שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
העצב העמוק
שחונק
בחוץ יש צחוק
אבל זה לא באמת...בתוך הלב הנשמה מתייסרת
רוצה לצאת בית הסוהר
כל יום אני מתפללת
השם תפתח לי צוהר
אני רוצה טוהר
פתח לי את השעראני רוצה באמת ובתמים
להיות צדיקה
שבני יהיו תלמידי חכמים
שבעלי ישקד רק על התורה
אני רוצה...די אבאל'ה כמה?
די אבאל'ה למה?
כמה צרות למה רדיפות
שבעתי מספיקמה ביקשתי?
לשבת בבנינך
לחזות באורך
להיות בקרבתך.תתן לי את בקשתי?
בבקשה!! -
חתונה זה יום קדוש ונרגש,
כל אחד ליום זה ממש נכסף.
ואצלינו היהודים למרות הקשיים והגלויות,
זה אותה החתונה מדורי דורות.כבר אלפי שנים כלה מכוסה,
ועומדים חתן וכלה תחת חופה.
שבעה סיבובים מסתובבים ,
ואז הרי הם מקודשים .טבעת ושבירת הכוס,
כי אנחנו זוכרים חורבן והרס.
ועיקר נאחל טוב לזוג מאושר,
שיזכו הם להקים דור בדרך הישר.||כתבתי את זה עקב 2 חתונות שיש לי היום||
-
בעולם שכולו שקרים
הדברים פה לא ברורים
הכל זה הצגה
ואנחו שחקנים
לא נגמרה החגיגה
אך אנחנו הקטנים
לא מבינים את העולם
לא הכל מושלם
את זה יודעים כולם
השקר מנצח אך אין כמו האמת
וכמו שכבר אמרו
מושלם רק מי שמת
אך מתי כבר התגלו
הפנים המכוסות
מתי כבר יתכלו
כל המסכות
שמפריעות
את האמת לראות
את האור מסתירות
רוצה לחיות את החיים
בלי כל השקרים
ימים הולכים ימים באים
אך שיהיו מתוקים ולא מרים -
הסתובבתי סביב הזנב
ידעתי שבאיזה שהוא שלב
בסוף אבכה על החלב
אמרתי- אני מבינה
הכל בסדר, מאמינה
אבל בלב ריקנות
וזה מציק בעקשנות
אז ברחתי שעה שעתיים
לא העזתי להסתכל לפחד בעניים
התכחשתי לרגשות כואבים
הדחקתי הכל בפנים
עד שהסכמתי להיות אמיצה
ולהודות חרישית:
אני אנושית
אפילו שיותר קל לי להרגיש חזקה
להשתיק כל פעם את הצעקה
ולהתעלם מהזעקה
אפילו שקשה לי לחשוף את הלב
לשפוך את הכאב
לספר מה שקשה לבורא עולם
לקבל ממנו חבישה לפצעים כולם
להפסיק להצטעצע בפניו
להעמיד פנים שאני מסתדרת בלעדיו.אז לא, אבא. לא עוד.
אני כן צריכה אותך
לא יכולה בלעדיך
מסכימה להרגיש ילדה שלך
להתרפק על החיבוק שלך
להפסיק לנסות להסתדר בעצמי
ולהבין שהכאב הוא לגיטימי
בסוף הסכמתי להיות אני
בדיוק כמו שאני
בלי מסכות
בלי הצטעצעויות
בסוף הבנתי
שאולי אני לא גיבורה כמו שחשבתי
אבל אני גם לא רוצה!
לא רוצה להסתדר לבד
טוב לי להשען עליך
להרגיש ילדה שלך
סוף סוף לא צריכה להסתתר
לא צריכה לשקר
יכולה להסיר את הלבוש
להרגיש בן אנוש
ולתת לך את פצעי לחבוש||יצא לי קצת מבולבל, מקווה שתבינו את מה שרציתי להעביר...||
-
#anchor(חיי על בלימה, בורח)
יושב הוא על צלע ההר,
צופה בסופה שמתחוללת.
תחתיו העם נראה נמהר,
הארץ עוד רגע מתהפכת.הוא הספיק לברוח, באומץ,
טיפס, נחוש, במעלה הפסגה.
יידע הוא כי יישארו שם קומץ,
שיינצלו רק הם מן המהפכה.לפתע מביט סביבו, מופתע.
הכל עומד על מקומו, כבתחילה.
