שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
פוסט זה נמחק!
-
הפגנות בכל פינה
מריבות והרבה שנאה
אנו העם המאוחד
ועכשיו כל כך מפולג
על מה ולמה כל זה?
אנו הנבחרת
נמחק את המחברת
ונתאחד ונאחד
כי אנחנו אחים
נחזק את הקשרים
ונכבד את השני
ללא תנאי ראשוני
אחים שמתווכחים
אך כלל לא שונאים
נמגר את המפלגים
ונשיבם למרחקים
לאביהם שצועק שובו כבר בנים שובבים -
בס"ד
יש רגעים שאין איש מבין את הכאב
שבתוך הלב,
יש רגעים שאין אדם מבין את התחושות
את הרגשות,
יש רגעים שהכל נשבר בִּפְנִים
מתנפץ בַּפָּנִים,
יש רגעים שאין שום אדם עמו לחלוק
את שבפנים – עמוק,
יש רגעים שאין איש יכול לעזור
ולהביא לליבי מזור,
יש רגעים שאין כבר כוחות
ודמעות נשפכות,
יש רגעים שהאדם חושב, מה ה' ממני רוצה?
מה עוד אעשה??,
ויש רגעים, שבהם האדם צומח וגדל
מה שלא מחסל- הרי מחשל... -
--למד אותי להתגעגע--
לך, תרחק, באלי לבד.
בוא, תתקרב, תתן לי יד.
קשה לי איתי. כשאני איתך.
למה זה סותר, שאני שווה יותר.
כשאני בלעדייך---להתגעגע--
לחיות את הצלילים.
אל תמחק את הרגע,
תטעה אותי בבכי נוגע
אל תמכור לי שקרים.
תחבוש לי שריטות,
בהבלטה על הפגמים.תחבושת משורטטת,
מתובלת בדם של אנשים.
אבל אני, לא לומדת,
מטעויות של אחרים.לא צריכה עזרה, ב-לטעות.
אני אלופה, בלהבין שתיקות.
לגלות שקרים בתחפושות
לא מונע ממני לחיות בהיאבקותכמה שאני מתרחקת,
זה מתקרב אלי.
כמה שאני נשברת,
זה משלים אותי.
כמה שאני בורחת,
זה חוזר אלי.אבל אני לא מתייאשת.
אני קמה אחרי שאני נופלת,
ו---לומדת---
--להתקרב מרחוק-- -
זה השיר הראשון שאני מעלה לפורום, מקוה שתהנו, שיר שכתבתי ביחד עם @ארי גולד הקרדיט נתון גם לו...
|-להתפשר זה לוותר-|
נשארתי לבדי היחיד בישיבה
אלתע'ר בלשון בני החבורה
חברי נשואים כבר שנים בחדווה
לאיטי נזכר בחיי התהילה,הנה אני במרכז המעגל
כמו מלך בגדוד, כמו סמנכ''ל
רק פותח ת'פה כולם משתתקים
במבטי הערצה אותי מלווים,ראיתם אותו? מלהגים
זה גבר שבגברים
בחיר הבחורים,
חלום של כל אב כאלה ילדים,
מושלמים במידות וניהוגים,
מה שכל אמא מבקשת מאלוקים,כרוח סערה יצאתי לשידוכים
כשעלי המוני הצעות ממטירים,
תוך יום יומיים בחופה רוקדים
יודעים בוודאות כל החברים,די, אין לי כוח שעוד יום יבוא
לשמוע את אבא נאנח במחבוא
את אמא ממתינה לכלה שתבוא,
אוי אלוקים תעשה שתבוא,עכשיו כולם בראשם נדים
איה העלם שכולם לו קדים?
