שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[מוזיקה זה הדיבור]

פוסט זה נמחק!

[פודרה 0]

עמוק בחול רחוק מן הקודש
רודף אחרי ההבל ריק מתוכן
מסתובב סביב עצמי מחפש לא מוצא
העצב את ליבי ממלא השמחה הלכה לה
הייאוש גובר התקווה כמעט נמוגה
ואני אנה אני בא?
בכול כוחי נאחז בשארית התקווה שנשארה
מעומק ליבי זועק זעקה גדולה
אוי גיועאלד טאטע ריבונו של עולם
אבא אב רחמן רחם נא
מלטה נפשי ממסגר הוציאה
קרבני אלך אל הקדושה
תן לי כוח להתמודד לא לברוח
מהקושי רק לצמוחלפרוח

[יהודי זה הכי]

שיר הדימויים:

הלוואי שנהיה כולנו כמו האש
לא נעצור, לא נביט לאחור
תמיד נחתור קדימה, לעולם לא נתייאש
גם אם מאחורינו הכל שרוף ושחור.

הלוואי שנהיה כולנו כמו השמש
ניתן לכולם בלי התחשבנות למי כבר יש
נהיה תמיד בצד הנותן ולכולם
ונרעיף המון חום לכל העולם

הלוואי שנהיה כולנו כמו המים
ניתן לכולם בלי לחשוב פעמיים
נרענן, נרווה, ננקה
את כל מי שרק ירצה

הלוואי שנהיה כולנו כמו הארי
על העצלות נתגבר ממש כמו הלביא
תמיד נזכור שאנו בני המלך
וכך בהצלחה נעבור את כל הדרך

הלוואי שנמתיק לכולם הכל כמו הדבש
והלוואי שכמו גחלליות תמיד נאיר ת'אפלה
הלוואי שנהיה זריזים כמו הנמלה
והלוואי שכמו הברדלס נרוץ אל הטרף (המצווה) במלוא הקמ"ש.

[א.ה. 2]

פותח עוד אחת מכניס פלאפל.
מפזר צ'יפס, מלפפון ופלפל.
פותח את הקופה צורר מעה למעה,
השעה שבע וחצי, נשארה חצי שעה.

זהו פחות או יותר,
כך הוא עמל, העבודה.
בין הררי פלאפל,
לסוף היום - בקופה.

"עוד צ'יפס",
"עוד טחינה",
והמשפחה שבצד,
שלעצמה מכינה.

כן, הוא צריך ת'כסף,
כך זה - אגורה לשטר - הוא אוסף.

לכבוד שבת המלכה - בה הוא שובת,
לאנשי ביתו הרעבים, זו האמת.

אבל, יש דבר אחד,
שאותו לעולם לא יחסיר.
לא רק במחיר של פלאפל אחד,
גם אם ירוויח סכומים למכביר.

שיעור דף היומי, שבפינת הסמטאות.
שם ב"זכרון משה", בשטיבל,
ליד הכובעים והחליפות.

כן, זהו דבר שעליו לא יוותר
גם בכל מחיר,
"לא רק במחיר של פלאפל אחד,
גם אם ירוויח סכומים למכביר".

כן, זהו שיעור הדף - היומי.

[זברה]

אי אפשר לגדול מיזה,
זה גדל איתך.
וכמה רחוק שתברח מיזה,
זה נשאר סביבך.
גם הקבר ההוא שחפרת,
התכסה עלים.
ועל המכתב שאז פוררת,
מסתובבים שועלים.

אי אפשר לשכוח מיזה,
זה חלק ממך,
וכמה שתנסה למחוק את זה,
זה חרוט בדמך.
גם השקר שמכרת פעם,
העלה חלודה.
מסתובב בעולם בלי טעם,
עטוף חרדה.

תפסת בחבל, חשבת הצלה,
לא רואה איפה הסוף,
ואם הייתה התחלה.
נמשכת לסבל, אהבת לרקוד,
על מילים בלי סדר,
וחתיכות של סוד...

