מלכים כתומים,
מלכים קטנים,
עלו בסערה השמימה,
לא עשו לאיש דבר,
טהורים הכי שיש בעולם,

רוצחים שפלים,
באו פתאום,
צועקים, מתעללים ולבסוף גם רוצחים,
איך יכולתם לראות כאלה דברים?
מה הרגשתם,
כשמצאתם עצמכם בחושך,
עם דם על הפנים,

תמיד למדנו על מלכים לבנים,
עכשיו גילינו
שיש בכל מיני צבעים,
אריאל וכפיר ביבס,
ג'ינג'ים קטנטנים מתוקים,

אין לי מילים,
וגם אין לי את האומץ לבקש,
סליחה, סליחה,
סליחה שעברתם את זה,
סליחה שראיתם את הטירוף שהשתולל,
סליחה שהתמימות עבדה,
עוד לפני שהספיקה להתפתח,
סליחה שאתם לא יכולים לקבל חיבוק מאבא,
סליחה שאתם לא יכולים לקבל נשיקה מסבתא,
סליחה שאתם כבר לא כאן,
אלא נמצאים למעלה,
בטוחה שהנשמות שלכן הגיעו ישר,
למקום הכי גבוה שאפשר,
ה' יקום דמכם, תשמרו עלינו מלמעלה,
כי אנחנו נכשלנו,
נזכור אתכם לנצח.
ת.נ.צ.ב.ה

@mymusic2024 אוי לא שמתי לב העלתי בטעות כאן, סליחה.

@הדרי וואו, איזה כיף לשמוע!!!!
תודה רבה️️‍🩹

זה שאת מחייכת,
לא מראה שהכל בסדר,
זה שאת צוחקת,
לא מראה שאת באמת בסדר,

אנשים אומרים,
מותר לך לבכות,
אבל לא מבינים,
שהדרך שלך לבכות,
זה לעלות לסטורי,
שירים שכתבת,
זה לעלות לסטטוס,
תמונות שאת במיטה,
כי ככה את מוציאה את הדמעות,
שאת לא מצליחה לבכות,
גם כשאת רוצה,

אז אומרים לך,
מותר לבכות,
אבל אומרים לך,
עוד סטטוס אחד כזה שאת מעלה,
ואני בחיוג למשטרה,
את מפחידה אותי,
תפסיקי לעלות,
תפסיקי לשתף,
זה לא נעים, זה מפחיד,

אז הפסקת,
הפסקת לעלות,
הפסקת לשתף,
הפסקת לספר,
את מה שהלב שלך צועק,

ועכשיו שואלים מה איתך,
וכשאת עונה הכל בסדר,
אומרים לך,
למה הפסקת לשתף,
למה הפסקת לדבר,
מותר לך לבקש עזרה,
מותר להראות חולשה,
אך את,
את כבר גילית דרך חדשה,
דרך של שתיקה.

מוקדש לאלה שרוצים לבכות,
אבל במקום דמעות,
יוצאים שירים ותמונות.

כתבתי את השיר בתגובה לשיר של הדרי- שיעור לחיים,
אחרי שקראתי לא הפסקתי לחשוב על אותה קופאית, אומללה,
חשוב לי לציין- אני לא מכירה אותה, אני מנסה להרגיש אותה!

איך עמדת שם מול האחות,
של חברה שהיתה לך כאחות?

עמדת בעליבות,
כולך מתבישת,
מהאישה מהבחורה,
שעלייך חושבת,
איזה אומללה,
לאיזה חיים הלכת?

לא יודעת מה הביא אותך לשם,
אותך אני לא מכירה,
אבל אני יכולה לנסות להבין אותך,
במקום שלך,

בתור נערה,
חטפת בפרצוף,
החיים מסתבר לימדו אותך,
שהעולם אינו- תות (אולי תות רקוב)

חיפשת לך מקום בו לנוח,
ביקשת לשנות- קיווית שיהיה לך מנוח,
ובסוף?- גם שם לא נחלת הצלחה,
עם ילדה שלך,
לבדך חיה,

ופתאום עליבותך מתעצמת,
חברתך מנערותך,
חיה באושר עם בעל יקר ומדהים,
אחותה מספרת ולך מתארת,
מה פספסת, ומה זנחת,
מרצון- מתוך הכרח,
איך את מרגישה?
מזעזע- אני מניחה,

אני לא מכירה אותך,
אבל אני אוהבת,
ושולחת חיבוק מעודד,
שבעזה- עוד תראי המון טוב, אמןןן.

