שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[מישהי מיוחדת]

לוחמת בשחור

בחורה כזו, לוחמת.
לוחמת בהכול.
בהורים ובמסגרת.
בכל זמן, בכל מקום.

בחורה כזו לוחמת.
לוחמת בשחור.
בחוץ היא סתם מורדת
בפנים, אין לה מקום.

היא לוחמת במוסכמות.
נלחמת ביצרים.
והיא לא מוצאת איזון.
נלחמת גם בדברים טובים.

אבל היא בחורה כזו לוחמת.
אולי לוחמת בשחור...
אבל איך בתוך המסגרת,
אף אחד לא רואה לה ת'טוב?

אף אחד לא יודע
איך בפנים היא נאבקת
כל שנייה, כל רגע
על החיים אל מול המוות

היא לא נכנעת,
היא מחפשת.
היא לא נרגעת,
לא מוותרת.

והיא עוד תחזור
רק לוחמת.
בלי עוד השחור.
בלי הבגד, התלבושת.

[ילד חוכם]

לילה אפור

שוקעת בים הדמעות,
כמו שמש מדממת,
נשטפת לחוף הצרחות,
בשתיקה רועמת.

כמו ברק מסנוור -
הכה בי הרעם,
תמו ימי החום והחסד,
הקיץ נדם וחלף.
עכשיו תור של המרד,
החל עידן המרדף.

בלילות קרים,
סביבי שורקים הכדורים
ולי אוזתל התחמושת,
נקטעה לי מציאות---
מי יביא לי תחבושת...

תקופת החורף,
הלילות נהיו ארוכים.
מלחמה ללא הרף,
כוחות האופל דרוכים.

הציפורים המאושרות,
בציוץ גווע, עזבו משכנן.
עתה מטרי הבדידות,
שוטפים שברי קינן.

הנשמה עכשיו צורחת,
מעמקי טהרתה,
הנשמה כבר לא זורחת,
אני שרויה בעלטה.

קרני האור,
נכנעו לסהר עצוב.
ולילה אפור,
מעמעם לחי רטוב.

לא רואה אור בקו האופק,
מרגישה גופה עם דופק---
רק האופל נראה כשולט,
ולאבא הטוב אני קוראת.

ומתחת לסהר הכבוי,
בחדרי ליבי להבה,
אור האמת ממשיך -
עוד בוערת התקוה!

כל יום אני שורדת,
מקדשת בשקר מלחמה,
ונשמתי האבודה,
בסוף תמצא את מקומה.

עוד יחלוף כלא היה, הכאב והכפור,
ובסוף תבוא גם השמחה.
את חשכת הלילה האפור,
יחליף חיוך הזריחה!

כתיבה וחתימה טובה לכל המשתמשים!
תכלה שנה ונפילותיה - תחל שנה וברכותיה

[מישהי מיוחדת]

פוסט זה נמחק!

[הדרי]

מיומנו של חטוף\ פרק 3 -(ואחרון!!)

אמא,
השברים מדממים,
אדמה ספוגה-
בדם אחים.

שנתיים של תוהו,
לא ראינו קץ,
שנתיים של צפייה-
לצאת מזו המנהרה.

הלב נשבר,
התנפץ לרסיסים
ניסיתי לבנות ממנו
מגדלים-
של אמונה,
תקווה,
וצפייה.

והנה זה בא-

יוצא מהחושך
אל האור!

מעריך כל פסיעה-
בארצנו הקדושה,
את המשפחה, הקרבה
שבתי-
לבית, לחום-
כעת אפשר לנשום!

"ושבו בנים לגבולם"
שמע השם קול עתירתם...

