שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
יושב מביט מהרהר
רוח על פני מכה
רכבים חולפים מהר
וסביבי שתיקהאורות באופק
אות חיים
יורד הדופק
עכשיו נעיםלא לנצח אשאר
כך בשקט ברוגע
כי הנה חיש מהר
יחלפו ימי השובעכי תכף תעלה השמש
ואור ממזרח יעלה
אשכח את ליל אמש
ולעמלי שוב אפנהכי זהו גלגל החיים
עובדים, נחים
הכל למען מטרה
סבים מסתובבים
למצוא את הנקודה. -
מסתובב לי בחוצות
איה הוא האדם
בשלטים ובחולצות
עולם ספוג בדםלחם מלחמה
מים הדמעות
מי מתי ומה
מה עם התמיהותהאין קץ לסבל
העם שלי נשחק
מחזיק חזק בחבל
יציב ככלי משחקתכלית הכל שלום
ככלל ששוב מופר
והיוצא ללמד
סיפור שלא סופרעם ששרד גלות
בזכות גוילים וקול
לקראת ההתגלות
אז יאבד הכלהספר הרוח כחרב לטושה
הנחו הדרך אזרו עוז דקדושה
ועוד קט ויתמלא עולם בטוב
אז בא לא נעצור את הסיפור לכתוב -
זה בסדר לבכות
כשמרגישים עצב
עולם מלא נסיונות
אין כמעט שקטאני רואה את הכל
העיניים שלי פקוחות
אחים שלי נפלו אתמול
היום מתרחקים עוד עשרותזה שורט לי את הלב
לראות כמה חללים
כשלא עמדו מול הכאב
נפלו בצידי דרכיםהחבל מתנוענע
והיצר משכנע
ואיך אנחנו יכולים?
כולה בני אדם קטנים!והאמונה קשה
והעולם מסנוור
וכמעט אין תחושה
של טוב ממכרואיך אפשר לחיות
כשאני רואה
כאלו שנפלו לתהומות
כאלו שאיבדו את התקווההגלות קשה, וארוכה
וכמעט נאבדנו כולנו
העם הזה במצוקה
אלוקים תגאל אותנו!!!|| מקווה שהצחתי להבהיר את התחושות שלי. ||
|| אנחנו רוצים-משיח עכשיו!!! ||
-
כדאי לי לוותר ואפילו לא לנסות
יש דברים שאם לא עושים
זה הכי טוב שיכול להיות להיותלא להכניס ללב כדי לא לשבור
לא לחשוב יותר מידי כדי לאהוב
לא לברוח כדי לא לנסות לחזורכדאי לי לחשוב על עצמי
לפני שאני דואגת לכל העולם
כי הלב שלי יותר חשוב מכולםלא לבכות יותר מידי
כדי להמשיך להצליח לנשום
ואפילו לפרגן לעצמי ולחלוםהלוואי ויגיע היום הזה
שהלב שלי לא יהיה כלכך רגיש
אם בכלל יגיע יום כזההלוואי שאם אני אפול
לא אתן לעצמי לאותו מקום לשוב
צריכה להזכיר ללב שהוא יכוליכול להמשיך להתקדם בחיים
גם אם לפעמים יש קצת קשיים
כי תכלס בלעדיהם לא היינו מתקדמים.טוהר
-
לא רוצה לדעת
שלי אין דעת,
לא רוצה לזכור
מה שעשיתי בלי לחשוב.עשיתי, טעיתי
אבל בסוף לעצמי עשיתי,
מה שאדם עושה
לעצמו עושה,
משפט שלא אני אמרתי,
אם אז לא ראיתי אתזה,
אז עכשיו זה בא להוכיח לי.מתחרטת,
מנסה לתקן
את מה שהחרבתי
את מה שהרסתי.רוצה להאמין שבסוף
יתחפר לי על מעשי,
רוצה לחשוב שאלוקים
יקבל את תפילותי,
יודעת שאצל אלוקים
הכול יתקבל
התשובה, החרטה והתפילה
אבל את המצפון שלי
אין דרך לטהר. -
דמות של מגדלאור
זוכרת את המבט שלך
את החיוך הענק שלך
את הלב הרחב שלך
את המידות המיוחדות שבך!התייחסת לכל אחד-כנכד יחיד
באהבה, בסבלנות
פשוט רגעים של איכות!הקוסקוס סולת שהכנת במטבח
ריח החלות שהיה עף למרחק
האוירה הטובה והחמימה
שאת רק רוצה להשאר קרובה..החריצות והיוזמתיות
הנתינה שהייתה..
הנפש והרוח הצעירה
המסירות למשפחה.איך הלכת לנו?!
אבדנו את היקר לנו!
