שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
אוקי- אז אני @מוישה ו- @פסנתר-כנף נתחיל דוואט -כל מי שרוצה יכול להשתתף ולהוסיף בית...
השיר הוא על החיפוש האינסופי של הנשמה שלנו- ואיך שכל אחד מחפש את מקומו...
קרדיט ל- @מוישה על הרעיון---
.חיפוש מקום:
תקופה ארוכה שהרגש כמו קיר
הלב מדבר בעד עצמו...
אני קצת אבוד- כמו הנוף של העיר
מחפש רק חיות בתוכו... -
-
@פסנתר-כנף
תקופה ארוכה שהרגש עכור
צובט את עצמי כדי להרגיש
אך השיממון בתוכי נותר עצור
מחפש דמות שאותי לעצמי ינגיש(שיניתי- כי שמתי לב שזה מדובר עלי ולא על מישהו...)
-
-
-
-
חיברתי את כל השיר:
אלופיםםם!!!:
חיפוש מקום:
תקופה ארוכה שהרגש כמו קיר
הלב מדבר בעד עצמו...
אני קצת אבוד- כמו הנוף של העיר
מחפש רק חיות בתוכו...מנסה לשדר עוצמה ושלמות
אך בפנים מחפש בלי סוף,
להיכן נעלמה לה התמימות?
נמאס לי אותה כבר לרדוף.תקופה ארוכה שהרגש עכור
צובט את עצמי כדי להרגיש
אך השיממון בתוכי נותר עצור
מחפש דמות שאותי לעצמי ינגישעד מתי אחפש, ארדוף, אבקש--
מתי כבר אשוב?
רוצה כבר להסיר כל מוקש,
ולמצוא את החשוב--ואז אגלה- בסוף כמו כולם
שהדרך ארוכה ולא נורמלית
שניתן להילחם מול העולם-
המבטא "חופשה ליברלית"אמשיך ואנסה לסלול ת'שביל
למצוא מקומי שסודר מלמעלה,
וגם כשמהתחלה אצטרך להתחיל
אדע את הדרך גם בחושך, בלילה.מה יהיה מתי כבר אגיע
לא מבין איפה היא - המנוחה,
כנראה שאתה רוצה שארגיע
רק כשתבוא אל הנחלה... -
לא אתן לאף אחד:
נשארו בי רק שאריות
פיסות פיסות
חתיכות יבשות
של מעט כוחות מהקרבותנשארו בי אך דמויות
כמה צללים ודמיונות
אוחזת בשיירי תקוות
חולמת לפגוש באורותנשארו בי רק כמה צרורות
שקים מלאים דמעות
מעט עשן חוצות
והרבה רוחות מכזבותנשאר בי ולא נותר בי כלום
נשמר לי ולא נגמר בי הייקום
נשבר לי ולא נקצר ממני הטוב הגלום
ננצר בי ולא אתן לאף אחד לעצור אותי מלקום -
משום מה ראיתי שפוסטים נמחקו כאן- וגם בהצעות ייעול ושיפור.
לכל החדשים שלא ממש קראו את הכללים של הנושאים הללו- אני מזכירה אותם.
חשוב לי שהנושא ישמר ולא ינעל שוב.@צור אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:
לאור בקשות רבות של החברים לפתוח כאן את השרשור ולאחר התייעצות עם גורמים בפיקוח ובהנהלה הוחלט כי
אני אפתח לניסיון של שבוע ובכפוף לתקנון
כללי השרשורניתן לפרסם כאן רק שירים ותגובות ענייניות בלבד (אין להחמיא)
אין לפרסם שום פוסט שהוא לא שיר (כולל לא עצות לכתיבה)
הכללים כאן יתעדכנו וחובה לעקוב אחריהם אי ציות לכללים יגרור מחיקת פוסט ואף להרחקה@אייצ-ית אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:
הנושא יקר לליבנו-והיה חשוב לרבים.
אל תגיבו מעבר לשיר- אם אהבתם תנו לייק!!
תעלו תכניים שמתאימים לרוחנו כיהודים-
בלי תגובות מיותרות ושימוש בדיסלייק.....
ואסיים שוב-
אין צורך בתגובות כמו- "תודה רבה", "יפה מאווד", "אהבתי", "חזק"- וכו....
זה סתם מיותר!! ומספים את הפורום. בשביל זה נועד הלייק.
אם יש לכם שיר שכתבתם ותרצו לשתף- תעלו- כולנו נשמח לקרוא....
אין צורך בטיפים לכתיבה...ובהצעות מיותרות...
אז זהו...
פשוט מוזמנים לשתף ולהשתתף.... -
כמה אתם מחכים למשיח באמת??? בטח שאלתם את עצמכם כבר הרבה....
