    כשהיינו אז בעיר,

    כל אדם ושתיקתו
    מול דרך העולם
    כל אדם וזכותו 
    לכאוב עד דמעות בלי טעם

    כל אדם וקברו
    ומצבת האבן שעליו
    כל אחד ומתו
    שמתאגדים כולם עכשיו

    ובור גדול נפער
    ולשם כל הדמויות פניהן
    זה המקום שעדיין לא נשבר
    זה כוח היכולת להתבונן

    במה שהיה ועבר
    ובמה שזועקת כל עין
    זה אני אתה וכל אחד שנשאר
    זה הביחד שיוצר יש מאין---


    יעל#


  • מידע | מתי ואיך התחלת לכתוב?
  • יעל ק.י יעל ק.

    וואו איזה מרתק לקרוא כל אחד והשיר המוזר הראשון שלו:)
    השיר הראשון שלי לצערי קבור במחשב הישן שלי שמת בשיבה טובה,
    לכן אני מעלה שיר שהוא בין הראשונים ובלי נדר כשתצליח ההחייאה אני יעלה אותו
    (אתם תקרעו מצחוק מהרמה..).


    // השירים שלי אף פעם לא זכו להכרה ממני עד שאחרים גרמו לי להכיר בהם,
    הכתיבה שלי השתפרה (ומשתפרת) כשאני בסביבה שמאמינה בשירים האלה ומזדהים איתה...
    אין שיר שאני לא זוכרת מה עומד מאחוריו למרות שאני כבר בשיר ה- 400 בערך.

    השבוע עברתי על כל השירים שלי(שנתיים אחורה עד עכשיו)- מדהים לראות איך החיים הכתובים מספרים את המצאות בעין אחרת, רגישה יותר, זו כמו עדות רגשית למציאות פיזית,
    בעצם- זה סיעור המוחות הכי טוב של אני של היום ואני של לפני שנתיים- תנסו את זה, זה מדהים! //


    אם אני אגיד:
    מי אני? תמיד שאלתי,
    מה אני?תמיד ידעתי,
    ידעתי שאני ייצור
    ידעתי שאני אדם
    ידעתי שאני קצת חכם
    וידעתי שיש בי עולם,
    ידעתי שאני משתדל
    אך יותר מתעצל
    ידעתי שיגעתי
    אך יותר מכל עוד לא מצאתי...
    ידעתי שאני בניסיון מאלוקים
    אך לא מצאתי בי כוחות להפנים
    ידעתי שאני יכול
    אך אמרו לי אתה אפס אתה כמו חול...

    אז מי אני?תמיד שאלתי,
    כי אם אגיד שאני ייצור
    יאמרו לי אתה גמור...
    אם אגיד שאני אדם יאמרו לי אני גם
    אם אגיד שאני קצת חכם
    יאמרו לי וואו! "חכם" להגיד בשם אומרם...
    ואם אגיד שיש בתוכי עולם
    יגידו לי: מה שלא רואים- נעלם...

    אם אגיד שאני משתדל
    יאמרו לי אתה מתעצל
    ואם אני אגיד שאני מתעצל
    יאמרו לי תתעמל
    אם אגיד יגעתי
    יאמרו לי: "לא ראיתי!"
    ואם אגיד עוד לא מצאתי
    יענו לי "את התירוצים האלו כבר שמעתי"

    אם אגיד להם אני בניסיון מאלוקים
    הם יצחקו לי בפנים
    אם אגיד להם שלא מצאתי את הכוחות להפנים
    הם ישלחו אותי למאבחנים..
    אז ידעתי שאני יכול
    אך אמרו לי אתה אפס אתה כמו חול...


    יעל#


  • כל אחד/ יום הזיכרון
  • יעל ק.י יעל ק.

