שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

יואווווו

פוסט זה נמחק!

יואווווו

שיר לא שלי שיר מטורף ממש התחברתי אליו
מכווה שגם אתם שיר מטורף

כשפגעו בי התבגרתי.
כשהיתעלמו ממני התחזקתי.
כשהכאיבו לי גדלתי.
כשנפלתי קמתי.

ניצחתי לא את מי שעמד מולי.
אלה ניצחתי את עצמי
כי האמנתי במי שעומד שאני.

לעולם על תוותרו על עצמכם.
רגעים קשים יהיו תמיד
תמצאו את הכוח בליבכם.
כי אין אדם חזק יותר ממכם.

לא הכל טוב אבל הכל לטובה

דְּמָעוֹת מִדָּם/אַיָּלָה

וְהָאוֹר שׂוֹרֵף
לִי עָמוֹק בָּעֵינַיִים
וְהַמַּבָּט שֶׁשּׁוֹטֵף
אֶת הַטּוֹב בַּשָּׁמַיִים

זַלְעָפוֹת שֶׁל דָּם
דְּמָעוֹת שֶׁל קוֹר
וְהָרַע נִשְׁאַר
כְּמוֹ שׁוֹמֵר
שֶׁלֹּא נִרְדַּם

כְּמוֹ פְּצָצָה
עַל שְׂדֵה מוֹקְשִׁים
הַכְּאֵב הֶחֱלִיט
לִשְׁלוֹחַ שְׁלִיחִים

שֶׁלֹּא יִזְכְּרוּ בְּטוֹב
כְּמוֹ תַּסְרִיט אֵימָה
שֶׁיִּשְׁכְּחוּ מִזֶּה לֶאֱהוֹב
כִּי הָעוֹלָם מָלֵא בְּנֶחָמָה.

מישהי מיוחדת

למה אני נכנסת לניסיון
ואז כבד לי בלב ודיכאון
אני נופלת בפעם המיליון
והכאב במשקל אלף טון

אני לא מצליחה להתגבר
משהו בלב שלי עוד לא התבגר
והמח שלי עסוק בלספר
שאני עוד לא רוצה להשתפר

כואב לי המון בפנים
אני נופלת אלף פעמים
קצת התייאשתי האמת
העתיד שלי יחד עם השכל מת

לא אכפת לי מכלום
להרוס את כל היקום
להפסיד הכל בשניות
ולאבד ת'סיבה לחיות

אהרן נחום

גם ים / לפעמים סוער בִּפְנִים
גם שמיים / לפעמים מעוננים
גם אדמה / לפעמים מִיוֹבֶש נבקעת

גם כוכב / לפעמים נופל
גם ירח / לפעמים אפל
גם שמש / לפעמים שוקעת

אבל הכל עובר בסוף
אחרי כל ים מגיע חוף
רק תרים ת'ראש מעל המים
תצעק לאבא בשמיים

גם עננים / לפעמים בוכים
גם על פרחים / לפעמים דורכים
גם לְציפורים / בחורף- נהיה פתאום קר

גם פרפרים / לפעמים חסרי מנוחה
גם בהרים / לפעמים חשיכה
גם לְעצים / בשלכת- כלום לא נשאר

אבל הכל עובר בסוף
אחרי כל ים מגיע חוף
רק תרים ת'ראש מעל המים
תצעק לאבא בשמיים

פונץ' בננה

מוקדש לכל אחד ואחת
כולם גיבורים
גם אם הם נפלו
כולם חזקים
גם אם נשברו

כולם שלמים
למרות שנסדקו
כולם שורדים
גם אם מזמן התייאשו

כולם בסדר
גם אם בפנים אחרת
כולם לוחמים
גם אם הם עזבו תמשמרת

כולם חיים תהווה
אפילו שהלב תפוס על העבר
כולם שמחים מבחוץ
גם אם בפנים קצת מר

כולם גיבורים במסכה
כולם גיבורים עם תעודה
מחזיקים חזק
מחזיקים מעמד

בתוך עולם ההסתר
בתוך עולם הנסיונות
האמונה בלב כולם פועלת
מרימה את כולם ועוזרת

מישהי מיוחדת

מבפנים
סוערים בי רגשות
מתפרצים
ואני עושה שטויות
מוכיחים
משמיעים אלף קולות
מכריחים
ואני חייבת להיות

ולאאאא לא בא לי
אני עמוק במה שאיבדתי
והיצר שוב מפיל אותי
מכריח אותי להיות מה שלא הייתי

ואויייי איך הוא פועם בי
ואיך אני משתגעת לאיטי
מאבדת כל מה שבניתי
מכריח אותי להיות מה שלא רציתי

סליחה על הכניעה
אני בסך הכל ילדה קטנה
העולם גדול עלי נורא
אני משתגעת מאכזבה
אני רוצה להיות טובה
אבל היצר לא משאיר ברירה
הוא תקע אותי שם בפינה
מכריח אותי להיות שבויה

ולאאא איך לא בא לי
אני עמוק במה שאיבדתי
והיצר שוב מפיל אותי
מכריח אותי להיות מה שלא הייתי

