שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[פונץ' בננה]

בס"ד

בַּסּוֹף שֶׁל כָּל סִפּוּר\T.t

כָּל פַּעַם שֶׁבָּרַחְתִּי,
אֶת הָרַעַשׁ בִּפְנִים שָׁמַעְתִּי.
עִם כָּל הַכּוֹחַ נֶאֱבַקְתִּי.
עַד שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּר לִי, וּוִתַּרְתִּי.
וְגַם שֶׁשַּׁבְתִּי, אָמְרוּ שֶׁבָּגַדְתִּי.
אֲנָשִׁים רַבִּים פָּגַשְׁתִּי,
וּבְאַף אֶחָד לֹא הֶאֱמַנְתִּי.
חוּץ מִמְּךָ,

כִּי- בְּסוֹף שֶׁל כָּל סִפּוּר,
הַכֹּל חוֹזֵר לִהְיוֹת בָּרוּר.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ יוֹתֵר,
מַרְגִּישׁ חָזָק כְּמוֹ פַּנְתֵּר .
הַכֹּל חוֹזֵר לְהִתְבַּהֵר,
וַאֲנִי עִם חִיּוּךְ בּוֹעֵר.

כָּל הַזְּמַן הַזֶּה הִתְאַפַּקְתִּי.
אֶת הַפֶּה שֶׁלִּי שָׁתַקְתִּי.
חָזָק הֶחְזַקְתִּי,
לֹא הִתְיָאַשְׁתִּי,
אֶת הַלְּקָחִים הֵפַקְתִּי.
לְכֻלָּם הִסְבַּרְתִּי,
שֶׁיְּרִידָה לְצֹרֶךְ עֲלִיָּה, וְעָלִיתִי.
אֶת הַחוֹמוֹת שָׁבַרְתִּי.

כִּי- בַּסּוֹף שֶׁל כָּל סִפּוּר ,
הַכֹּל חוֹזֵר לִהְיוֹת בָּרוּר.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ יוֹתֵר,
מַרְגִּישׁ חָזָק כְּמוֹ פַּנְתֵּר .
הַכֹּל חוֹזֵר לְהִתְבַּהֵר,
וַאֲנִי עִם חִיּוּךְ בּוֹעֵר.

[מא1]

בס"ד

לפעמים, מרגישה שכולי טובעת-
בים של בלבול, בין הגלים
מביטה על העבר, הווה וגם עתיד.
מחפשת אותך, משוועת אליך-
אנא, הצילני.

נאחזת, מושכת ככל שידי מגעת-
ככל יכולתי, מבלי לקרוע החבלים
נאבקת, אך זוכרת שיש רק אחד ויחיד.
עתה, עשה רצונך כטוב בעיניך-
צור, חֶבְלִי.

וגם, כשהלב בוכה ועיני דומעת-
הנך מבין, שומע ללא שיח או מילים
חופש כל חדרי בטן, מה אדבר, מה אגיד.
נושאת עיני, מייחלת אך לחסדך-
יוצרי, מלכי.

באוזניי, את קולך שומעת-
בת שלי, מקשיים רק מתחשלים
יותר ממה שתוכלו- לעולם לא אעמיד.
ואני אמרתי "היטיב איטיב עמך"-
ילדה, שלי.

ומשפתיי, תפילה חרישית בוקעת-
אבא, ראה נא בעונינו אביונים ודלים
עזור לבטוח, לשמוח ובאמונה להתמיד.
הרי הכל רק בידך וברצונך-
חושה, לעזרתי.

ובשכלי, מבינה וגם יודעת-
כי על אבא, שאלות לא שואלים
זכני את יצרי להבעיר, להשמיד.
"וידעת היום והשבות אל לבבך"-
בתוך, תוכי.

ואז, נשמה שבאפי נרגעת-
הרי אני תמיד בידך, שוכן מעולים
והכל, הכל רק ממך- מאז ולתמיד.
כי אין, אין עוד מלבדך...
והכל- -
בשבילי, לטובתי.

[זאת אני 0]

פוסט זה נמחק!

[זאת אני 0]

פוסט זה נמחק!

[זאת אני 0]

פוסט זה נמחק!

[מ קוק]

שלום לכם חברי מקצב
בסוף אני עושה את זה, אין מצב
אפשר לקבל תדריך
כי ללמוד אני צריך
על מה כותבים שיר
האם כל אחד כשיר
אולי עידן זה נגמר
כי על מה לא שרו כבר?
על אחווה ורעות
על שמחה ושלמות,
מלחמות, נצחונות
כישלונות ונחמות,
מזמורים, חלומות
על חולים והחלמות,
ייאוש והצלחה
מחר תהיה זריחה,
הלילה והבוקר
במוצ"ש נקשיב לטוקר,
על שקרים, על אמת
הספדים על המת,
על הבן, על הבת
אה*בת השבת,
על ישן וחדש
על חורבן המקדש,
על שלום ומחלוקת
ממשלה שצועקת,
נפגעי הזירה
שוני הגזרה,
על שינוי הגישה
העברית החדשה,
על הקודש והחול
על זה שגם אני יכול,
על אופי ותכונה
או על בריון השכונה.

