שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
קרדיט לאלוקים על הכל!!
ל @ריינבואו על הרעיון לשיר,
ול- @אייצ-ית על המבנה (כ"כ אהבתי ועשיתי גם....) (וגם על הדרבון
)נזרקת-
למים זועפים, עמוקים.
נסחפת-
פנסים נדלקים.
זועקת-
באלם קול וכולם ממשיכים.
נשטפת-
בים של מצפון, לבבות חצויים.
דומעת-
ים של כאב לתוך מים מלוחים.
שוקעת-
עמוק עמוק בפנים.
צורחת-
את נשימתי האחרונה לכל המושלמים.
טובעת-
לא שורדת, נכנעת לגלים.
מתייאשת-
מרגישה לבד מול החיים.
מגששת-
את דרכי חזרה בלי מילים.
חותרת-
חזק נגד הגלים.
חוזרת-
בסוף, לבית החמים.
מותשת-
מקרב ארוך ימים.
מתרוממת-
מפיקה לקחים.
ושוב נופלת-
כי נפילה מעידה על חיים.
תמיד נעזרת-
באנשים, שליחים טובים.
זוכרת-
שיש לי הורים אוהבים.
מתפללת-
לגדול מכולם לאלוקים... -
ואם כבר...אז כבר...
כל מי שהיה/הייתה ב-"המנגן" אולי יזכרו את השיר שאעלה כאן...
זה שיר שהעלתי שם בעבר...
בפוסט זכרונו לברכה..עם כל מה שנמחק שם...
אבל בגלל המסר שלו..אני מעלה אותו שוב לכל אלו שלא ראו...
קחו את השיר הזה כצידה לדרך...שובר גלים...
ישבתי אני מולך-
הבטתי על מאמציך,
חשבתי איך אינך מתייאש-
ממשיך וממשיך-נצחון מבקש...ישבתי אני מולך-
ראיתי חלומך מתנפץ.
אל תוך סלעים-
בקול רעש גדול מתפוצץ...ישבתי אני מולך-
וחשבתי על עצמי
מנסיון אחד שנוסתי
האם גם אני לא התייאשתי?
המשכתי?
האם לאחר פעם אחת ידיים הרמתי?ישבתי אני מולך-
ומול חבריך הגלים,
ראיתי איך כולכם בטוחים-
"הפעם את הגבול עוברים"
אך בחוף שוב מתנפצים
---
וכך במאמצים...
במשך שנים...ישבתי אני מולך-
והחכמתי... -
כל השירים שהבאתם פה...מדוכאים...עצובים...
החלטתי להביא משהו שונה.טוב או גרוע?
על יום רגוע
על שעבר שבוע
שלנפש מרגוע
שאני במצב קבוע,שהכל "ידוע"
שאפשר לבלוע
לא מובן לשמוע
איני רוצה לקטוע....במטרה לפגוע
ת'שיגרה לקטוע
באושר לשקוע
ולהמשיך לנוע...אז אולי תסבירו מדוע
אומרים שהכל "תקוע"
שלנפש כואב- והגוף פצוע?
ושהכל הולך בשיפוע??תרפו...
תנו -לטוב לנבוע
לכאב לשקוע
לעתיד פרוע
של חיי מרוגע... -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
אני מעלה כאן עכשיו דוואט שאני ו @פסנתר-כנף האלופההה עשינו בצאט האישי...
זה שיר שמדבר על חיפושי המשמעויות שלנו בחיים...התהיות והלבטים...משמעויות:
אומרים שהשתגעתי כמעט
כבר שבועות שלא עצמתי עין
מחפשת לי רק שקט מעט
שאלות,ספקות..תשובות מאין?מנסה לחפש משמעות
ציפורניים כוססת בהחבא,
מתחבטת בנושא לא פשוט
החיפוש הפנימי לא כבה.רוצה לקחת צעד לאחור-
קשה להלחם מול כל העולם
לשכוח...לברוח מהקור,
זעקתי דיי- קולי כבר נדם...מנסה להפיל את החומות
כמעט מרימה ידיים, מתייאשת
מרגישה אבודה מול כל החלומות-
מה שקיוו שאהיה... מביישתכל יום מציאות זרה- כואבת
ליבי סדוק- מרוסק מבפנים
דילמה חדשה להר מתוספת
מנסה לדבר אזלו המילים...קרב עקוב בין רע לטוב
מסתנוורת, מסיטה מבט
כבר לא מצליחה לחשוב
רוצה להרגיש אהובה, בת."אלוקי"- קולי קורע ת'דממה
עזור לי לפתור ת'תהייות
בחסד ורחמים קולי תשמע
שים סוף לחיפושי משמעויות...קרדיט מלא ל- @פסנתר-כנף ......: )
-
ואוו- היום העלו כאן הרבה שירים.
ניסיתי לכתוב לפי הכללים שהבאתן בנושא של הטיפים לקריאה.
מקווה שהצלחתי...
אגב- אני נכנסת לפורום רק בזכות הנושא הזה...תודה רבה על הרעיון שלו!! מביא איתו המון עומק ותובנות לחיים...שתיקות ומעבר...
