נספח | תגובות לאתגרי הכתיבה השונים.
-
@ש-ש-0 מה התכוונת על השיר של הפרסומותת???
-
@המחבל-המחופש אמר בנספח | תגובות לאתגרי הכתיבה השונים.:
@ש-ש-0 מה התכוונת על השיר של הפרסומותת???
התכוונתי לשיר של ה חיצוני ופנימי... אלווווף !!!
-
-
@חיה-בקליפ אולי אם היא תהיה עם כי הרבה לייקים היא תסביר באריכות...
-
-
@טיטו אמר בנספח | תגובות לאתגרי הכתיבה השונים.:
@חיה-בקליפ אולי אם היא תהיה עם כי הרבה לייקים היא תסביר באריכות...
אני חושבת שהיא התכוונה ל'אמת עלוקה'.
לא לאתגר;)
-
@מישהי-מיוחדת השיר האחרון שלך באתגר מטורף
-
ט טיטו הצמיד נושא זה ב
-
@יהודי-זה-הכי יש אפשרות לכתוב אחרי שהאתגר ניסגר???
-
-
@טיטו
מתי מתחיל האתגר?
ו @רבקה איזה שיר מהמם!! אהבתי ממש! מגיע לך הזכייה הזאת לגמרה! השיר שלך עשה לי צמרמורות.
אחד השירים הכי חשובים ומכאיבים.
שמחה שזה נגמר בטוב. וזה מחריד לחשוב שאנחנו אשכרה יכולים להרוג במילים וזה לא פחות גרוע מלהרוג פיזית.
אז שכל אחד ייקח את המסר לעצמו. ובאמת שצריך להבין מה זה באמת חברים ולעשות לזה קצת פרופורציות.
הצלחות! -
@קפוצ-ונית בעזרת השם אעלה אותו עכשיו.
אגב שימי לב שהעברתי את תגובתך לפה, לא לכתוב באתגרים עצמם זה מספים את הנושאים. תודה מראש
-
על מזח רחוק, בין גלי הים-
רוקמת עור וגידים מחשבה,
החלטה גורלית, הפעם בדם-
ו...לא... זה לא מתוך אהבה.
אותה מחשבה רדופת מלחמות,
מתפרצת כעת בגלים...
תוקע יתד בתוך חול הביצות-
שובר את שתיקת ה"דגים"...
רחוק מכולם באמצע החוף-
יורד אל עמקי זכרונותי.
בשקט הזה לא רואה את הסוף
עולה, ושוב נופלות רגליי...
בדמיונותי נופלות היו רגליי-
צונחות אל תהום.
מחפשות, הן את הרגליי,
ומקבלות מכת חום.
וכל המרחק שנפרש לו סביבי,
הקיים וההוא שבפנים.
אולי יש לו חלק, אולי הוא הכאיב,
ותרם לחוסר האונים..
והמחשבה סתם מעיקה,
לא תורמת ולו במאום.
כי המעשייה כבר עתיקה,
ולחינם עוד נותרתי המום..!כולכם אלופים- אחד אחד!!!
אבל @מוכשרת-על הביאה תפנית בעלילה, ממש אהבתי!!
בוא נראה לאן זה עוד יגיע... -
@קפוצ-ונית אמר בנספח | תגובות לאתגרי הכתיבה השונים.:
ו @רבקה איזה שיר מהמם!! אהבתי ממש! מגיע לך הזכייה הזאת לגמרה! השיר שלך עשה לי צמרמורות.
אפשר קישור?
-
@אייצ-ית https://miktzav.com/post/161797
והעא גם כתבה על השיר שלה פה- https://miktzav.com/post/163583 -
כ כוכבים נופלים התייחס לנושא זה ב
-
-
@שריוש תודה רבה
אני דווקא לא מכירה... אולי עכשיו מדגדג לי משהו בזיכרון.
אבל לא זה היה ההשראה.
כשכתבתי את הבית הסופי. עמד לנגד עיני משפט שפגשתי פעם.
שיום אחד הצלקות יראו בתור הדבר הכי יפה שבי. ובכל אחד.
כי הצלקות בסופו של דבר. זה הדבר הכי יפה שבנו.
כי זה מוכיח שנפלנו. והתגברנו על זה.
והיום אנחנו חזקים למרות כל הנפילות שבנו. ובעצם... בזכותם.
ושיום אחד הצלקות האלו יהיו מקום להתמלאות בזהב.
אז...
תודה🤩
