מוקדש לאנונימית
רק אני יודעת כמה הנשמה שלך יפה..

מצקצקים לה ברחוב
מנידים את הראש
רחמנוס, לא עלינו פושעת
זה רק חלק ממה שהיא שומעת

יודעים לספר על אבא בוכה
על השידוכים של הבכורה
יודעים גם שהאמא מתביישת
כואב הלב וי ממש נקרע...

לא מבינים תוהים
איך היא עשתה את הצעד הזה
הכאיבה כך להורים
פירקה משפחה, וילדים

והיא-
בסך הכל ילדה,
נפש פצועה
לא יודעת איפה לשים את הגבול
בין הטוב והרע
המצפון מתערבב
האמונה
הלוואי מישהו היה מבין אותה

יש בה שד..
הוא קופץ, מרקד
תעשי תלבשי תחטאי
ככה את הקושי לא תרגישי

הנסיונות חזקים, גדולים
בצפורניים היא נאחזת באלוקים
שומרת על הגבולות
חורקת שיניים מול החברות
ומהסביבה מקבלת אינספור תלונות

חושבים שהיא מכעיסה מורדת
בחרה בדרך חיים אחרת
אבל היא..
היא רק רוצה שקט
בשמחה הייתה מתחלפת
עם החברה השקטה, המוערכת

עוד יבוא יום והיא תגדל
הנפש הסוערת תירגע
והיא תשוב למקום שעזבה

אבל עד אז אם תראו אותה ברחוב
תשתדלו לחשוב עליה גם טוב...)

||יודעת שזה נושא רגיש ולא באה לשפוט שום צד
רק רוצה לתת הצצה לעוד זוית||

לילדה שבי...

היי את ,
רציתי להגיד לך שנכון לך מסע לא קל
רציתי להבטיח שבסוף תגיעי אל היעד
אבל ידעתי , את לא שומעת
מתרכזת בדרך
חוקרת כל ערך

הייתי אומרת לך תרפי
תחפשי לך אוזן, תפרקי
הייתי אפילו לוחשת לך בסוד
עוד תתגעגעי , תרצי עוד

הייתי תופסת בכתפיים
מטלטלת פוקחת עיניים
תנצלי כל דקה
תביני הילדות לך לא מחכה

אבל אז הבנתי
המסע הוא שלך , שלי
את תפלי תמעדי
אבל גם תקומי ותתחשלי
זה חלק אינטגרלי מעצמי

וכשתעבור התקופה
ותראי אותי משתקפת במראה
תלחשי לך
כן זהו המסע שלך..
את יכולה , אני מאמינה בך!!

גם לא

הלוואי
הלוואי שהיא תבוא..
הַלְּוַאי ....
בְּקוֹל בּוֹטֵחַ צָלוּל
חַף מִכָּל הִרְהוּר
תָּשִׂים אֶת הָאֶצְבַּע
אוֹ אֲפִלּוּ בְּמַבָּט
מִין צֵל חִיּוּךְ אוֹ קְרִיצָה
תְּכַוֵּן וְתַכְנִיס תִּקְוָה
מֻתָּר בְּאָסוּר
טַפֵּל וְעִקָּר
בְּכָל מִי שֶׁלֹּא שָׂם יָד...

בַּאֲנָשִׁים טוֹבִים
אֲבָל לֹא מְקַיְּמִים
מִבַּחוּץ הֵם זוֹהֲרִים...

אֶת כָּל הָעֲרָכִים
שֶׁמִּן הַסֵּפֶר חֲסֵרִים
הִיא תִּפְטֹר וְתַפְטִיר
תַּהֲפֹךְ מִכֵּהָה לְבָהִיר

בְּשֶׁקֶט בַּצְּלָלִים
בְּעֹנִי וּבַעֲלִיבוּת
הִיא תִּתְמֹךְ בְּאִי נִרְאוּת

יֵשׁ שָׁחֹר שֶׁנִּרְאֶה לָבָן
וְלָזֶה הָאַחֲרֵי מְיֹעָד
אִם הָעִקָּר חָסֵר
הַטַּעַם מִתְקַלְקֵל...
מְבַלְבֵּל...

אָז לִפְעָמִים אֲנִי מְחַכֶּה
כָּכָה בְּשֶׁקֶט בַּמִּטָּה
אוּלַי הִיא תָּבוֹא ....
הָאֱמֶת , הָאֱמוּנָה....
בֵּנְתַיִם אֶשְׁתַּדֵּל לְהֵאָבֵק בִּמְקוֹמָהּ....

רַק חֲבָל שֶׁאֵין בַּכִּתָּה
שִׁעוּר קְרַב מַגָּע