שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
הקושי בשתיקה
עוד רגע אתפוצץ
ואז הכל יתפרץ,
אך אני עוד שותקת.היצר לא מתייאש
מלבה את האש,
ואני נסדקת.מה שאתן לא יעזור,
את שלה - לעצמה תשמור
ואני מתלהטת.הדם עוד תוסס
שאריות כבודי רומס,
ואני בשתקתי נוצרת.משתדלת כרחל
וממשיכה להתפלל
לבל אמעד בדרך הסוררת..... -
רוצה לחזור
שמיים כהים, מאיימים,
היא בגפה, בודדה.
במוחה רצים משפטים,
נושרת לה עוד דמעה.היא נושכת שפתיה,
אוצרת בגבורה הסכר.
מתלהטת, סומק בלחייה,
מתעצם אט-אט השבר.והיא נופלת, הארץ רכה.
מקבלת אותה בחום.
אין היא חטאיה מלקה,
רק מחבקת, באלם דום.אילו פרשו לה שם ידיים,
לא הייתה 'חידלון', נכשלת.
אולי אינה 'ילדה טובה ירושלים',
אבל בגינם כך שוב מועדת.מביטה לאחור, ממצמצת.
אור מתגלה בקצה האפלה.
האם הוזה היא, מדמיינת?הייתכן ש...שוב היא רצויה?
-
נקודת התחלה?? שבר של סוף??
תחליטו אתם...הנה שוב-
על אותה משבצת כמו לפני שנים.
אני עזוב-
מחפש ת'דרך בין קוצים ואבנים...
איך זה-?
שכולם מסתובבים כאילו כלום לא קרה
כבמחזה-
אני עף בלילות כמו חץ בלי מטרה....
נחוש-
לחשב את המסלול מהתחלה...
כחוש-
הפחדים שבי זועקים לי "אבטלה"---
אך בסוף-
כמו גלים אל החוף אני חוזר למקור
לאיסוף-
ת'שברים שהשארתי בדרך מאחור
להשלים-
מציאות כואבת, עדיפה על ספק
להחלים-
כי ת'דרך לא ניתן להעביר ל-"השתק"....זיכרו:
"בשביל להיות סוס מנצח-צריך לאכול הרבה קש...."
-
-
מצב סטטוס/סטטי...
לשבת לחשוב על עבר ועתיד,
הווה עכור-מעורפל יותר מתמיד.
בדרך הנכונה קשה להתמיד-
על רצונות וחשקים רק אלוקים יעיד...אבני נגף, מהמורות ותלאות
הדרך רצופה קשיים והטרדות.
מרכינה ראשי לגל נוסף של נסיונות,
"שבר על שבר"- במציאות חייב להודות...צרה לא באה אחת -אלא בשניים-
נפילה כואבת,ממוטטת-דמעות בעיניים.
תפילה חרישית- זועקת לשמיים
"אלוקיםם-אולי תושיט לי ידיים"??מנסה להתפלל- מרגישה מרוחקת
בחוסר הבנה- יישותי מפורקת
לפרק ת'מטען אני משתוקקת
לחוש את ידך אותי מחבקת..האל לא סופר צעדים- אלא ת'דרך
כל מבט והרהור הוא שווה ערך-
מרכינה ת'ראש- יורדת על הברך
פתאום,
אלומת אור קורנת דרך החרך--- -
קרדיט לאלוקים על הכל!!
ל @ריינבואו על הרעיון לשיר,
ול- @אייצ-ית על המבנה (כ"כ אהבתי ועשיתי גם....) (וגם על הדרבון
)נזרקת-
למים זועפים, עמוקים.
נסחפת-
פנסים נדלקים.
זועקת-
באלם קול וכולם ממשיכים.
נשטפת-
בים של מצפון, לבבות חצויים.
דומעת-
ים של כאב לתוך מים מלוחים.
שוקעת-
עמוק עמוק בפנים.
צורחת-
את נשימתי האחרונה לכל המושלמים.
טובעת-
לא שורדת, נכנעת לגלים.
מתייאשת-
מרגישה לבד מול החיים.
מגששת-
את דרכי חזרה בלי מילים.
חותרת-
חזק נגד הגלים.
חוזרת-
בסוף, לבית החמים.
מותשת-
מקרב ארוך ימים.
מתרוממת-
מפיקה לקחים.
ושוב נופלת-
כי נפילה מעידה על חיים.
תמיד נעזרת-
באנשים, שליחים טובים.
זוכרת-
שיש לי הורים אוהבים.
מתפללת-
לגדול מכולם לאלוקים... -
ואם כבר...אז כבר...
כל מי שהיה/הייתה ב-"המנגן" אולי יזכרו את השיר שאעלה כאן...
זה שיר שהעלתי שם בעבר...
בפוסט זכרונו לברכה..עם כל מה שנמחק שם...
אבל בגלל המסר שלו..אני מעלה אותו שוב לכל אלו שלא ראו...
קחו את השיר הזה כצידה לדרך...שובר גלים...
ישבתי אני מולך-
הבטתי על מאמציך,
חשבתי איך אינך מתייאש-
ממשיך וממשיך-נצחון מבקש...ישבתי אני מולך-
ראיתי חלומך מתנפץ.
אל תוך סלעים-
בקול רעש גדול מתפוצץ...ישבתי אני מולך-
וחשבתי על עצמי
מנסיון אחד שנוסתי
האם גם אני לא התייאשתי?
המשכתי?
האם לאחר פעם אחת ידיים הרמתי?ישבתי אני מולך-
ומול חבריך הגלים,
ראיתי איך כולכם בטוחים-
"הפעם את הגבול עוברים"
אך בחוף שוב מתנפצים
---
וכך במאמצים...