    כל אחד:

    כל אחד ודמותו
    המרצדת מול עיניו
    כל אחד ונרו
    והאיש שהוא מתגעגע איליו

    כל אדם ותפילתו
    לאיש שהיה ונעלם
    כל אדם ותשוקתו
    לראותו רק עוד פעם

    כל אדם וזכרונו
    המתעתע מולו תדיר
    הנה ההוא שמזכיר לי שוב אותו
    כשהיינו אז בעיר,

    כל אדם ושתיקתו
    מול דרך העולם
    כל אדם וזכותו
    לכאוב עד דמעות בלי טעם

    כל אדם וקברו
    ומצבת האבן שעליו
    כל אחד ומתו
    שמתאגדים כולם עכשיו

    ובור גדול נפער
    ולשם כל הדמויות פניהן
    זה המקום שעדיין לא נשבר
    זה כוח היכולת להתבונן

    במה שהיה ועבר
    ובמה שזועקת כל עין
    זה אני אתה וכל אחד שנשאר
    זה הביחד שיוצר יש מאין---


    יעל#


  • שיר | כמה יופי
  • יעל ק.י יעל ק.

    כמה יופי:

    וכמה יפות הן עיניים מבקשות
    דוק נמסך בתוכן והן יודעות
    לגעת עמוק בהרים אי שם-
    בין המציאות לרסיסי רגשות

    וכמה יפות הן רגליים שלובות
    כשידיים נתמכות על גפיים כושלות
    ולב אחד שדופק חזק-
    נשמע בהד אי שם בכפות

    וכמה יפים הם חלומות
    נשזרים אחד בשני בצורות
    משתפים בכאב וזכרונות
    וכמה בלעדיהם- לא היה לי כוח לחיות

    וכמה מדהימה היא שקיעה שחוזרת
    ושמיים של אלפי דמעות
    וכמה כואב הוא השקט כשאת בוחרת
    לראות יופי גם בשפל ואי הברירות

    וכמה מכוער הוא היופי-
    כשהוא נועד לראיה בלבד,
    כשאת ממשיכה לחכות לו-
    לאיש שיפסיק להסתכל-
    וייתן לך-
    יד.


    יעל#


  • שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
  • יעל ק.י יעל ק.

    שום כלום:

    אפילו ההיא ברכבת הסתכלה עלי עקום
    כשהזלתי דמעה סוררת ישיר על התיק שלה
    את האמת- נראתי שיכורה, הלכתי קצת עקום
    בשניה ידה נשלחה להחזיק את הארנק שלה

    אפילו ההוא מהשוק שתמיד עומד עם גיטרה ופורט
    לא שאל אותי אם יש לי טישוי לטשטש עקבות, אם אני בסדר
    את האמת- רציתי שכל העולם יראה אותי ככה בלי לפרט
    רציתי לצרוח חזק ושכולם יצטרפו אלי גם אם טעיתי ואני קצת לא בסדר

    אפילו הרוח היום משונה- אמצע קיץ והיא קפואה
    קצת מצליחה להשתיק אותי, להפיל אותי על דשא בשומקום
    את האמת- לא היה נעים להרדם באמצע דשא, קמתי כולי קפואה 
    עם חבורת ילדי בינהזמנים שבדקו לי דופק, לבדוק אם אני אולי עב"ם משומקום 
    (שבאה לחלק להם ממתקים כמובן..)

    אפילו אני לא חשבתי שתגמר ככה השנה
    צפיתי אותה וורוד חזק, כנראה חזק מידי עד שחור שרוף
    את האמת- בלי פילטרים- ניסיתי מאד לשנות את השנה
    אך החיים חזקים ממני, ואני מולם כמו פחם דליק שסופו להיות שרוף

    אפילו השמש הולכת עכשיו נוטה לכיוון אחר
    ו"כייף" לדעת שכשאת לבד את שווה אולי גרם ושום כלום 
    את האמת- אני פצועה כל כך חזק כל פעם בגלל משהו אחר 
    אז איך זה שאני עדיין בוכה אם חזרתי לאדישות ולשום -כלום?!


    יעל#


  • שיר | רק את הרגע
  • יעל ק.י יעל ק.

    כשפיגוע נעלם באפלת השגרה, וכולנו כבר הפכנו לאדישים מחוסר ברירה-
    מסקנה אחת יצאה תחת ידי, אמנם היא קצת אבסורדית אך תגובה נורמלית במצב לא נורמלי בכלל...