אז הנה שיר על אותה שאלה- עם מסקנה שאומרת: על עצם המחשבה ועל הרצון לרצות- אנחנו נגאל!!!חוששת ניצבת
מול החלום
לראות את התפארת
בבוא היוםעומדת נפחדת
רוצה- לא רוצה
מתחננת- לא מבקשת
שאראה בבניינהחושבת ומסתבכת
תוהה מה ארגיש
מנסה- מדמיינת
לזרוק את העול המתיששואלת גם חומקת
מדחיקה את הרצון
רועדת, מתרוצצת
בין מציאות לחזוןאך,
נלחמת גם בוחרת
לשאוף לכיוון
לומדת גם זועקת
על הטוב הצפוןשואפת משתוקקת
רוצה לרצות
עוד אמתין פה על מפתן הדלת
עד למשמע הקולותיודעת- אני בנבחרת
גם אם טעיתי רבות
לא אשכח שאני צועדת
בעליה ששם מחשלות המדרגותוקרוב הוא יום האדרת
בה נהרות ימחאו כף
עוד אזכר במשבצת
של שואפים ורוחם צף... -
-
-
-
@תמר כתבתי את זה כבקשתך;)
אז זהו שיר המדבר על קנאה בחלקה ה'טובה' יותר של השני, ועל הכדאות לאהוב את הפלאנטה בה אתה חיי, ולשמוח בה.איזהו עשיר השמח בחלקו
אור זורח, בוקע לאיטו,
ה'עבר השני' פורח מהר.
מקומך מתקדר כהרגלו,
עמלך מתכלה מול החבר.כך את מאמציך הרבים -
נוטה אתה לשכוח, להדחיק.
הרי צופה אתה ברבדים,
הנותנים יד לקנאה להעיק.שחרר, שמח בהצלחתו.
שכן גם הוא טרח ועמל.
זכור!
כי אין נבנה מעצמו פארו,
ומשמים נקצב הכל, אז חבל...עת שתתן אף ידך עבורו,
תראה כי אליך החיים יאירו.
'ואהבת לרעך' נכתב בשבילו,
ומתוך כך - לבך כביר הוא.הקנאה, התאווה והכבוד -
מוציאים את האדם מן העולם.
אז...
כדאי שתתנתק מהרצון ל'עוד',
כי רצוי אתה פה, שמח עם כולם. -
משתפת דואט שכתבנו @אייצ-ית המדהימה ואנוכי בצ'אט,
ברוח התקופה, על החופש והבעיתיות שבו---כבלי הדרור
כל הזמן אנחנו מחפשים
בריחה למציאות אחרת
הראש שלי מלא מילים
השיגרה שלנו משקרתרצון להתפרק, להשתגע
נראה שהמחסומים התאדו,
אין מי שיעצור, יפריע
רצונות ישנים בסחף אבדו.השפיות הולכת וחוזרת
גבולות ברורים מטשטשים
לפעמים השיגרה מבורכת
על פני רעיה בשדות זריםחלום החופש נמוג לאיטו
מסיר מעלי את קליפות האבק,
מחדש את הברית שוב, איתו
להחזיר לו ולי ת'ברק.אז שוב בסוף היום אני לבד-
עובד להשיב את מה שכבר אינינו
רוצה את דרכו איתי לעד
גם במה שנראה כדרור בעינינו...קרדיט מלא -התחלה, אמצע וסיום - @אייצ-ית ,
היה לי לתענוג להפריע עם כמה מילים באמצע---
שאפו!! -
השיר הבא נכתב על ידי ועל ידיי @אייצ-ית היקרה - בהשראת נושא שהוצף באתר בזמן האחרון. על החילוקים בין החסידי למזרחי ומה שביניהם.
גזענות זה מושג כל כך כואב, צורב.
אז בואו ביחד ננסה להיכנס לרובד העניין - ולנסות להבין האחד את דעתו של השני.
תכוונו את החיבור למקום טוב, והלוואי שנפיק ממנו תועלת!!!!פסגה חרוצת שברים
ימיי מרגוע, שמיי תכלת,
פיסת שלום פרוסה בלבן.
רוח איחוד, הכל מקבלת,
עקביי מירוץ אותתו בסימן.עבר מצולק עומד מאחור
כברת הדרך מספרת-
על ימים ששרדנו בקור,
ורוח פרצים עודה משברת...שנים שהטשטשו, כלו,
באבחה כאובה נשכחו.
ידיי אחים לאיטן התפרדו,
כח ואהבה בלהבה נשרפו.ברית? שלום? רעים?
מילים שהפכו זרות.
נותר ת'שברים להרים,
במירוץ לעתיד לדדות.כן. אחים שהפנו עורפם,
שרטו כך לבבות מדמם.
הן לפני רגע - היו לעם,
אחיד, ללא שוני דת ודם.השפיות אבדה מרוב עשן,
כלום כבר כאן אינו ברור.
היכן הוא חבוי לו החיישן,
שיוריד לשקר ת'איפור.
