שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
אין לזה תחליף
זה הרגע הכי מושלם
כשאתה מרגיש
את אהבתו של בורא עולםאם רק תדע להעריך
כל רגע שקיים
לשרת את מלך העולם
תזכה להנות ליבנות
את עתידך לשנות
ושמחה תמיד ליראות -
סבא מאיר - שנפטר לפני כחצי שנה
סיוון ברגעיה האחרונים, בשקר שגרתיות הימים, שומעים צווחה בעיר
ס"ו רק שנותיו, "מהר!" קרא לו אב, וכך השקים לאלוקים אדיר
שיבה לא קיימת, בשעת בוקר הדוממת, כי כבר לא פעם לב מאיר
סבא לדרכו אלך, את אהבתו איתו לקח, וכך נגמר סיפורו של סב צעיר -
חיוך עצוב
ממורמרת שמחה
מעטפת הכחשה
אני מתוכן ריקה
זתומרת
ריקה מבפנים
אבל בחוץ שופעת
מראה לאחרים
את היש שאין
מאלתרת חיוכים
ושמחת חיים.
ויום של דכדוך
מפתיע אנשים
הם לא מבינים.
לילדה של תמיד,
האחרת, מחכים.
ומי בכלל אמר לכם
שהיום אני שונה?
הפעם אני, אני.
באמיתי, הרגילה.
פשוט אתמול ושלשום
הייתי עם מסיכה. -
חרישית
אבא רק אתה יכול לעזור
לאחת כמוני אבודה,
לא להישאב לאחור
אומרים כשמרגישים שקשה- נמצאים בעלייהאבל מי כמוך יודע שאני במלחמה
רוצה לבכות, לפרוק
אך אני עוטה מסיכה
באמצע רחוב רועש והמוני... - לא אכנס למבוכה!היאך אוכל להישאר לבד,
אי שם, רחוק מכולם,
רחוק מכל מי שהכי קרוב אלי,
מכל מי שלי הוא מגן ומשען?!אז שוב פונה אליך,
האם תשמע תפילה חרישית?
אתה היחיד שיודע המרפא,
האם אוכל להיות אנוכית
להשאיר הכול כך, ואתה תרפא? -
בכל יום אני נלחמת
קמה משוריינת
עם מטרות מול העיניים
הגבול זה השמייםיודעת מהי האמת
לא תמיד זה קל תאמת
יש בנו כוח אמוני
למלחמת הקיום היום יומילדעת מה אסור ומה מותר
מה הכי חשוב ומה מיותר
עם מה להילחם ומה לוותר
כך מקבלים שכר יותרכאשר שטח כובשים
קבלנו עוד כוחות
במיוחד לימים הבאים
ושכר לדורי דורותטרם עלות השחר
שתפציע החמה
שתחמם אותי ואת דרכי
ותביא לי עוד אורהתמיד אשים לי מול עיני
את המטרה החשובה
יחד אצעד עם אלוקי
עד עלות הגאולה
טוהר -
אמונה היא הפיתרון
לכל הבעיות בעולם
אבל לפעמים אין היגיון
והשכל נעלםכשהמח מתבלבל
והרגש משתולל
זה קל כל כך לקלקל
להרוס ולחבלוזה בסדר
הדרך אל האושר
מלאה בדמעות
האמונה נהית בכושר
מטונות נסיונותהאמונה לא נבחנת
על ידי ידיעה בשכל
האמונה משתכללת
עם כל נדנוד בחבלוהאמונה תנצח
בסוף הטוב נבחר
גם כשהיצר משתלח
בסוף הטוב נשארוכולנו אחים
כולנו ננצח
נהיה יותר ממלאכים
כי רק אנחנו נשתבח! -
פוסט זה נמחק!