בכינו, לא עיקלנו
מה קורה לנו? היכן אנחנו?היה לי איתך קשר חזק
כן, גם עכשיו במרחק..
מרגישה אותך חזק!
בפרשות דרכים-
שההתלבטויות קשות
לאן לפנות?
הדמות שלך מהדהדת
ומייד מגיעה ההחלטה
לבחור באפשרות הטובה.עולות בזכרוני שבתות ילדות
עם ריח של אחדות
הלכת לנו- והשארת המון!היית לנו מגדלאור
היו בך המון קרני אור
ןהלוואי,
ותמליצי יושר בעדנו
ויבוא משיח צדקנו
ותשובי להיות איתנו- את-
דמות של מגדלאור!!כתבתי את השיר לע"נ של סבתי,- הסבתא הכי טובה בעולם!!
שנפטרה לפני כחמש שנים..
וככל שהזמן עובר- מתחילים להבין מה הפסדנו..
שהיה לעילוי נשמתה הטהורה! -
שיר לא שלי שראיתי בחוברת לע”נ קרוב משפחה שלי שהיה ניצול שואה, ולרגל יום השואה ראיתי חובה לשתף את הציבור;
כל יהודי
כל יהודי נולד
עם מספר דמיוני על היד
שהולך תמיד אתו -
לאורך חייו,
לאורך מותוכל יהודי נולד
עם רכבת שקופה בין ידיו
ועליה בכיו,
ועליה צחוקו
ועליה צחוק ילדיוכל יהודי נולד
עם משא כבד על גבו
וטלאי צהוב מרופט
שנעוץ על דופן לבוכל יהודי חייב לשאול
כל יהודי חזר מהשאול
כל יהודי הוא ניצולכל יהודי נולד
עם מספר דמיוני על היד
שעוזר לו לזכור-
מאיפה הוא בא
ולאן הוא לא יכול להרשות לעצמו
לחזור.
️ -
לפעמים זה קשה ולא הגיוני
ללהטט ולרוץ בין הרצוי לעצמי.
בין לתת, להקריב,
לבין להסתכן, לריב...הבחירה קצת קשה
ואני לא מבינה,
מה רצונו של הבורא ממני
ולאן הדרך מובילה.עצוב לי בלב
בלי דמעות בעיניים,
על זמן שאבד והלב גם, בינתיים.
על עצמי והסביבה
נעדרת אהבה
הכאב רוצה לצאת
אבל נקבר באדמה.אדמה של כאב
אדמה של הדחקה
של רצון לחיות
להפר את הדממה.לצעוק את קולי לשמיים
לפרוש כנפיים
ולדעת שיש מי שמאמין בי,
עדיין.אשמח לביקורת...
(גם לא חיובית... אני מסכימה...
) -
התיסכול
ממלא בבילבול,
גדול,עמוק.אופף אותי במחשבות
עמוסות, פגועות, ואוהבות.מרגיש רע
בלי קשר למה שקרה,
מוציא מפופורציות
את הרגשות.מגדיל כל דבר
גם את הקטן,
זה שמזמן עבר.התיסכול מפוצץ,
צריך לא להתפוצץ
אחרת נאבד את מי שהיינו. -
חושך עמוק שעוטף הכל
פחד עצום והחשש ליפול
ואם הלב שלי כבר לא נאבד
מי יזכיר לי שאתה ליד?אתה זה שמזכיר,
אתה זה שמרים
כוכב קטן מאיר,
משנה לי את החיים.גם בתוך החשיכה
כשכמעט נפלתי
מצאתי אותך
כשממש ברחתי...תמיד אתה ליד,
אתה מחזיק לי את היד.
גם במצבי קיצון היית איתי.אני אף פעם לא לבד,
גם כשהלב שלי נאבד,
בכל מצב, אתה היית איתי.והיו ימים שברחתי
ששכחתי את עצמי
היו ימים שצרחתי
שהרגשתי לבדי.אבל תמיד בסוף, אתה איתי.
והכול מסתדר,
והטוב מתבהר,
ואז אני רואה
שהכל היה לי לטובה -
פוסט זה נמחק!
-
לברוח
דחס את הרב קו לתיק
נעל את הרגשות בנרתיק
היום הזה היה קצת מעיק
הוא החליט את הכול להשתיקרץ אל התחנה
הגיע בלי נשימה
רצה לברוח רחוק
רצה את עצמו למחוקעל האוטובוס הראשון שהגיע
הוא מצא את עצמו עולה
וגם אז הוא עוד לא הרגיע
הלב שלו היה קצת חולההוא התיישב אי-שם בסוף
ניסה את עצמו לאסוף
החופש פעם לו בעורקים
ליבו כמה למרחקים.הכאוס ששרר לו בגוף,
שהבריח את ההגיון.