מתפלל הוא ומחריש
הינו הפך כבר לאיש
לא יתן אותו להתיש
רק את צעדיו יחישקשוח לשתוק לאחר
בזמן שהוא לא מוותר
אותך מנסה לשבר
ואני מנסה להתחבר...מאיפה אשאב הכוחות?
מי יראה לי היכן לנחות?
רוצה רק בשלום לחיות-
להמשיך לעלות במדרגות.אז יש לכם עצה או נסיון?
לא רוצה לחוות כישלון..
טיפ' או הצעה שלא עולה הון?
ענו לי -שדרכי לא תלך לאבדון... -
קוראים לי יעל. ומי שהיה בהמנגן בוודאי מכיר אותי.
חיפשתי הרבה אחרי אתר שייתן לי תחליף להמנגן, והנה- מצאתי. (בזכות אייצ'ית...)
אז- שמחה לחזור אליכם!!!
השיר הבא נכתב לי בזמן קשה. ביום שהרגשתי שכלום לא נשאר לי רק אמונה.עד הקצה:
ובמקום,
שבו הכל שומם פתאום
נשארנו רק אני ואתהובמקום,
שהכל כבה פתאום
נשארת מצבה שמורהובמקום,
הכי רחוק מחום
דווקא שם מתחברת לכאבובמקום,
הכי צמא לחום
דווקא שם נפתח הלבכי המקום
הכי שלם שיש
בנוי מאבנים, רסיסי עמל חייםכי המקום
הכי שפל שיש
רק הוא ידע, יבין, כמה רחוק ממני החייםכי בלעדי
לא נותר לי כלום
רק אותך-
אבי הייקוםכי בלעדיך
לא רוצה כלום
חבר אותי אליך
תגיד לי שיבוא יום ואקוםכי המקום
הכי שלם שיש
בנוי מאבנים,
רסיסי עמל חייםכי המקום
הכי שפל שיש
רק הוא ידע, יבין,
כמה רחוק ממני החייםובמקום,
שבו אתאחה
תזכיר לי שידעתי
שאותי תרצהובמקום,
שבו את הטוב אגלה
תזכיר לי שתמיד החזקתי
אותך עד הקצה--- -
אוקי- אז אני @מוישה ו- @פסנתר-כנף נתחיל דוואט -כל מי שרוצה יכול להשתתף ולהוסיף בית...
השיר הוא על החיפוש האינסופי של הנשמה שלנו- ואיך שכל אחד מחפש את מקומו...
קרדיט ל- @מוישה על הרעיון---
.חיפוש מקום:
תקופה ארוכה שהרגש כמו קיר
הלב מדבר בעד עצמו...
אני קצת אבוד- כמו הנוף של העיר
מחפש רק חיות בתוכו... -
-
@פסנתר-כנף
תקופה ארוכה שהרגש עכור
צובט את עצמי כדי להרגיש
אך השיממון בתוכי נותר עצור
מחפש דמות שאותי לעצמי ינגיש(שיניתי- כי שמתי לב שזה מדובר עלי ולא על מישהו...)
-
-
-
-
חיברתי את כל השיר:
אלופיםםם!!!:
חיפוש מקום:
תקופה ארוכה שהרגש כמו קיר
הלב מדבר בעד עצמו...
אני קצת אבוד- כמו הנוף של העיר
מחפש רק חיות בתוכו...מנסה לשדר עוצמה ושלמות
אך בפנים מחפש בלי סוף,
להיכן נעלמה לה התמימות?
נמאס לי אותה כבר לרדוף.תקופה ארוכה שהרגש עכור
צובט את עצמי כדי להרגיש
אך השיממון בתוכי נותר עצור
מחפש דמות שאותי לעצמי ינגישעד מתי אחפש, ארדוף, אבקש--
מתי כבר אשוב?
רוצה כבר להסיר כל מוקש,
ולמצוא את החשוב--ואז אגלה- בסוף כמו כולם
שהדרך ארוכה ולא נורמלית
שניתן להילחם מול העולם-
המבטא "חופשה ליברלית"אמשיך ואנסה לסלול ת'שביל
למצוא מקומי שסודר מלמעלה,
וגם כשמהתחלה אצטרך להתחיל
אדע את הדרך גם בחושך, בלילה.מה יהיה מתי כבר אגיע
לא מבין איפה היא - המנוחה,
כנראה שאתה רוצה שארגיע
רק כשתבוא אל הנחלה... -
לא אתן לאף אחד:
נשארו בי רק שאריות
פיסות פיסות
חתיכות יבשות
של מעט כוחות מהקרבותנשארו בי אך דמויות
כמה צללים ודמיונות
אוחזת בשיירי תקוות
חולמת לפגוש באורותנשארו בי רק כמה צרורות
שקים מלאים דמעות
מעט עשן חוצות
והרבה רוחות מכזבותנשאר בי ולא נותר בי כלום
נשמר לי ולא נגמר בי הייקום
נשבר לי ולא נקצר ממני הטוב הגלום
ננצר בי ולא אתן לאף אחד לעצור אותי מלקום