Spoiler

הרבה פעמים אנחנו מעדיפים לחשוב שגדלנו, למדנו, הסתדרנו לבד... אבל בעצם הדחקנו.
עד שיום אחד הכל עולה כמו צונאמי... ופשוט ט ו ב ע י ם....
סואווו שמרו על עצמכם לא לטבוע...

[היידה מיוזיק 0]

Spoiler

האמת שהשיר הזה פשוט רץ לי על המקלדת, קורה לכולנו שעת משבר, מישהו פגע בנו,
או שרצינו משהו מסוים וקיבלנו הפוך ממה שרצינו וזה שובר לפעמים---
כתבתי מה שאני מרגישה ברגעים כאלה, וכמה שזה נכון--

דמעה
כשהזמן עצר מלכת,
והדמעות ירדו כעלי שלכת,
נשארתי לעמוד, בלי ללכת,
ומחשבה אחר מחשבה בראשי מהלכת--
הנסיון נדמה קשה כמתכת,
וזה מרגיש כסכין שאת הבשר חותכת,
טיפה ראשונה מעיני נשפכת,
והבאה אחריה החוצה נמשכת--
והנה- הכרית שוב מתלכלכת,
ברגע כזה קרוב לבורא העולם, ששלו המַמְלֶכֶת,
מרגישה שוב בטוחה, וההרגשה מתרככת,
האמנם אוכל שוב להמשיך ללכת??

[margalit]

אין מילים
קשה להכיל
הפצע החלים
זה אותנו הציל

מזמור לתודה
לא נפסיק לשיר
נחזור לעמידה
המצב כשיר

אבא טוב
אוהבים אותך כולנו
אבא טוב
תודה על חרותינו

ברוך הגומל
מודים ומברכים
ממך הוא קיבל
רוקדים ושמחים

[Eti]

עמדת המתנה...

אני בטוחה שכולם היו אי פעם במצב הזה---

ממתינה.
נושמת עמוק,
מנסה להרגיע ת'דפיקות
שפועמות לי בחזה באמוק.

מחכה.
לא עושה דבר,
לא מתקדמת אף מטר,
רוצה כבר לראות שהכל עבר.

ובינתיים,
נאחזת באמונה
משננת שהכל רק ממך
ויהיה הכי טוב, מכל בחינה.

[margalit]

די

די כבר אין לי כח
נמאס לעשות את אותו הדבר
די יש עוד דברים
מותר לפעמים לעשות אחרת

די כבר עם הפיקוח
נמאס שכלום לא עבר
די לא רוצה להיות ב rim
מרגישה שיש קצת חוסר בתקשורת

די רוצה כבר קינוח
נמאס שזה כמו הר
די זאת כבר הפעם העשרים
צאו קצת מהקו, מהמסגרת

[פודרה 0]

ריבונו של עולם
אני רוצה מחר לקום מוקדם
אני חפץ אני מעונין
להתפלל שחרית במניין
יש לי חלום לעמוד דום
מתחילה ועד סוף באותו מקום
להתפלל בכוונה להוציא כל מילה
להרגיש שאני עומד ממש מולך

[מישהי רגשנית]

למה אני עצובה?
תסביר לי קלי, מה קרה לי? מה?
אני רצתי אחריך, ציפיתי לאור
והוא הגיע, אבל אחריו בא גם השחור

החושך עמוק
ואין לי איך לראות
אני מנסה על דלתך לדפוק
אבל לא רואה שום נפלאות
אני בתקופת הסתר איומה
השם! רחם! אנא!

נטשתי את הכל בשבילך
אין לי שום דבר נוסף
אני רוצה רק אותך
רק אותך בלי שם דבר אחר!

רצף של אשליות, מחזות מדומים
אוסף שאלות שרק לאלוקים עליהם פתרונים
אינסוף קושיות, המון נעלמים
אבא תעזור לי! איך מכאן זזים?

הנשמה בוכה, היא מרגישה ריחוק.
אין לי הצלחה, אין לי שום סיפוק.
כל מה שעמלתי וכל הצלחה שהצלחתי
מרגישה איך הכל נוזל לי מבין האצבעות
ואני אותך לא מצליחה להרגיש או לראות!