בסוף הוא נפל בטירוף,
היצר הכריז ניצחון.ניסה למחוק את עצמו
להיכנע לעצב משחית
אבל פתאום משהו זז בו
לרע הזה אין שום תחתיתהוא חייב לקום, לנסות עוד פעם
אם הוא ייפול אז הוא לא יתייאש
זה קשה נכון, וכבר נגמר הטעם
אבל הוא חייב להמשיך לגשש.עד...
עד שהוא ימצא סוף סוף
את הדרך שלו, המקום שלו.
כשהאוניה שלו תגיע לחוף
והוא יעבוד את השם בדרכו.#וואו, מזמן לא כתבתי פה. סוף סוף הצלחתי להתחבר למחשב עם סינון אחר מנטפרי-ולשחרר---
-
נשמה ישנה
הנשמה ישנה
ואני ערה...
חיה, נושמת,קיימת
אך היא מורדמתצריכה להתנער-
והכי מהר...
והזמן עוברוהנשמה כבולה בגוף
כציפור דרור בכלוב
שרוצה לעוף-
וחסומה!ראי,
אך הזמן עובר
ואיך הכל שובר
מתנחמת במחר
שלא יהיה מאוחרקומי אורי, נשמה
ושובי בתשובה
הוא חפץ בך
בנשמה שלך
התכבסי והתנקי
ואליו תחזרי!!את השיר כתבתי בהשראת השיר "ישנה בחיק ילדות" של רבי יהודה הלוי
(שאגב כתוב בספר "עלה כותרת" שלומדים בשיעורי ספרות בכיתות ט' עד י"ב...,
שממש תוך כדי שאני לומדת את השיר הזה למבחן מחר- אז נכתב לי כזה השיר
..)
וסתם התחברתי למסר והעמיקות שבתוכו, אז כתבתי בהשראתו... -
הקטע שכואב ונשרט לי הלב
וקשה לי לראות אותי בתוך הכאב
אני חשבתי שניצחתי אבל טעיתי בסוף
אין לי כוח עוד פעם את עצמי לאסוף.אני שוקעת, טובעת, ואין מי שיציל.
חיה כמו משוגעת עם לב כל כך דביל
ומה ביקשתי? להצליח לחיות?
האם אין לי אופציה להיות מהטובות?
לא! מה פתאום! לא יכול להיות!אז מה? למה אני כל כך למטה?
ולמה אתה כל כך רחוק?
ואיך אני שוב משיגה שליטה
ומצליחה את הרע ממני למחוק???אז מה? מי יציל אותי עכשיו?
האם כל המאבק היה לשווא?
אני נופלת שוב וזה לא נורמלי
כל כך לא רוצה לעשות רק מה שבא לי!!! -
חולמת לגדול
כבולה בתוך עצמך
חלום גדול בתוכך
יודעת שהוא טוב עבורךחולמת להגשימו ביום בהיר
"כרגע אני עדיין בגיל צעיר"
וממשיכה לחיות כרגיל..והחלום?!
הוא זועק מבתוך
הוא רוצה כבר לפרוץ
רוצה להתפרץ
ומבחינתו להתפוצץ!
ואת- דוחה ודוחה
ולא מבחינה-
אך הזמן לא עוצר לשניה
ממהר, בורח, חומק
הוא לא מתחשב- הוא מתקתק!בלילות, בחלומות
את כבר שם עמוק
ואין דרך לחמוק
מבטיחה לעצמך להתקדם
ועל החלום לא לוותר.