לא מלחמה, אפילו לא סערה,
הארץ נותרה תחתיו שלווה.המהפכה היא בליבך, ילדון,
נאלצת במהרה רגלך לכתת.
ברחת אתה, מקת הכידון,
שהציבו אל מולך 'אנשיי האמת'.אז אני אשאר כאן, בקצה,
כי בין כך או כך אבדו עליי חיי.
טעויות ששגיתי עלו לבורא,
אך לא האמנתם לדמעותיי.אבל יש את ההוא, המלאך,
שתמיד חייך בהבנה, חמימות.
את ליבו העניק לי בתום כאח,
בלי תנאים של 'חוקי ההסתדרות'.ואיתו אני עוד רוצה לדבר,
לא חפץ לצערו אפילו בשגגה.
לספר לו עד כמה שהיה לחבר,
אמין כל כך, מציל בעת צרה.אז אוותר עלייך פסגה,
כי ישנו אחד שמצפה לי.
אל תחכי לי, בבקשה,
כי לברוח שוב -
לעולם הוא לא ייתן לי.
מוקדש לאלה שמתייחסים גם למי שנראה קצת 'פחות' ולא [?] יודעים כי מצילים עולם ומלואו.
כל המציל נפש אחת מישראל - כאילו קיים עולם מלא. ואת זה לא אני המצאתי;)
-
לקח לי זמן לקבל אומץ לפרסם פה שירים שלי
והפידבק שקיבלתי נתנו לי אומץ לפרסם גם שירים שלא דמיינתי שאני אעיז...
אז תודה..
תהיה חזק
תזכור שאותך אנחנו צריכים
תחשוב עלינו
עליי ועל כל האחים
תהיה בטוח
שלרגע אנחנו לא שוכחים
שאתה אתנו
גם אם עכשיו את זה אנו לא רואים
תשמור עלינו
בחוזק שלך נהיה מוגנים
אל תישבר
זה ישמור אותנו הכי חזקים
אוהבים אותך
מתגעגעים ולך כל כך מחכים -
רוקדת לפי הקצב,
זורמת עם המנגינה.
מרוכזת, שוכחת מהעצב
וקצת מרגישה שונה.מתופפת על החלון,
ומסביב כולם משתאים,
מסבירים שהיה כישלון,
ואני יודעת שזה לא התאים.כי יש לי מנגינה אחרת
שהיא הכי נכונה בשבילי
יכול להיות שהדרך הזו עוזרת
אבל היא פשוט לא שייכת לי.||לפעמים יש לנו כל מיני רצונות וציפיות שנכזבות..... וזה קשה......
אבל מה שלא קיבלנו - פשוט לא שייך לנו---
ומחכה לנו בעז"ה משו יותר טוב
קיצוווווור....... || -
השיר מוקדש לכל המתמודדים והמתמודדות שיצלחו את כל הנסיונות בחיים.
ותמיד יזכרו שיש שם אבא שמחכה ונשמה שרוצה ועולם שתמיד יהיה יותר מחבק אחרי.נשמה שלי תדעי
כי מאחורי אלף מסכים מסנוורים
כשאת שם בועטת וצועקת מבפנים
מול עולם שונא ואכזר
כשתו לתו נשזר
ואת שם צועקת ובועטת מבפנים
לעולם תדעי שאת שלינשמה שלי תדעי
כי לכל ניסיון שאני צולח בהצלחה
יש עוד מאות מעבר לפינה
לא מבטיח שבכולם אתמודד
אבל תמיד תמיד אני לא בודד
כי את שם צועקת ובועטת מבפנים
כן, נשמה שלינשמה שלי תדעי
כי כשהרוח נושבת בתקווה
ואנו חושבים הנה באה השעה
ושוב פעם עוד נסיון
שוב לנסות לא לצאת עני ואביון
כל כולי אהבה לך, גאה בך.
