מוקדש לאנונימית
רק אני יודעת כמה הנשמה שלך יפה..
מצקצקים לה ברחוב
מנידים את הראש
רחמנוס, לא עלינו פושעת
זה רק חלק ממה שהיא שומעת
יודעים לספר על אבא בוכה
על השידוכים של הבכורה
יודעים גם שהאמא מתביישת
כואב הלב וי ממש נקרע...
לא מבינים תוהים
איך היא עשתה את הצעד הזה
הכאיבה כך להורים
פירקה משפחה, וילדים
והיא-
בסך הכל ילדה,
נפש פצועה
לא יודעת איפה לשים את הגבול
בין הטוב והרע
המצפון מתערבב
האמונה
הלוואי מישהו היה מבין אותה
יש בה שד..
הוא קופץ, מרקד
תעשי תלבשי תחטאי
ככה את הקושי לא תרגישי
הנסיונות חזקים, גדולים
בצפורניים היא נאחזת באלוקים
שומרת על הגבולות
חורקת שיניים מול החברות
ומהסביבה מקבלת אינספור תלונות
חושבים שהיא מכעיסה מורדת
בחרה בדרך חיים אחרת
אבל היא..
היא רק רוצה שקט
בשמחה הייתה מתחלפת
עם החברה השקטה, המוערכת
עוד יבוא יום והיא תגדל
הנפש הסוערת תירגע
והיא תשוב למקום שעזבה
אבל עד אז אם תראו אותה ברחוב
תשתדלו לחשוב עליה גם טוב...)
||יודעת שזה נושא רגיש ולא באה לשפוט שום צד
רק רוצה לתת הצצה לעוד זוית||