-
חלמתי שהלכתי לאיבוד:
עומדת המומה בין שדות של קוצים,
מפחדת ללכת- להיפגע מדרדרים,הכל יבש ושומם,
אין נפש חיה,
ופתאום נמצאה לה התקווה,פרח קטן,
עומד לו איתן,
לוחש לי בואי ואתן לך יד,מתקרבת חוששת,
מושיטה יד,
מלטפת,
אכן! זה אמיתי,
הוא לא מתפוגג,
הוא בידי,ואז נראה רחוק אור קטנטן,
ויחד עם הפרח התחלתי לצעוד לכיוונו,
לאט לאט עם מעידות,
אבל הן מעידות,
אני בדרך הנכונה!!ממשיכה ללכת,
לפעמים נופלת,
לפעמים עולה אבל לפרח שולחת תודה,
בלעדיו לא הייתי מעיזה,ומתוך החלום מתעוררת,
ורואה שאכן זה אמיתי,
הפרח הקטן הוא- שליח מבוראי,אחרי שעות של חושך,
אחרי ימים של בכי,
שלח לי פרח משלי,
שלוחש לי,
תמשיכי לנסות עם הפרח לגדול,
כי גם אם אני נסתר,
אני אוהב אותך הכי שאפשר!!!!!!!!(ה') -
לא שלי
בתיבת הקלפי של החיים
כל יום הוא יום הבוחר...
מאחורי פרגוד כחול
או בכלל בלי תנאים
ואין יום אחר
ואם יֶשנה
תעודת זהות
שייכות
ולאום יהודי
אם יש משמעות
יש קצה חוט
לרגע היחודי.
הרשות נתונה בעין סערה
מול קולות שאינם ניתנים
לספירה
מתגוששים על הלב, בסתירה
אש ומים, טוב ורע
פתאום הקרב מוכרע.
הקול הקובע: זכות הבחירה. -
פוסט זה נמחק!
-
קרן אור
עוד צעד
עוד פסיעה קטנה
לעבר הפסגהעוד קרן אור
שמבצבצת בזרקור
שמושיטה לי יד
שלא יהיה לבדהתגובות החמות
החברות הנלהבות
המשפחה מעודדת
ואני נרגשת..פסעתי צעד קטן
והתגלה בפני עולם
שפתוח לעברי
שנוצר בשבילימפסיעה קלה
המציאות השתנתה
הפכתי למאמינה בעצמי
ביכולות ובכשרונות שליכי לכל אחד- דרכו סלולה
אך עלינו להזיז המכשולים
לסלק הפחדים,
ולפסוע בין האבניםוכך-
לגדול מהחיים
ולהגיע לפסגות
שגם בחלומות
לא היו קיימות!!(זכיתי להוציא ב"ה שיר חדש..
ומהתחושות שהיו לי- נכתב השיר..) -
סלח לי צורי, שהמשכתי את שגרתיות חיי.
סלח לנו אלוהנו, שבכל זאת חיינו את חיינו.
כי קיץ וחורף חלפו להם, אבל שום דבר אינו רגיל ושלם.עדיין אחינו ואחיותינו, משמחה של תורה, בבעתה מצפים לנו
עדיין חיילנו נלחמים, ובצעקות קרב לפנינו מתים.
משפחותיהם בתקווה מתפללים, ובצרחות של בכי נורא, מתאבלים.גם לי דמעות ירדו, על חיים שהלכו, ועוד, לא יחזרו.
גם לי דאגה שורפת, על מצפים בתקווה, שספק יראו משפחה אוהבת.
וכעס עצמי שקורע אותי, שאיני לוחם ונוקם להם בשטח אמיתי.סלח לי צורי, שהמשכתי את שגרתיות חיי.
סלח לנו צורינו, שבכל זאת חיינו את חיינו.
תמחל לנו אבינו, שעבדנו, חגגנו, בחירות ניהלנו, ואת אחינו שכחנו. -
אנשים לכאן יורדים
בתור תינוקות קטנים
לאט לאט גדלים
והנשמות בגוף בפניםחלקם מאריכים ימים
חלקם פתאום חולים
חלקם לפתע נעלמים
חלקם נפצעים נהרגיםקבע השם לכל אחד
את המסלול שאליו הוא יצעד
כל אחד שונה ממעשיו
תלוי בו אם יעלה או ימעדישנם אנשים שיהיו גדולים
ישנם שלנצח יהיו קטנים
חלקם יחיו את החיים
חלקם יהיו חיים מתיםלכל אחד יש שק על הגב
שהוא אמור להתמודד במהלך חייו
לכל אחד אמור להיות יעד
אבל הכל תלוי ונמצא בידייואחרי 120 בכל אדם תלוי
בן אדם הולך לעולם האמת
מעפר באנו לעפר נשוב
כולנו במלבן שיש קר
מתחת לאדמה נהיה שוב...טוהר
-
הבדידות
שסביבך,
מלטפת,
בלי חמלה.
