שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
פשוט מפחיד
בלי להגיד
בתוך החג
אסון מטורף.ב7 באוקטובר
בפעם השניה
בתוך שיבעים שנה
כזאת מלחמה.לא יודעים כמה פצועים
לא יודעים כמה הרוגים
לא יודעים כמה בתים כבר לא קיימים
העולם כולו בסערה.לנו פה בתוך הבאלגן
נשאר רק להאמין
שאלוקים יש רק אחד
ורק בו אנחנו מאמינים
רק לא אנחנו מתפללים
כי גם בתוך הסערה
יש גם מליון ניסים.נמשיך להתפלל
עם עם ישראל להתאבל
ובעזרת ה'
יבוא גואל. -
נערים אידיאליסטים מתלהבים
שברגע אחד נופלים להם החיים
נלחמים כדי לשרוד ולהציל
כמה שיותר יהודיםמחבלים מסתובבים ומחפשים רק להרוג
ילדים בוכים כי נפטר להם קרוב
גברים נשים וטף שלעולם לא יהיו איתנו
נשים ובחורות שלקחו אותם בשביוהם שרק עכשיו יצאו לעולם
רואים מראות קשים שלא מותאמים לשום גיל
צריכים להיות קשוחים ולהמשיך כרגיל
גם כשחברים יקרים שלהם נאבדים בידיים
וגם כששומעים צרחות ולא מבינים מאיןבורא עולם אנחנו יודעים שכל מה שאתה עושה זה טוב
שגם בחושך וגיא צלמוות אתה קרוב
שכל פסיעה ופסיעה שלנו אתה עוזר
וכל כדור וטיל אתה קובע להיכן הוא נופל
שמר על העם שנמצאים בשביה
שמר על החיילים שמוסרים את הנפש בשבילינו
שמר על לומדי התורה ומחזיקים לנו את העולם
ובלעדיהם העולם מזמן היה נופלהתפילה היא השתדלות
הלחימה היא השתדלות
התוצאה היא ממך
ובטוח שהיא תהיה הכי טובה!ובכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו
והקב"ה מצילנו מידם!!!||מוקדש באהבה לאחי שעכשיו נלחם בחזית
שהשם ישמר עליו ועל כל החיילים שנלחמים בגופם למען עם ישראל!|| -
חושב על זה ורועד
מסתכל על זה וחרד
ההיגיון ממוחי נודד
הפחד עצמיותי שודד
והמצב עגום, כבד
מנסה להמשיך, שורד
יושב במדרש ולומד
אך השכל עם עצמו מסתודד
מנסה להמשיך ולחדד
אמונתי במי שמערכות משדד
שרידי שפיותי מגרד
נאחז בו, מתנודד
ממשיך ודובק בו, עובד
למרות הכל מנסה להתעודד
שהרי הוא איתי, איני בודד
הלחץ לאטו יורד
והפחד בורח, מועד
רגש ושכל מאגד
להמשיך עם קוני להתיחד
וכבר עצות איני אובד
האמונה בליבי, תקועה כיתד.||נתחזק כולנו באמונה בקב''ה, נתפלל בכל כוחנו, לא ניתן לפחד להשתלט עלינו, ושנשמע ונתבשר בשורות טובות בקרוב, אכי''ר.||
-
תארו תרחיש לא כל כך הגיוני
שבעזה יושב שליימזל ערבי
מנסה לשגר רקטה לעברנו
אבל זבנג--- "ברוך פטרנו"כולם יפתחו את החדשות
ישמעו בשורות טובות
עזה נמחקה בלהבות
אין יותר פלשתינים עלי אדמותכי כל הערבוצ'ים הטיפשים
חשבו שהם המנצחים
התאספו באותו מנהרה
ועלו כולם במדורה
אינשאללהבנוסף נשמע קול שופר
עלה בירושלים על כיכר
שנלחמו שם על השבת
ועכשיו היא מנצחתהמשיח על הענן עולה
בית המקדש מתגלה
גאולה באה לשכונה גאולה
ועל ירושלים ועל כל המדינהאמן כן יהי רצון
-
פוסט זה נמחק!
