שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[שוהם]

איך אני משתנה

מקצה לקצה בשניה

ולא יודעת למה

מצב הרוח הטוב

הופך למדוכא

ומרגישה

שיש מכאוב

גם על זה שואלת

את אבא,

למה?

הרי הייתי

שמחה, תוססת

ומרוצה

ובין רגע

הופכת אני

לעצובה

מדוכאת

וכאובה

מקווה מאוד

שמצבי ישתפר לטובה

ויהיה לי כיף בחברה

בין כולן מורות, חברות

וכמובן הסביבה...

שכולן יהיו מנוכחותי

בבקשה

רק תענה לי...

האם זה יקרה???

א.מ
אשמח לכל הערה או הארה!

[אילן פ]

יש עניין שיתהפך

כל הסימנים כבר כאן
והכל מוכן
לקבל פניך
"הגפן נותנת פריה
והיין יקר "
ומה יהיה מחר ?
אין לי יום
אין לי לילה
חרב ננעצת
ובשמיים ,,,, למעלה
למעלה ,,,,

שוקד על דבריך
יש עניין שיתהפך ,,,ויתהפך
הכל לטובה
יש מסובב
יש סיבה
צריך לראות את הכל ולשוב מאהבה
באהבה

אומרים שהעתיד כבר כאן
והכל מוכן
לקבל פניך
יוצאים להלחם על מה שאין
עם מה שיש
רק ,, רחמים מבקש
גנובתי יום ,,, גנובתי לילה
משחק מכור
מעגל נסגר למעלה
למעלה

שוקד על דבריך .....

ואין לנו על מי להשען
רק על אבינו שבשמיים

לשיר הזה יש גם לחן
שבתכנון לעשות לו הפקה מקצועית - מתי שהוא בעז"ה

[מגן וחץ]

בכתיבת שירים אני כנראה לא "העיפרון הכי מחודד" בכל אופן הנה השיר הראשון שלי אשמח לקבל הערות והארות
קוד זורם לו בעורקים,
אלגוריתמים הם חבריו,
מתכנת צעיר, חולם גדול,
הנדסת תוכנה, עתיד מזהיר.

בלילה, מול המחשב,
קוד פורח תחת אצבעותיו,
בעיות מורכבות,
הוא פותר בקלות.

האתגר מושך אותו,
היצירתיות בוערת,
הוא בונה עולמות חדשים,
מקוד ומאלגוריתמים.

הוא יודע, הוא מאמין,
הוא יצליח, הוא יגשים,
הנדסת תוכנה,
היא אהבת חייו.

הוא שמח, הוא גאה,
בכל יום מחדש,
לומד ומתפתח,
מתכנת צעיר, עתיד מזהיר.

[חסידייה אוטנטית]

אם מישהו שומע

נפלתי מטושטשת
בעצם כמעט
בגדר נאחזת
נסחפתי לאט

פולטת קריאה
שלא נשמעת
עוצרת באימה
אוטוטו משתגעת

משגרת בקשות
מגניבה מבטים
פוחדת משטויות
תעזרו לי להרים

יודעת שאני היצור
הכי חזק ביקום
איך לומר בקיצור?
עכשיו נשברתי

מקווה שתבחינו
ולא יהיה מאוחר
אני עדיין מבקשת
אם מישהו שומע.......

[מגן וחץ]

היי שיר שאתה כותב אתה בעצם מספר על עצמך מי אתה...
אני מקווה שהכתיבה בצורה טובה ....

אור גדול בעיניו, חיוך רחב על פניו,
הוא יודע, הוא מרגיש, עתיד מזהיר לפניו.
הקשיים לא מפחידים אותו, המכשולים לא מרתיעים,
הוא יודע בתוכו, הוא יגיע, הוא יצליח, הוא יגשים.

הוא רואה את התמונה הגדולה, הוא שם לב לכל פרט,
הוא עובד קשה, הוא מתאמץ, הוא נותן את כל כולו.
הוא מאמין בעצמו, הוא מאמין בכוחותיו,
הוא יודע, הוא מרגיש, עתיד מזהיר לפניו.

הוא לא מפחד לחלום, הוא לא מפחד להעז,
הוא יודע שהשמיים הם הגבול, הוא יודע שהוא יכול הכל.
הוא מלא תקווה, הוא מלא אמונה,
הוא יודע, הוא מרגיש, עתיד מזהיר לפניו.