ואולי פשוט אני צריך רק שעה,
לשבת עם עצמי ולקבל השראה?

Spoiler

מעולם לא שיתפתי אדם בשירים שלי, תנו לי את הביטחון בעצמי.....

[שרה 99]

סיפור אהבה
חבירה בנשמה
נפגשתי איתה
שבועיים לפני חתונה
אורות, ניצוצות, חלומות
מתגשמים לבסוף
שחרור קצת
לא כל היום ללמוד
מבחנים לא נגמרים
ארוכים ומעייפים
מחייבים להשקיע
לא להיכנע לתעתוע
צריך להתאמץ
לא לבוא עם מח ריק
לומדת להפריד
בין השריטות למחשבות
המציאות בשטח
שונה מהשאיפות
צריך לאזן את הכוחות
לא לומר קלישאות
לקיים את האמירות
וכמובן לזכור
שיש אבא גדול
מחכה לתפילתנו
רוצה לתת לנו
רק נבקש וייעתר לנו
רק אם לטובתנו

[זאת אני 0]

פוסט זה נמחק!

[זאת אני 0]

זה מתעתע
רגשות
זכרונות

זה משגע
מחשבות
כשלונות

מה אני רוצה מעצמי?

למה רע לי?
אני עושה מה שטוב לי
אבל מה זה לא נעים לי

אני גיבורה
שנה שלימה סחבתי
אבל עכשיו אני גמורה
וזה לא כ"כ נעים לי...

[שמעק]

מודה אני לך אבא שבשמים
גם שהכל נראה רחוק כפליים,
והזמן טס מתקרב לו בינתיים
עד מתי אחכה בכליון עיניים,

רוצה לצרוח אל השממה,
שיחזור אלי הד של דממה
הוי, למה ליבי כבד כחומה
הפחד מזדחל בעוד קומה,

תן לי קרן אור באפילה,
תן תקווה, כי היא חמקה
תפיח בי רוח של שמחה,
כשאתפלל אקבל תגובה

עד מתי אשב לבדי בחלון ביתי,
בלי השותפה שלי, העזר כנגדי
רוקד אני בחתונתו של חברי,
אך בתוכי יודע שליבי בל עימי

לכולם כבר ילדים, קטנים מתוקים,
רואה אותם נזהרים, ממני מסתירים
על הולדת להם עוד, בן בין הבנים
שלא יכאב, שלא לדרוך על הפצעים

בקרוב אצלך הם מאחלים,
את ביתך עוד תזכה להקים
די, עזבו אותי מכל הרחמים
בשבילי הם כלל לא מועילים,

דבר אחד ביקשתי
ועליו תמיד חלמתי,
כי אם כבר אין אותה
אז תדע שאין אותי,

כל הלילה כתבתי לך אבא
את המילים אני מגיש אליך,
בוטח אני רק בך, אבל אנא
תשלח בשורה, תן מאוריך.

[נווד]

פוסט זה נמחק!

[נווד]

בס''ד

לופ

להט החרב המתהפכת עלי בצומת
סימטת ההלקה עצמית
עוד שאיפה אוורירית מטומטמת
בדרך לחוד החנית

אני חשוף לחיבוק השטן
את ידיי פושט מקבל
מלאכים עטופים בלבן

שעיר לה' לעזאזל
נדפקת עלית בגורל

מנוחה נכונה מנוחה
לכוד בלופ של הרס
אין שניה של סליחה נכונה
סליחה
לעצמך.

[כ.פ.]

פוסט זה נמחק!

[מישהי מיוחדת]

פוסט זה נמחק!

[שריוש]

כתבתי שיר ו @לא-הכל-טוב-אבל-הכל-לטובה המהממת שותפה בו
לוחמת
בזירת האבקות
נלחמת על המהות
נגדי מיליוני רגשות
ליבי עטוף תחבושות

יש בי יצרים
משתוללים כבר שנים
גורמים לי לברוח-
ממצפונים ורגשות.

מחשבות עוצרות בעדי
רוצה לברוח מעצמי
לחיות. להשתחרר.
לא לחיות את האחר.

אני לוחמת
של צללים
שומרת
על עצמי
בדרכים
לא מפחדת
מסיבוב חוזר
אני מיוחדת
ליבי בוער.

שונאת את השקט.
אבל מתוכו אני צועקת
"אני אוהבת תלבד".
ישלי אופי מיוחד.