@הדרי

לא להאמין שזה נגמר!!!, וזה ב"ה הפרק האחרון "מיומנו של חטוף", שאלתי את עצמי- מתי אוכל לכתוב פרק אחרון?
פרק של סיום למציאות הסיוטית הזו- והנה ב"ה זה קרה!!
תודה לקב"ה על הניסים הגלויים והנסתרים, על אלו שנשארו חיים, על המשפחות שחזר להם החיים!
שלא נדע עוד צער:)

[מישהי מיוחדת]

מכורה לרגשות
כמעט נחנקת
נגמר חג סוכות
נגמרה שמיני עצרת

מכורה לרגשות
כמעט צועקת
איך אחזור לחברות
למרדף חסר תועלת

איך היה טוב איתך
איך לא רוצה להתרחק
אולי תבוא אלי גם לשיגרה
ואז יהיה לי טוב באמת

[הדרי]

פריחה מהשגרה

מר חשוון,
אין בו משהו רענן?!
לכאורה יבש,
לכאורה "מר..."
אולי מעט מוזר...

אין בו חג,
אין בו חופשה,
אין בו רעננות,
אין בו "משמעות"...

דווקא בשגרה,
המשעממת, היבשה
נמצא הזמן
למלא אותה בעשייה.

נפתח דלתות,
הזדמנויות חדשות,
חלומות, שאיפות...

תני לחשוון
למלא אותך-
להצמיח בך,
לפתוח לך-
דלתות,
הזדמנוית,
חלומות.

מצאי בו משמעות,
רגעי התעלות.

כי חשוון תשפ"ו-
לא יחזור לעולם,
נצלי הזמן,
זה לא תם ונשלם:)

@הדרי
השגרה הזו..., היבשה, המשעממת, כל יום רודף עוד יום...
במילה אחרת - "חשוון".
דווקא המילה הזו עושה לי אנרגייה לפעול, להבין שייבש מידי.., אז לתת מעט "רטיבות" משלי, לפעול ולמלא את היובש הזה באור...
שבוע מקסים:)

[אביעזרי]

וואו, מתרגש לחזור לכתוב כאן, התגעגעתי.

חורף

חורף הגיע.
ואני עדיין שמח.
התחלה חדשה.
כן.
גם לחורף יש התחלה.
וגם היא - שמחה.
עד ירד לו הגשם.
וישטוף.
גם אותי.
כבר אמצע החורף.
ואני נקי.
ורטוב.
וחדש.

[הדרי]

אחרי הגשם\ חורף תשפ"ו.

משב רוח אוורירי,
גשם חזק וחורפי,
גורם לי לנקות-
את אשר על ליבי.

סופות ורעמים-
שנשמעים,
מזכירים-
ימים אפורים-
שהרעש גבר,
השקט נשבר.

ריח הגשם-
נשאר באוויר,
מנקה העולם,
משאיר ניחוח מושלם!

נותנת-
לגשם שבחוץ,
לשטוף גם בפנים,
לנקות, לקרצף
ככה...- בלי קץ...)

@הדרי

כותבת את השיר, שהאדמה עוד לחה מהגשמים, הריח המשכר של הגשם עוד מרחף באוויר,
וכן, גם בחוץ וגם בפנים הכל נקי, מקורצף- וטהור.

[מוח שליט על הלב]

תאמת שבעבר לא הייתי כותב שירים אבל היום אני מתחיל! מה אתם אומרים?

סערות בלב

רעמים קוראים בשמי הלילה,
והלב מקשיב, פעימותיו חזקות.
כל טיפה שמכה על הפנים
משאירה חותם, שורט מעט
ומעיר משהו ישן בפנים.

אין מקום לברוח,
הרוח חודרת, מערבבת את המחשבות,
ומזכירה שהכאב והיופי
מגיעים יחד,
כמו סערה שלא רוצה לחלוף.

אני עומד, רטוב כולו,
אבל חי,
כי אחרי כל רעם,
השקט מתמלא כוח חדש.

[הדרי]

זווית נכונה:

החיים
מלאים משוואות,
מלאים נוסחאות.
לפעמים התוצאה
מפתיעה לרעה,
ולפעמים
דווקא מצליחה.