[יהודי זה הכי]

העצב שלא עוזב
הלב שכבר לא חושב
מישהו מחייך
ושוב הלב מתלכלך

החלום שנשבר ממזמן
הדרך שהתארכה מידי
האמונה שנשחקת מעט
התקווה שנאבדת כמעט

מישהו אמר לי פעם
שבסוף יהיה לי טוב
מצאתי פעם טעם
כשהיית איתי קרוב

אני לא מעזה לוותר
לא כשאני זוכרת אותך
אבאלה, אתה זוכר?
אני רוצה בקירבתך

אולי תבוא אלי?

[אפרת גלבוע]

אין לזה תחליף
זה הרגע הכי מושלם
כשאתה מרגיש
את אהבתו של בורא עולם

אם רק תדע להעריך
כל רגע שקיים
לשרת את מלך העולם
תזכה להנות ליבנות
את עתידך לשנות
ושמחה תמיד ליראות

[בלב ים]

פוסט זה נמחק!

[בלב ים]

סבא מאיר - שנפטר לפני כחצי שנה

סיוון ברגעיה האחרונים, בשקר שגרתיות הימים, שומעים צווחה בעיר
ס"ו רק שנותיו, "מהר!" קרא לו אב, וכך השקים לאלוקים אדיר
שיבה לא קיימת, בשעת בוקר הדוממת, כי כבר לא פעם לב מאיר
סבא לדרכו אלך, את אהבתו איתו לקח, וכך נגמר סיפורו של סב צעיר

[עופר האיילים]

חיוך עצוב
ממורמרת שמחה
מעטפת הכחשה
אני מתוכן ריקה
זתומרת
ריקה מבפנים
אבל בחוץ שופעת
מראה לאחרים
את היש שאין
מאלתרת חיוכים
ושמחת חיים.
ויום של דכדוך
מפתיע אנשים
הם לא מבינים.
לילדה של תמיד,
האחרת, מחכים.
ומי בכלל אמר לכם
שהיום אני שונה?
הפעם אני, אני.
באמיתי, הרגילה.
פשוט אתמול ושלשום
הייתי עם מסיכה.

[STARS in sky]

חרישית

אבא רק אתה יכול לעזור
לאחת כמוני אבודה,
לא להישאב לאחור
אומרים כשמרגישים שקשה- נמצאים בעלייה

אבל מי כמוך יודע שאני במלחמה
רוצה לבכות, לפרוק
אך אני עוטה מסיכה
באמצע רחוב רועש והמוני... - לא אכנס למבוכה!

היאך אוכל להישאר לבד,
אי שם, רחוק מכולם,
רחוק מכל מי שהכי קרוב אלי,
מכל מי שלי הוא מגן ומשען?!

אז שוב פונה אליך,
האם תשמע תפילה חרישית?
אתה היחיד שיודע המרפא,
האם אוכל להיות אנוכית
להשאיר הכול כך, ואתה תרפא?

[טותיייי]

בכל יום אני נלחמת
קמה משוריינת
עם מטרות מול העיניים
הגבול זה השמיים

יודעת מהי האמת
לא תמיד זה קל תאמת
יש בנו כוח אמוני
למלחמת הקיום היום יומי

לדעת מה אסור ומה מותר
מה הכי חשוב ומה מיותר
עם מה להילחם ומה לוותר
כך מקבלים שכר יותר

כאשר שטח כובשים
קבלנו עוד כוחות
במיוחד לימים הבאים
ושכר לדורי דורות

טרם עלות השחר
שתפציע החמה
שתחמם אותי ואת דרכי
ותביא לי עוד אורה

תמיד אשים לי מול עיני
את המטרה החשובה
יחד אצעד עם אלוקי
עד עלות הגאולה
טוהר

[יהודי זה הכי]

אמונה היא הפיתרון
לכל הבעיות בעולם
אבל לפעמים אין היגיון
והשכל נעלם

כשהמח מתבלבל
והרגש משתולל
זה קל כל כך לקלקל
להרוס ולחבל

וזה בסדר

הדרך אל האושר
מלאה בדמעות
האמונה נהית בכושר
מטונות נסיונות

האמונה לא נבחנת
על ידי ידיעה בשכל
האמונה משתכללת
עם כל נדנוד בחבל

והאמונה תנצח
בסוף הטוב נבחר
גם כשהיצר משתלח
בסוף הטוב נשאר

וכולנו אחים
כולנו ננצח
נהיה יותר ממלאכים
כי רק אנחנו נשתבח!

[ציפי9103010]

פוסט זה נמחק!

[שלום לכם]

חלמתי שהלכתי לאיבוד:
עומדת המומה בין שדות של קוצים,
מפחדת ללכת- להיפגע מדרדרים,

הכל יבש ושומם,
אין נפש חיה,
ופתאום נמצאה לה התקווה,

פרח קטן,
עומד לו איתן,
לוחש לי בואי ואתן לך יד,

מתקרבת חוששת,
מושיטה יד,
מלטפת,
אכן! זה אמיתי,
הוא לא מתפוגג,
הוא בידי,

ואז נראה רחוק אור קטנטן,
ויחד עם הפרח התחלתי לצעוד לכיוונו,
לאט לאט עם מעידות,
אבל הן מעידות,
אני בדרך הנכונה!!