ובימים העמוסים-
שאין זמן לחלומות מיותרים
את במרוץ אחר המטלות
והחלום אליו את שואפת-
כלל לא נראה באופק...אז קחי את היום
ואל תדחי למחר
כי מחר יהיה מאוחר,
הגשימי חלומך
כי הוא שם בתוכך
גם שהעולם סוגר לך דלתות
ועברת אין ספור נסיונות
על החלומות שלך אל תוותרי
כן, עד להצלחה- אל תרפי!ועוד תראי-
שלאחר עבודה של שנים
תהיה דרכך סוגה בשושנים
-
יש אנשים שמכאיבים
יש אנשים ששורפים
יש אנשים שמקפיאים
יש אנשים שבורחיםיש אנשים שאוהבים
יש אנשים שמורידים
יש אנשים ששונאים
יש אנשים שמעליםאני צריכה להתחזק
לדעת ממי להתרחק
אני צריכה לאהוב
גם מי שלא נמצא קרובלפעמים אני שורפת
וזה אולי נקרא ששורדת
כי לפעמים אנשים מטביעים
אני במלחמה על החיים
ואני גם פעמים-
אש מאנשים קריםטוהר
-
מילים: במנגינה של באמצע החורף של מתניה
בית א':
ביום רגיל, של שגרה רגילה
שחיפשתי ליהות בת מלך מרצון
נפלתי שוב לאותו מקום,
ואיבדתי את הטעם והרצון,
שחיפשתי ת'צמי, במקומי הטבעי
איפה ששמת אותי,
פרצתי את הדלת
ונפשי נחשפה לעולם שמסביב.פזמון:
שהרגשתי לבד שבכיתי בחדר,
שניסיתי לשדר שהכל בסדר,
מחפשת את הדרך הנכונה
בינתיים נאבדת בדרכים ברחוב,
בבקשה רק תראה לי את הדרך הביתה,
תדע שלמרות הכל אני מנסה לשמור,
ותשמע אותי בשקט לוחשת
שאין לי כבר כוח אבל לא מתייאשת.בית ב':
לא היה לי כבר כוח רק חיפשתי נחמה
הכנסתי שוב את עצמי לסערה
קיבלתי שוב מכה חזקה
ורק שם חיפשתי אותך.פזמון: כפול 2
שמצאתי אותך, קיבלתי נחמה
לנפשי הרעבה, שחיפשה קירבה
שלפת אותי משאול התחתית
שמרת עליי כל כך קרוב,
בבקשה רק תראה לי את הדרך לחזור
תדע שלמרות הכל אני נסיתי לשמור,
ותשמע אותי אותי בשקט לוחשת
תודה אבא שעזרת לי לחזור.רוצה להגיד רקע לשיר
אני חושבת שלכול בחורה יש את התקופה עם עצמה שביא בוחרת להישאר חרדיה.
להתקרב יותר להקב"ה ומוצאת את דרכה בעולם.
השיר די מתאר את זה
ובעזרת ה' אני הולכת כניראה להוציא אותו. -
בתוך מערבולת צבעים
אלפי אלפים של גוונים
מאיריםהיא יוצאת החוצה
מוגלתית
ודוקרת
התמקמה באמצע
חלילה לא בפינהבלי להתחשב
ביופי מסביב
בא לה
והיא תוציא
את הזבל מבפניםאז היא יצאה היבלת
שמראה על לחץ פנימי
או חוסר התחשבות
בדבר בסיסי
ואיך היא תתרפא
אם היא באה מתוכי
נושאת בתוכה
את האני השלילי?!יום אחד לא יבוא ואשתנה
זה כמו לחיות בסרט בהווה
עם מודעות עצמית והכלה
עוד אצליח לשנות את התמונה
ולפעמים אני מקנא
כן זה נכון
קשה לי להתמקד בישר ובטוב
שאלוקים דואג לי כל רגע בחיי
אך זאת עבודת מידות שלי עכשיו
לחשוב חיובי
לאהוב את עצמי
ובסיעתא דישמיא
להיות אדם בריא -
לנצל את הימים..
ימים עמוסים
שעות לחוצות
מבחנים ותירגולים
שיתנו לנשום לפחות!לוח מבחנים עמוס
סדר יום צפוף
פרויקטים להגיש, בגרויות
מה לעשות?!לפעמים בא לי
לשרוף את הספרים
ללכת לארץ של גמדים
ששם- אין לימודים!
לחיות ולהנות מהנעורים
ופשוט לחיות בלי לימודים
בלי מתמטיקה, בלי אנגלית
יהיו חיים יפים בתכלית...יודעת,
שבעוד כמה שנים
שאסיים לגמרי את הלימודים
התגעגע- לספסל הלימודים
למורות, להעתקות במבחנים
לבגרויות, לשיעורים
לפרויקטים ולכל הדברים
לחברות- גלגל ההצלה
לכל דבר ודבר-
אפילו למזכירה..)לכל גיל בחיים
יש את התרגיל שלו-
כל גיל-
והקשיים שבו
אז אדע לנצל
כמה שיותר
את המציאות הזו,
את הלחץ הלימודי
והחשוב מכל-
החברות שאיתי!
כי יודעת,
שיש רגעים
שלא חוזרים בחיים
זה הכל עניין של זמן-
והכל נגמר..תופעות לוואי של העומס..
מקווה שתבינו אותי...
ובאמת- חשוב שננצל כל רגע, מבטיחה לכם שבסוף נתגעגע לכל זה,
אז במקום שנבכה על השנים האלו שלא נצלנו- בואו נהנה..- לא רק מהפעילויות והחברות.., אלא מכל דבר הכי קטן- אפילו מלימוד למבחן..
בהצלחה לכולם!!
התהילה הגדולה ביותר שלנו-
היא לא-לא ליפול,
אלא בכל פעם שאנחנו נופלים
לקום, ולהתחיל מחדש!💓
( ה'-א.ר) -
