שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
שיר שידוכים במנגינת 'עומד לו עץ בצדי דרכים' (אברהם פריד) שהגיע אליי ואין לי מושג מי המחבר.תהנו!
מסמינר לסינר
יושב לו בחור בין דפי ספרים,
משניות, גמרות ומפרשים,
ולפתע ביום בהיר נפגש
ומשם לחתונה גלש.עומד לו שם צדיק ומתפלא,
ואל החתן הצעיר פונה.
אמור נא, מדוע ועל מה
הושלכת לחתונה?והחתן לצדיק עונה,
לא אני כאן הממונה.
אבי לפתע פתאום נלחץ,
ובנישואי מאד חפץ.אבי החתן הממונה,
אולי תתן לי מענה.
מדוע לפתע אתה נלחץ,
ולחתונה כבר רץ?ואבי החתן לצדיק עונה,
לא אני כאן הממונה.
אשתי לפתע פתאום חשבה,
ואותי היא סחבה.אמא, אמא הממונה,
אולי מענה תתני לי נא.
מדוע לפתע פתאום חשבת,
ואת בעלך סחבת?והאמא לצדיק עונה,
לא אני כאן הממונה.
השדכן הציע הצעה,
לא עיכבתי את התשובה.שדכן, שדכן הממונה,
אולי תתן לי מענה.
מדוע על אמא תצווה,
לבנות לבנה נווה?והשדכן לצדיק עונה,
לא אני כאן הממונה.
בורא העולם, הגדול והנורא,
לעשות זאת לי הורה.בורא עולם, שליט עליון,
אולי תסביר לי בהגיון.
בחור צעיר זה מפני מה,
הושלך לחתונה?והבורא הוא בכבודו,
מסביר לצדיק ברוב חסדו.
לסמינר מיד עלה,
ומה ששם תגלה...תלמידה יושבת מול המורה,
לחוצה מהמבחנים נורא.
ספרים, דפים ומחברות,
בראשה מסתחררות.סיימה כבר הר של ספרים,
אך נותרו עוד מבחנים.
אז, קראה אלי: בורא רחמן,
שלח לי במהירות חתן.מיד הורתי לשדכן,
את הבחור בעיניו בחן.
את האם שיתף במחשבה,
ואת בעלה היא סחבה.והבחור לפגישה הלך,
כי אביו אותו שלח.
וכשחזר מיד ענה,
אני הולך לחתונה.את הכלה הציגו לכולם,
וכבר הזמינו את האולם.
ואת הלימודים בסמינר,
החליפה בסינר.... -
א אליש התייחס לנושא זה ב
-
איזה מוזר
העולם הזה קר
וכמה בא לי
לשכוח טוטלי
מכל מה שהכאיב
שהציק והרטיב
לי את הכרית
שם בצד בזוויתלא אני לא יודעת
מה קורה לי לפעמים
כמו חצי משוגעת
אני הורסת לעצמי בפנים
גם אם טכנית אני לא משתנה
הרי שהתחושה כבר ירדה
ואין לי כח ואין עצבים
להשקיע עוד מאמציםלא אני לא סתומה
אבל משהו נדפק בשכל
ואין הכל קרה
מתי ששחררתי החבל
מתי שכחתי לרצות
והתמכרתי רק לחשוב
מתי עזבתי את ההנאות
ולאן בחרתי לשובאוף זה מעצבן
זה סתםםםם
משהו שמונע להתקדם
תוקע אותי שםםםם
ולא איך זה לא בבחירה
ואפילו שזה קצת מביש
אני חוזרת על עקבותי בחזרה
חוזרת למקום המתיש
מול עולם אדיש
אני אהיה כריש -
אם רק הייתי רואה את הסוף
הייתי נעצר קצת להנות מהנוףאם רק הייתי יודע מתי זה ייגמר
הייתי מפסיק ללכת כל כך מהראבל מי יודע, מה יילד היום הבא
ומי יודע, מה מחכה לי מעבר לפינהלא עוצר גם לרגע, אחרי הזמן רודף
רץ אחרי הרוח, כמו סוס במלחמה שוטףגם כשבחוץ סוער וקודר, לא מחכה שיתבהר