ומה היה שכך עשה לו אלוקים
וכך חולפות מעליו השנים,מתי תתפשר מתחכמים ואומרים
די כבר לחפש את מלכת המלכים,
כי אחד ועוד אחד שווה שניים
ואחד לבדו מושלך לשוליים,לעולם לא תבינו, עונה בליבי
אין דומה בת מלך לבת כפר תימהוני,
מוטב שאשב לבדי וילבין שערי
מלקחת לאשה את שאינה לרוחי,||שיר זה מוקדש לנושא שחלק יסכימו וחלק לא יבינו, אלתער'ס (רווקים) שלא מוכנים להתפשר אשמח לשמוע את דעתכם||
-
געגוע
אני נראית לכולם גיבורה,
וכשיום מחשיך אני בוכה
במסכים ומסכות שיכורה
בים של דמעות אני שוחה.כל יום בלעדיך זה כלום ,
משאיר בי לב שבור,
בסוף לא נשאר מאום,
כאב חד כחרב, אסור.נרגע ומכאיב שוב ושוב,
אני משחקת מחבואים
ולמרות זאת אתה קשוב,
בא השטן ומציב מחסומים.מסמא ומחשיך את עניי
ניסיתי להשיב חזרה,
מוחה כל טוהר מפניי,
זועקת אליך לעזרה .אנא אבא תסתכל עליי
תביט בלב השסוי מלחמות,
שמתרחקת זה בא אליי,
מאבקים בחסכים ,שיגעונות.ותמיד לא לומדת
מטעויות של אחרים,
בפח אני נופלת
הולכת אחרי עדרים.אומרת סליחה מחילה
ומבטיחה לא לשוב,
עולה על המסילה
ונופלת שוב ושוב.למד אותי געגוע
כשאין בי אותך ,
ליבי מדיי רגוע
שאני לא ברשותך.אבא רוצה לחזור
אחת ולתמיד,
אנא תן יד ,עזור,
את הרוע תשמיד. -
**תקופת מבחנים **
כשריח הים המלוח קורץ. מושך
כאשר הגלגל השחור נדמה רחוק. בחושך
כשעונים את התשובה האחרונה במבחן האחרון
את כבר חושבת על ההודיה לה בכותל, במירון
אולם אנו כעת בתקופה קדחנית
צריכה להיות מוכשרת בהרבה תחומים .אומנותית
נשתדל ולא נקח עצמינו למקומות של בור
אלא להפך נסתכל רק אל האור
מצפות אנו לישועת ה לגאולה
הלואי בקרוב . זוהי הרי תקופה מעולה
תודה לה תמיד נאמר
גם אם קשה ומר
כי זוהי הדרך הנכונה
ואת הימים לסיום אני כבר מונה
ממצרים גאלתנו יוצאים מהגלות
יהיה זה חינם ללא עלות
הכל קשור לחיוך
רק לגרום לקשר עם ה לתיווך
זה מה שהקבה רוצה
ואת זה בעזה נעשה
בעזה נגיע לבית המקדש
ושם נשיר שיר חדש
זה כל המטרה שלנו בחיים
ולזה נספור תימים
ימים אלו הנם קדושים ונעלים
ממדרגה למדרגה אנו מעלים -
אני יהודייה
זה מיוחד
לא כל אחד
נולד
יהודיאני חרדיה
וזה מיוחד
לא כל אחד
בוחר
לחיות כיהודיאני אהיה אשת תלמיד חכם
וזה מיוחד
לא כל אחת
זוכה שבעלה
נולד
כדי לבחור
לחיות, להיות
ספר תורה. -
פוסט זה נמחק!
-
לפעמים מרגישה
שבורה רצוצה
החיים בורחים
במהירות מלחיצה.
ולא תמיד
ואולי תמיד לא
החיוך על פניי
מוצא את מקומו.אני יודעת-
זה נשמע קודרני
אך אינני מנסה
לצבוע את יגוני.
התחושות קשות
הבכי נעשה טבע
הדמעות זולגות
כמו הפכו קבעאך דבר אחד
מנחם בכל המכלול
שיש מי שיכול-
להפוך מספדי למחול. -
שיר של אהבה.
אהבה שלא נגמרת, לעולמים.
זאת אהבה שבוערת מבפנים
שקושרת אותי לקשר של שנים
והוא לא יתרופף לעולמים!!
(לשיר זה יש גם לחן לכן יתכן מאוד שהמשקל בהמשך השיר יהיה קצת שונה כי הוא מותאם ללחן...)אהבה שלי!
#תדעי אין כמוך- את יחידה
כל יקר אינו ישווה לך- נדירה
את האהבה שלעד נשארה
מאלוקים שנתן אותך לי במתנה#תדעי כל לילה עלייך אני מודה
ואיך נפשי אלייך תמיד ערגה
בימים את כ"כ יפה
כל רגע איתך זה מתנה!טרום פזמון:
ושנים שנלחמו להשיב אותך
אל המקור רצו שאת
תשובי ותהיי בית לאחת
כמוני שקשורה אלייך, כבת.פזמון:
אהובה שלי, יקרה!
את כל חיי אקדיש לך, מאהבה
אמסיר נפשי עליך אהובה
כי את משוש חיי
ונשמתי אלייך קשורה!!#גבולותייך ניתן לומר
אך לאהבה מי יאמר
כל זהב אינו ישווה לך
מבורכת מפי אל שאמר לך-
עוד נשב כולנו באחדות
זקנים וילדים מלאי חרות
גאולה שלימה כבר תבוא
והמשיח בא יבואאמן!!
||אקדים ואמר למי שנבהל
אהבה לארץ היא לא אהבה למדינה...