(מקווה שזה יעזור,
להתחיל לראות עוד צדדים,
באילו שהלכו למקום אחר...
לא לשפוט מיד,
לא רק להביא מוסר,
אלא גם לאהוב, ולכאוב,
איתם יחד, לא עליהם!!
מניסיון, זה הכי עוזר!!!!)

היי, אפשר לעלות את השיר ויקיפדיה, של חנן בן ארי אבל חיים ציפל שר? בmp3
תודה מראשששש

האמנתי לך,
אהבתי אותך,
בטחתי בך,
וחטפתי כאפה,

שוב גיליתי בצורה קשה,
שאסור לסמוך,
אסור לאהוב אף אחד,
כולל חברה,

אני אוהבת אותך-תמיד
אני חושבת עליך- שתדעי,
לא יודעת מה יהיה,
ומה בסוף יקרה,
אבל את תמיד אצלי בלב,

את הדמעות שבכיתי, לא ראית
את הצרחה שחנקתי לא שמעת,
ורק השאלה למה??
למה בכזאת צורה??
צועקת את עצמה,

יכולת לומר,
יכולת להסביר,
לא לזרוק את זה בפנים,

חטפתי סתירה של החיים,
מאחת שהכי סמכתי ובטחתי,
מה עשיתי שזה מה שמגיע לי??

לא נתת לי להסביר,
לא נתת לי לשתף,
אולי גם לי יש כאלה מחשבות?
אולי גם לי יש גבולות?
חשבת על זה???

אני חולה עליך,
ועכשיו גם חולה ממך,
ואני עדיין אוהבת אותך מכל הלבבבבב!!!!

יאוו,
יפה אהבתי ממש!!

חלמתי שהלכתי לאיבוד:
עומדת המומה בין שדות של קוצים,
מפחדת ללכת- להיפגע מדרדרים,

הכל יבש ושומם,
אין נפש חיה,
ופתאום נמצאה לה התקווה,

פרח קטן,
עומד לו איתן,
לוחש לי בואי ואתן לך יד,

מתקרבת חוששת,
מושיטה יד,
מלטפת,
אכן! זה אמיתי,
הוא לא מתפוגג,
הוא בידי,

ואז נראה רחוק אור קטנטן,
ויחד עם הפרח התחלתי לצעוד לכיוונו,
לאט לאט עם מעידות,
אבל הן מעידות,
אני בדרך הנכונה!!

ממשיכה ללכת,
לפעמים נופלת,
לפעמים עולה אבל לפרח שולחת תודה,
בלעדיו לא הייתי מעיזה,

ומתוך החלום מתעוררת,
ורואה שאכן זה אמיתי,
הפרח הקטן הוא- שליח מבוראי,

אחרי שעות של חושך,
אחרי ימים של בכי,
שלח לי פרח משלי,
שלוחש לי,
תמשיכי לנסות עם הפרח לגדול,
כי גם אם אני נסתר,
אני אוהב אותך הכי שאפשר!!!!!!!!(ה')

חששתי, פחדתי,
הלכתי בדקתי,
וקיבלתי,
את התשובה...

נהיה לי שחור,
אין כבר למה לחיות,
רציתי חלמתי,
והתנפץ לי,

בשביל החלום נלחמתי,
מהרצון חייתי, ועכשיו...?

אמרו לי לא להתיאש,
שאפשר לנסות לטפל,
אבל יש לי תחושה שאומרים כדי לעודד,

אבא, אבא,
בבקשה תעזור ושלח לי נחמה,
תוציא מאפלה לאורה,

אבא אני מתחננת רק לך,
שתשלח, תשלח רפואה,
כי רק אתה כל יכול,
ואוהב למרות הכל...:(