אני הולכת בחשיכה
מחפשת אותך
תועה, טועה,
מי יאיר לי את הדרך?

אבא תרחם עלי
אמור לצרותי די
אני מאמינה שהכל לטובה
אבל אני רוצה גם להרגיש זאת!!!!

[איזה קטע]

אני מאמינה, מכל הלב
השם אותי ממש אוהב
אני יודעת שהכל לטובתי
גם אם זה נראה קשה לי

ובכל זאת, לא אשקר
קשה לי עם ההסתר
ואני מרגישה כל כך עלובה
איך אין לי עדיין ת'הצלחה?

אני רוצה כבר לצאת בשיר ומחול
אבל בינתיים אין לי אפילו אקמול
הראש שלי כואב, קשה לי עם המראות.
אין לי עוד כח, כמה אוכל לטעות?

החיים לא כאלו קשים
אבל הם כן מאתגרים
אני לא בורחת
אבל גם לא מנצחת

השמיים נופלים,
התקוות מתרסקות.
הגלים שוצפים,
ההצלחות נטבעות.

כמה עוד אוכל, כמה???
כח הסבל שלי הולך להיגמר
מה אני צריכה לעשות, אבא?
הלב שלי עומד להישבר

הכל נראה חשוך,
אין טיפה של אור
אין לי סיפוק,
מה יהווה לי מזור?

רק תקווה קטנה עוד מעזה ללחוש
אני את הפיסגה אוכל לכבוש
מה שלא מחסל מחשל
רק שאצליח לעמוד ולא אתקפל.

[פודרה 0]

מעלה שוב לרגל יום ירושלים

"בר מצוה בכותל"

הדרכים בחזקת סכנה
רק אתמול אירע פיגוע
ובשבוע שעבר
אליהו הי"ד פה נפטר

רחבת הכותל מלאה תיירים
יהודים וגם גויים מכל העולם באים
כיפה לבנה על ראשם חובשים
תפילה לוחשים
פתק טומנים בין האבנים

והנה נער הבר מצוה
מניח תפילין בפעם הראשונה
על יד הכותל שממנו לא זזה שכינה
מקבל עול מלכות שמיים באהבה

עולה לתורה מברך בהתרגשות
קורא בתורה מלא חינניות
נזרקו הסוכריות נשמעה השירה
יהא לנו יהא לנו...
אשורר שירה לכבוד התורה ...

ואני אחוז התפעלות מלא התרגשות
מהאמונה הפשוטה והתמימות
נפעם לראות את האש שבכל יהודי יוקדת
גם אם מבחוץ הוא נראה לגמרי אחרת ...

[מוכן תמיד לעזור]

תמיד חשבתי
שאת הכל ראיתי
שאת הכל שמעתי
שהכל לי מובן
ולעולם אני מוכן
חשבתי שראיתי את הכל
ומסתבר
שטעיתי בגדול
לא הכל אני יודע
לא הכל פשוט
ופתאום מה שאני שומע
מקבל משמעות
החיים לא תותים
זה ברור
אבל להגיד סמרטוטים
זה אסור
לא טוב להתלונן
וגם לא יעזור
רק צריך להתבונן
ואת הרע לעצור
רק לחפש את הטוב
שנמצא בכל דבר
גם אם הוא לא קרוב
אולי הוא יתגלה מחר

[LOVE ME]

מילים בצבעים

מילים מן השמש, מילים בצהוב
תזכו רק לאושר ואור בלי לכאוב.

מילים מן הפרח, מילים בורוד
תזכו לסייעתא דשמיא לרוב.

מילים מן הדשא, מילים בירוק
תזכו לנחת פורחת וצחוק.

מילים מן השלג, מילים בלבן
תזכו לשלווה כל הזמן.

מילים ממרום, מילים בכחול
תזכו להכל בכל מכל כל.