במשך שנים...ישבתי אני מולך-
והחכמתי... -
כל השירים שהבאתם פה...מדוכאים...עצובים...
החלטתי להביא משהו שונה.טוב או גרוע?
על יום רגוע
על שעבר שבוע
שלנפש מרגוע
שאני במצב קבוע,שהכל "ידוע"
שאפשר לבלוע
לא מובן לשמוע
איני רוצה לקטוע....במטרה לפגוע
ת'שיגרה לקטוע
באושר לשקוע
ולהמשיך לנוע...אז אולי תסבירו מדוע
אומרים שהכל "תקוע"
שלנפש כואב- והגוף פצוע?
ושהכל הולך בשיפוע??תרפו...
תנו -לטוב לנבוע
לכאב לשקוע
לעתיד פרוע
של חיי מרוגע... -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
אני מעלה כאן עכשיו דוואט שאני ו @פסנתר-כנף האלופההה עשינו בצאט האישי...
זה שיר שמדבר על חיפושי המשמעויות שלנו בחיים...התהיות והלבטים...משמעויות:
אומרים שהשתגעתי כמעט
כבר שבועות שלא עצמתי עין
מחפשת לי רק שקט מעט
שאלות,ספקות..תשובות מאין?מנסה לחפש משמעות
ציפורניים כוססת בהחבא,
מתחבטת בנושא לא פשוט
החיפוש הפנימי לא כבה.רוצה לקחת צעד לאחור-
קשה להלחם מול כל העולם
לשכוח...לברוח מהקור,
זעקתי דיי- קולי כבר נדם...מנסה להפיל את החומות
כמעט מרימה ידיים, מתייאשת
מרגישה אבודה מול כל החלומות-
מה שקיוו שאהיה... מביישתכל יום מציאות זרה- כואבת
ליבי סדוק- מרוסק מבפנים
דילמה חדשה להר מתוספת
מנסה לדבר אזלו המילים...קרב עקוב בין רע לטוב
מסתנוורת, מסיטה מבט
כבר לא מצליחה לחשוב
רוצה להרגיש אהובה, בת."אלוקי"- קולי קורע ת'דממה
עזור לי לפתור ת'תהייות
בחסד ורחמים קולי תשמע
שים סוף לחיפושי משמעויות...קרדיט מלא ל- @פסנתר-כנף ......: )
-
ואוו- היום העלו כאן הרבה שירים.
ניסיתי לכתוב לפי הכללים שהבאתן בנושא של הטיפים לקריאה.
מקווה שהצלחתי...
אגב- אני נכנסת לפורום רק בזכות הנושא הזה...תודה רבה על הרעיון שלו!! מביא איתו המון עומק ותובנות לחיים...שתיקות ומעבר...
מתפלל הוא ומחריש
הינו הפך כבר לאיש
לא יתן אותו להתיש
רק את צעדיו יחישקשוח לשתוק לאחר
בזמן שהוא לא מוותר
אותך מנסה לשבר
ואני מנסה להתחבר...מאיפה אשאב הכוחות?
מי יראה לי היכן לנחות?
רוצה רק בשלום לחיות-
להמשיך לעלות במדרגות.אז יש לכם עצה או נסיון?
לא רוצה לחוות כישלון..
טיפ' או הצעה שלא עולה הון?
ענו לי -שדרכי לא תלך לאבדון... -
קוראים לי יעל. ומי שהיה בהמנגן בוודאי מכיר אותי.
חיפשתי הרבה אחרי אתר שייתן לי תחליף להמנגן, והנה- מצאתי. (בזכות אייצ'ית...)
אז- שמחה לחזור אליכם!!!
השיר הבא נכתב לי בזמן קשה. ביום שהרגשתי שכלום לא נשאר לי רק אמונה.עד הקצה:
ובמקום,
שבו הכל שומם פתאום
נשארנו רק אני ואתהובמקום,
שהכל כבה פתאום
נשארת מצבה שמורהובמקום,
הכי רחוק מחום
דווקא שם מתחברת לכאבובמקום,
הכי צמא לחום
דווקא שם נפתח הלבכי המקום
הכי שלם שיש
בנוי מאבנים, רסיסי עמל חייםכי המקום
הכי שפל שיש
רק הוא ידע, יבין, כמה רחוק ממני החייםכי בלעדי
לא נותר לי כלום
רק אותך-
אבי הייקוםכי בלעדיך
לא רוצה כלום
חבר אותי אליך
תגיד לי שיבוא יום ואקוםכי המקום
הכי שלם שיש
בנוי מאבנים,
רסיסי עמל חייםכי המקום
הכי שפל שיש
רק הוא ידע, יבין,
כמה רחוק ממני החייםובמקום,
שבו אתאחה
תזכיר לי שידעתי
שאותי תרצהובמקום,
שבו את הטוב אגלה
תזכיר לי שתמיד החזקתי
אותך עד הקצה--- -
אוקי- אז אני @מוישה ו- @פסנתר-כנף נתחיל דוואט -כל מי שרוצה יכול להשתתף ולהוסיף בית...
השיר הוא על החיפוש האינסופי של הנשמה שלנו- ואיך שכל אחד מחפש את מקומו...
קרדיט ל- @מוישה על הרעיון---
.חיפוש מקום:
תקופה ארוכה שהרגש כמו קיר
הלב מדבר בעד עצמו...
אני קצת אבוד- כמו הנוף של העיר
מחפש רק חיות בתוכו... -
-
@פסנתר-כנף
תקופה ארוכה שהרגש עכור
צובט את עצמי כדי להרגיש
אך השיממון בתוכי נותר עצור
מחפש דמות שאותי לעצמי ינגיש(שיניתי- כי שמתי לב שזה מדובר עלי ולא על מישהו...)
-
