שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
מיומנה של חטופה\עוד אשוב חזרה-
אמא,
את בטח שואלת
אך אני כותבת,
אז מצאתי פה דף ועט
וכותבת לך מעט-
מן המתרחש...אז- שנחטפתי,
לעצמי הבטחתי
שכמה ימים בודדים-
אני בבית,
ממשיכה את החיים...היו לי תקוות,
היו לי חלומות,
גנזתי אותם,
ולאחרונה-
הם שוב כאן,אני שבורה בגוף ובנפש
ולא משחק לי כבר הרגש.המציאות בוגדת בי
והשמיים- תמיד חשוכים לי.
האוכל שאין פה כמעט..
וכשיש- זה המעט שבמעט.
ההתנהגות שלהם כלפיי-
עדיף לא לפרט פה אולי...אין לי יום, ואין לי לילה
אין לי שמש ולא ירח,
לא רואה שמיים,
נאבקת באש ובמיים
לחיות גם בלי כח...אין לי פה כלום!
אבל יש לי הכל!!אך זה יכול להיות..
את רוצה לשאול...בתוך החושך הזה
נגלה לי משהו כזה
שתמיד איתי,
גם פה בחשכה,
שומר עליי
שלא אפגע.התחלתי להאמין בבורא
תפילות בשבילי הן המרפא,
אני מדברת איתו הרבה,
הוא תמיד שומע,
הוא תמיד מרגיע.ואני מאמינה
שאני פה-לטובה
גם כשקשה-בטוחה,
שיום יבוא
ואשוב
ולא רק הבייתה
אלא בתשובה שלמה,
מהבנה ומאהבה!!!תאמיני בו, אמא,
זה תמיד מרגיע!אוהבת ומתפללת לשובי
בתך האוהבת..))לא ידעת מה המכתב הזה עשה לכם, אבל לאחרים הוא עשה הרבה,
כתבתי אותו אתמול, ומאז הוא פשוט רץ...,- אז העלתי גם לפה,
פשוט ניסיתי להכנס לראש של אחת החטופות, להבין מה היא עוברת שם..
ומה נשאר לה בתוך החושך הזה-
שיזכו לשוב במהרה!! -
-
נתת לי הכל-
שקט עמוק,
הלילה עוד ארוך...
חשוך בחוץ,
בלב צפוף.עוצרת מהמרוץ,
רוצה לרוץ לחוף-
על החול לצייר לב גדול
ולהכניס בו- את הכל.כוכבים זוהרים,
חלומות עמוקים-
שבאים והולכים,
מזכירים לי שהחיים-
לא משחק ילדים...זמן לעצמי,
לעומק שבתוכי,
לסכם עוד יום-
שעבר וחלף-
עוד דף בספר ש-רץ.מביטה על העולם
ועל פלאי הטבע,
לוקחת לעצמי ת'רגע,
אוטומטית-
פותחת סידור,
מביטה על היקום,
ומודה-
על משפחה,
בריאות והצלחה,
שמש בזריחה,
על כל נשימה ונשימה,
חברות, חלומות,
על ימים טובים ופחות,
עומדת מולך-
ולא מפסיקה להודות!אך בא לי-
למסגר את התמונה הזו,
ולתלות אותה-
על הקיר,
כדי שכל אחד יכיר
את אלוקים,
ולחיות, ככה-
בתחושת הודיה,
והכרת הטוב-
לך אבא-
כי נתת לי הכל!! -
כולם חושבים שיש שמחה וההפך זה הבכי
כולם רוצים לראות חיוך לדמעה אומרים לה לכי
אני חושב לא כמו כולם אני חושב אחרת
דרך האמת היא לתת מקום לכל מה שנפשך אומרת
כשרע לך בנשמה אל תאמר זה טוב
בקש רחמים מאלוקים שיקח ממך כל סבל ומכאוב
כי אם אין רע בעולם אז גם בכי זה ראוי
גם אם אתה יושב לבד בוכה בחדר זה בסדר זה שפוי
עכשיו אני אצעק בקול ואתם אחרי תענו
לשיר הזה קוראים בכי של תענוג
כי בכי הוא לא האישיו בכי זה צורת ביטוי
למה שמילים לא יכולות להכיל למה שבלבנו עמוק הוא חבוי
אז ממה בידיוק אתה נרתע ממה אתה בורח
אם מהבכי אתה נרפא הכאב גם ככה אצלך נוכח
אני לא אומר להיות בעצב מאחל שתמיד תהיה שמח
אבל בשעת עצב או מרה שחורה תן מקום לרגש כמו שתיתן לכל אורח
עכשיו תקשיב משפט אחד שיבהיר לך למה בכי נועד
כשנפטר למישהו ילד הוא בוכה בידיוק כמו בשעה שהוא נולד -
פעם פעם חיכיתי לגדול,
להיות גבוהה, שאוכל לראות הכל
אח"כ רציתי להגיע לביצ'פר,
ללכת עם ילקוט, קלמר וספר
רציתי להיות כבר בסמינר,
לצאת לאמא מתחת לסינר
ואז כבר להתחיל ללמוד מקצוע,
להרגיש חשובה ויודעת לבצע
חיכית אח"כ כל כך להתחתן
להיות כבר כלה בלבן, עלמת חן
עכשיו, לסיים את הלימודים הכי ביקשתי
להתחיל התמחות – כך פרשתי
והיום, מתי כבר אסיים התמחות?
אזלו לי כבר לגמרי הכוחות
רוצה להתחיל להרוויח בגדול,
אולי לפתוח משרד, להתחיל באמת לגדול
מחכה לילדים רוצה ללטף,
לאהוב, לחבק ולתת מכל הלב.
פתאום אני אוחזת משהו מוזר
למה אני כל החיים במרדף אכזר?
תנו לי להנות מהרגע, השנייה
לשבת בשקט, לאכול עוגיה
ולהבין, שבורא עולם מסדר לי את הכול
ואני יכולה לנוח בגדול
סומכת עליו שהוא טוב ומיטיב
ואת אירועי החיים רק הוא מכתיב. -
@גיטי-ה פה מעלים שירים שמשתמשים כותבים בלבד!
את יכולה להגיב בנושא הזה-
https://miktzav.com/topic/8836/עין-טובה-פידבקים-הארות-והערות-לשיריי-המשתמשים/1144@יונתן-7
לפי חוקי הקטגוריה, ניתן להעלות שיר פעם ב5 ימים!
אם מחקו לך, אין טעם לנסות לשלוח שוב.ממליצה לכם לקרוא את חוקי הפורום כדי להימנע מהרחקות.