Spoiler

מוקדש לאלה שרואים רק בשחור ולבן

[margalit]

אז מה אם כולם בוכים?
מותר לך קצת לשמוח
אז מה אם כולם בורחים?
כדאי לך קצת להישאר

אז אם כולם חלשים?
מותר שיהיה לך כח
אז מה אם כולם לא חשים?
כדאי את הסיבה לשער

אז מה אם כולם הפוכים?
מותר ליישר ת’מח
אז מה אם כולם מתוחים?
כדאי את הכל לנער

[Eti]

שיר שכתבתי פעם.... והתחשק לי עכשיו לשתף:

---

מבט חטוף סביב
המולה שמתרחשת
לצידי רוטט אוויר
ורק אני בשקט.

הד של דיבורים
זה רק פי שנאלם
מופצץ בהרהורים
מתנתק קצת מכולם.

יש לי מה לומר
ולא רוצה לחשוף
זה לא שלי נגמר,
למילותי אין סוף.

לא את הכל רוצה
לחלוק עם הסביבה
לפעמים בתוכי מוצא
פינה קטנה של הקשבה.

[יעל ק.]

אל תדברו איתי:

הוא לבד אחד גדול
מתנחם בעשן 
הוא חתך אחד עמוק 
אפור כמו ענן

הוא גו רחב זקוף
חודרניות הן עיניו
הוא עולם אפוף אש
דם ותמרות הן חייו

הוא לב אבן
פועם נשימות אחרונות
הוא ילד בלי חן
שבאחת נתגלו איליו הזוועות

הוא חלום פועם
ששוכח כל יום
הוא גוזל נמלט מהקן
שצורח לחום

הוא ילד כאפות
צלקות מעטרות את גופו
הוא תינוק שנשבה ברוחות
ולא רק בגפו

הוא השמש העולה
הבהירה מידי בשקיעתה
הוא הכוכב העולה
שזורח רק בלית ברירה 

הוא פצוע שצועק אל תתקרבו
הוא ילד שזועק- אותי נחמו
הוא גוף מגושם שצורח- רק תתרחקו
הוא לב פועם שמשתוקק-רק תחבקו---

---

יעל#

[חיה במקרנצ'יק 0]

הערבים מנסים
בנו הם מתעמרים
דגל פלסטין עם רחפן מרימים
מתפרעים

אין לנו שקט ולא מנוחה
כל שניה עוד מערכה
מנסים לקבוע לנו את סדר היום
מה פתאום?

העולם מרחם על הרעים
כי אנחנו הרי אלו ששולטים
לא משנה שזה שטויות והבלים
מעצבנים

והרי זה הנס, מדינת ישראל
מהרגע שנולדה, היא רק במלחמות,
רק במאבק ,מאבק קיומי
על חייה

[היידה מיוזיק 0]

Spoiler

כתבתי את השיר ממקום מאוד אישי, והמילים רצו לי על המקלדת,
כמה לפעמים הזכרונות מהעבר בועטים בנו בלי רחמים,
ולא נותנים לנו להמשיך לראות את הטוב שכן קיים, ולנצל אותו בלי שהעבר ישפיע עלינו,
החכמה היא לדעת לנצל את ההווה ולגלות חוזקות שטמונים בנו--

עבר והווה
זיכרונות העבר צפים
לא מרפים, בועטים
רגשות מציפים
לרוץ ממשיכים
אותי מנהלים ומנחים
את היום לי מסדרים
ועל הדרך משפיעים
בלי שום מעצורים
בלי שום רחמים
חולשות מחזקים
חוזקות מחלישים
עוצמות מורידים
ואני?
איך כך אמשיך כשרגשות בי לכודים?
רק הלאה מתקדמים
מעיפה מבט סביב ופנים
רואה פתאום את הרגשות הטובים
בי מסתכלים, מנסים את תשומת ליבי להשים
לחזקות שבי בלי להפנות אחורה הפנים
מאורעות ההווה לא פחות חשובים
יכולים לגלות שינויים לטובה שטמונים
ואם לא אביט להם בעיניים
יכולה אותם להפסיד בינתיים
ואז—
היתכן שהגלגל יחזור פעמיים??