מבקשת מחילה
על השגעונות שלי
על חוסר הבנה והכלה
תעבירו, על הטעויות שלי.
הם מחוסר ידיעה.

יום בהיר יום אפל
יום הולך בא אחר
לפעמים מסתתרת בצל
לפחות זה משחרר

אני לוחמת
של צללים
שומרת
על עצמי
בדרכים
לא מפחדת
מסיבוב חוזר
אני מיוחדת
ליבי בוער.

[שיר 5]

לא הגיוני, ממש לא אמיתי
איך זה קרה דווקא לי
מכול העולם נפלתי למלכודת
יחידה מכולם כך התחלתי לרדת
החברות מתלחשות בלי בושה
מנסות לגשש באכפתיות מעושה
לשאול, לברר מה איתי קורה
איך המרגש אחרי המקרה
ואני רוצה לצעוק, להטיח בלי מילים
איפה הייתן כשהרגשתי בכבלים
כשהייתי צריכה הקשבה, אמון ותמיכה
כשנשארתי לבד ללא הדרכה
עכשיו מאוחר אין איך לעזור
נכנסתי כבר ממש עמוק לבור
בודדה יותר מאי פעם
עם מצפון שכואב וצועק בזעם
הורים עם מבט כאוב בעניים
כזה שגורם לי לכאוב שבעתיים
להרגיש אשמה בכל מה שקרה
ריקנית וקטנה מאום לא שווה
מי ירים אותי, ינגב את הדמעות
ילחש לי שמותר גם לטעות
יעזור לי לחזור למה שהייתי
חזקה מאי פעם בגלל מה שחוויתי.

[טותיייי]

הפחד מהאי נודע
רוצה שהלב יירגע
מרגישה את הלב נוגע
לאט לאט הוא נרגע

הפחד מההפתעה
שלפעמים היא רעה
אבל הכל בהשגחה
וזה לא רק הנחה

הפחד מהכאב
ששוב הוא יגע בלב
והוא לא התלהב
כי אין מי שאוהב

הפחד משוב ליפול
כי להיות הכל יכול
היופי זה בחיים לגדול
תמיד מהיום האתמול!

טוהר

[אריה 93]

כְּשֶׁמְּשַׁעֲמֵם לִי
קוֹרִים
כָּל מִינֵי דְּבָרִים
נַגִּיד אֲנִי אָרִיב
עִם
כָּל מִינֵי חֲבֵרִים
וְאַכִּיר אוֹתָם מֵחָדָשׁ
כְּאִלּוּ
הָיוּ זָרִים
אֲנִי יָכוֹל לְהַתְחִיל
כָּל מִינֵי סְפָרִים
וּלְהַמְצִיא סוֹף
בִּמְקוֹם הַסּוֹפְרִים
אֲנִי יָכוֹל
לְהִתְכּוֹפֵף
לָרִצְפָּה
לֶאֱסֹף אֶת הַשְּׁבָרִים
שֶׁל הַלֵּב
שֶׁנִּשְׁבַּר
בַּפַּעַם הַמֵּאָה וְעֶשְׂרִים
וַאֲנִי יָכוֹל גַּם
סְתָם
לִכְתֹּב שִׁירִים

[זאת אני 0]

פוסט זה נמחק!

[עדיין לבד]

לא דנה

אל תעשי בעיות
תפסיקי לעשות שטויות
את חיה באשליות
מלאה בהזיות

תתאפסי על עצמך
מה יצא ממך?
תשתני כבר, תתבגרי
מתי מהצומי כבר תיגמלי?

אל תגידי לי מה לעשות
אולי הגיע הזמן ש...
אל תשווי אותי לכל הבנות
אני אחרת זה נורמלי ו...

אל תדון את חברך... עד שתגיע למקומו

חאלס, נמאסת עלי
את כבדה מידי
יאללה ניפרד, ביי
את לא זזה ודי.

אוף את לא מבינה
את דרמטית מלידה
כל דבר אצלך בהקצנה
מגזימנית עם תעודה

אל תגידי לי מה לעשות
אולי הגיע הזמן ש...
אל תשווי אותי לכל הבנות
אני אחרת זה נורמלי ו...

אל תדון את חברך... עד שתגיע למקומו

טוב קלטתי, אני אפסיק
אבל אולי תגידי לי את הטריק
איך הצלחת אותי להדביק
וכל ביקורת בציטוט להמתיק?

עכשיו אני אהיה איתך כנה
אני לאחרונה בך מקנאה
איך טיפחת לעצמך בפינה
חלקה מפוארת של הבנה?

זה כי יש לי מודל כאן בלב
ובטוב הוא עוזר לי להשתלב
וגם אל כל הבנות להתקרב
ולהסיר מכולן כל כאב-

אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו