שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[1122]

בועה
חד צדדי
תקועה
זה עכשיו תמידי
תוהה
מחפשת לברוח מחור מזערי
טועה
זה לא מציאותי
תודעה
מחלחלת בתוכי
זוועה
הם לא רואים אותי
כמיהה
להיות כמו כולם- בחופשי
ישועה
מתחננת לבוראי
פצועה
עמוק בליבי

ולמרות הכל...
אף אחד לא יכול
להסתכל, לתת ישועה
אני עדיין לכודה בתוך בועה
של עצמי

[בינינו לא משנה]

הלב שלי
כולם רוצים
שאתן אהבה
מנסה להסביר
שליבי בעצמו לא אהוב
כולם רוצים
שאפזר שמחה
מנסה להבהיר
שהלב שלי עצוב

רוצים שאתן
מה שצריך
מה שלי אין
רוצים שאקח
מה שמיותר
מה שעלול לעצבן
ובלב שלי קר

כי מבחוץ
הוא נראה
נוצץ וטוב
אבל
רק אני רואה
שהוא ריק מקרוב

ואז פתאום
לעצמי אומרת
אל תתני מקום
לחברה שדורשת
רק תתרכזי בעצמך
אז.. אולי...
לא רוצה אותך, שלום
לבסוף לרע צועקת
ואז מגלה
שזה לא חלום
וטוב לי היום
וכשהלב שלי נקי מרע
מרגיש לי יהלום

[המחבל המחופש]

נקרעת בין הרצון
לבין לזכות לנצחון
רוצה כל כך להגיע רחוק
להראות לכולם
הגעתי הלום
אחרי שצחקתם
ובי לא האמנתם
הגעתי לפה לבד
בלי עזרה של אף אחד
רוצה להגיד לכולם
לחזקים, לחלשים
אתם תצליחו אתם יכולים
עם קצת מישהו יאמין בכם
אתם תגיעו רחוק
לא צריך איזה חוק
שיראה לכם כמה אתם שווים.

[טותיייי]

אבוש אני רוצה להרגיש
את סוכתך עלי נופלת
שתחבק אותי
אני הבת שלך כאן עומדת
רוצה להרגיש את שתי ידייך
נוגעות ומחבקות אותי
מלטפות את הלב שלי
שכואב ועובר ניסיונות
מנסה לעלות
ורק לא ליפול
מחזיק חזק חזק
הרי הוא יכול
אתה אמרת
שכל נשמה שבאה לעולם
באה לתקן ובאה עם תיק
מלא כוחות לעבור את הכל
רק רוצה לעבור הכל
בשמחה באמונה
אז אבא
תחבק אותי
ותיתן לי לעלות
כי אני רוצה
להיות קרובה אליך
קרובה תמיד
טוהר🩷

[אביעזרי]

מחשבות

כבר אחר חצות
ורבות המחשבות
בראשי רצות
כהמון בחוצות

השמים שחורים
ומתרבים ההרהורים
מהם נוגים
ומהם נוגהים

זו עת לחשות
ממעש להרפות
להתמקד בלחישות
שאת ראשי מציפות

כי יש מחשבות
שאת הטוב מאירות
ויש חשוכות
שאת האור מסתירות

האוכל לחלק
במה להתעמק
וממה להתרחק
בראשי השוקק

לפניך הגיון ליבי
ורצוני מרע לרחוק
כמצותך אבי
בטוב רק לדבוק

עזרני קלי הטוב
ודרכי הצליח
על הטוב לחשוב
ואת נפשי להרויח
כי האור קרוב
והנה בא משיח!!!

[מא1]

ואיך לשמוח,
משם לצמוח??..

הרי אין מנוח,
הכאב לזנוח?

ובכלל...

מצווה לשמוח
ולהשליט המוח,

בכל הכוח
לנסות לשכוח.

אבל.. לברוח??
ובתוכי לצרוח??

לאאאא.

הלב לפתוח
לאבא לשטוח

אליו לשלוח
ובעזרתו לצלוח!!

Spoiler

אמר הבעל שם טוב - על הפסוק : ״ כי בשמחה תצאון״ אדם שרוצה לצאת מכל הבעיות שלו, והקשיים. רק ע״י שמחה!!

[הדרי]

לקום מהנפילה
חיים יפים מלאים בשמחה ואורה
מחייכת אל העולם-ומשיב הוא חיוך אמיתי,
רגעי צחוק ואושר שלא חולפים מזכרוני.

אך-
אז פתאום
לאור יום
חיים שלמים שמשתנים ונעלמים
והימים היפים נארזים ונטמנים,
הכל פתאום שחור-
לא רואה נקודת אור,
לא יודעת כיצד אמשיך במסע-
היתכן שזה קרה?

ימי הניחומים ארוכים
ולא נשכחים
עצובה,עזובה ובודדה
בתוך המהפך הנורא
הכיצד אשוב לחיי הקודמים?
מה עושים שמרגישים תלושים?

המסע ארוך- הדרך ארוכה
מצפה לחזור לשגרה הברוכה
לסמינר התוסס, לחברה-
שלא הרגיש בודדה
ללמידה-
שלפתע התגלתה כ-מהנה...

האם אוכל להתמודד עם השק?
לנסוע למרחק?
לשכוח מהכל?-
מהצער ומהתיסכול הגדול?

יוצאת לאויר העולם
ורואה שהכל מושלם
"עולם כמנהגו נוהג.."
כך משפט זה מהדהד...
אך אני בתוכי?
מפורקת לרסיסים!
האין אפשר להמשיך כך את שגרת החיים?

אך יודעת עמוק בתוכי
וקול לוחש לעברי:
"הקב"ה מביא לכל אחד מזוודה
שמכילה בתוכה את משקלה,
אך-
לצידה יש גם כוחות
לעמוד בניסיונות
להמשיך לנסות
ולהמשיך לחיות
לחייך לעולם חיוך גדול
ולשיר שיר מזמור,
כי בסוף-
ניצחתי הכל!!

Spoiler

את השיר הזה כתבתי לחברתי...
שלפני שבועיים קיבלנו את הבשורה הקשה
ל"ע היא הפכה ליתומה!!-
בימי הניחומים-שמענו ממנה המון!!
ורוב המשפטים שאמרה-משובצים לפניכם בשיר שכתבתי לה..
ואז בתוך זה- גם למדתי להעריך אבל באמת את ההורים, את המשפחה..
ולהודות לקב"ה בלי הפסקה!!
מקווה שהצלחתי לחזק קצת...

[אליה ב]

אל תשלח ידך
אב ובנו צועדים
בלב שלם כאחד
שמחים וקצת רועדים
אל הר אחד מיוחד
ביד אחת הסכין
ביד שנייה העצים
ואף שהבן כבר מבין
שניהם ביחד ששים

ועולים אל ראש ההר
ומתחיל המעמד
הבן פושט צוואר
והוא מרצונו נעקד
יד רועדת אוחזת בסכין
עין נוטפת דמעה
הבן את עצמו כבר מכין
והאב מתקרב עוד קמעה

ועולם רועד בדממה
וצבא השמים המה
וקול ממרומים נשמע
אל תשלח ידך אל הנער
אל תעש לו מאומה

שני יהודים צועדים
לעשות רצון קונם
פוסעים צעדים מדודים
יודעים את מקומם
ביד אחת הגמרא
ביד שנייה התפילין
ואף ששניהם בשמחה
אף אחד מהם עוד לא מבין

ארור צועד מאחור
צופה ועוקב אחריהם
מוכן להוציא את הצרור
ולהכניס את כולו בהם
והוא עומד מכוון
ורואה את שניהם מהסדק
מתקרב, עומד הכן
אצבע קלה על ההדק

ועולם רועד בדממה
וצבא השמים המה
אך ממרום שום קול לא נשמע
לחיצה קלה על ההדק
דם כמים נשפך לאדמה

[אליה ב]

פוסט זה נמחק!

[1122]

תכף מתחילה השנה
ואני הפעם משנה
לא עוד בסדר לזלזל
נמאס כבר שהכל מקרזל

שנה חדשה
התרגשות מרגישה
ואחותי ששומעת לחדר נכנסת
''נו באמת, על מי את עובדת?''

''פשוט רציתי להתחדש
אך עכשיו, באמת אפסיק לקשקש
השנה התחילה לפני חודש
ושום דבר לא יתממש''

דמעה מתגבשת בזווית עיני
ולפתע עלה לי רעיון רציני
אחרי החגים- זו התחלה מחודשת
מעכשיו אני את עצמי מלטשת!

תהא שנת פריצת דרך!!

[אייל גלבוע 4]

הפעם באמת מיצינו
לטיולים יצאנו
ברכבל נסענו
את כל בני ברק קנינו
ואפילו אבא אמר שהגזמנו

חתכנו אבטיח ומנגו
נסענו והפעלנו ת'רדיו
אפילו נפשנו בשיקגו
בגן חיות ראינו גם פלמינגו
האכלנו אותו בקובו

והנה בא יום שישי
נשארתי בביתי
אמרתי אמא משעמם לי
אמא ענתה לי
על תהיה דרמטי

הוא תעזור לי
תוסיף תבלינים שיהיה קצת פיקנטי
ועוד מעט שבת אז תתלבש אלגנטי
ותיהיה קצת יותר אנרגטי.

[יהודי זה הכי]

פוסט זה נמחק!

[אדמילים]

באשר, שם
ואיך אתה עדיין
אוהב
על אף המרחק
שיצרתי
ואיך אתה עדיין
דואג
שלא, שלא
אשכח
ואיך אתה עדיין
יכול
על כל הדברים
שעברתי
ואיך אתה עדיין
קרוב
לא משנה כמה
אברח
.......................
ואיך אתה עדיין
אוהב
למרות אדישות
שבחרתי

[יהודי זה הכי]

נפש של אמן:

יש לו רגש,
הוא חייב לפרוק,
תזוזה בנפש,
הוא חייב לצעוק.

הוא לוקח ת'עט,
נוטל גם מכחול,
על הדף משתלט,
פורק ממנו עול.

משהו מסתבך?
משהו מתלכלך?
הכאב שלו גובר?
הלב שלו בוער?

מתיישב על התווים
כותב לו מנגינות
מתמכר אל המילים
משחרר את הדמעות

יש לו נפש של אמן,
חי אחרת את הזמן.

[אביעזרי]

עשיה

קיים הוא הרצון
לא רק בדמיון
אך הופך לשברון
בלי מימוש הרעיון
למציאות.

השוקע בחשבון
בלי ישום הפתרון
סופו שאף החזון
ישקע לו בטמיון
באיטיות.

אדם נמדד לפי רצונותיו
אך גם אם יעלו על הכתב
לא יועילו לו מחשבותיו
כשלריק מבלה לילותיו
בלי מהות.

אם רצונך בהסרת הבריח
המעש הוא המפתח
עשה וכך תוכיח
שמעצמך אינך שוכח
לצמיתות.

מהכח אל הפועל
זה לא סתם סיסמא
ובחידלון - ברעל
לא תשקע הנשמה
העצמיות.

עשה למענך
ואל תתיאש
מלא חזונך
בתוכן, ב'יש'
ברוחניות!!!!

[מישהי מאמי]

העצב שלי / שיר ללא שם

הכאב הזה לא נרגע
ואנה אני בא.
הוא עקשן כל כך
הוא מגיע ברצון, ובלעדיו,
מנסה לעורר ישנים,
לדפוק על שערים נעולים...

נדמה לעיתים שזה נצחי....
הבור השחור הזה שואב מדי
מציף מדי
דבוק אליי...
נמאס לי כבר- אולי תעזוב?
אני מציעה לו- אבל הוא...
מתעצל... עד שהוא חפר, לא?!

אין רע מלמעלה-
אני משכנע את עצמי-
אפילו שזה נשמע מנותק
ואין לי מושג אם אני המנתק.
אפילו שזה מחייב,
ואין לי מושג מי התחייב

בניין היכולות המדומיין שלי
מזמן כבר התפוצץ..
הרצון הטהור-
גם הוא בבוץ רוחץ
ואנה אני בא....

השכול ברחובות
היללות בלילות
הבכי בימים
ואיה הם? הרחמים...

אבא שבשמיים תן לנו לראות בטוב הנגלה...
עד מתי תסתר פניך ממנו?? אנחנו רוצים אותך....
ואוהבים אותך...

[כוכב לכת]

פוסט זה נמחק!

[יהודי זה הכי]

כואבת
נחנקת
מעל 1000 פצועים!

סוערת
מבולבלת
אבאלה, כמה טילים!

מה עשינו לכם?
איך פגעתם בנו?
הלוואי ותיפלו כולכם
הרי אלוקים איתנו!

מפחדת
מתחרדת
מסתובבים מחבלים

המומה
חמומה
מוות לערבים!

מה עשינו לכם?
איך פגעתם בנו?
הלוואי ותיפלו כולכם
הרי אלוקים איתנו!

שומעת-
מעל מאתיים הרוגים.
יודעת-
יש גם הרבה חטופים.
בולעת-
זה גם נשים וילדים.
צולעת-
אל ספר התהילים.

כוחנו הוא בפה,
בואו נתפלל כולנו:
השם, תשלח לנו מרפא,
תשלח לנו משיח צדקנו!!!

[אילן פ]

על צער ושבר
אמנם השיר נכתב מזמן -ע"י @עדי-3
אבל כל-כך מתאים למאורעות המצערים והבלתי נתפסים
כאילו נכתב היום -"כל מילה בסלע "

על צער ושבר אני מבכֶה
על בכי ושכול ליבי בוכה
על בנים שהיו ואינם
על חיים שנקטפו בדם
אני דומע ובוכה
והשכינה איתי
והזמן אינו מוחה
חרוט בלבבי

פזמון:
ומי אותי ירפא?
ומי אותי יבין?
הלא הנסתרות לך ה'
ואני רק צריך להאמין
חזק את ידיי
תשמור עליי
מתי כבר תאמר
לצרותיי דיי??

ב. ושם למעלה מקומם של הקדושים
קרובים הם לאבא בגינזי מרומים
ואנחנו כאן מנסים
להשפיע שם במעשים
אני דומע ובוכה
והשכינה איתי
והזמן אינו מוחה
חרוט בלבבי

יגיע היום ונחזור הביתה
האור יעלה ויזרח ברקיע
לא יהיה בכי וגם לא כאב
יהיה זה היום
שיתרפא בו הלב.

אפשר גם לשמוע את הלחן למי שעדיין לא שמע --ממש מתאים לאוירה
https://miktzav.com/assets/uploads/files/1678408576717-%D7%A2%D7%9C-%D7%A6%D7%A2%D7%A8-%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%A8-%D7%9C%D7%97%D7%9F-%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9F-%D7%A4.mp3

[המחבל המחופש]

פשוט מפחיד
בלי להגיד
בתוך החג
אסון מטורף.

ב7 באוקטובר
בפעם השניה
בתוך שיבעים שנה
כזאת מלחמה.

לא יודעים כמה פצועים
לא יודעים כמה הרוגים
לא יודעים כמה בתים כבר לא קיימים
העולם כולו בסערה.

לנו פה בתוך הבאלגן
נשאר רק להאמין
שאלוקים יש רק אחד
ורק בו אנחנו מאמינים
רק לא אנחנו מתפללים
כי גם בתוך הסערה
יש גם מליון ניסים.

נמשיך להתפלל
עם עם ישראל להתאבל
ובעזרת ה'
יבוא גואל.