-
חושך ואור
חום וקור
האם הכל יחזור?לתוך החושך נשאב
אולי האור ימשוך אותי אליו?
אומרים לי לא עכשיו
ואני נעלבכולם נופלים
מנסים להרים
הכובד כל הכתפיים
הלוואי והיו לי כנפייםוהמחשבות חולפות
כל כך הרבה צרות
שואב כוחות מתוך המצולותמקווה לשכוח
רוצה לנוח
שלא תשאר טראומה במוחויש מנגינה
שמשלימה את התמונה
ננצח בשמחה ואמונה! -
גם אני כתבתי משהו לאמא שלי
קצת מביך להראות את זה ....
אבל נראה לי שכל מתבגר/ת בדור הזה יבינו...
היה לי תקופה שעשיתי מלאאא שטויות...ואני לפעמים ככ הצטערתי על זה שאני לא מצליחה להיות הזאתי שהם חלמו עליה.....מקווה שתזדהו איתי...
אז ככה:
לפעמים כשנפלתי
אני לא תמיד זכרתי
שאת כאן לצידי
פועמת בתוכי
לא הכל היה ורוד לי
אולי כי לא ידעתי
מה לבחור
איך לראות קצת אור
כשהכל שחור
כן נכון הבטחתי
לא תמיד קיימתי
גם לא התחשבתי
שוב ושוב שיקרתי
איך תמיד הכזבתי...
פזמון:
סליחה שזו הדרך שעברתי
נפלתי, פגעתי ,אבל קמתי
כדי לגדול צריך ליפול ולדעת להמשיך..
עכשיו אני יודעת זה פגע בי
אני בוחרת באמת וזה לא קל לי
חשבתי הרבה לא ידעתי לאן
עכשיו לצידיך מבקשת את סליחתך...איך תמיד דאגת לי
כל הלילות שלא ישנתי
גם את שם בחדרך
ערה יחד איתי
"לא היא לא מבינה אותי"
רק זה מה שחשבתי
שכנעתי את עצמי
לא רציתי לראות
נכון שלא רציתי
כל הזמן ברחתי
לא תמיד ראיתי
את כל מה שנתת לי
את כל הטוב שיש בי
פזמון...
גם שרתי את זה והשמעתי להורים שלי הם התרגשו מאוד...
הייתי משמיע לכן רק שזה שירת נשים...
וגם רציתי להגיד תודה ענקית שיש ת'דבר הזה כי יש לי ככ הרבה דברים שבא לי להראות לאנשים ולקבל ביקורת ותגובות...רק שבציבור החרדי זה פחות אפשרי...אז תודה
אשמח לכל ביקורת שרק תיהיה.... -
פוסט זה נמחק!
-
מלחמה,
כמה נורא,
מסתתרים במקלטים,
רועדים ממחבלים,
ילדים רואים את הוריהם נרצחים,
תינוקות מהבומים נבהלים,
אמא אמא הם בוכים,בידיים קשורות וראשים מורכנים,
הולכים השבויים,
מעליהם רובים דרוכים,
לכל תזוזה מחכים,הולכים ברחובות,
רואים גופות,
מחוררים מיריות,
אנשים מתבוססים בדמם,
עזרה, מתחננים,
רק האדמה שומעת זעקתם,
ובשקט שותה את דמם,ילדים מסתובבים,
עם עיניים קרועות,
מתחבאים מתחת למיטות,
את הנשימה עוצרים,
ולא זזים,
כשמחבלים בביתם מסתובבים,
עשר שעות ואפילו יותר,
שוכבים כמתים ואת חייהם מצילים,
חיילים את ננפשם מוסרים,
ובקרב נלחמים,
מגינים על אזרחים,
ואנשים מצילים,
ו
אלף פלוס הרוגים,
קרוב לאלפיים נפגעים,
מאות נעדרים,
ומאות חטופים ושבויים
בפחות משבוע,
האם שואה שניה הגיע?מראות שלא ישכחו,
תמונות שלא ימחקו,וכשבנו רוצחים כצאן לטבח,
לנו נותר רק לצאוק:
נקום את נקמתנו,
נקום את דם ילדיך,
שנהרגו על קידוש שימך,
ותעזור שהמלחמה במהרה תיגמר,
ושאנו מהצרות ניגאל, אמן. -
@בסוף-תמיד-יהיה-טוב
דבר ראשון תודהההה...