ואוייי איך הוא פועם בי
ואיך אני משתגעת לאיטי
מאבדת את כל מה שבניתי
מכריח אותי להיות מה שלא רציתי

אואואואואואואו

ולמה אני נופלת אצלו בפח
הוא משחק מלוכלך
הלב שלי נטבח
ואני במהפך

ולאאא איך לא בא לי
אני עמוק במה שאיבדתי
והיצר שוב מפיל אותי
מכריח אותי להיות מה שלא הייתי

ושוווב איך הוא פועם בי
אני מפרקת מה שבניתי
הוא כל כך שולט בי
מכריח אותי להיות מה שלא רציתי

משורר מבולבל

שגרת המחשבות

זה עוד לילה אבוד של לבד
חושב על עוד יום שאבד
בגינה חשוכה בקצה העיר
מנסה לשאוף קצת אויר

יללות שועלים בודדים
ביער עצים מסתודדים
סודות אפלים וקסומים
על חיים פשוטים ושלמים

ופתאום בא לי כבר הביתה
לשוב אל שגרת המחשבות
את כל הלב כבר אכלת
ומה שלא- אכלו הלהבות

זה עוד לילה חשוב של לבד
חושב המשא קצת כָּבַד
מנגינה של לחן זהיר
פורצת בקצב מהיר

כל מה שהיה כבר נגמר
נשאר רק מעט טעם מר
כל הקשיים יחלפו
צלקות וכתמים יִשַטְפוּ

ופתאום בא לי כבר הביתה
לעתיד טוב שעוד יבוא
על ארץ קסומה שהשקפת
כשעמדת כמו משה בהר נבו

.

ארי 6 0

פוסט זה נמחק!

Music breathes

שיר מהלב לירושלים שאני כ"כ אוהבת...
וגם תפילה מהלב לקל שאוהב..
(אגב יש גם לחן מרגש, אבל א"א להעלות אותו...)

מקדש שלישי
#על נהרות בבל ישבנו
שם בכינו גם קוננו
איך בימ"ק נשרף מאחורינו
והשמים התכסו בעשן שחור מולנו

#על נהרות בבל ישבנו
שם בכינו גם קוננו
כהנים אי-ה
לווים היכן הם?

פזמון:
והיום באים אנו כאן
מתפללים, בורא עולם
תבנה לנו מקדש שלישי
כבר עברנו די
כבר בכינו מספיק

#והיום באים אנו כאן
מבקשים, בורא עולם
תבנה לנו מקדש שלישי
כבר שבענו די
כבר גלינו מספיק

#וכעני במפתן אנו
לפניך ה' נשפוך שיחנו
שלא תסתיר פניך ממנו
שמע תפילה זכה היוצאת מלבנו

#אבא מולך הנני
אחרי גלות ארוכה שעברתי
מנוחה אי-ה
חפצי היכן הם?

(מעבר: מותאם ללחן
#השיבנו ה' אליך
האר פניך ונושעה)

מישהי מיוחדת

אני בן אדם של מעשים
חייבת המון פירסום
רודפת אחרי רסיסים
של עוד ועוד כלום
מה נסגר איתי
אני רוצה לצאת, לפרוץ
אבל הלב שלי איטי
מחכה שרק יחפוץ
כל לילה, במיטה
אני שוכבת ובוכה
בלב שלי יש שריטה
תגיד לי מה אני צריכה

אני מבולבלת
לא יודעת מי אני
פעם כך פעם אחרת
קצת איבדתי את עצמי
והתיאבון הזה לחופש
לא מצליח לעזוב אותי
המח מנסה לייאש
אומר לי זה לא הגיוני
ואני רק ילדה
שהמעשים שלי הם המידה
אני רוצה לפרוץ לגעת
אני רוצה כבר לדעת
שהגשמתי את עצמי
ולא ששוב קברתי אותי

מאז שהמח שולט בזירה
קשה לי לאהוב את עצמי
אני יודעת אני טפשה
צריכה להיות שלימה עם עצמי
אבל איך השם אני יכולה
המעשים שלי הם אני
ואני כלום רק בוכה
אז בא ותשנה אותי
או שאאבד
ולא תמצא אותי

טותיייי

כל החיים הם דרמה
לפחות תעשו אותה טובה
כל החיים הם הצגה
לא באמת מכירים
מי מאחורי המסיכה
כל החיים הם סרט
ואת היא המפיקה
שאחרים נופלים
את תקומי
שאחרים בוכים
את תצחקי
שאחרים רעים
תהיי טובה
שאחרים שבורים
תהיי שלימה
שאחרים עושים דרמה
את תעשי צחוק
כי תכלס החיים
הם כיף אחד גדול
טוהר

פונץ' בננה

אבא רציתי לצעוק לך תודה,
אבא כי הכל ממך.
גם שהגשם יורד,
ואצלי הכל סוער, בך בוטח.
אין לי מישהו אחר..

אבא רציתי לצעוק לך תודה,
אבא אני אוהב אותך.
גם שהכל תקוע,
לא רגוע, שונה קצת , ולא ידוע.
אתה איתי, הלב יודע...

אבא רציתי לצעוק לך תודה,
בים של דמעות אני מודה לך.
למדתי להפסיד, למדתי לנצח,
היום אני בנאדם שונה,
שלא פוחד להצליח.

טותיייי

והפחד של להיות תלותית
ואחרי זה להרגיש נחיתית
והפחד של להיות נאהבת
וכועסים עלי שאני נלהבת

והכאב של לחיות במשחק
להרגיש את הלב נסדק
לחיות בתוך בועה של עצמך
לפחד בכל יום שזה יתפוצץ

להחזיק חזק כדי לא ליפול
לפעמים כבר נמאס לשאול
בכל יום לגדול מתפללת
יש דברים שלאף אחד לא אומרת

חיה בתוך חיים של עצמי
רק אני ועם הלב שלי
מפחדת להיפתח לעולם
ואז להרגיש אחת מול כולם....

טוהר

עטי

שקט.

את סותמת
הרמטית
את הפה
את נושמת
חרישית
ברעד
את חושבת
המוח שלך
אוכל אותך
את יושבת
כשבא לך לקום
את שותקת
וסוגרת
נועלת את עצמך
בקופסא
את מלקה
מזכירה
צורחת לעצמך
את מביכה.
את נאבדת
טובעת בדמעות
את מפחדת
להיות.
את חושבת
שעדיף להיות שקופה
את שוכחת
שאבא
הוריד אותך
לעולם
עם סיבה.
הוא הביא לך חיים
כדי שתיהי.

טותיייי

איפה ההבטחות
שהיו ונעלמו
איפה התפילות
שמהלב יצאו

איפה הדמעות
שמעיני זלגו
איפה התקוות
שמהלב פרחו

איפה העיניים
שהיו לי לביטחון
איפה הידיים
שחנקו לי תגרון

איפה השמיים
שהיו לי לתקווה
איפה המים
שבגללם מתו מטביעה

איפה החלום
שהיה אמור להתגשם
איפה השלום
שביני לבין השם

טוהר

המחבל המחופש

ושוב היא באה
שמחה מאושרת ומרחפת
עם חיוך ענק
שמאיר ת'פנים
שאי אפשר לפספס.
אני שמחה
לראות אותה
מאושרת שטוב לה.
אבל זה קשה
איפה היא האחות
המושלמת
שתמיד דואגת
שתמיד נמצאת
איתי כאן לידי
בכל שעה בכל מצב
שחיה איתי
שכל מה שעובר עלי
זה עובר גם עליה.
מתפללת שתמיד
יהיה לה טוב
עד בלי די
מחכה לה פה תמיד
שתחזור אלי.

טוב שיר מוזר
נחמד אבל ממש התחברתי אליו
מוגדש לכל הבנות שמרגישות שהאחיות הטובות שלהם נעלמות כי הם נשואות
על דאגה תמיד הם בסוף יחזרו ליהות מי שהיו פעם

לא הכל טוב אבל הכל לטובה

חיים בלי אכזבות / אילה

והלב שנשבר כבר מזמן
והכאב מטבעו הוא שתלטן
הרסיסים כבר איבדו תשפיות
אני נלחמת על טיפה של חיות

והשבילים אל הלב חסומים
כבר מזמן הוא מיצר סדקים
והמחבוא שהסתיר את כולי
מתרחק כבר הוא לא כאן איתי

מנסה לא לברוח לשרוד
האכזבות כך נתנו ללמוד
בחיים לא לצפות
אפילו לא בשביל לחיות...

הדמעות הפכו לנדירות
כנראה הרגישו זרות
כל החיים מלאים בהיפוך
זה מכוון אותך להיות דרוך...

לכאב שכנראה יגיע
מחופש למלאך מושיע

ארי רוזנבלט

כשהלכתי, חשבתי שלא אחזור
כשהלכתי, הלכתי ולא הבטתי לאחור
הייתי כל כך בטוח, והלכתי עם הרוח,

ואז חשבתי, על כך שהלכתי
וכשחשבתי, הבנתי שאולי הלכתי
אבל אני לא בטוח, שהלכה ממני הרוח

וכשהבנתי, הבטתי לאחור
ואז החלטתי שעוד יום יבוא
ובוודאי אחזור

נווד

שלום אני חדש כאן, עוד לא יודע בדיוק איך עובדים עם זה, אני יותר מחובר למחברת ועיפרון... בזמן האחרון התחלתי לחפש משהוא לדבר איתו כי הרגשתי קצת בודד אז התחלתי לדבר עם העיפרון. הסיבה שאני מעלה דברים שאני כותב היא לא כי אני מחפש שמשהוא אשר לי שאני טוב, כי זה לא מענין אותי, בסוף אני אהיה טוב! וגם זה לא משנה כל עוד זה עושה לי טוב. אשמח להערות.

התמודדות עם קושי
מחט בגודל של פיל\לא ברור, לא מובן בעליל.
כל הר תמיד נעלם\אבל השערה עדין שם.
הגדרה מקלה לסביל\הופכת לכלי לא קביל.
קל להגיד לא מושלם\היא הנותנת תחתור לשם.