וגם אם חמה תצא מנרתיקה, לא אמתין שיתקרראבל ה' אתה יודע, מה יילד היום הבא
ה', רק אתה יודע מה מחכה מעבר לפינהאז נשכב על הדשא, בשלווה
מסדיר את הנשימה, הטרופה
הרי גם אני בידך, אלוקי כל נשמה -
התחלה חדשה
איזו שמחה
חודש עבר
הגעגוע ניכר
נמחק העבר
פנים לעתיד
ההתרגשות בשיאה
בכותל תפילה
שיהיה בהצלחה
חוזרים לישיבה
הגמרא פתוחה
והייצר הרע
אוי כמה הוא רע
ההתמוגגות ניכרת
ואיתה החשש
מה יהיה
כל פעם מחדש
ואלוקים גדול
רואה הכול
שולח ניסיון
ואיתו גם פיתרון
התמדה רצופה
זה סוד ההצלחה
וגם אם נראה שזה קשה
בסוף תמיד זה שווה
אבא תרחם אלינו
שנצליח כולנו
וגם אם יש ירידה
תמיד תייצר לנו גם עליה
||מוקדש לכול הבחורי ישיבות שחוזרים היום לזמן שיהיה בהצלחה|| -
||אני חוזר היום לישיבה אז יקח עוד זמן לעוד שירים||
|-נגמר בינהזמנים-|
אוף זה נגמר
חושב בתוגה,
מדי מהר עבר
מהרהר בערגה,הנה היום בערב
מזווה נעמיס
מכנס חליפה וגרב
לשם נכניס,זהו! נגמרה הבטלה
סתם לשבת במיטה
לקרוא איזה מילה
ולזייף לי מנגינה,היום זה קורה
כולם מתחילים
ולעזרת הבורא
כולנו מייחלים,ריח של התחלה
לוחשים הבריות
ריח של התחלה
נישא בישיבות,ריח של התחלה
כולי תפילות
ריח של התחלה
זה הזמן להשתנות!||מוקדש לעולם הישיבות שפותח היום את שעריו להתחלה חדשה||
-
אני לא כאן,
אני לא שם.
היכן אני?
אני בסוף העולם?
מסיטה הוילון,בוהה בחלון,
האיך הגעתי הלום?
מקום לא צפוי,מקום לא שמור
השקעתי שוב בכלוב?
המיקום הוא טעות?
חושך שררה הודף את העולם,
ואני עדיין מחוץ לעם,
בודדה בצד,דומעת דימעה.
מי יעזור לי בעת צרה?
מרגישה בלב את החסר.
חיבוק אני נוטלת מאת האל
כי הוא בטוח אוהב,
ולך זה לא ניראה.
כי את עדיין בכלוב שקועה.||לפעמים זה מעצבן כי אני אפילו לא שמה לב שאני שוקעת אבל אני שוקעת...||
-
כאן בונים // אריה
וְכֻלָּם יוֹדְעִים
שֶׁכְּלוּם לֹא יִשְׁתַּנֶּה
וּלְכֻלָּם בָּרוּר
שֶׁכָּכָה יִשָּׁאֵר
וּמָה הַסִּכּוּי
שֶׁמַּשֶּׁהוּ יִבָּנֶה
עַל יְסוֹדוֹת שֶׁאַתָּה
דּוֹאֵג לְעַרְעֵר
מְנַסֶּה לְהָקִים
חֲדוּר מַטָּרָה
גּוֹרֵד שְׁחָקִים
תָּלוּי בְּשַׂעֲרָה
חֲזֹר לַמָּקוֹר
לַבּוֹר
תַּקֵּן אֶת הַקֵּן
כֵּן,
חֲשֹׁב מָה נִתָּן
לַעֲקֹר
מָה חָשׁוּב, מָה אֶפְשָׁר
לְסַכֵּן
עֲבוֹדַת שָׁרָשִׁים
הַכְּנִיסָה לְמֻרְשִׁים
כָּאן בּוֹנִים מֵחָדָשׁ
אֲנָשִׁים חֲדָשִׁים -
-
געגועים לאחות שהלכה שולל,
הלב שלי כואב עליה כל יום.
היא הייתה פעם אשת סודי וחברה שלי,
אבל עכשיו נראה שהקשר שלנו ניהיה חלוםאני זוכרת את הימים שבהם היינו צעירות,
משחקות ביחד, צוחקות ונהנות.
אבל ככל שהתבגרנו, דברים התחילו להשתנות,
ועכשיו מערכת היחסים שלנו אחרת ממה שרגילים לראות.היא הלכה בדרך שלא יכולתי ללכת בה,
ועכשיו היא נראית כל כך מרוחקת וחלולה.