יש רגעים
שבהם מחפשים את הנעלם,
ויש רגעים
שבהם רק מנסים למצוא-
את הצלע הנכונה בניצב.

גם בחיים
דברים נעלמים;
מציבים אותם כ־X,
ממירים אותם ל־Y,
ומנסים למצוא את הנעלם,
מחפשים את ה- "מושלם"....

בואי, נביט בחיים
מזווית אחרת—
לא של תשעים,
לא לרדוף אחרי מאה ושמונים.
נלמד לעגל פינות,
לא לשים עיין-
רק על החסרונות..

כל יום-
הוא משוואה חדשה,
לפעמים קלה,
לפעמים קשה-
אבל תמיד יש-
סיכוי להצלחה!

לפעמים, המסרים מגיעים דרך מאורעות החיים:),
תנו ליומיום שלכם להיות משוואה מוצלחת, תפתרו את הכל בנחת..
וגם שטועים, יש דרך חזרה, תפתרו את התרגיל מהתחלה....

@הדרי

[אבי לוי]

בס''ד
לא שלי
והטמפרטורה להיום:
0 מעלות
קיפאון
ערפל
ורוחות,
זה התחזית.
ואני
לבד בחזית.
רוצה כל כך
לחיות חיים תקינים
אבל-
שוב ושוב
נתקעים בי סכינים,
לא מצליחה
להיות ערוכה
ולתת ארוכה-
למכה.
והיא כואבת, מאד.
הוא שורפת, ועוד.
אל תתמהו
על ניגוד העניינים
על תתפלאו
על חם ועננים
כך זה-
הערבוב
הבלבול,
הם העיקרים
בחיי
הם מלווים בלי רחמים
עליי,
ואיתם-
אני צריכה להתמודד,
ומהם-
אני חיבת להתעודד,
כי לחיות כך-
זה לא שייך.
מציאות-
שורף לי, אח---
מחפשת
לצאת מזו התחזית
משתוקקת
לעלות משיא התחתית
אבל-
זה לא מצליח
רק פותח
עוד ועוד דלתות
אל מחשבות של קושי ותחושות.
האויר לא מתחמם
כדי שיתאפשר
לרקוד.
הערפל לא מתעמם
כדי שיתאפשר
לראות ורוד
ולי נשאר רק להסתמם-
כדי שיתאפשר
לשרוד?!

שבת נעימה!!!

[מישהי מיוחדת]

איך כולם מדברים אמת
ואיך אני שותקת
ומשהו פנימי בי מתמרד
וכמו תמיד אני חונקת

ואיך הכול טוב ותקין בחוץ
ואיך בפנים כלום לא בסדר
ורק רוצה ללחוץ קצת על כיבוי
למצוא לי בעולם קצת שקט...

איך כולם מדברים
על אמת ועל שקרים
אבל אני בכלל לא במקום הזה

ואיך הם מספרים
שהחיים שלי יפים
ואני לא מבינה מי בכלל התלונן

ואיך כולם צורחים
שיש פה אלוקים
ושאפסיק כבר לשאול שאלות

ורק אני בפנים
מתפרקת לחלקים
יש בי עוד חלק שלא הבין הכול...

אני לא יודעת מי אני.
ילדה קטנה בעולם זמני.
איך כולם אוהבים אותי,
ואיך אני לא אוהבת ת'צמי.

אני לא יודעת מה אני.
ילדה קטנה בלתי אפשרית.
איך כולם לא רואים דבר,
הם לא רואים שליבי נשבר...

שהייתי פעם משהו
שהיום אני רק שבר
שחלמתי על שינוי
שזרקתי את הכתר
שהבנתי ת'אמת
ועדיין קשה לי לעכל
שהעולם שלי התמוטט
ואין לי אפ'חד שיתאבל...