    בוא נחבק את הרגע:

    בואי נחבק את הרגע הזה
    שאני ואת כאן
    שום דבר לא מובן מאיליו
    היום את פה- מחר שם

    בואי נחבק את הרגע
    שנשארנו מעט שפויים
    שום דבר לא מובן מאיליו
    עד אתמול היינו אנחנו ועוד שבעה אנשים

    בואי נחבק את הרגע
    ננסה לבנות  בתוך הריק הזה
    מבצר של מעט תקווה
    כי אם לא אנחנו מי ירפא את זה

    בואי נחבק את הרגע
    שלא נתחרט שהיינו פה
    ובהינף נשק או סכין נשכחנו
    שלא הספקנו לחיות את העולם ויופיו

    בואי נחיה את הרגע.
    רק אותו.
    שלא נשקע כל יום בכאב
    שאיש בעולם- לא מסוגל להכילו...


    יעל#


  • שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
  • יעל ק.י יעל ק.

    בעקבות השיר של אייצית שנגע מאד לליבי נכתב השיר הבא.
    הוא מדבר על אותו ילד בודד שחוץ מלשים אותו במצב שלו אף אחד לא עושה כלום...
    היום גם הגעתי למסקנה מעניינת-
    לפעמים אדם מאשים מישהו אחר בטעויות שלו, אולי הטעויות שהילדים האלה עוברים הם דווקא הטעויות של מי שלא רוצה לקחת את האשמה על כתיפיו?! קרי: מורים או מחנכים שלא ראויים ללמד וכד... ?!?!?!?
    (אגב- מורים וכו זה לא חד משמעי, ואני לא באה להכליל, אבל יש הרבה מתוכם (שחוויתי בעצמי) שהוראה היא מהם והלאה.. עצוב..)
    הרגשתי צורך עז לכתוב על הילד הזה שמחפש את עצמו בצומת ובמקום לדאוג לו רק מצקצקים כמה הוא טעה בדרך שלו בלי להבין שהטעות האמיתית היא למעוך ילד בלי להבין אותו...

    ב"טעות":

    נושק לאדמה
    מתלכלך במי תהום
    שבוי בשנאה
    כמו תלוי על גרדום

    מנוצח בלי מלחמה
    כידון קטן בידיו
    חזה מנופח באוויר ההסתרה
    משווה לו קומה בין חבריו

    תלוי על בלימת הסובבים
    והלה לא שווים לו
    והוא כמו רוח קדים
    מתפרץ נוטש וקם למרות שכלום בו

    רק כמה שאריות אבק
    של שנאה עצמית וביקורת
    רק כמה דלתות מנופצות מהמאבק
    שבו כ"שודד" הכתירו אותו במודעה בצומת

    רק כמה חברי-סיגריות
    הנושקים לאדמת האנושות
    רק כמה עונות בצורת
    וילד אובד שנמעך ב"טעות"---**


  • שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
  • יעל ק.י יעל ק.

    התחבטתי אם להעלות את השיר הבא כי אפשר לפרש אותו לכיוונים מנוגדים...
    אך הידיעה שאני לא יחידה ואולי יעזור למישהו הכריע...


    דוסית:

    אני
    דוסית כחולה
    קיצונית שמורה
    אלוקית רדודה
    אמיתית שקופה

    אני
    חרדית עטופה
    רבנית עמומה
    חדורת שנאה
    מלאת אהבה

    אני מנותקת מהשקע
    נושרת מהעץ
    אני מקולקלת מהגזע
    פרועה כמו חץ

    אני חכמה לאין שיעור
    השקט שבצעקה
    החומה והביצור
    והדרך המתווה

    אני הכל כשאתם צריכים
    מלאת טוהר וחוש נדיר
    וכשהאורות נכבים
    אני השטן העד 
    והאסיר---


    יעל#


  • אתגר כתיבה 21 :)
  • יעל ק.י יעל ק.

    אני לא יודעת אם פספסתי את הרכבת או לא,
    בכל מקרה אני מעלה- מקווה שבסדר...