כיף לקבל תגובות
ויש לי עוד שיר...(בלי מנגינה...)
כתבתי על בסיס משהו שמצאתי.... ממש לפני חג הסוכות-על אח שלי שכבר לא איתנו
...
שמחה מסוג אחר
איך שמחים בחג שאתה לא פה?
יש דפנות ויש גם סכך
הסוכה אותה סוכה רק ההרגשה כבר לא,
אתה כבר לא יושב איתנו בשולחן,
לא מנגן
ולא מבשל
ולפעמים נצבט הלב
והגעגוע גדול
ובאים אורחים ומחפשים אותך בעיניים
ואין אותך כאן...
ויש רמקול עם שירים
בלי הרבה חיוכים
אבל כשאני מסתכלת ממש חזק -
אני מצליחה לראות אותך קצת עם העיניים,
גם השנה אני שמחה בחג
נכון, זו שמחה מסוג אחר
פחות הופעות עם קצת שירים
ועם כל זה שמחה!
יחד עם המשפחה שלי המהממת
הקב"ה זיכה אותי!לא יודעת עם זה הכי בכללים של שיר...
מה שכן-זה הכי אמיתי וכנה... -
הקורונה נגמרה
מזמן עברה
כאילו נמחקה
כבר כימעט שכחנו אותה.פתאום הגיע מלחמה
החזירה אותנו חזרה
בישיבה בבית בחוסר מאס
בזכות חמאס.כשאין אוטבוסים
למידה בקווים
בשיעורים מוזרים
שחייבים להקשיב.ש'תבית נימאס כבר לראות
ואין כבר מה לגלות
אותם ארבע קירות
אותם חורים בתיקרה.זה מרגיש
שחזרנו לאותה נקודה
לאותה הרגשה
לאותה תקופה
כאילו הזמן עשה חזרה.||פשוט הרגיש לי אותו דבר כמו הקורונה
וסליחה הדרומים והצפוניים
שזה התחושות שלנו
ואתם או בממ"ד או לא בבית
תמיד איתכם
️ || -
@עדי-3 @אילן-פ @חכם_בלילה
בפעם הבאה שתהיה חריגה מהנושא- הוא יינעל וחבל.
אתם וותיקים והכללים צריכים להיות ברורים לכם!! -
פוסט זה נמחק!
-
הלב שלי הוא לא מחסן
למרות שיש בו דברים ישנים
הלב שלי הוא לא קמצן
נותן את כולו לאחריםהכאב בו לפעמים מתחזק
למרות שלא נראה לעולם
הרצון בו כדי להתחזק
נמצא ותמיד קייםלפעמים יש לו אירוע
יש פעמים שהוא פגוע
לפעמים הוא מוחל וסולח
ולפעמים הוא גם לא שוכחאחרי שנים שהצגתי
אני בסוף למדתי
שאני מפיקת אירועים
של הלב שליטוהר
-
תקופה
גם זה יעבור
אנחנו לא ניפול בבוראל תיבהל מהמציאות
אנו נעבור זאת בקלותתדע בוודאות
יש כאן אלוקותה' משגיח עלנו ושומר
זה לא יחזור יותרלכן תתחיל להתגבר
ואת הפחד תשחרר! -
בעשרים ושתיים לתשרי, בבוקר לפנות,
יצאו בני בליעל אלינו, להשמיד ולענות,
ואין בהם חמלה על זקנים, ולא על בנים בנות,
ופחד סובב בחוצות, ממזרח שמש עד פנות,
מאיתנו נאלצו לסגת, ואת בתינו לפנות,
יצאו לוחמים מביתם, והותירו אלמנות,
ותינוק שאל איה אב, ומי יוכל לענות,
וקול קורא בעדת אל, לפלל ולהתענות,
אולי יעירו רחמי אב, את מה שנגזר לשנות,
אולי בצערינו יראה, יקבל זעקת לשונות,
האם קפץ באף רחמיו אל, האם שכח חנות? -
פוסט זה נמחק!