ואהבה אינה נמדדת במספר הדגלי שעל המרפסת
ובחלונות הרכבים...
אהבה באה מבפנים
ואהבה לארץ יש בכל אחת רק שלפעמים צריך לעוור אותה-
עד שתחפץ...!|| -
שקיעה זה מין דמעה.
השמש שוקעת,הדמעה נוגעת.
בליבי המר,בכאב הרע.
הנר ההוא כבה?!זה הנטוי לכאב,
הכבוי לי הנר?
לבי פועם
משלים החסר,
ואני עם האויב.נשמתי נשנקת,מבכה.
מסרבת היא לנחמה
מנסה להבעירה חזרה,
אך ללא הצלחה.
אין בי קול,
אך אין בי שום רע. -
השקט הזה צורם לי באוזניים,
גורם למחשבות לדקור לי בעניים.
אני נסערת,
נזכרת בלוחמת.בזו שתמיד ניסתה לעזור,
במי שהשתדלה שתמיד יהיה סביבה אור.
בזו שהשליכה רוגע על הסובבים אותה,שאהבה לתת מכל הלב
שהחיים שלה יפים
שלא הראתה את מה שכואב
ושהחיים שלה תותיםכך כולם חשבו.
שהכל בא לה בקלות,
עם חיוכים ופרגונים אמתיים,והם לא שמו לב שלא כולם היו ככה.
ועכשיו אני צופה בה מהצד:בזו שהיום עדיין מנסה לעזור,
אבל אין אף אחד שמנסה לעזור לה.זו שמשתדלת שיהיה טוב,
אבל כולם סביבה רעים.שמשליכה רוגע על הסובבים אותה,
אבל סובלת מלחץ מתמיד.אוהבת לתת,
ולא מקבלת כלום בתמורה,
לא איזו מילת הערכה,
ולא שיתנו ויאהבו אותה בחזרה.שמכסה את הכאב,
אך הוא חזק וצורב.וכולם חושבים שהחיים שלה יפים-תותים.
אך הם גרועים,
מכוערים,
היא אוכלת את הרקובים.מקבלת את הנקודות השחורות שביניהם,
מורחת חיוכים מזויפים,
מראה לכולם שהחיים שלה יפים.אך בסוף כשהיא גומרת עם כולם.
ויש לה כמה שעות שהן רק שלה,
עם הכרית והשמיכה,
והמחשבות והחלומות,אז כל לילה היא מרטיבה את הכרית,
מספרת לה חרישית,
שקשה לה.
והכרית מקשיבה
סופגת הכל בתוכה
נענית לכל החיבוקים שלה בשמחה
ונמצאת שם כל יום במיטה.ובבוקר היא קמה,
נפגשת במהלך החום,
בכל אלה שמלחיצים אותה,
שמרגיזים, וכועסים,שיורדים, שפוגעים,
שדוקרים,
שרוצים שהיא תיהיה טובה,
ותחייך את חיוך הגומות הנצחי שלה.היא גורמת להם
לראות שהיא בסדר
ועושה להם ת'יום,
והם עוזבים אותה לנפשה.ואז היא נשארת לבד
מוחקת את החיוך
שלפחות במקום אחד,הקושי, העצב, הכאב,
יתבטאו בו חיצונית.שכל הפצעים הפתוחים,
המדממים, לא יזעימו בפנים,
והיא שבורה,
אך בונה את עצמה כל פעם מחדש.כואב לה מאוד,
והיא תובעת מעצמה להיות שמחה.
והיא אומרת שוב ושוב:
"קשה מאמי? יש רק בלחם וגם אותו אוכלים"תיהיה גיבורה,
תיהיה לביאה,
צאי למלחמה.
שלך- בהערכה. -
הכל מבולבל
הכאב מחוללאני הולכת
למקום של שלכת
אוחזת
במנעול בלי שרשרתזה אני
חיה בקלישאותאני טובעת
בין גלים מאיימים
אני נוגעת
בכאב של אחריםככה אני
כל היום משחקת
משקרת כל החיים
ובעצמי נאבדת
זה אני
הכלום מול הכל
הלב שלי
שמתקשה עוד לגדולמתי כבר
יגיע הזמן
הוא נגמר
על לפני שהגיע
ואני
ככה לבד
מחכה לו
שכבר ירגיע -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