ואיך אני בסדר
כמו תמיד, כמו כל השקר
ואיך רוצה לחיות כבר
ובערך לא יודעת מה זה

ואיך העולם שלי סרט
ואני לא מתפקדת
בורחת שוב מהזירה
מתי אהיה אחרת?

והאם זה מה שד' רוצה?
רגע, יש לי אשכרה אבא שאוהב.

וואלה... וואלה...
ואיך קשה לי לעכל
איך הלב שלי מתבלבל
בקושי המוח מתנהל
ורק הפה שלי מתפלל...

אהה, תציל אותי.
יודעת שאתה איתי.
תבוא ותכוון אותי.
אני תקופה כבר לא אני.

אהה ותחזק אותי.
הדרך הזו לטובתי.
תזכיר לי את זה אבא שלי.
זה לא נכנס למוח שלי.

אני עדיין ילדה קטנה
ומתקשה להתמודד
בבקשה תביא לי עזרה רבה
תעזור לי להתקדם...

או אולי, להיעצר.
לבחון אותי, לראות.
לקבל אותי, בלי לתקן.
רק לאהוב אותי, גם עם חולשות.

[אביעזרי]

קפה

קפה.
שחור.
מר. רותח.
שורף בלשון.

להתעורר.
להתנער.
להתפקח.
מספיק לישון.

לראות.
להיות.
קצת. שמח.
להתחיל לנשום.

[הדרי]

איזוהי דרך נכונה?!

חיפוש דרך,
וערך.
חיפוש משמעות,
ומהות.
בלבול ותהיה
ששולטים ללא רשות
רודפים אחריי במסע,
מטעים המחשבה,
מסנוורים ומכים-
אולי בכוונה....?!

מחפשת אחר דרך,
הלוואי שתהה נכונה,
מחפשת עצה ותבונה,
שתנבט לי הדרך בבטחה,
מכשולים קוצניים-
שמכשלים ומפילים,
שמונעים ממני בזו העת-
לגעת באמת.

נשארתי חסרת ערך
כי נאבדתי בדרך,
כולי דכדוך,
כי לא נגעתי במהות.
הלכתי, חיפשתי בחוץ-
בין רחוב לרחוב,
בין אדם לאדם,
בין חול לים-
והתשובות לא שם!

ולבסוף?!-
מצאתי הדרך,
כולי מלאה תכלית וערך,
היכן נמצאה האבדה?
עמוק בתוך, פנימה!.
וכן,
לא צריך לצאת בחוץ,
ולפגוש בשקר ובבוצות.
התשובות כתובות-
על לוח ליבך!
הם שם,
עמוק בתוכך!

[הדרי]

חייל בצבא השם.

אש-
מלחמה,
שדה קרב,
ואחד-
שעומד שם-
לבד,
נלחם-
על חייו!

אש בלב-
קרבות ותהיות,
מלחמות פנימיות-
שמתפרצות.

ושם-
מול כולם-
עומד מולם ונלחם,
בנפשו, בליבו-
נושא את תיקו...
אין לו רובה,
ואין לו מדים,
על המלחמה שבליבו-
אין יודעין...

הוא נלחם-
בשקט,
בגבורה-
בעוצמה.
הוא אחד מול כולם-
שעומד מול עולם!
מול זרם חזק-
הוא נשאר איתן
לא מוותר-
לוחם זה לוחם!

וכשניצח?
לא קיבל מדלייה,
לא מילות הערכה,
ולא עשו עליו כתבה,
שמו לא הוכר-
"כגיבור מלחמה".

חייל בצבא השם-
הוא הלוחם!
את המדלייה-
הוא ייקבל
איי שם למעלה....
וכאן?-
יזכה לסיעתא דשמיא!

להבין את תפקידנו...- לוחמים בצבא השם!
כמה זה מרגש, גדול ו--מחייב...)