    הכנסתי את הכאב
    לקומה של הנוקמים
    תמיד הוא ככה-
    מגיע בגלים גבוהים יותר
    ככל שמדחיקים אותו

    הכנסתי גם את הקשיים
    לאותה קומה
    הם באים בצרורות
    כשלא מבקשים אותם-
    נקמנים!

    הכנסתי את הרצון
    לקומה של המתבודדים
    הוא תמיד שם
    כשנגמר לי כל היתר

    הכנסתי את המחשבות
    לאותה קומה-
    הם תמיד מתעוררים
    מאוחר מידי כשכולם כבר עזבו את החדר

    והכנסתי גם את עצמי
    לקומה העליונה
    יוצא להתבודדות ארוכה
    לפגוש ראש בראש
    אותי ואת הקומות שהתעלמתי מהם
    עד היום מבושה

    אני כנה מידי
    ואני הולך לחפש את התקווה
    למצוא את החלומות שלי
    בדרך הארוכה שהיא קצרה-
    אז תפסיקו לרחם עלי
    כנסו איתי לתיבה,
    כי בסופו של דבר-
    נוחות היא עניין של בחירה.


    יעל#


  • שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
  • יעל ק.י יעל ק.

    מילא
    אם העולם היה מיותר
    ואנשים היו הולכים סתם
    אם הפוגעים היו רק זרים
    ועולם חצי מטומטם

    מילא
    אם השקט היה יודע לדבר
    והחיים היו כמו מרשם
    אם הצדק היה קיצוני
    והשקר חבר נעלם

    מילא
    אם הסבל היה מרגיע
    ושלמות היה קיים
    אם השמש היתה פגיעה
    והדרך לסוף היה מצולם

    מילא
    אם החושך היה מציל
    והטוב היה תפוח נקטף
    אם הטרוף לא כל כך מהביל
    ואם המחשבות היו כמו דיסק נשלף

    מילא
    אם הצבע היה נגיש
    והשלווה גם
    אם היופי מוצר לא רגיש
    והאמת קישוט לא מיותם

    אך
    העולם לא מיותר
    ואנשים לרוב הולכים סתם
    והפוגעים הם גם וגם
    והעולם כולו מטומטם
    והשקט---


    יעל#


  • שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
  • יעל ק.י יעל ק.

    ישבתם פעם על אדן המרפסת באיזה רבע למליון בלילה?! :

    למה בלילה:

    על מה המלאכים 
    חושבים בלילה
    כשהם רואים אותי רוויה
    בוכה בלי דמעות
    עצורה

    על מה הרוחות
    מתעקשות בלילה
    כשהן נושבות חזק 
    פורצות אל חדרי בסערה
    מייבשות את גרוני שנשנק

    על מה החלומות
    מתלוצצים בלילה
    כשאני סוף סוף נופלת שדודה
    מחבקת כרית מתפוררת
    משתדלת לא להבהל מעוד חלום רע

    על מה המחשבות 
    חופרות בלילה
    כשהראש שלי כבר פחות בפעולה?
    האם גם אז הן ממלאות תרשימים 
    של אילו הייתי עושה אחרת אז מה?!

    על מה הילד שם על המדרכה
    מסתכל בלילה
    מילא אני- שנתי ממני והלאה
    אבל למה גם הוא צריך להתחבט
    לשבת בין שמיכה לרוחות
    ולריב עם הלילה?!


    יעל#


  • קניבלים
  • יעל ק.י יעל ק.