ממשיכה ללכת,
לפעמים נופלת,
לפעמים עולה אבל לפרח שולחת תודה,
בלעדיו לא הייתי מעיזה,

ומתוך החלום מתעוררת,
ורואה שאכן זה אמיתי,
הפרח הקטן הוא- שליח מבוראי,

אחרי שעות של חושך,
אחרי ימים של בכי,
שלח לי פרח משלי,
שלוחש לי,
תמשיכי לנסות עם הפרח לגדול,
כי גם אם אני נסתר,
אני אוהב אותך הכי שאפשר!!!!!!!!(ה')

[מנאששש]

לא שלי

בתיבת הקלפי של החיים
כל יום הוא יום הבוחר...
מאחורי פרגוד כחול
או בכלל בלי תנאים
ואין יום אחר
ואם יֶשנה
תעודת זהות
שייכות
ולאום יהודי
אם יש משמעות
יש קצה חוט
לרגע היחודי.
הרשות נתונה בעין סערה
מול קולות שאינם ניתנים
לספירה
מתגוששים על הלב, בסתירה
אש ומים, טוב ורע
פתאום הקרב מוכרע.
הקול הקובע: זכות הבחירה.

[עופר האיילים]

פוסט זה נמחק!

[הדרי]

קרן אור
עוד צעד
עוד פסיעה קטנה
לעבר הפסגה

עוד קרן אור
שמבצבצת בזרקור
שמושיטה לי יד
שלא יהיה לבד

התגובות החמות
החברות הנלהבות
המשפחה מעודדת
ואני נרגשת..

פסעתי צעד קטן
והתגלה בפני עולם
שפתוח לעברי
שנוצר בשבילי

מפסיעה קלה
המציאות השתנתה
הפכתי למאמינה בעצמי
ביכולות ובכשרונות שלי

כי לכל אחד- דרכו סלולה
אך עלינו להזיז המכשולים
לסלק הפחדים,
ולפסוע בין האבנים

וכך-
לגדול מהחיים
ולהגיע לפסגות
שגם בחלומות
לא היו קיימות!!

(זכיתי להוציא ב"ה שיר חדש..
ומהתחושות שהיו לי- נכתב השיר..)

@הדרי

[בלב ים]

סלח לי צורי, שהמשכתי את שגרתיות חיי.
סלח לנו אלוהנו, שבכל זאת חיינו את חיינו.
כי קיץ וחורף חלפו להם, אבל שום דבר אינו רגיל ושלם.

עדיין אחינו ואחיותינו, משמחה של תורה, בבעתה מצפים לנו
עדיין חיילנו נלחמים, ובצעקות קרב לפנינו מתים.
משפחותיהם בתקווה מתפללים, ובצרחות של בכי נורא, מתאבלים.

גם לי דמעות ירדו, על חיים שהלכו, ועוד, לא יחזרו.
גם לי דאגה שורפת, על מצפים בתקווה, שספק יראו משפחה אוהבת.
וכעס עצמי שקורע אותי, שאיני לוחם ונוקם להם בשטח אמיתי.

סלח לי צורי, שהמשכתי את שגרתיות חיי.
סלח לנו צורינו, שבכל זאת חיינו את חיינו.
תמחל לנו אבינו, שעבדנו, חגגנו, בחירות ניהלנו, ואת אחינו שכחנו.

[טותיייי]

אנשים לכאן יורדים
בתור תינוקות קטנים
לאט לאט גדלים
והנשמות בגוף בפנים

חלקם מאריכים ימים
חלקם פתאום חולים
חלקם לפתע נעלמים
חלקם נפצעים נהרגים

קבע השם לכל אחד
את המסלול שאליו הוא יצעד
כל אחד שונה ממעשיו
תלוי בו אם יעלה או ימעד

ישנם אנשים שיהיו גדולים
ישנם שלנצח יהיו קטנים
חלקם יחיו את החיים
חלקם יהיו חיים מתים

לכל אחד יש שק על הגב
שהוא אמור להתמודד במהלך חייו
לכל אחד אמור להיות יעד
אבל הכל תלוי ונמצא בידייו

אחרי 120 בכל אדם תלוי
בן אדם הולך לעולם האמת
מעפר באנו לעפר נשוב
כולנו במלבן שיש קר
מתחת לאדמה נהיה שוב...

טוהר