אני מתגעגעת לאיך שהיא הייתה פעם,
מלאת חיים וכה עמוקה.אני משתוקקת לראות אותה מחייכת ולשמוע את קולה,
להרגיש את החיבוק שלה ולדעת שעדיין יש לנו ברירה.
אבל היא אבודה בעולם אפל ועמוק,
וזה מרגיש כאילו היא חומקת בשנתה.אני מתפללת עבורה כל לילה,
בתקווה שהיא תמצא את דרכה אל האור.
ולמרות שהקשר שלנו אולי נשבר לעת עתה,
אני תמיד אחזיק בתקווה איכשהו.שיום אחד היא תחזור אליי,
ושוב נחזור להיות אחיות, שמחות וחופשיות.
עד אז, אמשיך להשתוקק לחזרתה,
בקיצור יפית אני אוהבת אותך. -
פוסט זה נמחק!
-
הפגנות בכל פינה
מריבות והרבה שנאה
אנו העם המאוחד
ועכשיו כל כך מפולג
על מה ולמה כל זה?
אנו הנבחרת
נמחק את המחברת
ונתאחד ונאחד
כי אנחנו אחים
נחזק את הקשרים
ונכבד את השני
ללא תנאי ראשוני
אחים שמתווכחים
אך כלל לא שונאים
נמגר את המפלגים
ונשיבם למרחקים
לאביהם שצועק שובו כבר בנים שובבים -
בס"ד
יש רגעים שאין איש מבין את הכאב
שבתוך הלב,
יש רגעים שאין אדם מבין את התחושות
את הרגשות,
יש רגעים שהכל נשבר בִּפְנִים
מתנפץ בַּפָּנִים,
יש רגעים שאין שום אדם עמו לחלוק
את שבפנים – עמוק,
יש רגעים שאין איש יכול לעזור
ולהביא לליבי מזור,
יש רגעים שאין כבר כוחות
ודמעות נשפכות,
יש רגעים שהאדם חושב, מה ה' ממני רוצה?
מה עוד אעשה??,
ויש רגעים, שבהם האדם צומח וגדל
מה שלא מחסל- הרי מחשל... -
--למד אותי להתגעגע--
לך, תרחק, באלי לבד.
בוא, תתקרב, תתן לי יד.
קשה לי איתי. כשאני איתך.
למה זה סותר, שאני שווה יותר.
כשאני בלעדייך---להתגעגע--
לחיות את הצלילים.
אל תמחק את הרגע,
תטעה אותי בבכי נוגע
אל תמכור לי שקרים.
תחבוש לי שריטות,
בהבלטה על הפגמים.תחבושת משורטטת,
מתובלת בדם של אנשים.
אבל אני, לא לומדת,
מטעויות של אחרים.לא צריכה עזרה, ב-לטעות.
אני אלופה, בלהבין שתיקות.
לגלות שקרים בתחפושות
לא מונע ממני לחיות בהיאבקותכמה שאני מתרחקת,
זה מתקרב אלי.
כמה שאני נשברת,
זה משלים אותי.
כמה שאני בורחת,
זה חוזר אלי.אבל אני לא מתייאשת.
אני קמה אחרי שאני נופלת,
ו---לומדת---
--להתקרב מרחוק-- -
זה השיר הראשון שאני מעלה לפורום, מקוה שתהנו, שיר שכתבתי ביחד עם @ארי גולד הקרדיט נתון גם לו...
|-להתפשר זה לוותר-|
נשארתי לבדי היחיד בישיבה
אלתע'ר בלשון בני החבורה
חברי נשואים כבר שנים בחדווה
לאיטי נזכר בחיי התהילה,הנה אני במרכז המעגל
כמו מלך בגדוד, כמו סמנכ''ל
רק פותח ת'פה כולם משתתקים
במבטי הערצה אותי מלווים,ראיתם אותו? מלהגים
זה גבר שבגברים
בחיר הבחורים,
חלום של כל אב כאלה ילדים,
מושלמים במידות וניהוגים,
מה שכל אמא מבקשת מאלוקים,כרוח סערה יצאתי לשידוכים
כשעלי המוני הצעות ממטירים,
תוך יום יומיים בחופה רוקדים
יודעים בוודאות כל החברים,די, אין לי כוח שעוד יום יבוא
לשמוע את אבא נאנח במחבוא
את אמא ממתינה לכלה שתבוא,
אוי אלוקים תעשה שתבוא,עכשיו כולם בראשם נדים
איה העלם שכולם לו קדים?