את ליבך,
הכמה,
שרוצה
מעט אהבה.
הצלחה.
שמחה.
מאבק
החיות.
על שמחת
החיים.
מול הלאות.האהבה הזאת-
תגיע,
אם כל
האור,
שבגשם זורח.
הבזקים
של הארה.
דרישות שלום
של אהבה.
אתה במאבק,
מאמינים בך!
המאבק
מעלה אותך
לחגורה השחורה!אש בעיניים,
אתה נלחם
על החיים שלך-
בכל מצב.
כי חיים
ללא שמחה,
כמו גוף
בלי נשמה.
בטוחים בך שאתה יכול.
לא לחינם אתה מתמודד.
יש לך גו מאחוריך,
תומך ואוהב.
לא אבדה התקווה!קדימה לעבודה!
טליה. -
יש לי חלום קטן
לטוס לליז'ענסק
ככל שעובר הזמן
החלום רק מתחזקכל כך בא לי ללכת
'לקפוץ' לרבי אלימלך
לטוס גם אם אין מספיק כסף
ולהגיע גם אם אין עוד דרךכי באמת,
אין לי מושג איך לעשות זאת.אין מישהו בסביבתי
שעשה זאת בעבר
אפילו דרכון אין במשפחתי
וכמעט כל כספי נגמר.איך אתמצא במקום זר?
אלוקים גדול.
איך אסתדר בלי שום מכר?
השם יעזור.רק שאגיע, הלוואי.
אשתטח באושר על הציון...
השם יעזור לי, וודאי.
רק מבקשת שייתן לי כיוון...איך???
-
מתאמצת לעלות
חטפתי מראה בפנים
אבל בוא נגיד
שנפלתי עמוק
לא בטוחה שאני יצליח
ראיתי אתכם
הכי פרועות שאפשר
לא קשה לדמיין
לאן תגיעו
לא באלי להיות שם
מבטיחה!!!
אבל היתרחקתי כל כך
והפעם שאני בנתק
מוחלט מכם.....
משהו בי כל כך טהור
כל כך נקי
ומשהו בי כל כך מלוכלך
כל כך גס
עזרתם לי ליקלוט
לאן מגיעים
כשהולכים עם משקפת הפוכה
אולי עכשיו
אחרי שלא היתראינו
תקופה של לילות
ברחוב שהעברתם
דווקא מפה אני יצליח לקום???? -
-
בעזרת ה'
הכוחות שבי
זה בתוך תוכך
בנשמתך.יכולת בחירתך
גדולה משכלך .זה בידים שלך
לחרוץ את גורלך .תביטי פנימה
עמוק בפנים .יש לך את הכוח
זה עולה על המוח.לרוץ נגד הרוח
ללכת על בטוח.אולי זה מרגיש חד
אבל
ה' בחר בך במיוחד! -
מחיים שקטים
יחסית רגועים
עד כמה שאפשר
עם בחירות של הוריםקהילה קטנה
תומכת מאחודת
שנחשבה כתומכת
מתגלה כבוגדתעם סביבה שנפגעת
ומנסה לאסוף את עצמה
נפלנו למציאות
שלא דמיינו שקיימתממקום שליו ובטוח
קרסנו למציאות של ספק
מנסות להאחז במה שנישאר
מגלות שכבר היתפרקממציאות תואמת גיל
הפכנו לאימא ואבא
במשרה מלאה
פלוס מחויבויות רגילותהיתרגלנו למשענת
למישהו שנמצא
אבל הוא נעלם
ולקח איתו הכלאהבה של הורים
קיים דבר כזה בכלל???
להאמין במישהוא חוץ מעצמי
לא דבר ריאלי.........מתגעגעת.....
לכולכם...
לתמימות שלקחת
תילדות שניפצת
ת'אחיות שהברחת
ובעיקר אלייך----למה אבא?????????