שלי, לגמרי, נשמה שלינשמתי האהובה תדעי לתמיד כי לא לעולם חוסן,
לפעמים גם לכלב טוב צריך רסן
אלוקים שלח אותנן למלא תפקיד
אותך, נשמה, בידנו הפקיד
לשמור עלייך נקייה נוטפת מור
לשלוח ידינו מעבר לחור
להביט ולומר זה דודי וזה רעי
בנות ירושלים עטרת תפארתי
ותקוותי שתמיד תוכלי להתגאות בי
נשמה יקרה שלי, נשמה שלינשמה שלי תדעי
כי בזמנים הקשים, כשהעולם חונק
מסתכל למעלה וצועק
הים סוער גלים מתנפצים
אל מול עיני הכלות, ליבי נשבר לרסיסים
אבל תמיד בתוך תוכי את שם
אוהבת מלטפת ומזכירה לי
שאת שלי נשמה יקרהנשמה אהובה
אין צדיק בארץ אשר לא יחטא
אין צדיק אשר עשה רק טוב בלי רע
אין בנמצא אדם מושלם
אדם תמיד בחייו נלחם
נסיון אחרי נסיון עובר לטוב לרע
אבל תמיד את שם גם באפילה
נשמה אהובה שליויש לי בקשה אחת אהובה שלי
שתמיד תאהבי אותי כמו שאני אותך
שתמיד תזכרי אותי כמו אח לאח
תמליצי טוב גם כשקשה לי
כי אחרי הכל חושלתי וצלחתי
וגם אם נפלתי הרעיון הוא לחזור
לקום ןליפול אמץ לאזור
ותמיד תזכרישאת שלי נשמה שלי
-
העולם יפה, וורוד,
שמיים בהירים, מלאי הוד,
הכל כך מתהלכים בכבוד,למדתי כבר
שלא כל הנוצץ-זהב
בועטים בי כבפרח בר
כל טיפת אהבה בולעת ברעב,רוצה לפרוח
מהמציאות להפסיק לברוח
מדמיינת עצמי כמטאור
מפיץ רק אור,לפתוח בחיים חדשים,
להראות לכל אותם אנשים,
שעל אף הבעיטות שבעטו
להשפיל ולדחוק להטו,ששמי יטהר בעולם
אוכל לצעוד בראש מורם
את האמת יראו כולםכי אבא שלי הוא מלך העולם----
-
#anchor(מה מחכה לי?!)
שיר שחברה שלי כתבה ומאוד אהבתי. ביקשתי ממנה לפרסם!
תגידו מה דעתכם.
מלאת אמונה
גדושת כאב
מבפנים שלמה
געגוע צורבבלבול גדול
איפה השכל
בלגן בראש
ומה אם הרגשחשבתי שמצאתי
ראיתי את הסוף
בדמיוני כבר רציתי
את היהלום לאסוףהאור בקצה
בעוצמה נצנץ
חיוך מרוצה
העיז לבצבץקולטת שאני קטנה
לא מבינה באנשים
מתעקשת על האבחנה
מחוסר יכולת להגשיםקולטת מה מחכה לי ביושר
אם זה נקרא מעט
מוצפת עד גדות באושר
מלדמיין מה שממתין בלאט... -
יש לה סיכוי?
הדמעות נוטפות
על לחי חיוורת
אין לה תקוות
מרגישה ילדה כושלתביטחונה העצמי
בירידה תלולה
אין לה ביטוי אישי
וגם אין לה לזה שום ציפיהיושבת בכיתה בוהה במורה
עצובה על שנולדה
לא מאמינה שיש לה סיכוי
חושבת רק על הכישלון הצפויהיא לא אוהבת ללכת לכיתה
וכשהולכת בלית ברירה
יושבת ומחכה רק לסיום היום
בכל הפסקה מרגישה איוםעד שהשינוי הגיע
נחוש ומפתיע
היא לא יכלה לסבול
והחליטה לעמולהיא הפסיקה להזניח
למדה את עצמה להכריח
להצטרף למשחקים, לדבר עם חברות
הכריחה את עצמה להשתנותהשינוי עבד בבום
אבל גם נעלם ונשכח
הוא נשאר זיכרון עמום
והיא בכתה כל כךהמצב החברתי שלה
כבר לא כמו שהיה
היא התחילה להשתנות
פתאום היא באמת התחילה לחיות!והיא רק רוצה
שהוא יחזור ויעזור
הוא היה כל כך נפלא...