ומה היה שכך עשה לו אלוקים
וכך חולפות מעליו השנים,מתי תתפשר מתחכמים ואומרים
די כבר לחפש את מלכת המלכים,
כי אחד ועוד אחד שווה שניים
ואחד לבדו מושלך לשוליים,לעולם לא תבינו, עונה בליבי
אין דומה בת מלך לבת כפר תימהוני,
מוטב שאשב לבדי וילבין שערי
מלקחת לאשה את שאינה לרוחי,||שיר זה מוקדש לנושא שחלק יסכימו וחלק לא יבינו, אלתער'ס (רווקים) שלא מוכנים להתפשר אשמח לשמוע את דעתכם||
-
געגוע
אני נראית לכולם גיבורה,
וכשיום מחשיך אני בוכה
במסכים ומסכות שיכורה
בים של דמעות אני שוחה.כל יום בלעדיך זה כלום ,
משאיר בי לב שבור,
בסוף לא נשאר מאום,
כאב חד כחרב, אסור.נרגע ומכאיב שוב ושוב,
אני משחקת מחבואים
ולמרות זאת אתה קשוב,
בא השטן ומציב מחסומים.מסמא ומחשיך את עניי
ניסיתי להשיב חזרה,
מוחה כל טוהר מפניי,
זועקת אליך לעזרה .אנא אבא תסתכל עליי
תביט בלב השסוי מלחמות,
שמתרחקת זה בא אליי,
מאבקים בחסכים ,שיגעונות.ותמיד לא לומדת
מטעויות של אחרים,
בפח אני נופלת
הולכת אחרי עדרים.אומרת סליחה מחילה
ומבטיחה לא לשוב,
עולה על המסילה
ונופלת שוב ושוב.למד אותי געגוע
כשאין בי אותך ,
ליבי מדיי רגוע
שאני לא ברשותך.אבא רוצה לחזור
אחת ולתמיד,
אנא תן יד ,עזור,
את הרוע תשמיד. -
**תקופת מבחנים **
כשריח הים המלוח קורץ. מושך
כאשר הגלגל השחור נדמה רחוק. בחושך
כשעונים את התשובה האחרונה במבחן האחרון
את כבר חושבת על ההודיה לה בכותל, במירון
אולם אנו כעת בתקופה קדחנית
צריכה להיות מוכשרת בהרבה תחומים .אומנותית
נשתדל ולא נקח עצמינו למקומות של בור
אלא להפך נסתכל רק אל האור
מצפות אנו לישועת ה לגאולה
הלואי בקרוב . זוהי הרי תקופה מעולה
תודה לה תמיד נאמר
גם אם קשה ומר
כי זוהי הדרך הנכונה
ואת הימים לסיום אני כבר מונה
ממצרים גאלתנו יוצאים מהגלות
יהיה זה חינם ללא עלות
הכל קשור לחיוך
רק לגרום לקשר עם ה לתיווך
זה מה שהקבה רוצה
ואת זה בעזה נעשה
בעזה נגיע לבית המקדש
ושם נשיר שיר חדש
זה כל המטרה שלנו בחיים
ולזה נספור תימים
ימים אלו הנם קדושים ונעלים
ממדרגה למדרגה אנו מעלים -
אני יהודייה
זה מיוחד
לא כל אחד
נולד
יהודיאני חרדיה
וזה מיוחד
לא כל אחד
בוחר
לחיות כיהודיאני אהיה אשת תלמיד חכם
וזה מיוחד
לא כל אחת
זוכה שבעלה
נולד
כדי לבחור
לחיות, להיות
ספר תורה. -
פוסט זה נמחק!
-
לפעמים מרגישה
שבורה רצוצה
החיים בורחים
במהירות מלחיצה.
ולא תמיד
ואולי תמיד לא
החיוך על פניי
מוצא את מקומו.אני יודעת-
זה נשמע קודרני
אך אינני מנסה
לצבוע את יגוני.
התחושות קשות
הבכי נעשה טבע
הדמעות זולגות
כמו הפכו קבעאך דבר אחד
מנחם בכל המכלול
שיש מי שיכול-
להפוך מספדי למחול.