    \

    והכל נחצה לשניים
    זה לא להב
    אלו שיניים
    יצורי חיוך-קרב
    תוך תוכם- קניבלים

    והכל שבור בינתיים
    במקום לבכות- הם מוזגים לחיים
    יצורי חיבוק-מכות
    שלוות פסיכופתים

    והכל שחור אין שמיים
    הפיח הוא מהקור
    של עוצמי העיניים
    שהחליטו בכאבם לשכור 
    ולהטביע אומללים למים

    והכל שקט אין רגליים
    רק אבנים עם כיתוב על ידם
    כאן נטמנו מלכי הידיים
    כאן חיו אוכלי אדם,
    אשר בעשן הגאווה-
    מצאו מותם---


    יעל#

    --
    השיר לא מתימר להשניא או להאשים בני אדם, להיפך- הוא בא להסביר התנהגות קלוקלת של בני אדם ומנגד רק מבקש- אל תפחדו להגיד "סליחה, טעיתי" ומילים מעין אלו שיכולים לפתור הכל, אתה תהפוך למלך אם תצליח ואם לא- הגאווה יכולה להשאר בעוכריך עד סוף חייך...

    ואגב- כייף לחזור:)


  • שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
  • יעל ק.י יעל ק.

    חיברתי את כל השיר:
    אלופיםםם!!!:👏 👍

    חיפוש מקום:

    תקופה ארוכה שהרגש כמו קיר
    הלב מדבר בעד עצמו...
    אני קצת אבוד- כמו הנוף של העיר
    מחפש רק חיות בתוכו...

    מנסה לשדר עוצמה ושלמות
    אך בפנים מחפש בלי סוף,
    להיכן נעלמה לה התמימות?
    נמאס לי אותה כבר לרדוף.

    תקופה ארוכה שהרגש עכור
    צובט את עצמי כדי להרגיש
    אך השיממון בתוכי נותר עצור
    מחפש דמות שאותי לעצמי ינגיש

    עד מתי אחפש, ארדוף, אבקש--
    מתי כבר אשוב?
    רוצה כבר להסיר כל מוקש,
    ולמצוא את החשוב--

    ואז אגלה- בסוף כמו כולם
    שהדרך ארוכה ולא נורמלית
    שניתן להילחם מול העולם-
    המבטא "חופשה ליברלית"

    אמשיך ואנסה לסלול ת'שביל
    למצוא מקומי שסודר מלמעלה,
    וגם כשמהתחלה אצטרך להתחיל
    אדע את הדרך גם בחושך, בלילה.

    מה יהיה מתי כבר אגיע
    לא מבין איפה היא - המנוחה,
    כנראה שאתה רוצה שארגיע
    רק כשתבוא אל הנחלה...


  • שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
  • יעל ק.י יעל ק.

    עוד פיגוע וצמרמורת חוזרת:

    אפלה:

    שקט
    סערה דוממת
    חיים מקופלים 
    ארץ מדממת

    כתרים
    נשמטים מאדרת
    הכל סוערים
    האדישות מכרסמת

    מהות
    גוועת בארשת
    נשרפות המחשבות
    בטרוף של עצרת

    ואפלה
    שמיים מחשכת
    עוד נשמה 
    מעצמה מתנתקת

    וגאולה 
    מאליה  מזדעקת
    מתי מלוכה
    כבר תזכה לרשת?

    וממתינה
    לא מתייאשת
    נשבעת שאלחם
    עד לבוא ריח קטורת


    יעל#


  • שיר | אסור לך
  • יעל ק.י יעל ק.

    אסור לך:

    אסור לך לדעת
    כשאת כל כך חושדת
    המציאות יותר יפה
    ממה שאת חושבת

    אסור לך לשאול
    שלא תשמעי שקר
    העולם מעורפל בהרבה חול
    חפשי בתוכך את הדרך לשלטר

    אסור לך לטעום
    שלא תשנאי לאכול
    את כן טובה יותר מאתמול
    למרות שכבר כיבית בך הכל

    אסור לך ללכת
    שלא תהיי קרובה מידי ליעד
    אך תזכרי ברגע לפני האשמורת-
    כשהיית בטוחה שאת נקברת לעד

    אסור לך להרפות
    שלא תבגדי בציפיות
    אבל אולי זאת הדרך-
    להתיר לעצמך קצת לחיות?!


    יעל#

  • התחברות

  • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

  • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
  • פוסט ראשון
    פוסט אחרון
0
  • דף הבית
  • לא נקרא 0
  • פוסטים אחרונים
  • לא נפתר
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום
  • שליחת פנייה לניהול