@הדרי

[מישהי מיוחדת]

הם כולם מדברים
על אמת על שקרים
אני בכלל עוד לא איתם

דברים אמיתיים
עוד לא נכנסים
כי הלב מזמן נחסם

והאם מישהו יציל אותי
שנייה לפני שאאבד אותי
או שאעשה הכול לבד???

ויודעת שאני עוצמתית
אבל עברתי כבר מספיק
או שסתם חושבת שכוחי נגמר.

מנוחה-מנוחה
זה כל מה שצריכה
דקה להניח את הגוף

נשימה, אהבה
חלום ותקווה
ולא לפחד לקום

[מישהי מיוחדת]

יש לי בעיה קטנה
שלא כל כך זוכרת מי אתה
מנסה לרצות אותך
שוכחת שאתה רוצה לעשות לי טוב.

יש לי בעיה קטנה
שמשהו בי חשדן נורא
אני מחפשת לרצות אותך
רק בשביל לא להתחייב, לא לחיות.

ואיכשהו אמרו לי,
שאתה רוצה,
שאני אחיה אמיתי,
שיהיה לי טוב באמת.

והטוב היחיד,
הוא דרך המצוות.
לוקח זמן להבין,
אבל רק הן נותנות לחיות.

אתה לא רוצה שאשמור מצוות כדי לרצות אותך
הרי אתה כלל לא חסר
ומה תפסיד אם אחטא או אחלל שבת?
ברור שהכול עניין אחר...

אתה רוצה שיהיה לי טוב
לכן ציווית לשמור מצוות
הטוב זה העניין הבסיסי.

אני רוצה לעבוד,
ובאמת שגם זה טוב.
השאלה מהו הקול הפנימי.

אני עוד רוצה לעבוד אותך מתוך מקום כזה של...
רק תניח לי, לנפשי.
אני עוד לא כל כך זוכרת שכל מה שאקיים-
יהיה בעצם בשבילי.

אם רק אזכור
שאתה זה הטוב
ייעלמו לי כל הקונפליקטים

אוכל כבר לחיות
לא אנסה עוד למרוד
כי אבין את טעם החיים.

[נעמי ה]

מגששת את הכיוון, מאבדת
נשברת ושוב נופלת
אך לא מתייאשת
את פצעיי חובשת
את דמעותיי מוחקת
וליבי מתקנת

והעיקר מחפשת
את השביל הנכון
הדרך אל הטוב
נקודות של אור
בתוך החושך הגדול

מחפשת כוחות לשאוב
מדלגת מעל עוד בור
רוצה להשיל מעליי כל עול

להרגיש חופשיה ומאושרת
את האמת שבתוכי מוארת
שיש מי ששומע את תפילותיי
ונותן מזור לכאביי.

[אילן פ]

****נְקִישׁוֹת

וְאָז
בְּרֶגַע שֶׁל שֶׁקֶט
נְקִישׁוֹת
חֲזָקוֹת כָּאֵלֶּה
מַתִּישׁוֹת
מִי שָׁם שָׁאַלְתִּי
וְהַתְּשׁוּבָה מִמֶּנִּי הִתְחַמְּקָה
וְהֵם חָזְרוּ לְאַט
פּוֹרְקִים אֶת הַמּוּעָקָה
מִי אַתֶּם ?
מִי שָׁלַח אֶתְכֶם ?
צָעַקְתִּי נוֹאָשׁוֹת
וְהַדֶּלֶת נִפְתְּחָה וּפָרַץ הַכְּאֵב
וְהֶחֱרִישׁוּ
הַדְּפִיקוֹת שֶׁבַּלֵּב****

[אביעזרי]

שיר לשלום

בעולם המעשה
אני מנסה
למצוא מקום

בעולם הרוח
אני בטוח
זה לא חלום

אבל לעוף
ולזחול כפוף
זה לא שלום

רק לרקוד זקוף
נשמה בגוף
אני כאן היום.