והמצב חזר להיות נורא.אז היא מנסה להתקיים
משאריות שנותרו מהשינוי
אבל העתיד מאיים
והיא מתפללת לסוף הריפוי -
||לא סתם זה נכתב בשלש לפנות בוקר עם נדנודי שינה
היתיי נותן לזה גרוע מינוס אבל הייתי חייב לשחרר קצת
אז הנה התוצאה לפניכם
||אני רוצה לעשות רצונך השלם
להישאר ולא להיעלם
לעבור את הגל גם כשמולי ים
לגלות את אורך לגלות שאתה קייםבלי מחצות שמסתירות מלראתך
בלי שלוחים שיהיו במקומך
לעמוד מולך ולהגיד באתי
לא לחשוב איך חייתירצוני האמיתי מסתתר אי שם
רצוני לאהבה תתורגם
אהבה שאין לה סוף
לא כמו הים שנגמר בחוףאבל בינתיים עומד נכלם
עומד מבויש מלך העולם
רצון שהתנפץ לרסיסים
רצון שהתפזר לחליקיםכחלום שהתממש בחלקו
בחצי הריק שלו
כבלון שהוציאו את האוויר
תרשמו עלי מאד שביראבל תזכרו כולם את רצוני בתחילה
גם בזמנים קשים במחילה..
כי בסופו של דבר לזה אחזור
אחרי שעוד כמה גלים אעבור.||קרדיט ל@מוכשרת-על (אמר במשפטים שאהבתם משירי המשתמשים.
על המשפט האחרון||
-
החלפתי משקפיים
כי כבר שרפו לי העיניים
הדבר היחיד ששכן שם היה רק מיםהתמכרתי לרחמים עצמיים
לא הבנתי למה כולם אליי אצבע מפנים
ואלו, רק נדו בראשם-השינוי צריך לבוא מבפנים
ואני טמנתי ת'ראש בכרית לא רוצה ת'אמת בפניםוזהו! נמאס לי לראות שחור
כל החיים ליהות תקועה בחור
תמיד חלמתי ורציתי אור
לא רציתי להבין שאני רק צריכה לבחורפתאום ראיתי ת'יופי בחיים
גיליתי שהעולם מלא בצבעים
וסתם הרסתי לעצמי ת'חיים -
צעקה שקטה
קורעת הדממה
מתוך החשיכה
מזנקת ומאירהזעקה אמיתית
בלב הישימון
אמירה של יהודי
שנתקע בלי פיתרוןהקניבלים
כמעט לידו נמצאים
חיות טורפות
מתקרבות, נוהמות.הוא לבד
בדד
אין מי שיעזור
ולא מי שיביא מזורכולו מסוחרר
איבד את המחר
עסוק בלקדוח
לא מצליח לנוחשאגות מפחידות
צרחות פראיות
בתוך הראש דופקים פטישים
בצרה הוא זועק אל הממרומים"שמע ישראל"
הוא מתבלבל
זה היה הוא שזעק?
הוא, שמבית אבא כל כך רחק?
"השם אלוקינו השם אחד!"
כן, זה הוא, האתאיסט
הוא זעק! אין עוד אף אחד!השם אם רק תוציא אותי
אני אאמין בך באמונה שלימה!
השם בבקשה תגאל אותי!
אני תקוע בארץ עוינת וזרה!ולפתע,ניצוץ אור מבליח במוחו
מחליט לפסוע לאורו
הולך לאורך דרך לא ברורה
תוהה אם הוא סתם עושה ההליכההכל שמם, אין אות חיים
הוא מפחד שילך ישר לקניבלים
אבל אין שום תועלת בלהיתקע
אז הוא ממשיך ללכת, על אף החשיכה.ואז הוא מגלה סימן חיים
כביש, יש פה אנשים!
הוא הולך בצידו נזהר מבורות
ובסוף הדרך מגיע לעיר החלומות -
שיר שנכתב לאחר מאורע משמח מאוד:
זה לא חלום, זה קרה היום.
זה שווה מליון, אי אפשר שלא לצהול.כמה חיכינו והנא זה בא
ברוך השם זה קרה!למה כמה היה נורא
עכשיו אנו מצרה - לרווחהכמה התפללנו והנה זכינו
הנה הנה התבטלה הגזירהכמה כמה שמחה ואורה
היום היום משעבוד לגאולה! -
שיר שכתבתי על מקרה מאוד ספציפי
אבל אני חושבת שהוא יכול להתחבר להרבה מאוד חויות...
קשה עכשיו לשמוח
קשה לשכוח את כל מה שקרה
אולי זה רק זמני...
למה זאת אני? למה אני בוכה?
מחכה שהכל יעבור
זה בור! איך נכנסתי אליו?
אני יודעת שהוא שם
בטוח הוא רשם וזוכר לחזור
אז למה שוב אני בוכה?
למה רק אני זוכה לכל כך הרבה דמעות
